יום שני, 12 בדצמבר 2016

פרשת וישלח/ מה הקשר בין-הכנות יעקב לקראת עשיו- לאמירת:"שמע"?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- מה הקשר בין -הכנות יעקב לקראת עשיו- לאמירת: "שמע" ?



 מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל לה' - טרם פגישתו עם עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ציירה: אהובה קליין(c)


 בפרשה זו הכתוב מתאר לנו : כי יעקב שולח מלאכים אל עשיו-  כדי להודיע לו שהוא גר עם לבן ויש לו שור וחמור.....

כאשר המלאכים חוזרים משליחותם, הם מבשרים לו כי עשיו יוצא  לקראתו עם ארבע מאות איש.

תגובת יעקב היא:

"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים--לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.  וַיֹּאמֶר, אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ--וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה.  וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב, אֱלֹקי אָבִי אַבְרָהָם, וֵאלֹקֵי אָבִי יִצְחָק:  ה' הָאֹמֵר אֵלַי, שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ--וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ.  קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ:  כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.  הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים.  וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר מֵרֹב.  וַיָּלֶן שָׁם, בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה--לְעֵשָׂו אָחִיו.  עִזִּים מָאתַיִם, וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים, רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים עֶשְׂרִים.  גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם, שְׁלֹשִׁים; פָּרוֹת אַרְבָּעִים, וּפָרִים עֲשָׂרָה, אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, וַעְיָרִם עֲשָׂרָה.  וַיִּתֵּן, בְּיַד-עֲבָדָיו, עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ; וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו, עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר.  וַיְצַו אֶת-הָרִאשׁוֹן, לֵאמֹר:  כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי, וּשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר, לְמִי-אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ, וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ.  וְאָמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב-- מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו; וְהִנֵּה גַם-הוּא, אַחֲרֵינוּ".

[בראשית ל"ב, ח-כ]

השאלות הן:

א] מה חש יעקב  כשקיבל את בשורת המלאכים?

ב] כיצד  הגיב יעקב-בפועל ?

תשובות.

 תחושתו של יעקב.

כפי שהכתוב מתאר:" "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ"- מתברר שיעקב נלחץ מכך שעשיו  יוצא  לקראתו עם ארבע מאות לוחמים.

 רש"י מבהיר: כי  מכפל הלשון: "וירא" ו"ויצר"- ניתן להסיק: כי יעקב פחד שמא הוא ומשפחתו יהרגו, אך מנגד  היה גם דואג ומצטער, שמא הוא יהרוג את עשיו ואת ארבע מאות האיש שהתלוו אליו.

בבראשית רבה נאמר:" אמר יעקב: כל השנים הללו הוא[עשיו] יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא אלי מכוח ישיבת ארץ ישראל!"

 הרב שמואל מוהליבר [מראשי תנועת "חובבי ציון" בסוף המאה ה י"ט]

שואל:  לכאורה תמוה שיעקב  אשר מצהיר: "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי"[דברי רש"י] חושש מפני עשיו  הרודף אחריו  - מהטעם  שקיים מצוה אחת- מצוות ישוב ארץ ישראל?

אלא כאן ניתן ללמוד  שמצוות ישוב ארץ ישראל- אשר מקיים אותה אפילו עשיו הרשע-  היא יכולה להיות שקולה כנגד כמה מצוות שאותה מקיים יעקב.

ומכאן שאפילו יהודי היושב בארץ ישראל שאינו מקפיד על שאר קיום המצוות- ישיבתו מקובלת ויקרה מאד בעיני בורא עולם.

וחז"ל אומרים: "אמר הקב"ה הלוואי והיו בני עמי בארץ ישראל, אף-על- פי שמטמאין אותה" [ילקוט שמעוני, איכה  ג]

"העמק דבר" מפרש: כי היה צר לו על עצם העניין שחש פחד בליבו.

כמה מגדולי החסידות מסבירים: צר היה לו ליעקב בכך שהיה צריך לבצע הפרדה בין המחנות, מפני שידע שכל עוד כולם מלוכדים אין יד עשיו יכולה לשלוט על ישראל ,אך דווקא עכשיו - הדבר מעלה חשש לקראת בואו של עשיו לקראתו.

הרמב"ן מסביר: כי ברגע שיעקב קיבל את הבשורה מהמלאכים- כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש ,הדבר גרם לו לפחד- לפי שהבין שאין עשיו לוקח עימו ארבע מאות איש ללא מטרה, אלא להילחם כנגדו.

הרמב"ן מוסיף ואומר: כי כנראה עשיו לא התייחס כלל אל המלאכים, אולי אפילו לא הספיק לקבל את פניהם, או לא אישר להם לבוא לפניו- לפי שהכתוב אינו מספר דבר על  התעניינותו ביעקב, אבל כנראה המלאכים חקרו במחנה והבינו שעשיו הולך לקראת יעקב עם לוחמיו.

שליחים אלו הביאו ליעקב את המסר:  כי עשיו לא מסר ליעקב דרישת שלום והולך לקראתו עם צבא שלם וזה הוסיף ליעקב- פחד על פחדו, ורבותינו אמרו: [בראשית רבה  ע"ה, ד]בעוד שיעקב בא לקראת עשיו כאח , לא כן עשיו ,הוא מתנהג כעשיו ממש,[ברשעותו]

 הכלי יקר נותן הסבר מעניין: על סמך[מסכת סוטה מ"א, ע"ב]:"אמר רבי אליעזר כל המחניף לחברו לסוף נופל בידו וכו' " וכאן יעקב חש שחטא בכך שהחניף לעשיו הרשע ואמר: "כה אמר עבדך יעקב".

 רז"ל אומרים: יעקב עשה קודש חול וקרא לעשיו: "אדוני" וזה מתוך חנופה שהחניף לרשע, לכן היה יעקב מתיירא ,הוא הבין שכול מי שמחניף לרשע -התוצאה הסופית שיפול בידו ,לכן נאמר:" "וַיִּירָא יַעֲקֹב" הוא ידע שיש לו הרבה זכויות, אך עוון זה עלול להזיק  ולפגוע בזכויותיו וצר היה לו שינכו לו מזכויותיו על ידי שה' יצילהו מיד עשיו אחיו,

לכן גם נאמר: "וַיֵּצֶר לוֹ".

תגובתו של יעקב.

 יעקב מתכונן בשלושה מישורים: דורון, תפילה, מלחמה.

"שפת אמת" -מסביר: שלושת הדברים האלו  שיעקב נקט- טרם פגישתו עם עשיו מרומזים בפרשת "שמע " - המלמד את היהודי כיצד להתעלות  למדרגה גבוהה בעבודת ה' :"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכול מאודך"[דברים ו, ה]

"בכל לבבך"- זוהי העבודה שבלב-והכוונה לתפילה.

"ובכל נפשך"- זו מלחמתו המתמדת של האדם כנגד יצר הרע.

"ובכל מאודך"- הכוונה לדורון.

"עקדת יצחק "מביא הסבר יפה:

כאן התורה באה ללמד אותנו  כי לא די להסתפק באמונה, אלא חייבים לנקוט גם בהשתדלות טבעית יחדיו. המילים: "הנה עין ה' אל יראיו להציל ממות נפשם"[תהלים] –מועילות  בתנאי שהאדם עושה גם את ההשתדלות שלו ואינו יושב בחיבוק ידיים.

בעל העקדה מצטט דברי מדרש ,"שוחר טוב": נאמר בתהלים[כ"ג]:

"כי ה' אלוקיך ברכך בכל מעשה ידך". "יכול אפילו יושב בטל ?תלמוד לומר בכל מעשה ידך, אם עשה- הריהו מתברך, ואם לאו אינו מתברך". כשם שאדם לא יסמוך רק על ניסים, מצד שני אסור שיבוא לידי ייאוש, אלא יפעל בכל מאודו להשגת המטרה ויקווה  כי ה' ישלח לו את הישועה.

הוא מביא דוגמאות  לדבריו:

 שמואל הנביא חשש ללכת למשוח את דוד למלך, פן שאול יתנכל לו להורגו.

על כך ה' יעץ לו תחבולה טבעית: "עגלת בקר תיקח בידך ואמרת לזבח לה' באתי"[שמואל-א, ט"ז]

גם דוד המלך לא סמך רק על ניסים, אלא עשה השתדלויות, הרי ה' הבטיח לו: שינצל מכל האויבים ולמרות זאת הוא לא סמך רק על הניסים, אלא בעת הליכתו של אכיש מלך גת, עשה מה שהיה ביכולתו לפעול, התהולל, הוריד רירו על זקנו ושינה טעמו, פשוט ביזה את עצמו ובלבד שיצליח להשיג מפלט טבעי. ואז רק אחרי השתדלותו בכך, התפלל אל ה' וביקש הצלחה:" הבט ימין וראה ואין לי מכיר, אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי, זעקתי אליך ה' " [תהלים קמ"ב]

לפעמים שאדם עושה את כל השתדלויותיו ונדמה לו שאין מנוס מהגזרה, אז לפתע רואה את ישועת ה' !

 רבינו בחיי אומר: "ודע כי יש בפרשה הזאת ביאור למה שארע ליעקב עם עשיו אחיו ורמז גם כן לדורות למה שעתיד שיארע לנו תמיד עם בני עשיו"

וממשיך  ומבהיר רבינו בחיי: ראוי שגם עם ישראל  יתקין עצמו באופן דומה ליעקב בשלושת הדברים: תפילה דורון , מלחמה - כאשר נקלע למצב של איומי מלחמה:

"למלחמה"- שכתוב:"ויחץ את העם אשר אתו", וכתוב: "אם יבוא עשיו..."

"לתפילה"-שיעקב התפלל: "אלוקי אבי אברהם.. הצילני נא"

"לדורון"- "עיזים מאתיים..." ומהכנותיו של יעקב למד גם המלך חזקיהו וגם התקין עצמו  בשלושת דברים אלו –כלפי  סנחריב מלך אשור, כפי שהכתוב מתאר: "וייתן חזקיהו את כל הכסף"[מלכים-ב, י"ח]

וכתוב: "וייתן שרי מלחמות על העם" [דה"כ , ל"ב]

ועוד נאמר: "ויתפלל חזקיהו לפני ה' "[מלכים –ב,י "ט]

לסיכום, לאור האמור לעיל, התורה מעבירה לנו מסר לדורות כיצד עלינו להתנהג בעת סכנה מפני איומי מלחמה ממשיים.

ומדהים  במיוחד להיווכח כיצד מסר זה קשור  גם ל"קריאת שמע"- לקבלת עול מלכות שמים.

מי ייתן ונזכה  לישועת ה' במהרה, כדברי ישעהו הנביא:

"לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". [ישעיהו, ב', ד']
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לפגישת עשיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לפגישת עשיו.


 שיר מאת: אהובה קליין©



עת קיבל יעקב הבשורה

ממלאכים יודעי טוב ורע

כי פני עשיו לתגרה

חדרי ליבו  צר ויראה.



 שינס יעקב כהרף עין

בנחישות ועוז מותניים

נקט בשלושה אמצעים:

 דורון ,תפילה   ומבצעים.



נשא  לבורא תחנונים

למען יצילו  מאיומים

הכין  שי בעלי חיים

ערך קבוצות לוחמים .



זהו  מסר לדורות הבאים

אין סומכים על הניסים

בשלושה דרכים נערכים

עד ישועת אחרית הימים.



הערה: השיר בהשראת: פרשת וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מבחין ב:"שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויירא ויאמר מה- נורא המקום הזה אין זה כי אם- בית אלוקים וזה שער השמים"

[בראשית כ"ח, י"ז]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.



העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 5 בדצמבר 2016

פרשת ויצא- מהי מסקנתו של יעקב כאשר התעורר מחלום הסולם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא - מהי מסקנתו של יעקב כאשר התעורר מחלום הסולם?

מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אמו/

  ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב עובד בעד רחל- שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רחל אומרת ליעקב: "הבה לי בנים..".

ויעקב עונה לה:"...התחת אלוקים אנוכי.."?

ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו  היא המשכה של פרשת תולדות והיא פותחת במסעו של יעקב לחרן : "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.  וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם  וַיָּלֶן שָׁם , כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.  וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹוקים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.  וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹוקי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹוקי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.  וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.  וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.  וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי.  וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". 

 השאלות הן:

א] לאיזה מקום הגיע יעקב?

ב] מהי מסקנתו לאחר החלום?

תשובות.

 המקום אליו מגיע יעקב.

רש"י מסביר: אין הכתוב מזכיר לנו באיזה מקום פגע יעקב, אלא כתוב: "במקום" והמשמעות: כמו 'בהמקום' בה"א הידיעה- והכוונה  למקום הידוע שהוא כנראה הר המוריה, כפי שהתורה מתארת את הליכתו של אברהם עם יצחק לעקדה:       "ביום השלישי ויישא אברהם את - עיניו וירא את המקום מרחוק".[בראשית כ"ב, ד] על פסוק זה אומר שם רש"י: כי אברהם ראה ענן קשור אל ההר ועל פי זה הבין שזה המקום שהשכינה שורה בו.

לגבי המילה: "ויפגע"- מבהיר רש"י: פגיעה - היא לשון פגישה, לא רק כאשר נפגשים שני אנשים- זה מול זה, אלא גם לשון של הגעה למקום מסוים, כגון: "ופגע ביריחו" [יהושע ט"ז, ז]הכוונה שהגבול הגיע עד יריחו.

עוד דוגמא: "ופגע בדבשת"- והפירוש- הגבול הגיע עד הדבשת.[שם י"ט, י"א]

חז"ל מפרשים: "פגיעה"- היא מלשון תפילה [מסכת ברכות כ"ו]

כמו שנאמר:" ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך" [ירמיהו ז, ט"ז]

המסקנה על פי חז"ל- שיעקב התפלל במקום ואנו לומדים כאן, כי הוא תיקן את תפילת ערבית.

אם כן, שואל רש"י, מדוע לא נאמר שיעקב התפלל במקום, אלא "ויפגע במקום"?

אלא ללמדנו שהתקצרה ליעקב הדרך - שהר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראתו לכן נאמר: "ויפגע במקום"- שהמקום ויעקב נפגשו זה מול זה, ועל כן גם בהמשך נאמר: "כי בא השמש" והיה יותר נכון שיהיה כתוב: "ויבוא השמש וילן שם.." מכאן המסקנה של רש"י :כיון שהגיע יעקב למקום שקעה לה השמש שלא בזמנה - על מנת שיישן דווקא במקום זה.

בתום החלום אומר יעקב:" אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי". זהו מקום בית המקדש, כיצד?

רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר: הסולם הזה שהתגלה ליעקב בחלום, רגליו היו בבאר שבע וראשו מעל בית אל ששם שכב יעקב בזמן חלומו, אמצע השיפוע של הסולם מגיע כנגד  מקום בית המקדש בירושלים, לפי שבאר שבע ממוקמת בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה בגבול שבין יהודה ובנימין - ובית אל היה בצפונה של נחלת בנימין. יוצא, אפוא, שרגלי הסולם בבאר שבע דרומית לירושלים וראשו בבית אל- צפונית לירושלים כך שאמצע שיפוע הסולם - כנגד ירושלים ועל אמצע שיפוע זה של הסולם- יעקב קרא: "בית אלוקים"

לכן רש"י מסביר על פי דברי חז"ל: שהמקום הזה - הוא מקום המקדש, וכמו שנאמר [ מסכת חולין צ"א] בזמן שיעקב הגיע למקום ה' החשיך לו את היום והחמה שקעה  טרם זמנה, לפי שאמר ה': "צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה"? ובית המקדש נקרא -"בית מלון" של הקב"ה ועוד אמרו חז"ל [מסכת פסחים  פ"ח]"יעקב קראה לירושלים בית אל" ומהיכן למדו רבותינו שיעקב לן במקום המקדש? אלא, הר המוריה נעקר ובא לכאן - לבית אל יוצא שיעקב לן במקום המקדש וזוהי קפיצת הדרך [שנאמר במסכת חולין דף צ"א] שבית המקדש בא לקראת יעקב עד בית אל, כלומר  יעקב ומקום המקדש הלכו  זה לקראת זה עד שנפגשו ופגעו זה בזה.

בהמשך מקשה רש"י :כיוון שה' רצה שיעקב ילון בבית מלונו, מדוע חיכה עד  שיגיע ללוז ואז יצטרך לעקור את הר המוריה ממקומו?- מדוע ה' לא עיכב את יעקב כשעבר בדרכו אל מקום בית המקדש ?  אלא ה' רצה שיעקב בעצמו יתעכב שם לתפילה, אך יעקב לא חשב באותו זמן להתפלל כדוגמת  אבותיו, אלא ה' נתן לו להמשיך בדרכו מבלי לעכב אותו עד שהגיע לחרן, וכיוון שהגיע לחרן, אמר יעקב בליבו: האם זה הגון מצדי שעברתי במקום שאבותיי התפללו ואני לא התפללתי שם? לכן החליט לחזור למקום המקדש ואז חזר בדרכו והגיע עד בית אל [ ואין הכוונה  לבית אל הנמצא סמוך לעיר העי המוזכר אצל אברהם:"ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם"[בראשית י"ב, ח] - אז קפצה לו הדרך ומקום המקדש בא לקראתו מדובר כאן ב"בית אל" הסמוך לירושלים והיות והיא הייתה עיר האלוקים, יעקב קרא לה: "בית אל" וזהו הר המוריה ששם התפלל גם אברהם וגם השדה שהתפלל שם יצחק. בישעיהו [ב,ג] נאמר: "לכו ונעלה.. אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב"- בעתיד יאמרו הגויים איש אל רעהו בואו נלך אל בית המקדש כדי לעבוד את ה'  והם יקראו למקום - כמו שיעקב קרא: "בית אל"- מלשון בית.

 מסקנת יעקב בתום החלום.

כפי שהכתוב מציין: "וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אלוקים וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".

רש"י מסביר בשני אופנים את משמעות המילים: "שער שמים":

א] אין לשמים שערים, אלא יעקב הבחין - כי המקום הוא מיוחד והוא מסוגל להעלות את תפילתם של המתפללים לשמים, "שער שמים"- נאמר כמשל - כאילו יש כאן פתח לשמים וכל מי שמתפלל בשטח זה , תפילתו קרובה להתקבל.

ב] לפי המדרש-חז"ל מבארים: שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ולכן יעקב אמר : "אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים"!

ו"שער השמים"- זה בית המקדש של מעלה המכוון כנגד בית המקדש של מטה.

רבינו בחיי  מביא  שלושה פירושים:

א] לגבי המילים:  "שַׁעַר הַשָּׁמָיִם"-  יש לשים לב בהמשך לדברי יעקב במיוחד למילה: "זה" המופיע שלוש פעמים בתגובת יעקב: "וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. 

על כך אמרו רז"ל: ה' הראה ליעקב בית מקדש בנוי וחרב ובנוי:

"מה נורא המקום הזה"- בית המקדש בנוי.

"אין זה"- בית מקדש חרב.

"וזה שער שמים"- בית מקדש בנוי.

לפי זה רמז הכתוב על שני מקדשים בלבד.

פירוש ב] יתכן גם לפרש: כי יש רמז לשלושה מקדשים, היות  והמילה: "זה"- היא רמז לשכינה- כמו שנאמר: "זה אלי ואנווהו" [שמות ט"ו]

לפי זה: דברי יעקב:

"מה נורא המקום הזה" - התכוון לבית המקדש הראשון ששרתה בו השכינה.

"אין זה"- התכוון על בית שני – שלא שרתה עליו השכינה. כפי שכתוב: "וארצה בו ואכבדה" וכתוב: "ואכבד"- כתיב חסר- השכינה אשר מתבטאת באות- ה"א- נחסרה. על פי נבואת חגי [חגי א']

"וזה שער השמים"- התכוון לבית המקדש השלישי שבע"ה יבנה בקרוב ותחזור לשם עבודת הקורבנות והשכינה  ממש כמו בימי קדם.

והמילה: "שמים" רומזת שבניין שלישי יבנה בע"ה על ידי  מעשה שמים- לא בן אדם יבנה אותו.

ג] על פי המדרש: מהמילים: "וזה שער השמים"- לומדים: המתפלל בירושלים- כאילו מתפלל לפני כיסא הכבוד. כי שער השמים פתוח להקשיב לתפילתן של ישראל.

הרב שמשון רפאל הירש  מסביר: "שער השמים"- זהו ביתו של אלוקים כשהמלאכים מחפשים את ה' בשמים  הם צריכים  לרדת לחפש אותו גם בקרב בני האדם ולכן כל בית  שיש בו חיים רוחניים - הרי הוא בבחינת-"שער שמים"- שער שדרכו האדם נכנס על מנת להדבק בשכינה. והדבר מסמל איחוד בין השכינה שלמטה לבין השכינה שלמעלה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: לאחר שיעקב חלם את חלום הסולם, הוא הבין שהוא לן במקום קדוש במיוחד  וקרא לו: "בית אלוקים, שער השמים"

יהי רצון שעם ישראל  ימלא את הציווי :"קדושים תהיו" בבחינת :"ושכנתי בתוכם" ואז נזכה לחיבור השכינה למטה עם השכינה למעלה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שער השמים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שער השמים/ שיר מאת: אהובה קליין ©



יעקב חולם חלום

מה נורא המקום

מראה נדיר ונבואי

מסר קדוש  ואלוקי.



הבטחה לדורי דורות

ארץ שורשי אבות

זרעו  יתרבה כרגבים

יפרוץ לכל הכיוונים.



 אותו ינצור אלוקים

בלכתו בכל הנתיבים

ה' צילו על יד ימינו

כאב על כפיו נושא בנו.



יעקב מתעורר נסער

ליבו כמשברי ים

רואה שער השמים

משתומם נושא כפיים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא  [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש לדרוש את ה'/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם- כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את- ה' "

[בראשית כ"ה, כ"ב]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.

העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-

Rebecca going to pray and ask God

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה הולכת לבית המדרש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה הולכת לבית המדרש.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

רבקה מחישה צעדיה

חשה אי שקט  בלבטיה

עקב התרוצצות הבנים

ברחמה לשני כיוונים.



 האחד נחפז לאלילים

 השני  לתורה באוהלים

או שמא שניהם מריבים

בזכיית עולמות כפולים?



ליבה נושא רגליה

לדרוש עתיד בניה

תתבשר בשני לאומים

עד בוא גואל נאבקים.



 הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר