יום שני, 21 בנובמבר 2016

הגר במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)





הגר במדבר.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 תועה בחולות מדבר

מתקשה לשאת הנער

כלו המים מן החמת

 סרה מדרך האמת.



נותנת בישמעאל עיניה

אינה שולטת ברגשותיה

חשה יובש בפיה

דמעות כנהר   ישטפוה.



 החום גובר ומעיק

גרונה ניחר ומחניק

אלוקים משקיף ומביט

את מבטה לבאר מסיט.



 הערה: השיר בהשראת פרשת  וירא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה בחברון?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אליעזר יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)

 פרשה זו פותחת במותה של שרה-אשת אברהם כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, ...וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, .....וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.  וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.  וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.  לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.  וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.  וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.  וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר " [בראשית כ"ג, א-י"ג ]

השאלות הן:

א] אברהם סופד  לשרה ,היכן היו יתר קרובי המשפחה?

ב] מדוע מחליט אברהם לקבור את שרה דווקא בחברון- קריית ארבע?

ג]באיזה אופן אברהם רכש את מערת המכפלה?

 תשובות.

אברהם סופד לשרה.

אברהם בוכה ומספיד את שרה ויש פה משהו  תמוה , כי השאלה הנשאלת היא: היכן היו כל בני הבית וקרוביה באותו זמן, היכן היה יצחק הבן היחיד? היכן היו באותו זמן: "כל הנפש אשר עשו- אברהם ושרה - בחרן?

על כך עונים חז"ל [מסכת סנהדרין [ כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו, ואין אישה מתה אלא לבעלה" - לעומת כל המשפחה, מי שמרגיש את גודל הכאב זה האיש וכן גם ההפך, במות הבעל- מי שחשה את הכאב ביתר עוצמה- זו אשתו. ועל כך אמר רבי יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב-בית המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב, ע"א]

רבינו בחיי שואל בתמיהה - היכן היה יצחק? הבן היחיד ששרה כל כך אהבה וילדה אותו בנסי ניסים ונפשה הייתה קשורה בנפשו?

על כך הוא עונה: כי יתכן שבאותו זמן יצחק לא ידע שמתה אמו, "כי לפי שמיתתה הייתה בשבילו בשמועת העקדה, על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו "- מהטעם הזה אין הכתוב מזכיר את יצחק משתתף באבל על אמו. ועוד דבר מעניין שיש לשים לב אליו, מאז שנעקד יצחק על המזבח, הוא לא נראה שהרי בתום העקדה נאמר: "וישב אברהם אל נעריו" והיה ראוי שהכתוב יציין: וישובו אל הנערים ויצחק לא הוזכר כלל במעמד זה.

ועוד יתכן כי יצחק נשאר בהר המוריה שלוש שנים עד שהגיע לגיל ארבעים ואז נשא את רבקה לאישה. ולכן לא נזכר שובו של יצחק עד שהביא לו עבד אברהם את רבקה.

רק אז הוא מוזכר :"ויצחק בא מבוא לחי רואי.." [בראשית כ"ד]

על פי המדרש: "ויבוא אברהם" -אברהם בא מהר המוריה, ושרה ששמעה את דבר העקדה פרחה נשמתה.

גם רש"י מדגיש:  שכאשר יצחק היה מוכן כבר לשחיטה וממש כמעט רגע היה סמוך למיתתו אך עדיין לא נשחט, מגודל הבהלה - פרחה נשמתה של שרה והעקדה גרמה לה למות.

אברהם קובר את שרה בחברון - קריית ארבע.

רבינו בחיי מסביר כי על פי הכתוב נאמר:"ותמת שרה בקריית ארבע": מכאן שהכתוב רוצה להודיענו כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל- כי במיתתה כתוב: "היא חברון בארץ כנען", ובקבורתה כתוב בסוף הפרשה :"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.. היא חברון בארץ כנען" וכאן התורה מלמדת על זכותה הגדולה : כי מיתתה וקבורתה היו במקום מיוחד אשר שם נמצא שער השמים , המקום נקרא: קריית ארבע על שם ארבעה זוגות שקבורים שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב  ולאה. ויש עוד אפשרות: שהמקום נקרא על שמותיהם של ארבעת הגיבור הענקים: אחימן, שישי, תלמי, ואביהם שהיו  גרים שם ,או על שם שהייתה מחלק שבטו של יהודה שהיה הבן הרביעי.

ועוד פירוש של רבינו בחיי: "ויתכן לומר עוד בשם קריית ארבע - היא חברון היא נקראת חברון על שם שכול הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה, ולא לחינם חמדוה אבות העולם אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כיסא הכבוד וזהו קריית ארבע היא חברון"

לאור הסברים אלה ניתן להבין מדוע אברהם חמד מקום קדוש זה לקבורת שרה.

 אברהם רוכש את מערת המכפלה.

מעניין כי התורה מייחסת חשיבות מיחדת לקניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון ומאריכה בנושא מאד, מה גם שנושא הקנייה  מופיע גם  בפרשת ויחי, שם יעקב חוזר על פרטי הקניה בזמן צוואתו לבניו.

חז"ל מדגישים: "עשר פעם כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך: כי כל המברר מקחו של אותו צדיק, כאילו קיים עשרת הדברות" [בבא  בתרא ס"ט]

 אבן עזרא אומר: כי הטעם בפירוט הנושא של הקניה נובע: "להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים" וגם להוכיח את הבטחת ה' לאברהם - הלכה למעשה- לתת לו נחלה בארץ.

הרמב"ן סובר כי: כוונת הכתוב להודיע את חסדי ה' עם אברהם שנתקיימה בו הברכה: "ואגדלה שמך" עובדה שאברהם מגיע לארץ נוכרייה ואנשי המקום  מכבדים אותו ומכנים אותו בשם: "נשיא אלוקים"

 עוד מוסיף הרמב"ן: כי אברהם נתנסה כאן באחד מעשרת הניסיונות על ידי ה' בכך שהוא נאלץ לקנות אחוזת קבר בארץ המובטחת ללא הרהור על כך, הרמב"ן מסתמך על ספר "רבינו יוסף בכור שור" בשם רבינו יונה רבו של הרמב"ן ומהות הניסיון: הצער שנגרם לאברהם שקניינו הראשון בארץ ישראל- הוא באמצעות מקום קבורה. ולא באופן אחר,

חז"ל אינם רואים את קניית המקום על ידי אברהם כניסיון, אלא הם עוטפים אותו בשבחים

שהיה מקבל הכול באהבה.

החפץ חיים סובר: כי מקניית מערת המכפלה על ידי אברהם ניתן להסיק - כי הוא לא רצה לקבל את הקבר במתנה כי את הקבר חייבים לרכוש בקניין - כסף, על כך ניתן למצוא רמזים גם בדברי חז"ל: "נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו" [בבא  בתרא, דף קי"ב]

ועוד נאמר: "נוח לו לאדם לדור בשלו" [ירושלמי בתוס' מועד קטן י"ג]

על פי דברי חז"ל אלה, אומר החתם סופר: כי מצווה לקחת משהו  בעד חלקת קבר גם מאדם עני.

מעניין, כי חז"ל מכנים את עפרון בשם- רע עין משום  שלקח מחיר מופרז  על הקבר - מאברהם. אך חז"ל אינם מאשימים את עשיו שלקח גם מחיר מופרז בעד חלקו מיעקב-"כרי של זהב" והטעם שחז"ל כעסו על עפרון ,שהרי עפרון לא ידע מי קבור במערה זו לכן אסור היה לו להגזים במחיר הקנייה. לעומת זאת עשיו כבר ידע שאבותיו קבורים במקום זה לכן כביכול היה יכול לבקש מחיר יקר.

 רבינו בחיי סובר: כי עצם העניין שאחוזת הקבר נרכשה בכסף מלא מוכיחה שלא הושגה בדרך של כיבוש.

כנראה שהתורה מעבירה לנו מסר: כי אברהם כובש את ארץ ישראל על ידי קניית הקבר, באותם ימים קניית אחוזת קבר הייתה מטרה לאות וסמל לקשר עם הארץ.

על פי תפיסת הקדמונים הקבר משמש חוליה מקשרת בין האבות לבנים ומדגישה את בעלותם על הארץ הזאת. אי לכך- הקבר נקרא: "קבר אבות"

 לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להבין מדוע התעקש אברהם לקבור את שרה בחברון.

על ידי כך כבש את השטח והבין היטב את חשיבות המקום מבחינה רוחנית וגם מקום המקשר בין אבות לבנים.

מכאן שחברון היא חלק בלתי נפרד מישראל ואיננה נחשבת למקום של כיבוש- היא נקנתה בכסף מלא בידי אברהם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם רוכש קבר לשרה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם רוכש קבר לשרה

שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי בהגיע היום

 לב שרה נעצר דום

עת הגיע הבשורה

על דבר העקדה.



בגל ייסורים נשבתה

כרוח פרחה נשמתה

אברהם בא לבכותה

דאג למקום קבורתה.



את בני חת  פוגש

מהם את עפרון יבקש

לרכוש קבר בחברון

להתחבר להתנחל במקום.



 

 בליבו תפילה לאל עליון

 פונה בכבוד אל עפרון

מסרב לקבל מתנת חינם

ארבע מאות שקל ישלם במזומן.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה בתום המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וישכם אברהם בבוקר אל- המקום אשר -עמד שם את פני ה': וישקף על- פני סדום ועמורה ועל כל פני הארץ הכיכר וירא והנה עלה  קיטור הארץ כקיטור הכבשן"

[בראשית י"ט, כ"ח]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.

העלאת תמונות

Biblical paintings by  Ahuva Klein-

Abraham looks at Sodom and Gomorrah at the end of destruction

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 14 בנובמבר 2016

פרשת וירא- באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  וירא- באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה?

מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של  לוט/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום/ציירה: אהובה קליין .(c)

ציורי תנ"ך/ מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/לוט ובנותיו/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/אברהם עורך משתה ביום שנגמל יצחק/ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין(c)


אחד הנושאים בפרשה: מהפכת סדום ועמורה:

"וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל- הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה.  וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.  וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר:  אֶל-הַמָּקוֹם--אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי יְהוָה.  וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן.  וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹוקים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט"[בראשית י"ט,ל]

 השאלות הן:

א] באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה-ומה היו התוצאות?

ב] "ויזכור אלוקים את אברהם"-מדוע ה' זכר את אברהם?

תשובות.

הפיכת סדום ועמורה:

על פי רש"י  אלוקים הפך בבת אחת ארבע ערים והם: סדום,  עמורה, אדמה וצבויים, להוציא את העיר 'בלע' שהיא - צוער אשר ניצלה בהתאם לבקשת לוט, כפי שהכתוב מתאר: לוט מבקש מהמלאכים: "הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער היא ותחי נפשי: ויאמר אליו הנה  נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הופכי את- העיר אשר דיברת" [בראשית י"ט,כ-כ"ב]

הפיכת הערים נערכה באופן הבא: כל הערים האלה היו על הר אחד וה' הפך את ההר מלמעלה למטה כמו שנאמר: "בחלמיש שלח ידו והפך משורש הרים" [איוב כ"ח, ט] - שה' שלח ידו בסלע אחד והפך שורשי הרים מלמטה למעלה.

בבראשית רבה נאמר: "ר' לוי בשם שמואל בר נחמן: חמשת הכרכים הללו היו יושבות על צור אחד, שלח מלאך את ידו והפכן"

רבינו בחיי: מסביר נקודה מעניינת על המלאכים שבאו להודיע ללוט על מהפכת סדום ועמורה, הם תלו בעצמם את כל העונש ולא בקב"ה כפי שאמרו ללוט: "כי משחיתים אנחנו את - המקום הזה כי גדלה צעקתם.." [שם י"ט, י"ג]

בכך הם חטאו, לפי שהיו צריכים להדגיש: כי ה' עומד להשחית את המקום. הם לא זזו משם עד שהודו על כורחם כי אין הדבר תלוי בהם, אלא הם שלוחים של ה'.

על זה נאמר: "הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה"[איוב ד]

ועוד נאמר: "הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו.."[שם ט"ו]

רבינו בחיי מביא  כמה דוגמאות ממקומות אחרים  בתנ"ך- על אנשים שנכשלו בטעות זו:

שמואל הנביא אמר לשאול: "אנוכי הרואה" וכשבא למשוח את דוד וראה את אליאב אמר: "אך נכד ה' משיחו" .ה' אמר לו שלא ישפוט לפי ראות עיניו - מהטעם: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" [ שמואל-א, ט"ז]

דוד המלך אמר: "ותורתך בתוך מעיי", הוא טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו.

דבורה הנביאה,  שהתעלמה מעזרת הקב"ה ושיבחה את עצמה באומרה: "עד שקמתי דבורה שקמתי בישראל" [שופטים ה, ז]

מיד הסתלקה ממנה רוח הקודש והוצרכה להגיד: "עורי, עורי  דבורה, עורי, עורי דברי שיר".[שם]

אותם מלאכים שבאו להודיע את דבר הפיכת  סדום היות וחטאו ותלו בעצמם את הענישה - הם הורחקו למשך קל"ח שנה ולא הלכו בשליחות המקום.

ומתי הם שבו לפעילות? בחלום סולם יעקב, שנאמר שם שהמלאכים עולים ויורדים כלומר - אותם מלאכים שעלו במהפכת סדום – התרחקו - עכשיו היו יורדים אליו.

מכאן שכל התולה את כבודו בעצמו ומתעלם מהקב"ה נענש, היות וכל העולם נברא לכבוד הקב"ה.

ספורנו מתייחס לחומר של הערים  כתוצאה מהפיכתן והוא טוען: שה' הפך את הארץ ההיא ויושביה לטבע גופרית ואש, כמו שנאמר על מכת הדם במצרים: "הפך את מימיה לדם"[תהלים ק"ה, כ"ט] והכוונה שהטל שהיה יורד טרם הזריחה - הפך לחומר של מלח.

הרמב"ן מפרש:

 לגבי אשת לוט, לא נאמר שהיא הביטה מאחוריה אלא בלשון זכר :"ותבט אשתו מאחריו" היא הביטה לאחוריו של לוט לפי שהוא היה האחרון בשיירה –במטרה להיות המאסף ולזרזם להימלט מהמקום. ומאחוריו היה נראה כל החורבן.

על פי רש"י: היא נהפכה לנציב מלח בעודה מביטה לאחור, בעונש מידה כנגד מידה: במלח חטאה ובמלח נענשה לפי שכאשר אמר לה לוט: "תני מעט מלח לאורחים הללו" ענתה לו: "אף את המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה [בראשית רבה]

 זכירת ה' את אברהם.

מעניין כי אברהם משקיף על מראה סדום בתום ההפיכה והנה מה הוא רואה? "וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן" [שם י"ט, כ"ח] ומה הכוונה?

רש"י: הוא רואה תימור של עשן - כלומר עמוד עשן העולה כלפי מעלה, כפי שנאמר: בשיר השירים: "כתימרות עשן":[שיר השירים ג, ו] העשן זקוף כעץ תמר.

ונאמר: "ויזכור אלוקים את אברהם" לגבי הצלת לוט והרי היה נכון להגיד שה' זכר את לוט, אלא הכתוב מזכיר את אברהם על סמך הטובה שעשה לו לוט במצרים : שכאשר אברהם אמר לשרה לשקר ,במצרים, ולהגיד  כי היא אחות אברהם, לוט שתק ולא גילה לשלטונות דבר - לפי שהיה מרחם על אברהם- לפיכך ה' זכר את לוט - מידה כנגד מיד - והצילו מתוך ההפיכה.

ספורנו אומר על השקפת אברהם על סדום: כי בכך הוא הביע איבה על רוב הרשע שלהם ומשראה את קיטור העשן הבין שאין עוד להתפלל עליהם.

הרמב"ן מסביר: לוט נהג בדרך החסד שהתלווה לאברהם לנוע עמו ברחבי הארץ ,הרי הוא הלך בציוויי אברהם - לכן היה לו הזכות להצילו בזכות אברהם.

 כי לולי אברהם לוט עדיין היה  נשאר לגור בחרן- מקום מולדתו ולא היה גר בסדום ולא יתכן שייענש בעודו מתלווה אל אברהם שיצא בשליחות ה'. וגם מטעם זה אברהם סיכן את נפשו כאשר הלך להציל את לוט מהמלחמה.

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  ניתן ללמוד : כי הקב"ה  מדקדק עם בני האדם וכאשר ראה כי אנשי סדום - חטאם כבד, כביכול, הוא בכבודו ובעצמו יורד למטה לבדוק אם הם כה שקועים בחטאם – ורק בעקבות מסקנתו הוא מעניש אותם קשות ואת הערים הופך בבת אחת וכך ישנו מסר לשופט בשר ודם, לא למהר לפסוק את הדין לאשם. אלא לבדוק ולשקול היטב טרם יפסוק את פסק הדין. ומנגד הקב"ה נוהג – מידה כנגד מידה עם עושה החסדים- דוגמת לוט  שלאורך כל הדרך גילה נאמנות לאברהם - ועל כן ניצל ממהפכת סדום ועמורה, אך, אשת לוט אשר חטאה במלח נענשה במלח.

ניתן גם ללמוד על מסירותו של אברהם שהתפלל  על אנשי סדום, אך משלא נמצאו די  צדיקים כבר לא ביקש רחמים עליהם, לפי הסברו של רש"י:

אברהם לא ביקש רחמים על  פחות מעשרה  צדיקים, לפי שבזמן דור המבול, נח ומשפחתו - הצדיקים היו  בסך הכול שמונה איש ולא עמדה זכותם להציל את דור המבול ,לכן לא  הוסיף לבקש על תשעה  צדיקים על ידי הצירוף של הקב"ה אליהם.

 יהי רצון שנרבה במצוות וחסדים ונזכה לישועות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מהפכת סדום ועמורה ותוצאותיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מהפכת סדום ועמורה  ותוצאותיה.

 שיר מאת: אהובה קליין.(c)



טרם נגזרה הגזרה

 על סדום ועמורה

אלוקים לימד דיינים

חובת הראיה במשפטים.



ירד בכבודו להביט

האם להחיות או להמית

מה רבו חטאים

כיער סבוך קוצים.



לא הועילו תחנונים

אף לא  תשעה צדיקים

אש ירדה מהרקיע

גופרית קיטור  הניעה.



וישקף אברהם בבוקר

עשן מיתמר כתומר

אדמה חרוכה מפויחת

בכיעורה אינה מפייסת.



ים המלח כיום

  הוא פרי אסון

אשת לוט בהר

זועקת גורלה המר.



 הערה: השיר בהשראת פרשת וירא [חומש  בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בכי לאור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 בכי לאור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)


חיי האדם רצופים עליות  ומורדות בדומה לגלי הים, ישנם ימים בהם - הים מגביר את גליו בקצב אדיר ורם ,אך ישנם ימים בהם הוא רגוע ושלו, על פי רוב כאשר השמים מעוננים ,או קודרים, הדבר משתקף גם בים והוא נראה זועף.

 מעניין להתבונן באירועים שונים בתנ"ך בהם, האנשים מאבדים שלוותם ומגיבים    מתוך בכי:

ישנם מקרים בהם הבכי מוצדק ונובע מתוך כאב ועצבות, כך מגיבה הגר  כאשר נשלחת למדבר עם בנה ישמעאל והמים אוזלים בכדה, היא משליכה את בנה  תחת אחד השיחים ופורצת בבכי, כפי שהכתוב מתאר: "ותשב מנגד ותישא את קולה ותבך"  ובהמשך נאמר: "וישמע אלוקים את קול הנער" [בראשית כ"א, ט"ז- י"ז] אך לא נאמר שה' שמע את קול הגר, מכאן מסיק רש"י מסקנה מעניינת: גדולה כוחה של תפילת החולה עצמו - מתפילת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל לפני ה'.

כאשר שרה אימנו נפטרה, נאמר:"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה"[שם כ"ג,]

מעניינים דבריו של רש"י הסובר: כי שרה נפטרה מתוך בהלה בעקבות ניסיון העקדה של יצחק.

מעניינת במיוחד פגישתו הראשונה של יעקב ברחל ליד הבאר בחרן, כפי שכתוב מתאר : "ויהי כאשר ראה יעקב את- רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו וייגש יעקב ,,, לרחל ויישא את קולו ויבך" [שם, כ"ט, י-י"ב]

מדוע בכה יעקב? רש"י עונה: לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עימו בקבורה  ואכן היא לא נקברה במערת המכפלה, אלא בדרך אפרתה, אך יש פירוש נוסף לבכיו של יעקב-   לפיו בכיו נבע מתוך שהצטער שקיבל את פני רחל בידיים ריקות ולא היה בידו מתנות  להגיש לה וזה בניגוד לאליעזר- עבד אברהם- שהגיש לרבקה מתנות יקרות , נזמים, צמידים ומגדנות.

על לאה- בתו של לבן- נאמר: "ועיני לאה רכות" על כך מעיר רש"י- כי עיניה היו בוכיות ודומעות  משום שהייתה סבורה כי מיועדת להינשא לעשיו ועל כך הצטערה מאד- לפי שהבריות  היו מדברים ביניהם- כי לרבקה היו שני בנים -ושתי בנות היו ללבן, הגדולה- לאה ראויה הייתה להינשא לעשיו- הבכור. והקטנה- רחל - ראויה להינשא ליעקב שהיה הצעיר.

 ולאה בכתה רבות לפי שלא רצתה להינשא לרשע זה.

על יעקב מסופר שהוא התאבל על יוסף בנו כאשר  בניו שלחו לו את  כותונת הפסים  מוכתמת בדם, נאמר: "וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני, אבל שאולה ויבך אותו אביו" על בכי זה אומר רש"י: כי לא רק יעקב בכה על בנו יוסף, אלא גם יצחק- הסבא בכה, אך הוא לא התאבל, לפי שידע בביטחון שיוסף חי.

כאשר בסופו של דבר אחי יוסף נפגשים אתו במצרים נאמר: "ויסוב מעליהם ויבך.." [שם מ"ב, כ"ד]

הטעם לבכיו של יוסף: לפי  ששמע שהיו אחיו מתחרטים על מה שעוללו  לו במכירתו והתמלא ברחמים עליהם.

על חנה –אשת אלקנה מסופר כי הייתה עקרה והייתה הולכת למשכן בשילה יחד עם אלקנה ופנינה- אשתו השנייה אשר לה היו ילדים והיא הייתה מקניטה אותה על כך וחנה הייתה מצטערת ובוכה כנאמר: "ותבכה ולא תאכל וכאשר אלקנה שאל אותה מדוע היא בוכה? " הרי אנוכי טוב לך מעשרה בנים"? מסופר כי התפללה לה' " והיא מרת נפש ותתפלל על- ה' ובכה תבכה"

תפילה מעין זו, אשר יוצאת מעומק הלב ומתוך בכי ותחנונים, עליה נאמר כי שערי דמעה אינם ננעלים. כמו שנאמר במסכת בבא מציעא דף נ"ט ע"א: "אף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר: שמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה, אל דמעתי אל תחרש (תהלים  ל"ט, י"ג)."במקרא ניתן גם לפגוש בבכי שאינו מוצדק ואינו נובע ממניעי עצבות- אלא מתוך מניע של  הוצאת דיבה על ארץ הקודש, כזה היה בכי המרגלים אשר אמרו למשה: כי ארץ ישראל אינה טובה וכתוצאה  מכך כולם בכו כפי שהכתוב מציין:

"ותישא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו בלילה ההוא"[במדבר י"ג, א]

בידוע כי בכי זה נהפך לדורות בתשעה באב- בו אנו בוכים על חורבן המקדש.


ציורי תנ"ך/ בכיים של גולי בבל בגלות/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

 ידוע גם בכיים של גולי בבל: "על נהרות  בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון" [תהלים קל"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ישנם מקרים בתנ"ך שהבכי הוא מתוך מועקה ועצבות ,אך יש גם בכי מסיבות אחרות ואפילו שאינן מוצדקות.

יהי רצון שעם ישראל לא ידע עוד בכי וכאב, אלא רק שמחה, כדברי דוד המלך:

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.[תהלים  ל', י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר