יום שלישי, 20 בפברואר 2018

פרשת תצווה- משיחת הכהן הגדול בשמן המשחה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה - משיחת הכהן הגדול בשמן המשחה .

מאת: אהובה קליין .



ציורים שלי - לפרשת תצווה ושבת זכור.

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ משיחת אהרון לכהן גדול/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים וסל מצות וסולת- למשכן/ציירה: אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה  פונה אל חכמי הלב בדבר בגדי הכהונה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/אהרון ובניו סועדים בפתח האוהל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]



ציורים לפרשת זכור:




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
אחד הנושאים  בפרשה : משיחת אהרון הכהן לתפקיד הכהונה - על ידי יציקת שמן המשחה על ראשו: 

"וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת, עַל-רֹאשׁוֹ; וְנָתַתָּ אֶת-נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, עַל-הַמִּצְנָפֶת.  וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ; וּמָשַׁחְתָּ, אֹתוֹ". [שמות כ"ט, ו-ח]

 השאלות הן:

 א] מהו "נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ" ?

 ב] מדוע נמשח אהרן בשמן המשחה ומה  טיבו של שמן זה?

תשובות.

נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ.

רש"י מסביר: כי הכוונה לציץ של הכהן הגדול- כלומר הנזר שעליו חקוק שמו  הקדוש של ה'.

רבינו בחיי מבהיר: הציץ של הכהן הגדול נכלל בתוך שמונת בגדי הכהונה - הוא אינו נחשב לבגד, אלא לתכשיט ומה שמזכירים רז"ל תמיד שמונה בגדי כהונה הם הולכים אחר הרוב- כי שבעה מהם- הם בגדים שהכהן הגדול לובש - והם  כנגד שבעה רקיעים.

הציץ שעל ראשו של הכהן הגדול היה עשוי זהב הוא עליון על כל בגדי הכהן והוא רומז על מידה שמופיע בדברי דויד המלך:

"כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה;  מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ". [תהלים מ"ה, י"ד]

לכן על הציץ היה כתוב "פיתוחי חותם"- "קודש לה' " והיה על מצח אהרון הכהן לסימן- שהוא  הכהן הגדול, זאת בנוסף לאבני האפוד על שתי כתפיו , החושן  ושתים עשרה האבנים- כנגד שבטי ישראל - ועל שולי מעילו פעמונים ורימונים ומעל ראשו הייתה שורה השכינה -מידת הדין שבאמצעותה הרחמים משגיחים על עם ישראל, ומהו לשון: "ציץ"?-זה הפסוק משיר השירים:

"הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים". [שיר השירים, ב', ט'] הכוונה לקב"ה שמשגיח על עם ישראל- כמו שכתוב:

"וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים".

רבינו בחיי מקדיש גם הסבר על אופן עשיית הציץ: "עושה טס של זהב רוחב שתי אצבעות ומקיף מאוזן לאוזן וכותב עליו שני שיטים: "קודש לה',  "קודש למטה, לה' למעלה, והיו האותיות בולטות והיה נקוב שני קצותיו ופתיל תכלת למטה ממנו מנקב לנקב שיהא נקשר בפתיל כנגד העורף"- כלומר פתיל התכלת העוקף את המצנפת  של הכהן הגדול- היה נקשר מאחורי הכובע- על העורף.



הכהן הגדול ושמן המשחה.

את שמן המשחה רקח  משה בכבודו ובעצמו, כמו שהכתוב מציין: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאַתָּה קַח-לְךָ, בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם; וּקְנֵה-בֹשֶׂם, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.  כד וְקִדָּה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; וְשֶׁמֶן זַיִת, הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ--רֹקַח מִרְקַחַת, מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ; שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה.  וּמָשַׁחְתָּ בוֹ, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵת, אֲרוֹן הָעֵדֻת.  וְאֶת- הַשֻּׁלְחָן, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת- הַמְּנֹרָה, וְאֶת-כֵּלֶיהָ; וְאֵת, מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.  וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וְאֶת-הַכִּיֹּר, וְאֶת-כַּנּוֹ.  וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם, יִקְדָּשׁ.  ל וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו, תִּמְשָׁח; וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, לְכַהֵן לִי".  [שמות ל, כ"ב- כ"ט]

על פי ספר החינוך: שמן משחת הקודש מטרתו למשוח באמצעותו כל כהן גדול שיתמנה כמו שנאמר: "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על- ראשו שמן המשחה" [ויקרא כ"א, י] וכן מושחים באמצעותו קצת מהמלכים, והיו מושחים בו את הכלים  של בית המקדש, וממשיך ספר החינוך בהסבר: "ולא יצטרכו למשוח לעתיד אלא בעבודה  יתקדשו, וזהו שכתוב: יהיה זה לי לדורותיכם" כן אמרו זיכרונם לברכה  בספרי.

רבינו בחיי מביא מדרש: שמן המשחה שמשה עשה במדבר, נעשו בו נסי  ניסים שהרי בתחילה הכמות הייתה י"ב לוג, שנאמר: "ושמן זית הין אם לסוך בו ממנו נמשח המשכן וכל כליו וכל כלי המזבח, ממנו נמשחו אהרון הכהן ובניו בשבעת ימי המילואים וממנו נמשחו כוהנים גדולים וכולו קיים לעתיד לבוא, שנאמר: "שמן משחת קודש יהיה זה לי".

על פי רש": משה היה נותן את השמן על ראש הכהן ובין ריסי עיניו, משיחת אהרון הייתה בצורתה דומה לאות יונית ודומה למשיחת רקיקי המצות.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר כי מה שמיוחד בשמן - שהוא אינו מתערבב עם מים ומשיחה בשמן מסמלת - בדרך כלל- את השוני מן החולין.

בהמשך רש"ר מסביר את דברי רש"י בנוגע לאופן משיחת הכהן בשמן, היינו בצורת אות יונית-שני קווים חוצים זה את זה ומכאן ניתן להסיק: שהשפעת שמן המשחה צריכה להתפשט לכל הצדדים והרוחות .

"שפת אמת" מדבר רבות על חשיבות השמן: על פי המדרש המתאר: "מה שמן מאיר כך בית המקדש מאיר לעולם ,לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל . השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה"

בהמשך הוא מסביר: שאורו של בית המקדש היה נאחז בנפשות עם ישראל ובזוהר הקדוש נאמר: "נר מצווה ותורה אור"

ובחר ה' דווקא באהרון- לפי שנחשב לאיש חסד כמו שנאמר: "לאיש חסידך להיות כהן גדול"

לעניות דעתי, הכהן  נמשח על ידי שמן המשחה- לפי שהוא חייב להאיר לעם ישראל וכזה היה אהרון הכהן- שהיה ידוע כאיש אוהב שלום ורודף שלום- כפי  שהמשנה מתארת: "הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:"[מסכת אבות  פרק א', י"ב]   אהרון מקרב את הבריות לתורה והתורה עצמה היא כולה אור.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי אהרון הכהן הוקדש על ידי משה באמצעות שמן המשחה שנרקח על ידי משה בכבודו ובעצמו, יש לזכור את אזהרת  התורה:". .איש אשר ירקח כמוהו ואשר ייתן ממנו על     זר ונכרת מעמיו"

שמן זה - תפקידו לקדש את הכהן הגדול לייעודו  - רם המעלה ויש בו מסר – להיות טהור וקדוש - לא להתמזג  עם החולין. אלא להאיר לעם ישראל- הנבדל מכל העמים , לא רק בתקופת המשכן והמקדש, אלא גם לעתיד לבוא!

יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה שלמה ונשוב לחזות בעבודת הכוהנים במקדש השלישי, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משיחת אהרון לכהונה גדולה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משיחת אהרון לכהונה  גדולה/ שיר מאת: אהובה קליין ©



משה נרגש בליבו

לקיים ציווי בוראו

יקדיש אהרון  לייעודו

כהן גדול ברוממותו.



 אוחז  בשמן המשחה

על ראשו יוצק בשמחה

 אחד הרגעים הנשגבים

 לנצח אינם  נשכחים.



 שמן משחה טהור

 מקרין למרחקים אור

אינו מתמזג עם חולין

מחולל פעמים ניסים.



 עתה אהרון כהן גדול

כבוד ותפארת לעיני כול

לראשו חובש מצנפת

השכינה  אתו מתמזגת!

 הערה: השיר בהשראת פרשת: תצווה[ חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 בפברואר 2018

ציורי תנ"ך /"ועשו לי מקדש"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

And they made me a  temple  


ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש.."ציירה: אהובה קליין (c)


 "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 בפברואר 2018

פרשת תרומה- הקמת המשכן- לשם מה?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה - הקמת המשכן - לשם מה?

מאת: אהובה קליין.


"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"


ציורים מתוך פרשת תרומה:

ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]



העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו פותחת בנושא המשכן וכליו והתורה מייחדת על כך חמש פרשיות: פרשתנו מתארת את ציווי התרומה והמטרה:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, א-י]

השאלות הן:

א] מדוע התורה האריכה רבות בנושא הקמת המשכן?

ב] "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- מהי מטרת המקדש?

תשובות.

נושא המשכן  מפורט בתורה באריכות.

רבי חיים ליב שמואלביץ בספרו - "שיחות מוסר- שערי חיים" מסביר: כי התורה מפרטת את כל חלקי המשכן לפרטי פרטים - פרשיות שלמות מתארות את הציווי של ה' לבנותו ופרשיות שלמות מתארות את אופן העשייה בפועל. הוא מסתמך על דברי חז"ל [רש"י, בראשית כ"ד, מ"ב]:

"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה" , מכאן שכוונת חז"ל היא: שב" שיחתן של עבדי אבות" - יש יותר תורה מ "תורתן של בנים", ואם באות אחת התורה מלמדת אותנו כמה גופי הלכות - הרי בכל אות ואות בשיחתן  של עבדי אבות - התורה מלמדת גופי הלכות רבים - בהלכות דעות, מידות ודרך ארץ, וא"כ בבניין המשכן שהתורה כל כך מאריכה בפרטים- ודאי שקיים קל וחומר- ישנם תילי תילים של הלכות ודינים- כאלה שגלויים לעיננו וגם כאלה שהם מוסתרים מעיננו.

ועל עניין זה מסבירים חז"ל  [שמו"ר פ' ל"ג, ד]:"אתה מוצא שכל מה שברא אלוקים למעלה- ברא למטה, למעלה זבול וערפל ושרפים וכרובים ואופנים, והיכל קדשו וכו', וכנגדן ברא למטה במשכן" ואמרו [שם א]:"אמר הקב"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה וכו'- הכוונה : ה' נתן את התורה לעם ישראל ולכן אינו יכול להתנתק ממנה ,אבל גם לומר להם שלא יטלוה - אינו יכול, אלא  מבקש מהם: בכל מקום שאתם הולכים , בית אחד עשו לי כדי שאדור בתוכו, שנאמר:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" והיות והמשכן הוא כביכול מקום מושבו ,לכן ניתן להבין שהוא נבנה  כמקדש  בעליונים ולכן ניתן ללמוד מכל הפרטים ודקדוקי המשכן – על מה שנמצא למעלה ואין להתפלא על הפירוט הארוך של כל תיאור המשכן, אם כי ישנם  בענייני המשכן גם  סודות ורזים שאינם גלויים לנו.

וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מבהיר: תרי"ג המצוות שנתנו לנו מהתורה הן נצחיות שניתן לקיימן בכל עת ובכל שעה.

אם כן ,"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".  השאלה המתעוררת, היא: כיצד ניתן בימנו לבנות מקדש על יסוד הציווי: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?

אלא, שהקדמונים- חכמי הלב כוונתם הייתה: שהאדם הוא :"עולם קטן" ולכן כל אדם יעשה לו  מקדש בליבו- מקום להשראת השכינה ובאופן זה- כאשר  השכינה תשרה בליבו של האדם יקוים המשך הפסוק:" וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". 

הספורנו מסביר את המשפט:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם":  כוונת ה'- שהוא ישכון בקרב עם ישראל-ויקבל את תפילתם ועבודתם- באותו אופן שה' מראה שכינתו מעל הכפורת למשה בין שני הכרובים שעל  הארון במשכן וכל כליו - והכרובים האלה- הם השרפים העומדים מעל הכפורת של ארון הברית והם נראים –בדרך כלל במראה הנבואה-לנביאים ומצויים בקודש הקודשים  בשני מחברות   מחוברים בקרסים כדי להיות מיועדים –לעבודת הבורא.

כך ראוי שיהיו בישראל כל הקדושים מחוברים אל ההמון כדי להבין ולהורות-את התורה והרי התורה נמצאת בקודש הקודשים , בתוך הארון המצופה מבפנים ומבחוץ בזהב - והנמשל הוא: כמו שאומרים חז"ל: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם" , על הארון  הכפורת כולה זהב –"מורה על צלם אלוקים שאינו מחובר עמו כלל - והכרובים- "פניהם איש אל אחיו" הם גורמים להתחבר אל האלוקים על ידי שמסמלים את פעולת המצאת המושכל וקבלתו, וזה כאשר המבט הוא אל התורה כמו שכתוב: "אל הכפורת יהיו פני הכרובים" ופורשים "כנפיים למעלה" כמו שאומר שלמה המלך:   " אֹרַח חַיִּים, לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל " [משלי ט"ו, כ"ד]-כלומר - החכם שואף תמיד לעלות ולהתעלות כלפי מעלה בדומה לכנפי השרפים שהם מכוונות כלפי מעלה.

לכן, על מנת שאלוקים ישכון בתוך בני ישראל- הם צריכים להתחבר לאלוקים דרך התורה הקדושה לעלות ולהתעלות. כך אלוקים יביט עליהם ויקבל את תפילתם.

הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש  לקרב את לב ישראל אל הקב"ה המחזיר אותם למעלת אבותיהם  שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.

רש"ר אומר: שה' אינו משרה את שכינתו עלינו בגלל הקמת המקדש, אלא רק על ידי שעם ישראל יקדש את כל חייו הלאומים והפרטיים  באמצעות -קיום המצוות ובזה תלויה השכנת השכינה על עם ישראל.

ה"מקדש" מסמל את  הקדשת חיינו בכל המישורים בהיותנו מקיימים את תורת ה'  ו"משכן" מציין את השראת השכינה המובטחת  המתגלית בפריחת חיינו בכלל ובפרט תחת שמירת ה' וברכתו.

"שפת אמת" משיב לשאלת  בני ישראל :כיצד יכולים ישראל לעשות משכן לה' ? זאת באמצעות שכל אחד מביא מנדבת ליבו  למשכן וכך ע"י התחברות הנדבות  של היחידים למשכן -  כלל  ישראל זוכים להשכנת השכינה!

חז"ל על פי תנחומא, סוברים: הצו של הקמת המשכן ניתן אחרי מעשה העגל - במטרה להראות לאומות העולם כי  התכפר לישראל חטא העגל  ומטרת הבטחת ה': ו"ְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- היא : כדי להוכיח לעמים את חיבת ה' לעמו באופן בולט לעיני כולם - על פי דעה זו – אין המקדש מהווה מטרה חינוכית לבני ישראל, אלא  סמל כלפי העולם - להוכיח  את הקשר האלוקי אל עמו ושכינתו בקרבם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מטרת בניית המשכן היא - כדי שעם ישראל יהיו מחוברים לאלוקים באמצעות קיום המצוות והתפילה -בדומה לכרובים הנושאים כנפיהם כלפי מעלה אל ה' וכן להוכיח לאומות העולם- כי ה' שוכן תמיד בקרבם- כדברי דוד  המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב"!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ועשו לי מקדש"/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ועשו לי מקדש" / שיר מאת: אהובה קליין ©
 ציווי מתנת שמים
הקמת משכן בינתיים
למען שכינת אלוקים
בחדרי  לבבות קדושים.

ככרובים הנושאים כנפיהם
 ואיש לרעהו פניהם
מחוברים למעיינות חכמה
שואבים  מבאר תורה.

כן ישראל  הצדיקים
בקיום מצוות מתעלים
כלפי  שמיא נוסקים
בהשכנת שכינה  מתברכים.

לעמי תבל -כמנורה מאירים
נבואה קורמת עור וגידים
בבוא אחרית הימים
לבית מקדש שלישי זוכים.
 הערה: השיר בהשראת:  פרשת תרומה [חומש  שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר