יום שני, 12 בפברואר 2018

פרשת תרומה- הקמת המשכן- לשם מה?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה - הקמת המשכן - לשם מה?

מאת: אהובה קליין.


"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"


ציורים מתוך פרשת תרומה:

ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]



העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו פותחת בנושא המשכן וכליו והתורה מייחדת על כך חמש פרשיות: פרשתנו מתארת את ציווי התרומה והמטרה:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, א-י]

השאלות הן:

א] מדוע התורה האריכה רבות בנושא הקמת המשכן?

ב] "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- מהי מטרת המקדש?

תשובות.

נושא המשכן  מפורט בתורה באריכות.

רבי חיים ליב שמואלביץ בספרו - "שיחות מוסר- שערי חיים" מסביר: כי התורה מפרטת את כל חלקי המשכן לפרטי פרטים - פרשיות שלמות מתארות את הציווי של ה' לבנותו ופרשיות שלמות מתארות את אופן העשייה בפועל. הוא מסתמך על דברי חז"ל [רש"י, בראשית כ"ד, מ"ב]:

"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה" , מכאן שכוונת חז"ל היא: שב" שיחתן של עבדי אבות" - יש יותר תורה מ "תורתן של בנים", ואם באות אחת התורה מלמדת אותנו כמה גופי הלכות - הרי בכל אות ואות בשיחתן  של עבדי אבות - התורה מלמדת גופי הלכות רבים - בהלכות דעות, מידות ודרך ארץ, וא"כ בבניין המשכן שהתורה כל כך מאריכה בפרטים- ודאי שקיים קל וחומר- ישנם תילי תילים של הלכות ודינים- כאלה שגלויים לעיננו וגם כאלה שהם מוסתרים מעיננו.

ועל עניין זה מסבירים חז"ל  [שמו"ר פ' ל"ג, ד]:"אתה מוצא שכל מה שברא אלוקים למעלה- ברא למטה, למעלה זבול וערפל ושרפים וכרובים ואופנים, והיכל קדשו וכו', וכנגדן ברא למטה במשכן" ואמרו [שם א]:"אמר הקב"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה וכו'- הכוונה : ה' נתן את התורה לעם ישראל ולכן אינו יכול להתנתק ממנה ,אבל גם לומר להם שלא יטלוה - אינו יכול, אלא  מבקש מהם: בכל מקום שאתם הולכים , בית אחד עשו לי כדי שאדור בתוכו, שנאמר:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" והיות והמשכן הוא כביכול מקום מושבו ,לכן ניתן להבין שהוא נבנה  כמקדש  בעליונים ולכן ניתן ללמוד מכל הפרטים ודקדוקי המשכן – על מה שנמצא למעלה ואין להתפלא על הפירוט הארוך של כל תיאור המשכן, אם כי ישנם  בענייני המשכן גם  סודות ורזים שאינם גלויים לנו.

וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מבהיר: תרי"ג המצוות שנתנו לנו מהתורה הן נצחיות שניתן לקיימן בכל עת ובכל שעה.

אם כן ,"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".  השאלה המתעוררת, היא: כיצד ניתן בימנו לבנות מקדש על יסוד הציווי: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?

אלא, שהקדמונים- חכמי הלב כוונתם הייתה: שהאדם הוא :"עולם קטן" ולכן כל אדם יעשה לו  מקדש בליבו- מקום להשראת השכינה ובאופן זה- כאשר  השכינה תשרה בליבו של האדם יקוים המשך הפסוק:" וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". 

הספורנו מסביר את המשפט:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם":  כוונת ה'- שהוא ישכון בקרב עם ישראל-ויקבל את תפילתם ועבודתם- באותו אופן שה' מראה שכינתו מעל הכפורת למשה בין שני הכרובים שעל  הארון במשכן וכל כליו - והכרובים האלה- הם השרפים העומדים מעל הכפורת של ארון הברית והם נראים –בדרך כלל במראה הנבואה-לנביאים ומצויים בקודש הקודשים  בשני מחברות   מחוברים בקרסים כדי להיות מיועדים –לעבודת הבורא.

כך ראוי שיהיו בישראל כל הקדושים מחוברים אל ההמון כדי להבין ולהורות-את התורה והרי התורה נמצאת בקודש הקודשים , בתוך הארון המצופה מבפנים ומבחוץ בזהב - והנמשל הוא: כמו שאומרים חז"ל: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם" , על הארון  הכפורת כולה זהב –"מורה על צלם אלוקים שאינו מחובר עמו כלל - והכרובים- "פניהם איש אל אחיו" הם גורמים להתחבר אל האלוקים על ידי שמסמלים את פעולת המצאת המושכל וקבלתו, וזה כאשר המבט הוא אל התורה כמו שכתוב: "אל הכפורת יהיו פני הכרובים" ופורשים "כנפיים למעלה" כמו שאומר שלמה המלך:   " אֹרַח חַיִּים, לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל " [משלי ט"ו, כ"ד]-כלומר - החכם שואף תמיד לעלות ולהתעלות כלפי מעלה בדומה לכנפי השרפים שהם מכוונות כלפי מעלה.

לכן, על מנת שאלוקים ישכון בתוך בני ישראל- הם צריכים להתחבר לאלוקים דרך התורה הקדושה לעלות ולהתעלות. כך אלוקים יביט עליהם ויקבל את תפילתם.

הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש  לקרב את לב ישראל אל הקב"ה המחזיר אותם למעלת אבותיהם  שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.

רש"ר אומר: שה' אינו משרה את שכינתו עלינו בגלל הקמת המקדש, אלא רק על ידי שעם ישראל יקדש את כל חייו הלאומים והפרטיים  באמצעות -קיום המצוות ובזה תלויה השכנת השכינה על עם ישראל.

ה"מקדש" מסמל את  הקדשת חיינו בכל המישורים בהיותנו מקיימים את תורת ה'  ו"משכן" מציין את השראת השכינה המובטחת  המתגלית בפריחת חיינו בכלל ובפרט תחת שמירת ה' וברכתו.

"שפת אמת" משיב לשאלת  בני ישראל :כיצד יכולים ישראל לעשות משכן לה' ? זאת באמצעות שכל אחד מביא מנדבת ליבו  למשכן וכך ע"י התחברות הנדבות  של היחידים למשכן -  כלל  ישראל זוכים להשכנת השכינה!

חז"ל על פי תנחומא, סוברים: הצו של הקמת המשכן ניתן אחרי מעשה העגל - במטרה להראות לאומות העולם כי  התכפר לישראל חטא העגל  ומטרת הבטחת ה': ו"ְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- היא : כדי להוכיח לעמים את חיבת ה' לעמו באופן בולט לעיני כולם - על פי דעה זו – אין המקדש מהווה מטרה חינוכית לבני ישראל, אלא  סמל כלפי העולם - להוכיח  את הקשר האלוקי אל עמו ושכינתו בקרבם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מטרת בניית המשכן היא - כדי שעם ישראל יהיו מחוברים לאלוקים באמצעות קיום המצוות והתפילה -בדומה לכרובים הנושאים כנפיהם כלפי מעלה אל ה' וכן להוכיח לאומות העולם- כי ה' שוכן תמיד בקרבם- כדברי דוד  המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב"!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ועשו לי מקדש"/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ועשו לי מקדש" / שיר מאת: אהובה קליין ©
 ציווי מתנת שמים
הקמת משכן בינתיים
למען שכינת אלוקים
בחדרי  לבבות קדושים.

ככרובים הנושאים כנפיהם
 ואיש לרעהו פניהם
מחוברים למעיינות חכמה
שואבים  מבאר תורה.

כן ישראל  הצדיקים
בקיום מצוות מתעלים
כלפי  שמיא נוסקים
בהשכנת שכינה  מתברכים.

לעמי תבל -כמנורה מאירים
נבואה קורמת עור וגידים
בבוא אחרית הימים
לבית מקדש שלישי זוכים.
 הערה: השיר בהשראת:  פרשת תרומה [חומש  שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שטח הפקר בשנת השמיטה- מיועד לאביונים ולחיית השדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:
אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical paintings

Shmita- the seventh year-concern to the poor and animals


"וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.  וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה"
[שמות כ"ג, י'- י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אמונה בצדקת הדרך- לאור התנ"ך- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אמונה בצדקת הדרך - לאור התנ"ך- כיצד?

מאת: אהובה קליין.

הידעתם שארצנו הקטנה מככבת יום יום , בחדשות עיתוני העולם ולמרבה הפלא - ישנן מדינות גדולות ועשירות - שכמעט אינן מופיעות  בתקשורת.

אין זה סוד, שאנו מוקפים על ידי שבעים זאבים - הלוטשים עיניהם לעבר מדינתנו הקטנה והמיוחדת ולא זו בלבד, אלא מידי פעם אף מאיימים עלינו ובנוסף עסוקים בהכנות  למלחמה  נגדנו, עליהם אומר דוד המלך: "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה". [תהלים ל"ז, ט"ו]

מתברר שיש משהו בארצנו שאין דוגמתו בשום מקום בתבל כפי שהתורה מתארת לנו: "וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"א- י"ב]

ההסבר: בהיות עם ישראל עם נבחר – אשר כרת ברית  נצחית עם ה' במעמד  הר סיני- דוגמת ברית נישואין בין חתן לכלה, עם ישראל התחייב לקבל את התורה - עוד בטרם הייתה בידו, באומרו - כאיש אחד בלב אחד: "וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[שמות כ"ד, ז]

מכאן והלאה- עם ישראל חייב לקיים את התחייבותו כלפי ה'  לעד , מנגד - הקב"ה מביט על עם ישראל בכל יום ויום וזוכים אנו לברכת שמים- לגשמים בעתם –ובתנאי שנציית לציוויי ה', אך כאשר   עם ישראל מפר, חלילה את הברית הנצחית - קיומנו בארצנו הקדושה -  מוטל בסכנה.

על מנת להיות איתנים בצדקת דרכנו - עלינו להיות מחוברים אל תורתנו הקדושה ולזכור את  הבטחת ה' לאבותינו: אברהם יצחק  ויעקב והבטחה שניתנה למשה - גדול הנביאים ומנהיגם של עם ישראל:

בתחילת חומש בראשית בסיפור הבריאה, שואל רש"י : הרי  התורה הייתה צריכה להתחיל דווקא עם המצווה  הראשונה שנצטווו ישראל: "החודש הזה לכם" שהרי עיקר התורה היא מצוותיה, אם כן מדוע התורה פותחת בסיפור הבריאה תחילה?

על כך עונה רש"י: משום שהקב"ה שברא את העולם ,הוא אשר נתן לעם ישראל את נחלתו כמו שנאמר: "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים [תהלים קי"א, ו] וזאת כדי להודיע: שאם בעתיד-  יבואו ויאמרו אומות העולם לישראל: "ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים " התשובה תהיה: כי הקב"ה שברא את העולם - הוא נותן את הארץ למי שישר בעיניו.

הבטחת הארץ ניתנת לאברהם: "וה' אמר- אל-אברם אחרי היפרד לוט מעמו שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה: כי את כל-הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד- עולם"  [בראשית י"ג, י"ד -ט"ז]

הקב"ה חוזר על הבטחתו  לאברהם סמוך לברית בן הבתרים: "ויאמר אליו אני  ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את—הארץ הזאת לרשתה:"[שם  ט"ו,ז]

ובברית בן הבתרים הקב"ה חוזר על הבטחת הארץ כפי שנאמר: "וביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את- הארץ הזאת מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר-פרת..." [שם  ט"ו ,י"ח-כ"א]

 Father of many nation
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כשאברהם בן תשעים ותשע שנים ,ה' משנה את שמו: מאברם לאברהם - נאמר: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את-כל—ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים"

ה' מבטיח למשה את הבטחת הארץ- כפי שכתוב: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻורֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]


חז"ל אומרים: במסכת  ברכות [ה, א] "שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן, אלא על ידי ייסורים ; אלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא"

לאור כל האמור לעיל , הדבר המתבקש הוא - להיות דבקים בצדקת הדרך ולקיים את מצוות התורה בעבור חיינו על פני האדמה בארץ ישראל- כדברי דוד המלך:      "וַיּיתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻומִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻוקָּיו --  וְתוֹרֹותָיו  ינְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ".[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 5 בפברואר 2018

פרשת משפטים-שמיטה- לשם מה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים- שמיטה- לשם מה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.






ציורים מתוך הפרשה:



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:
אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/" וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ"/ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ העבד העברי יוצא  לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מנוחה בשבת/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]


פרשת משפטים כוללת מערכת מסועפת של חוקים ומשפטים  בין אדם לחברו ובין אדם למקום, אחד הנושאים בפרשה: שנת השמיטה -והדאגה לעניים ,כפי שהכתוב מתאר:

"וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ".

[שמות  כ"ג, י- י"א]

 השאלות הן:

 א] מה המשמעות: "וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ,  "?

 ב]  מאכל אביון ומאכל  חיה- מה הקשר?

 ג]  מטרת שנת השמיטה מהי ?

תשובות

"וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ", 

 על פי דברי רש"י- שני פירושים:

פירוש א': "תִּשְׁמְטֶנָּה"- הכוונה לא לעבוד  בשנת השמיטה בשדה.

לפי פירוש ב': "תִּשְׁמְטֶנָּה"- מעבודה גמורה, כגון חרישה, זריעה.

רש"י  מסביר את המילה "וּנְטַשְׁתָּהּ" באמצעות שני פירושים:

א]  להפסיק לאכול לאחר זמן הביעור.

ב] להפסיק  לזבל ולהפסיק לעדור את האדמה.

 רבינו בחיי משווה את השבת לשנת השמיטה- היינו- השנה השביעית:

הוא  מעלה שאלה: מן הראוי שהציווי  על שנת השמיטה יאמר  בלשון נסתר באופן הבא: " את הארץ.." ולא כפי שכתוב:" אֶת-אַרְצֶךָ";  אך התורה פונה כאן  בלשון- נוכח, גם בעניין  שמירת השבת התורה פונה בלשון: נוכח: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר".[שמות כ"ג, י"ב]

מכאן המסקנה: שהשבת והשמיטה שווים הם!

לעומת זאת, כאשר התורה  מתארת את שנת היובל, אין היא משתמשת בלשון נוכח –אלא-  פונה באופן כללי בלשון רבים:

"יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ".

 הסיבה לשוויון בין השבת לשמיטה: לאחר שהשבת חולפת חוזר היהודי לעשות מלאכה במוצאי שבת, באותו אופן- בתום שנת השמיטה עתיד היהודי לשוב לעבור את שדהו.

לכן נאמר: "שדך וכרמך וזיתך כעין  שלך".

  לעומת זאת ביובל- שהוא כולו קודש וכל המלאכות נפסקות והכל שבת ומנוחה ואין המלאכה באה אחריו- הכל מתואר בלשון נסתר-  על מנת להזכיר לנו: כי הכל בידי הקב"ה- לה' הארץ ומלואה- ולאדם אין בזה שייכות ולכן בשמיטה נאמר: "תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"- אומנם אנחנו מצווים לא לעבוד בשנת השמיטה- אבל הארץ אינה נשמטת מהקב"ה-  כי עתידים אנחנו בתום שנת השמיטה- לעבוד את האדמה- מה שאין כן ביובל:

אומר רבינו בחיי:" שהיא נשמטה ממנו וחוזר - לאשר לו אחוזת הארץ וכאן נתבאר זה"

 ספורנו  מפרש את המילה: ִּ "תִּשְׁמְטֶנָּה" הכוונה לשמיטת כספים, כמו שנאמר:

ו"ְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ":

[דברים ט"ו, ב]

"וּנְטַשְׁתָּהּ"-  שהיבול ישמש לאכילה עבור אביוני העם- כלומר- בשמיטת קרקע יאכלו גם העניים ואת הנותר תאכל חיית השדה ,שהרי העניים קודמים לחיות שהרי נאמר: "מאכל אדם אסור להאכילו לכלבים"

מכאן שמדובר בשתי שמיטות: שמיטת כספים ושמיטת קרקע.

 רש"ר מסביר: שש שנים האיכר יכול לנהוג  עם אדמתו כבשלו, אך בשנה  השביעית -האיכר יניח לאדמה להישמט  מידו לא יחרוש ולא יזרע ,אלא ייטוש את כל מה שצמח בשדה ולא ינהג באדמתו- כאילו היא שלו- עתה העניים שהם תלוים ברצון הטוב של האיכר- כעת בשנת השמיטה- מותר להם ליהנות מיבול הארץ מבלי לבקש את רשות מבעל השדה- ואת הנותר בשדה לאחר האביונים, תאכל – חיית השדה ומוסיף רש"ר  ואומר:

 מתוך ספר ויקרא[כ"ה] למדנו: שגם בעל השדה עצמו- ביחד עם העניים והחיות- רשאי לאכול מגדולי שדהו- שצמחו מעצמם בשנה השביעית, אך כל מין פירות שביעית -נאכל רק כל זמן שיש במינו לחיית השדה. כמו שנאמר:

"כלה לחיה אשר בשדה" מכאן, שברגע  סוף מסוים מגידולי השדה- אינו מצוי עוד לחיית השדה-ישנו איסור להחזיק פירות מאותו מין בתוך הבית.- זמן זה נקרא: "זמן הביעור".

 מאכל אביון ומאכל בהמה.

"וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה"

רש"י שואל : מדוע התורה  מזכירה יחדיו את אביוני העם עם חיית השדה? ללמדנו, כמו שהחיה אוכלת בלא מעשר, אף האביונים אוכלים ללא מעשר- מכאן אמרו: שאין מעשר בשביעית.

ובמכילתא נאמר: "מה בהמה אוכלת בשביעית מהראוי לה- שלא מעושר אף האדם אוכל מן הראוי לו בשביעית- שלא מעושר"

 מטרת השמיטה.

 רש"ר מסביר: מטרת מצוות השמיטה היא: כדי שאומה שלמה תכריז בפני העולם: שארצה שייכת לה' והוא האדון היחידי של אדמת הארץ ואת זאת מוכיחים: שבמשך שנת השמיטה אומה שלמה נמנעה מלממש את זכות בעלותה על הקרקע ומשיבה את אדמתה  לבורא  עולם -ועל ידי דרך זו העם זוכה להגיע להכרה :שהם גרים ותושבים בארצם שלהם, וגרים בה  בחסדו של הקב"ה.

 באופן זה נעלמת הגאווה אצל בני האדם הסבורים לאורך כל הדרך   שהאדמה שייכת  להם וכך נעשים אכזרים וקשיי לב בהתנהגותם- כלפי חסרי קרקע,

 שנת השמיטה- פותחת בפניהם דרך לחסד ואהבת הזולת ובייחוד כלפי הזרים והאביונים וגם חיות השדה - שהם  יצורים שנבראו בידי ה' - נחשבות לבעלות זכויות בארץ השייכת לה'- ועליה כולם צריכים לחיות יחד.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

שנת השמיטה שהיא השנה השביעית- בה אנו מצווים לא לעבוד את האדמה-

והיא מאפשרת לעם ישראל להבין: כי בעל הבית של הארץ- הוא  הקב"ה בלבד – והוא הדואג לאביונים ולחיות השדה בהיותם יציר כפיו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר