יום שלישי, 25 באוגוסט 2015

ברית שלום/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברית שלום/ שיר מאת: אהובה קליין ©


ציון כאישה עקרה

שימחה ממנה נעקרה

בנים לא ילדה

שמא דרכה אבדה?

 

שעת בן הערביים

ציון מביטה לשמים

גם אם ליבה דואב

מוחה חזון חושב.

 

לפתע אורו עיניה

רחש מבין חומותיה

זוג  יונים מרננות

עלה זית מנפנפות.

 

בת –קול מריעה  מהרקיעים

בפיה בשורה מרעישת פלאים:

לא עוד חלומות תעתועים

די לצער דמעות  ומכאובים.

 

מעתה רחמי אלוקים

על עם הנידחים

ברית שלום איתנה

לעד כמנורה מאירה.

הערה: השיר בהשראת ההפטרה לפרשת כי תצא[ישעיהו נ"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מילים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מילים

/ שיר מאת: אהובה קליין ©



לתרגם הרהורים למילים

מלאכת מחשבת למשוררים

יש ויתקלו בקשיים

מהמורות מחסומים ומכשולים.

 

אך  יש ומלאכת הכתיבה

בסולם עולה ומתעלה

חודרת ללבבות הקוראים

מחוללת בהם פלאים.

 

נשאבת ממקור מים חיים

בסיוע ידי מלאכים

מביעה רעיונות וצלילים

כמגדלור מאירה פנים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 22 באוגוסט 2015

השופר- סגולותיו לאור התנ"ך?/מאמר מאת: אהובה קליין/

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

השופר-  סגולותיו לאור התנ"ך ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בימי חודש אלול, קולות השופר מהדהדים ומעוררים  את תשומת לבנו, כי עוד בטרם מסתיים לו  הקיץ - אנו עומדים בפני פתיחת שערי התחדשות והתעוררות.

מעניין , להתבונן בספר הספרים ולהתרשם מקולות השופר ומסגולותיו.





ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים ביום הגאולה על פי חזון ישעיהו

/ציירה: אהובה קליין(c)


לראשונה אנו נתקלים בקרן האיל בעקדת יצחק - אחד מעשרת הניסיונות הקשים , מתוך עשרה  שאברהם אבינו עמד בהם.

אברהם מניף את המאכלת מעל יצחק בנו יחידו ולפתע נשמעה קריאת המלאך ברקיע: ". .אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי  עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני" [בראשית כ"ב, י "ב]

והנה למרבה הפלא, מיד בתום דברי  המלאך  ,אברהם מגלה איל בסביבה: "וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו"

בימי חודש אלול , בראש השנה, ובצאת  יום הכיפורים- זוכים אנו לשמוע את  קול השופר.

קול השופר מיוחד בכך שיש בו  עוצמה החודרת ללבבות , הוא מעורר  את  לבנו להתנתק מהעולם החומרי בו אנו שקועים בחיי היום יום. צליליו מחרידים את  נשמתו של האדם, כפי שנאמר: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, אם  תהיה  רעה בעיר וה' לא עשה" [ עמוס ג' ,ו'] ועוד נאמר: "כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו"[ישעיהו י"ח, ג] ומאידך, אנו  גם מבקשים באמצעות התפילות ותקיעת השופר - שהקב"ה יתמלא  ברחמים עלינו ויסלח לעוונותינו  ,כפי שנהג ברחמים כלפי אברהם בעקדה וזימן לו את האיל. כך  יתאפשר לכל עם ישראל בכלל ובפרט לפתוח דף חדש -לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

השופר מזכיר לנו גם את מעמד הר סיני, כפי שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה" [שמות י"ט, ט"ז]

השופר נזכר בתנ"ך סך הכול שבעים ושתיים  פעמים.

יש פסוקים המוכיחים כי הקב"ה בעצמו גם תוקע בשופר:"..וה' אלוקים בשופר יתקע.." [זכריה ט, י"ד]

השופר מוזכר בתנ"ך בכל מיני אירועים הקשורים ביראה ופחד.

היה לו תפקיד גם בתחום הצבאי, כגון: אות אזעקה- אהוד ונחמיה מזעיקים את אנשיהם: "ויהי  בבואו ויתקע בשופר בהר  אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר.."[שופטים ג, כ"ז]

השופר שימש גם כנשק להבהלת האויב: "וייקחו.. ואת שופרותיהם.."[שופטים ז, ח]

השופר מסמל גם ניצחון [שמואל-א, י"ג, ד]"ושאול תקע בשופר בכל הארץ.."

ויש והוא מסמל הכרזת מרד: "ויתקע בשופר.."[שמואל-ב, כ, כ"ב]

היה נהוג גם לתקוע בשופר בזמן המלכת מלך, כפי שהופיע אצל אבשלום.

"וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמור: בשומעכם את- קול השופר ואמרתם מלך אבשלום בחברון"[שמואל- ב, ט"ו, י]

לאור האמור לעיל, נייחל לכל עם ישראל שבזכות השופר וצליליו- הדבר יעורר את כולנו לשוב אל   הקב"ה  בתשובה שלמה- ובמהרה הוא ישמש גם להכרזת בוא המשיח .

כמו שנאמר : "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.." [ישעיהו כ"ז, י"ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c) [ ציור לפרשת שופטים]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"רק לר ירבה לו סוסים  ולא ---ישיב את  העם מצריימה למען הרבות סוס וה' אמר  לכם לא תוסיפון  לשוב בדרך הזה עוד"

הטכניקה: שמן על בד


Biblical paintings

King was chosen by God

Does not have a lot of horses and not much

gold and money.And not a lot of women

 By Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- מדוע התנגד שמואל הנביא למלוכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים - מדוע התנגד שמואל הנביא למלוכה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:


"שופטים ושוטרים תתן לך.."







ציורי תנ"ך/ משפט  צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]









ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת מתחת לעץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)
אחד הנושאים בפרשה: המלכת מלך בשר ודם על עם ישראל בארץ ישראל:
"כי תבואו אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך  וירשת וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבתי :שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך  לא תוכל לתת עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא: רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד: ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד: והיה כשבתו על  כיסא ממלכתו כתב לו את משנה התורה הזאת.."[דברים י"ז, י"ד-י"ט].







ציורי תנ"ך/ מלך עם ספר תורה בידו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  שלמה המלך /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ דוד המלך וברקע ירושלים /ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחת האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
השאלות הן:
א] כיצד ניתן  ליישב את הסתירה בין הצו לשים  מלך על ישראל לבין התנגדותו     של שמואל הנביא למינוי מלך  לדרישת  ישראל?
ב]  מהם האיסורים המוטלים על המלך?
ג] כיצד יבטיח המלך את הצלחת מלכותו?
הסתירה בין התנגדותו של שמואל הנביא למלוכה , לבין ציווי התורה.
חז"ל אומרים [במסכת סנהדרין ובספרי]: כי ישראל נצטווו למנות עליהם מלך עם כניסתם לארץ ישראל ומצווה זו שייכת לאחת  מתרי"ג  המצוות, אך בתקופתו של שמואל הנביא , ישראל בקשו מלך במטרה להעבירם לעבודת אלילים, כפי שנאמר: "והיינו גם אנחנו ככל הגויים" ועמדתו של ה' היא: "ככל המעשים אשר עשו מיום העליתי אותם מארץ מצרים עד היום הזה, ויעזבוני ויעבדו אלוקים אחרים"
דעת הר"ן: אשמתם של עם ישראל הייתה בדרישתם: "מלך לשפטנו" אם היו מבקשים מלך ללא סיבה מיוחדת, שמואל היה מסכים לבקשתם , אבל עניין השיפוט אינו בידי המלך, אלא בידי השופטים בלבד.
הרמב"ן מסביר: כי הם חטאו בכך שמאסו בהנהגת שמואל ודרשו הנהגה אחרת. וזאת למרות ששמואל היה שופט ונביא על פי ה'.
ישנו מלומד מאומות העולם - הגמון דון פאוילו  מבורגוש: הטוען שישנם שני סוגי מלכים:
האחד  שכתב את התורה ונוהג על פיה.
והשני: הוא עריץ הממציא חוקים משלו למטרת השלטון . בתקופת שמואל – ישראל רצו דווקא את המלך מהסוג השני, כלומר עריץ שאינו קשור לתורה כלל ובזה היה  חטאם.
אם כן אין זה פלא, אפוא, ששמואל התנגד לרעיון המלכת מלך בשר ודם.
האיסורים המוטלים על המלך.
חז"ל אומרים: כי המלך נצטווה בשלוש  מצוות לא תעשה:
א] "לא ירבה  לו סוסים"
ב] "לא ירבה לו  נשים"
ג] "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד"
מעניין שאין  התורה מציינת את הטעם  לאיסור  השלישי , מנגד  היא  נותנת  נימוקים לשני האיסורים הקודמים ואילו לאיסור הממון והזהב – אינה  מנמקת.
הסיבה לכך: שתאוות  הממון קיימת אצל האדם  מגיל הינקות  עד סוף ימיו.
רעיון זה הוזכר בגמרא [ במסכת :בבא בתרא  קס"ה, ע"א] לפי זה רוב בני האדם חשודים על הגזל, לכן אין צורך לנמק במפורש  ציווי  חשוב  זה.
רבינו בחיי מסביר: למרות שיהיה לעם ישראל מלך בדומה ליתר אומות העולם, הרי התורה מזהירה אותו שלא ידמה להם במידותיהם, יש מלכים שמרבים סוסים ומרכבות ,אך לעומתם מלך ישראל מצווה לא להרבות בכסף לא בסוסים ולא בנשים ולא בזהב, יש מלכים בקרב הגויים שהם מאד מחשיבים את כל החומריות הזאת, אך לעומתם מלך ישראל  ייחסר בריבוים וישים דגש ביתר שאת - על התורה והיראה.
מלכי אומות העולם מגיעים לגאווה על כל עושרם וירום לבבם, אבל מלך ישראל חייב להיות צנוע והכתוב מבטיח שאם יקיים את דברי התורה, מובטח לו שיאריך ימים במלכותו.
ורז"ל מדגישים : שהמלך מצווה לא להרבות בסוסים ,אלא אך ורק לצורך מרכבתו, פרשיו וחייליו.
אבל לא שיהיו לו מבחר סוסים וכל פעם יחליף סוסים אחרים . מהטעם שלא יחפוץ להשיב את עם ישראל אל מצרים.
כי משם נהגו להביא סוסים באותה תקופה ממצרים והראיה לכך: שנאמר ב: מלכים א, י]: "ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף  וסוס בחמישים ומאה".
ובעניין איסור להרבות נשים, על  כך מפרשים רז"ל:
 הותר למלך – עד  שמונה עשר נשים כמספר הנשים שהיו לדוד המלך,
והטעם שאין להרבות בנשים, מפני שהאישה עלולה לפתות את המלך לסטות מדרך יראת אלוקים- כדוגמת חוה שפיתתה את האדם באכילת הפרי האסור בגן העדן.
ובנוגע לאיסור ריבוי כסף וזהב, על כך אומרים רז"ל- סכום הכסף מותר שיגיע עד לתת שכר לחילותיו  של המלך כל שנה ושנה, אך ישנו איסור שישתמש בכספו למטרת אוצר ,או סגולה וזאת מטעם שלא יגיע לידי גאווה, כי אם אכן  ינהג כך, חלילה, כתוצאה מכך ירום לבבו   ומן הראוי שהמלך יציב לפניו את יראת ה'.
כפי שכתוב: "ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר, והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך"[איוב .איון כ"ה]
והחכם רבי אברהם ז"ל: מביא נימוק לא להרבות בכסף וזהב מהטעם שלא יכביד את מצבם  הכלכלי של עם ישראל בכובד המס.
הצלחת  תפקיד המלוכה.
כפי שהתורה מצווה - על המלך להיות מחובר לתורה הקדושה.
על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב]- נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:
אחת תהיה מונחת בבית גנזיו- כלומר בחדריו  הפנימיים והשנייה  שלוקח אתו לכל מקום שהולך.
בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה- אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק : שהתנגדותו של שמואל הנביא למלך בשר ודם נובעת מכך: שהוא  עלול ללכת בדרך מלכי אומות העולם, אך למעשה יש ציווי להמליך מלך  לעם ישראל בארץ ישראל ובלבד שהתורה ויראת ה' תהיה בבת עיניו וכך יוכל לשרת את עם ישראל נאמנה.
מי ייתן והתפילה  שנאמרת בכל יום  תתגשם במהרה: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כתחילה והסר ממנו יגון והנחה ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים...." ["תפילת העמידה"]


נושאים נוספים מתוך פרשת שופטים:
נביא אמת:









ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/הכהן מברך את הבני ישראל-טרם יציאתם לקרב/
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 17 באוגוסט 2015

מלך בשר ודם/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מלך בשר ודם/ שיר מאת: אהובה קליין©


מלך בשר ודם

מכובד בעיני העם

משנה תורה לרגליו

כמגדלור יאירו דרכיו.

 

ליבו שופע נאמנות

כמרחבי רקיע  מסירות

ממעט  בזהב וממון

צניעותו ערך עליון.

 

מעליו  מרחפת שכינה

יושב בכרכרה קטנה

רתומה למעט סוסים

חורשת אבק דרכים.

 

פניו מועדות לתושבים

אינו מרבה  בנשים

מצריימה לא ישוב

לכל אזרח קשוב.

 

עטרה לראשו יחבוש

אהבת הקהל יכבוש

לא יסור ימין ושמאל

דרך ישרים יסלול.

הערה: השיר  בהשראת  פרשת שופטים חומש דברים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 12 באוגוסט 2015

ציורי תנ"ך/ מתן צדקה לעני/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת ראה]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך לא תאמץ את-- לבבך ולא תקפוץ את - ידך מאחיך האביון"
[דברים ט"ו,ז]









הנטכניקה: שמן על בד.



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר