יום שלישי, 26 באפריל 2016

שעיר לעזאזל/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שעיר לעזאזל / שיר מאת אהובה קליין©

מתוך שני השעירים

נחרץ גורלו לסלעים

בלב מדבר  וישימון

נועד  לחידלון  ודיראון.

 

על גבו נושא חטאים

 משא  עתיר פשעים

 לעם נבחר אלוקים

ישמש כפרה לתוהים.

 

הכהן ילווהו לפסגות

 בחרדת קודש לבאות

לעבר צוקים חדים

 משם ידורדר למעמקים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת אחרי מות- [חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 באפריל 2016

ציור להגדת פסח/ מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"רבן גמליאל היה אומר:
 כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן:
פסח, מצה ומרור.
[מתוך הגדת פסח]


 הטכניקה: שמן על בד.


 * כל הזכויות שמורות  לאהובה קליין  על היצירה(c)
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר, מה גנוז במילים: פסח, מצה ומרור?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר- מה גנוז במילים: פסח, מצה ומרור?

 מאמר מאת: אהובה קליין

ליל הסדר- הוא חג משפחתי -  כולם מאוחדים כאיש אחד בלב אחד - סביב השולחן הערוך בחגיגיות מהודרת - כשבמרכזו קערת פסח עם סימני החג = ארבע  כוסות וכוסו של אליהו הנביא.

ציורים לחג הפסח:

העלאת תמונות
ציור להגדת פסח- כנגד ארבעה בנים דיברה  תורה/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ כוסו של אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציור תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה  קליין [שמן על בד](c)


העלאת תמונות

 ציור לחג הפסח/ קערת ליל הסדר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין /שמן על בד(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/אכילת המצות וקורבן  פסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בלילה מיוחד זה  קוראים את הגדת הפסח ובכך  אנו מקיימים  הלכה למעשה את המצווה  מן מהתורה : "והגדת לבנך".

 מעניינים במיוחד : דברי  רבן גמליאל - הנקראים במהלך הסדר:

 "רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא  יצא ידי  חובתו, ואלו הן:

פסח, מצה ומרור.

אף הרמב"ם פסק: "כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בליל חמישה עשר לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח, מצה ומרור  ודברים אלו כולן נקראים הגדה"

 משמעות דברי הרמב"ם: שכול מי שלא אמר  את שלושת הדברים שהם מדיני "המגיד"  - לא יצא ידי חובתו באמירת ההגדה.

פסח- "על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים, שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים.."

יש לתמוה, מדוע בני ישראל היו צריכים לשים סימן  מדם הקורבן על  המשקוף בזמן מכת בכורות וכי אלוקים אינו יודע היכן  מתגוררים הם?

אלא, על כך אומר המדרש: ישראל היו צריכים להיענש בכליה - היות ועבדו עבודה זרה, אלא שהיה עליהם לימוד זכות  שלא עשו זאת מרצונם החופשי, אלא מתוך אונס ולאחר שהורגלו בעבירה זו, היה להם קשה להתנתק מכך, לכן בשאר המכות לא היו  צריכים שום סימן. מה שאין כן במכת בכורות.  הרי זו הייתה המכה האחרונה והם ראו את יד ה' בכל המכות שה' הביא על מצרים ובכל זאת לא התנתקו מעבודת הכוכבים.

ועל כן היה עליהם כעס גדול בשמיים, משום כך היו צריכים  לבצע פעולות   המורות על ביטול עבודה  זרה - כמו לקיחת השה ולקושרו למיטה  וכל זה נגד עיני המצרים בזמן שהצאן בעיניהם היה אליל.

ועל "שום שפסח"- ידועים דברי חז"ל האומרים: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" שהרי תמיד הקב"ה  רואה כשאנחנו פותחים לו פתח, אך לעומת זאת לא כך היה במצרים, שם ה' פסח על פתח זה וגאל אותנו מתוך רחמים עלינו.

בימינו שאין בית המקדש קיים –"ואמרתם זבח פסח הוא לה' "- הכוונה:

 "פה, סח " מצווים אנו להידבק בה' באמצעות – תורה ותפילה הנאמרים בפה.

מצה: הקב"ה ראה  מראש- את עתיד בני ישראל שיגורשו ממצרים- לכן ציווה את עם ישראל לאכול מצה טרם יציאתם.

חז"ל אומרים במסכת פסחים:  [ל"ח, ע"ב] "דברים הבאים לידי חימוץ –אדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח, אבל דברים שאינם באים  לידי חימוץ אין אדם יוצא  בהם והטעם שהרי אכילת מצה- הוא זכר לחיפזון ודבר שאינו בא לידי חימוץ אין בו זכר לחיפזון- שהרי גם בלי חפזון לא היה מחמיץ .לכן טעם אכילת מצה- הוא זכר לחיפזון שעם ישראל יצאו ממצרים.

 מרור- נאכל מהטעם שנאמר : "וימררו את  חייהם..."- לפי שהמרור הוא ירק מר מן השדה..

ובהתאם לדברי הפוסקים: יש להדר באכילת החזרת- שתחילתה טעם מתוק ורך ובסוף -  טעמה  קשה ומר ,  רמז לכך שתחילה המצרים העבידו את ישראל בפה רך ולבסוף מיררו את חייהם בעבודה קשה.

לסיכום לאור האמור לעיל- הרי סיפור יציאת מצרים מורכב משתי מצוות:

א] סיפור יציאת מצרים.

ב] אכילה לזכר יציאת מצרים.

מכאן שאכילת פסח, מצה ומרור - מהווים חלק  ממטרת סיפור יציאת מצרים  בליל הסדר.

ויהי רצון שנקיים את המצווה בשמחה ובהודאה לה' ונזכה במהרה לגאולה שלמה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פסח , מצה ומרור/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פסח מצה ומרור/ שיר מאת: אהובה קליין©



בליל הסדר כולנו מסובים

ביציאת מצרים יחדיו משיחים

ליל שימורים זרוע כוכבים

מזקן ועד טף  כאחד ערים.

 

קערת הפסח במלוא הדרה

במרכז השולחן עטרת תפארה

פינו מילות הודיה ורננים

בל נשכח שלשה דברים.

 

פסח מצה ומרור

זמן   יצאנו  לדרור

קרבן פסח ניסי  ניסים

אלוקים פסח על  הבתים.

 

אכילת מרור זכירת  מרורים

עת השתעבדנו בחומר ולבנים

 מצה נאכל לאות זיכרון

 טרם יציאתנו  נאכל בחיפזון.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 באפריל 2016

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בבית/ ציירה אהובה קליין (c) [שמן על בד]- ציור לפרשת מצורע.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וראה את הנגע והנה הנגע בקירות הבית שקערורות ירקרקות ,או אדמדמות ומראיהן שפל מן- הקיר"
[ויקרא י"ד, ל"ז]

 הטכניקה: שמן על בד.


העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

Biblical paintings

By Ahuva Klein

Leprosy on the walls of the house

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע- החוטא בלשון הרע- עובר על חמשת חומשי תורה- האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע- החוטא בלשון הרע-  עובר על חמשת חומשי תורה-האמנם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת מצורע פותחת במילים: "וידבר ה' אל משה לאמור: זאת תהיה תורת המצורע  ביום טהרתו והובא אל  הכהן" [ויקרא  י"ד, א]
ציורים לפרשת השבוע:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ציירה: אהובה קלייו(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אישה מביאה קורבן ביום השמיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


התורה מזכירה מיני צרעת ונגעים ואת דרכי הטהרה- כשהכהן תופש תפקיד נכבד בכל ענייני הבדיקה וההיטהרות.

בין סוגי הצרעת, התורה מתארת גם את הצרעת בקירות הבית: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: כי תבואו אל ארץ כנען, אשר  אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" במקרה זה הכהן מצווה: לפנות הבית,  לאחר פינוי הבית הכהן בא לבדוק מקרוב את הנגעים שעל קירות  הבית.

השאלות הן:

א] מאין כי החוטא בלשון הרע על חברו - עובר על כל חמשת חומשי תורה?

ב] מדוע טהרתו של  המצורע תלוי בכהן ולא ברופא?

ג]  מהו הגורם לנגעים בבית?

 תשובות.

החוטא בלשון הרע.

נאמר במדרש ויקרא רבה [ט"ו, ו]  :"חמש "תורות" כתובות במצורע: "זאת תורת נגע צרעת"[ויקרא י"ג, נ"ט]:"זאת תורת אשר בו נגע צרעת"[י"ד, ל"ב]:"זאת התורה לכל נגע הצרעת"[י"ד, נ"ד]:"זאת תורת הצרעת" [י"ד, נ"ז]:והקיף [-וכלל]:"זאת תהיה תורת המצורע"- תורת המוציא שם רע[ הכוונה למספר לשון הרע] ללמדך, שכל האומר לשון הרע עובר על חמישה חומשי  תורה.

חז"ל שואלים: הרי  אפשר היה להסתפק באזכרה אחת של: "תורה" לגבי המצורע וגם אז ניתן היה להסיק- כי העוסק בלשון הרע על חברו- עובר על כל התורה כולה ! אלא שעניין לשון הרע מופיע בכל אחד מחמשה חומשי התורה- בין באופן ברור, בין בדרך הרמז:

א] בחומש בראשית- מסופר על חטאו של הנחש ועונשו, על כך אומרים חז"ל: כי הנחש דיבר לשון הרע על הבורא באומרו: "מן העץ אכל וברא את העולם"

לכן נענש באופן קשה, ארור הוא מכל הבהמה וחיית השדה, על גחונו ילך כל ימי חייו עפר יאכל, אין לו בעיות פרנסה, כי בעיני ה'  תפילתו אינה רצויה ועוד נאמר עליו: "ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" [בראשית  ג, ט"ו]

ב] בחומש שמות  ,פרק ג'- מסופר על שני העברים הניצים, שמשה נתקל בהם ולפי החכמים הקדמונים, אנשים  אלה היו דתן ואבירם, שהלשינו על משה על שהרג את המצרי, ומתי נענשו על כך? במחלוקת קורח  ועדתו - באו על עונשם. כפי שהכתוב מתאר: "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם: ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש: וירדו הם וכל אשר להם שאולה ותכס הארץ ויאבדו מתוך הקהל" [במדבר ט"ז. ל"א- ל"ד]

ג] בחומש ויקרא נאמר באופן ברור :"לא  תלך רכיל בעמך" [י"ט, ט"ז]

ד] בחומש במדבר מסופר על מרים שחטאה בלשון הרע על משה ונענשה בצרעת, כנאמר: " והנה מרים מצורעת כשלג" [י"ב, י]

ה] בחומש  דברים: משה מזהיר את בני ישראל: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד, ט]

מתוך קריאת הפסוקים בחמשת חומשי התורה- אנו לומדים: שבכל הספרים ישנה אזהרה לעם ישראל באופן מפורש וגם במרומז- לא להיכשל בחטא איסור לשון הרע.

מכאן המסקנה: כי אדם העוסק ברכילות על חברו- כאילו עבר על כל התורה כולה.

טהרת המצורע בידי הכהן.

רבי ישראל מאיר מראדין  בעל "החפץ חיים" טוען: כי תמוה הדבר שמצורע אינו ניגש לרופא שיבחין את סוג הנגע.  אלא טהרתו תלויה בכהן !

מתברר כי טהרתו של המצורע  תלויה במוצא פיו של הכהן, כפי שכתוב במסכת נגעים[ג, א]:" הוא [הכהן]  אומר: "טמא" והוא אומר: "טהור" ומה הטעם לכך? על כך אומרים  חז"ל : כי  הנגעים באים על האדם בעבור שחטא בלשונו ברכילות- מסיבה זו גם הריפוי של הצרעת בא מכוח דיבורו של הכהן- וכל זה  מהטעם: של מידה כנגד  מידה.  

 

 

הטעם לנגעים בבית.    

על פי חז"ל : רוב חטאי האדם הם: לשון הרע, גסות רוח, מדנים, צרות עין ועוד.

העונש בא בשלבים: תחילה נגע בבית, אחר כך בבגד , הדבר בא להזהיר את החוטא כדי שלא יבטח יותר מידי בנכסיו ולא יתנשא על הבריות ,שיתרחק מהרכילות שהיא מזיקה מאד.  חז"ל מדגישים: כי הנגע בבית נובע מצרות עין.

הנצי"ב  בהעמק דבר מסביר: כי כנען הייתה מסמלת את חיי המסחר ולשון הרע היה תמיד מושרש בחיי הסוחרים,  חז"ל אומרים [מסכת ערכין ]שהנגעים באים רק על לשון הרע, לשון הרע שאינה מזיקה, יש לה כפרה על ידי מעילו של הכהן הגדול. לשון הרע שהיא מזיקה – נפוצה רק  אצל תגרנים, אך אינה נפוצה בקרב עובדי אדמה, לכן התורה אומרת בהדגשה: "כי תבואו אל ארץ כנען" ללמדך שנגעי הבתים נפוצים אצל התגרנים שבם - הרחוקים מעבודת האדמה. ויתכן שהתורה רוצה ללמד: להפסיק  לרדוף אחרי מותרות על ידי  תגרנות , אלא לחיות באופן  טבעי עם אדמתו  בדרך של קדושה וטהרה. תפקיד הצרעת להזהיר את האדם על הסיכון המוסרי בכך שהוא מתמסר לנוחיות מוגזמת. כי אז  אבני ביתו הן עדי חמס ויעידו לרעתו לכן הצרעת בבתים- תפקידה לנקות  את העם מגזל , אונאה- כלומר ממעשים שבחוסר תום לב וחוסר צדק, ולהביא את העם  להתרגל לחיות בצניעות - חיים ללא מרמה, לשון הרע וגזל, הימנעות מדרך רעה זו תגרום לעם  להינצל מכל הנגעים..

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי איסור  רכילות ולשון הרע הוא כל כך  מזיק- עד כי  העוסק בעבירה זו -  נאמר עליו : שעבר על כל התורה כולה.

 מי ייתן ונלמד  לשמור על איסור לשון הרע ויפים דבריו של רבי שמעון בן גמליאל: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבית/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבית

שיר מאת: אהובה קליין©

גסות רוח הייתה דרכו

דרור נתן ללשונו

התהלך בגאווה ויהירות

התנשא תמיד על הבריות.

 

התעלם מיד ההשגחה

החזיק ברכושו בתאווה

לפתע הבחין בנגעים

את כתלי ביתו מכסים.

 

 הכהן מביט ומצביע

על הצרעת מתריע

בעל הבית בוש ונכלם

חש שעליו חרב העולם.
 הערה: השיר בהשראת פרשת מצורע[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר