יום שני, 9 באפריל 2018

פרשת תזריע- מצורע- מה הקשר בין נגע הצרעת- לשבת ויום טוב?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תזריע מצורע- מה הקשר בין נגע הצרעת –לשבת ויום טוב ?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן: ציירה: אהובה קליין( c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ היולדת וקרבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכהן ניגש לבדוק נגעים בבית/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע: "בדד ישב מחוץ למחנה"/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע במים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"צרעת" היא אחד הנושאים שבפרשה - כאשר היא יכולה להופיע בביתו של אדם, בבגדיו וגם בגופו.

לגבי הצרעת בבגדים נאמר: "וְהַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת:  בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.  אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר; אוֹ בְעוֹר, אוֹ בְּכָל-מְלֶאכֶת עוֹר.  וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ-בַשְּׁתִי אוֹ-בָעֵרֶב אוֹ בְכָל-כְּלִי-עוֹר--נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְהָרְאָה, אֶת-הַכֹּהֵן.  וְרָאָה הַכֹּהֵן, אֶת-הַנָּגַע; וְהִסְגִּיר אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים." [ויקרא י"ג, מ"ז-נ"א]

השאלות הן:

א] באילו  סוגי בגדים יתכן הנגע- ומה הסימן לכך?

ב] אימתי הבגד טעון כיבוס ואימתי שרפה?

ג] עבור מה באו נגעים אלה?

תשובות.

נגע הצרעת בבגדים.

רבינו בחיי מסביר: על פי דעת רבותינו - אין בגדי צמר מטמאים בנגעים, אלא מבהמה טהורה, אך לא בצמר בהמה טמאה. ואם היה הבגד מעורב מצמר בהמה טמאה וצמר בהמה טהורה , אז תלוי, אם רובו של הצמר מבהמה טהורה-  במצב זה- הוא מטמא בנגעים, אך אם רובו של הצמר מבהמה טמאה,  אינו מטמא בנגעים.

רש"ר מסביר: שצבע הנגע הוא: ירוק חזק ואדום כהה מאד.

כאשר בגד נגוע של נוכרי בא לרשות ישראל- צריך להראותו לכהן תחילה שיפסוק בדבר.

אין הכוונה רק לבגד של אדם כמלבוש, אלא גם לווילון, או מפרש של  ספינה וכדומה., או חוטי שתי וערב שנטוו ועדיין לא נארגו.

ספורנו  אומר: "וכבר באה הקבלה שלא ידונו בנגעי בגדים זולתי הלבנים בלתי צבועים כלל"

ועוד מוסיף: "וכן קיבלו ז"ל שאין בגדי גויים מטמאים בנגעים".

הטיפול בבגד.

בגד שנראה בו הנגע לאחר הכיבוס - ראוי לקרוע חלק זה מהבגד ואם יראה הנגע בהמשך - סימן שהוא ממשיך לפרוח ובגד זה טעון שרפה. אך אם הנגע יעלם על ידי כיבוס במים לאחר הכיבוס יש לטבול את הבגד במים וכך יהיה טהור.



הסיבה לנגעים.

ה"כלי יקר" מסביר: נגעים המופיעים על קירות הבית, או על הבגדים- אין זה דרך הטבע- כי אין בהם גורמים שעלולים להביא לנגעים, אין בהם לחות ולא דם וכיוצא בזה ומכאן שהמסקנה היא: כי כל הנגעים האלה באים בתור עונש והוא הדין גם לגבי נגעי הגוף, רז"ל אמרו שהנגעים בקירות הבית באים על צרות עין אך בנוגע לנגעים בבגדים  לא הביעו דעה.

אך  ה"כלי יקר" סבור: כי הנגעים בבגדים באים מפאת גסות רוח, כי האדם צריך לכבד את עצמו בלבוש מכובד ובמסכת שבת[ קיט, ע"א] אומרים רז"ל: הרי הקב"ה הוא מכובד לכן יש לכבדו בכסות נקייה. ועל כן דין הבגד בשרפה- היות וכל מי שמתגאה - נידון באש כמו שנאמר בפרשת צו: "הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה" כי כך דרך האש לעלות כלפי מעלה- כמו זה העולה במעלה. ויש בכך הוכחה כששורפים את החמץ טרם הפסח.

ואילו טהרת הבגד על ידי המים מסמל את גדר הענווה- לפי שתכונת המים לרדת ממקום גבוה למקום נמוך.

לכן הכתוב הזכיר בגד פשתים וצמר וכלי עור, אך לא הזכיר  בגדי  משי העשויים מתולעת שני. וזאת מהטעם: שהתולעת מרמזת על גדר הענווה וטהרת המצורע באזוב ותולעת שני , מכאן ההוכחה: שאין הנגע מצוי בבגדי תולעת שני.

בכל מיני נגעים אין טומאה אלא בפשיון- אם פשה הנגע [אם הנגע התפשט], רמז להרחקת הגסות בכל דרך שהיא.

ספורנו אומר רעיון דומה: שהנגעים בבגדים  ובבתים באים על עבירות שבידי   אותם בעלים כדי להעיר את אוזניהם- על עבירות שעשו – כמו שסיפרו ז"ל שיקרה בענייני שביעית- כאומרם: "בא  וראה כמה קשה אבקה של שביעית: אדם נושא ונותן בפירות שביעית- סוף מוכר את מטלטליו,לא הרגיש - סוף מוכר את שדהו" וכל זה מתוך רחמי ה' על עמו, במילים אחרות- הכוונה: שאם אדם חוטא, הוא נענש בהדרגה- מן הקל אל הכבד. אלא אם כן תפס את עצמו כבר בשלב ראשוני של העונש ומבין שעליו לפשפש במעשיו ולגלות במה חטא ולתקן, אך אם הוא מתעלם מהעונש בהתחלה ועובר לסדר היום- העונש  מבורא עולם- הולך ומחמיר.

עוד מוסיף ספורנו -  שבהיות האדם  נזר הבריאה -עליו להידמות בדרכיו לדרכי הבורא כפי שאלוקים העיד באומרו: "וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ" [בראשית א, כ"ו] האדם שנברא בצלם אלוקים – הוא בעל בחירה ועליו להידמות במידותיו למידות הבורא – העושה חסד ואמת ובהם עושה צדקה ומשפט, כי זו התכלית של בורא עולם, כפי שכתוב: "וצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". [משלי י, כ"ה]

אך כאשר האדם מתפתה לתאוותיו הגשמיות ופועל לפיהן, אלוקים מענישו בעונש נצחי, או  בלתי נצחי -בהתאם למשפט האלוקי- כפי שנאמר: "כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע". [שמות כ"ג, ז]

אך אם האדם חוטא בשגגה, יבואו עליו ייסורים על ממונו, או גופו- על פי החכמה האלוקית- במטרה להעיר את אוזנו לתקן את מעשיו, כפי שנאמר:  "וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן". [איוב ל"ו, י]

אך מי שמתעורר- בדרך כלל –הם יחידי סגולה.

מאחר והקב"ה בחר בעם ישראל כבניו- יש לו  מהם-ציפיות לקיים את התורה ככתבה ולשונה- מהכוח אל הפועל- כפי שנאמר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".[ דברים ז', ו]

לכן ישנה אזהרה לעם ישראל בטרם ייענש על חטאיו: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ. [שמות ט"ו, כ"ו]

על כן הקב"ה מעורר את היחידים בשלבים: תחילה שולח נגעים בבתיהם לא הבינו את המסר, אז הנגע מגיע לבגדיהם ואם לא יבינו את הרמז, הנגע יעבור לבסוף לגופם חלילה.

רש"ר-[הרב שמעון רפאל הירש] מסביר: כי הבגדים הם ביטוי העיקרי לאופיו החברתי של האדם ובמחשבה יהודית- "לבוש" מורה על אופי ו"התלבשות" מורה על אופי שאדם רוכש לעצמו- ואם הקב"ה שולח נגע בבגד  של האדם- הוכחה היא שהוא  כועס עליו בשל עוול חברתי.

מובא בספרים הקדושים: כי המילה: "נגע"- בהיפוכה "ענג"- זוהי מילה המזכירה את שבת קודש ["וקראת לשבת עונג"] והמילה: "צרעת" בהיפוך אותיות- פירושה- "עצרת" מילה הקשורה ליום טוב["עצרת תהיה לכם" ]מכאן : שהשבת ויום טוב הם ההפך לנגע וצרעת- בהיות השבת והחג גורמים לאדם לפקוח את עיניו ולחוש את גדולת הבורא וכך קורעים את "העור" המכסה את פנימיות האדם וחשים את האור הגנוז מתוך הטבע שבבריאה.

 מי ייתן ונשכיל למלא את התורה ככתבה ולשונה ונזכה לחוש את  מירב הטוב  והאור מבעד העור הגשמי.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבגדים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבגדים/ שייר מאת: אהובה קליין ©

לפתע חשכו עיניו

חשש מצרעת בבגדיו

כתמים אדומים וירוקים

לובן הבגד  מכתימים.



 ליבו נושא רגליו

מחיש כאייל צעדיו

בעצת  הכהן לשאול

מנפשו להסיר העול.



 בנשמתו חש אשמה

 שמא ברעהו פגע

ממצוות התורה סטה

 בחטא הגאווה חטא.



  דעת הכהן מקבל

למעיין בגדיו מטלטל

 תחילה  ישפשף ויכבס

בשנית  יטבילו  ויטהר.

 הערה: השיר בהשראת פרשת : תזריע –מצורע [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עם ישראל מבכה את מות בני אהרון/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings 

The people of Israel weep for the death of the sons of Aharon -Nadav an d Avihu

" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה .......כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה."  
[ויקרא י, ו]
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 באפריל 2018

פרשת שמיני- צרת תלמידי חכמים מוטלת על העם- האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמיני- צרת תלמידי חכמים מוטלת על  העם- האמנם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.
  הציורים שלי  לפרשה:



מאת: אהובה קליין.

 ציורים שלי לפרשה:





ציורי תנ"ך/משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עם ישראל מבכים את מות בני אהרון- נדב ואביהוא/ ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


אחד הנושאים בפרשה : האש הזרה שבני אהרון -נדב ואביהוא - הקריבו ללא ציווי ה' ועל כך נענשו ומתו באש.

כפי  שהתורה מתארת זאת: "וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.  ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.  ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן.  ד וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן, בְּנֵי עֻזִּיאֵל, דֹּד אַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת-אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי-הַקֹּדֶשׁ, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה.  ה וַיִּקְרְבוּ, וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר מֹשֶׁה.  ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה.  ז וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם; וַיַּעֲשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה".  [ויקרא  י ,א-ח]

השאלות הן:

א]  היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לירידת אש  מהשמיים?

ב]  במה חטאו בני אהרון?    כיצד הגיב אביהם?

ג] מדוע מוטל על כל בית ישראל לבכות את השרפה?

 תשובות.

 ירידת אש  מהשמיים.

חכמי ישראל  אומרים: בכל התנ"ך מוצאים סך הכול שתים- עשרה פעמים מקרים של ירידת אש מהשמיים.

ופלאי פלאים מחצית אחת של ירידת האש – הייתה לטובה ומנגד: המחצית השנייה - הייתה למטרה רעה.

ירידת האש לטובה בששת המקרים הבאים:

א]  ביום השמיני למילואים ירדה אש מן השמים ושרפה "על המזבח את העולה ואת החלבים" [ט', כ"ד]   זה היווה אות לעם ישראל  כי הקורבנות שהקריבו לה'- היו לרצון.

ב] קורבנו של גדעון  עלה באש באמצעות מלאך ה' [שופטים ו', כ"א]

ג] קורבנו של מנוח -אביו של שמשון-  עלה באש לשמים לעיני מלאך ה' [שופטים י"ג, י"ט- כ]

ד] קורבנו של דויד המלך עלה באש לשמים בזמן שרכש את הגורן מארוונה היבוסי.[ דברי הימים-א, כ"א, כ"ו]

ה] קורבנו של שלמה המלך עלה באש לשמים-  בזמן חנוכת בית המקדש [דברי הימים א', כ"א, כ"ו]

ו] קורבנו של אליהו בהר הכרמל עלה באש מן השמיים- הדבר גרם להמוני העם להאמין במציאות אלוקים [מלכים -א', י"ח, ל"ח- ל"ט]

ירידת אש מן השמיים למטרה רעה הייתה בששת המקרים הבאים:

א] האש שהמיתה את נדב ואביהוא – בני אהרון.

ב] מותם של המתאוננים באמצעות אש שירדה מן השמים.[במדבר י"א, א]

ג] האש שהמיתה את מאתיים החמישים איש שנמנו עם קורח [במדבר ט"ז,    ל"ה]

ד] ירדה אש משמים ושרפה את שר החמישים ואת חמישים האיש שלו ששלח המלך אחזיה לתפוס את אליהו הנביא [מלאכים ב', א, י'- י"ב

ה] האש שירדה משמיים  ופגעה בצאן ובנערים  של איוב [איוב, א, ט"ז]

חטאם של בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא

המקרא מציין את סיבת מותם של בני אהרון באופן ברור:

"וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם". 

אחדים מחז"ל טוענים: כי בני אהרון חטאו בזלזול במקדש בקרבן ועבודה:

א] נכנסו מחוסרי בגדים למקדש בעודם שתויי יין.

ב] הכניסו אש זרה שנטלו מבית הכיריים ולא ממזבח החיצון.

ג] הקריבו קורבן שלא נצטווו עליו.

ד] לא נשאו אישה מחמת גאווה  כי לדעתם: אין עוד יחסנים כמוהם להתחתן איתם.

ה] לא הולידו בנים.

ו] הורו הלכה בפני רבם.

ז] הם שייכים לקבוצה של: "ויאכלו וישתו ויחזו את אלוקים"

ח] סבלנותם נתקצרה להם וציפו למותם של משה ואהרון  על מנת שהם ינהיגו את העם במקומם..

ט] הם לא היו נוחים  זה לזה.

ישנה דעה נוספת, לפיה: הם התלהבו באופן מופרז, ראו אש יורדת מהשמיים ובאו להוסיף אהבה על אהבה. [ספרא כ"ו]

החיזקוני מפרש: חטאם היה בכך שהביאו קטורת משלהם.- בעוד שהקטורת חייבת להיות מן הציבור.

היות שאי אפשר קטורת בלי אש - לכן בפי המקרא – הדבר נקרא: "אש זרה".

הציווי  לעם לבכות את השרפה.

נאמר: "ואֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה". 

רש"י מבהיר: " מכאן ניתן ללמוד שצרתם של תלמידי חכמים מוטלת על הכול להתאבל בה"

אם כן, נשאלת השאלה: מדוע קיבל אהרון שכר על שתיקתו כשנודעה לו הבשורה הרעה על מות בניו- ועוד חז"ל משבחים את שתיקתו -כפי שהכתוב מציין:" וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן"?

וגם נאמר: שהשכר שקיבל אהרון על שתיקתו זו, שנתייחד עמו הדיבור ונאמרה לו לבדו פרשת שתויי היין.

על כך תשובה מפי -רבי יוסף שאול נתנזון [רבה של לבוב במאה ה י"ט]

בעוד שלגבי אהרון זה היה  אסון  פרטי ואת ייסורי הפרט - חובה על האדם לקבל באהבה ,לכן חז"ל משבחים את אהרון - לפי ששתק וקיבל על עצמו את הדין.

מנגד- כלפי כל עם ישראל זה היה  אסון של הזולת.

את ייסורי הזולת אסור לו האדם לקבל באהבה- אלא עליו להשתתף באבל של  חברו.

רבינו בחיי מביא דוגמאות נוספות על בכיים של העם והשתתפותם בצער מות חכמי הדור :

מות משה:

"וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם";[דברים ל"ד, ח]

 מות אהרון:

"וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גווע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". [במדבר, כ, כט]

רבינו בחיי מוסיף ומדגיש: בידוע שאין בכל עם ישראל אנשים גדולים ברמה  כנדב ואביהוא - שהיו במדרגה עליונה על כל הזקנים אחר משה ואהרון.

ומדוע בני ישראל הגדילו את בכייתם עליהם יותר ממה שעשו למשה ואהרון?  התשובה: לפי שנצטווו על כך מפי משה- כך כתב רבינו סעדיה גאון ז"ל.

בעל הטורים גם מצטרף לקודמיו ואומר: "שתלמיד חכם שמת הכול נעשים קרוביו"

ומדגיש כי כאשר אהרון נפטר הכול בכו עליו- הגברים והנשים- לפי שהיה מנהיג מיוחד אוהב שלום ורודף שלום ומטיל אהבה בין איש לאשתו.

יהי רצון שנזכה לאהוב את הזולת ,לחוש את  שמחתו ומנגד את כאבו  ולהגביר את אהבת ישראל בינינו תמיד.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

העם מבכה את מות בני אהרון / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 העם מבכה את מות בני אהרון

 שיר מאת: אהובה קליין.



כרעם ביום בהיר

משה את העם מסעיר

בשורה נוגעת ללב

לבכות בלב אוהב.



מות נדב ואביהוא

בני אהרון  שחטאו

אש זרה הקריבו

בשרפת מוות נענשו.



עתה כל העם בוכים

בדמעות שליש כואבים

ליבם כהמיית פטישים

דמם בעורקיהם קופאים.



 חשים כאב האובדן

 חלק מדמם ובשרם

כאיש אחד מתאחדים

מוחים דמעה   ומתאבלים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני- [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור לחג הפסח/ קערת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציור להגדת פסח/ קערת ליל הסדר מוזהבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

Paintings for Passover Haggadah

Passover bow


By Ahuva Klein

"קַדֵּשׁ וּרְחַץ
כַּרְפַּס יַחַץ
מגִּיד רַחְצָה
מוֹצִיא מַצָּה
מָרוֹר כּוֹרֵךְ
שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ
צָפוּן בָּרֵךְ
הַלֵּל נִרְצָה"


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קערת פסח מוזהבת/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קערת סדר מוזהבת.

שיר מאת: אהובה קליין©



ליל סדר שמח חגיגי

שולחן ערוך באופן מופתי

מפה  הדורה פרחונית

מרוממת ססגונית ואביבית.



קערת פסח מוזהבת

במלוא תפארתה  ניצבת

הכול נועצים בה עיניהם

מרעננים זיכרונות שורשיהם.



עתה ליל שימורים

מכל הסימנים טועמים

גדולת אלוקים  מהללים

על ישועות נפלאות וניסים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר