ציורי תנ"ך/ משה מבקש מיתרו להצטרף למסע ישראל /ציירה: אהובה קליין (c)-ציור לפרשת בהעלותך]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר משה לחובב בן רעואל המדייני חותן משה נוסעים אנחנו אל-- המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה איתנו והטבנו  לך,כי ה' דיבר טוב על-- ישראל"

[במדבר י,כ"ט]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings

Moses asks Yitro join the people of Israel

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך- מה הקשר בן משה למנורה?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך-  מה הקשר בין משה למנורה?

מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשה זו כוללת נושאים רבים: מנורת הזהב במשכן, חצוצרות הכסף , מסע בני ישראל במדבר , המתאוננים ועוד ..

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תקיעה בחצוצרות//ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בפרשה משתקפת מנהיגותו של משה לאורך כל הדרך ומעניינת במיוחד-פנייתו אל יתרו בבקשה : שיתלווה אל עם ישראל  בכניסה אל הארץ המובטחת, כפי שהכתוב  מתאר: "ויאמר משה לחובב בן רעואל  המדייני חותן משה נוסעים אנחנו אל— המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דיבר טוב על ישראל : ויאמר אליו לא אלך כי אם אל- ארצי ואל מולדתי אלך: ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי על- כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעיניים: והיה כי תלך עמנו והיה  הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והיטבנו לך ": [במדבר י, כ"ט-ל"ב]

השאלות הן:

א]באיזה אופן פנה משה אל יתרו ומדוע רצה בהצטרפותו למסע העם?

ב]  מהו המסר שמשה מעביר בדבריו אל  יתרו?

ג]  מה הקשר בין משה למנורת הזהב?

התשובות.

דברי משה אל יתרו.

דעת מקרא  מתפלא: מדוע משה קורא ליתרו שהיה חותנו - בשם חובב בן רעואל ? והוא מביא את דברי רש"י על שמותיו של  יתרו: רש"י מסתמך  [לפי המכילתא] : כי ליתרו היו שבעה שמות : רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קני, פוטיאל, ויש אומרים: כי רעואל הוא אביו של יתרו.

שהרי מסופר על בנות יתרו: "ותבאנה אל רעואל אביהן"." מלמד שתינוקות קורין לאבי אביהן אבא".

השם יתרו ניתן לו- מפני שיתר פרשה אחת בתורה- כלומר נקראה פרשה אחת על שמו: יתרו.

חובב- על שם שחיבב את התורה.

דעת מקרא  מביא שני פירושים לשם: חובב.

א] חביב.

ב]  מלשון 'חבאב'- שפירושו- נחש.

רבינו בחיי מביא כמה דעות על רצון משה בהצטרפות יתרו אל העם:

א] דעת  הרמב"ן : משה היה מעוניין בהצטרפותו של יתרו  למסע בני ישראל- כדי שישמש להם לעיניים ויראה להם את הדרך לכיבוש הארצות. ורמז שייתן לו אחוזה וארץ טובה כשכר על עזרתו בכיבוש הארץ.

ועל פי הרמב"ן התוצאה הסופית הייתה שיתרו נתרצה ועשה כן.

על כך רבינו בחיי מעלה קושייה: הרי ידוע שעמוד הענן היה מורה לעם ישראל את הדרך, אם כן מה צורך היה בעזרתו של יתרו?

ב] רבינו בחיי מפרש : כי משה רצה לחזק את  קטני האמונה שליבם היה מתנחם ומתחזק במנהיג  בשר ודם.

ג] אונקלוס סובר כי: יתרו ישמש לעיניים- כלומר ישמש עדות בפני אומות העולם ויספר להם את כל האותות והמופתים שראה במו עיניו, והם ילמדו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה.

ד] על פי המדרש: כל דבר שנעלם מעיני ישראל, יתרו יהיה מאיר עיניהם.

ה] פירוש נוסף: שיתרו יהיה חביב על עם ישראל כמו גלגל עיני העם.

כמו שנאמר: "ואהבתם את הגר" [דברים י]

ספורנו אומר: שמשה רצה שלפחות בניו של יתרו יצטרפו אל עם ישראל , כי אם הם יעזבו הם יגרמו לחילול ה' בעיני אומות העולם שיגידו : שאילו יתרו היה רואה בהם עניין אלוקי, לא היה עוזב אותם עם בניו.

מתברר, כי יתרו הסכים עם משה לגבי השארות בניו: בעוד שהוא חזר אל מדיין, בניו נשארו עם ישראל, כמו שנאמר בספר שופטים: "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה"[שופטים א, ט"ז]

המסר של משה בדבריו אל יתרו.

על פי דברי רבי צבי אלימלך שפירא בספרו: "אגרא דכלה"  בכל התנ"ך נמצא הביטוי: "דיבר טוב" פעמיים.

פעם אחת במגילת אסתר [ד, ז] :"דיבר טוב על המלך" וכאן הכוונה  למלך מלכי המלכים-הקב"ה.

וכאן בדברי משה אל יתרו: "כי ה' דיבר טוב על ישראל"

דבר זה מרמז  שתמיד יש לדבר רק טוב על עם ישראל, ולא לקטרג על העם. ומי שנוהג להגיד דברים טובים על עם ישראל- כאילו דיבר גם דברים טובים על הקב"ה .

הקשר בין משה למנורת הזהב.

המנורה רומזת על אורה של התורה שהרי מקומה היה בצד דרום- בתוך היכל  משכן.

ועל כך נאמר: "הרוצה להחכים ידרים" [בבא בתרא דף כה,ב]

הגר"א זי"ע כותב בספר: "אדרת אליהו" [פרשת דברים]איך  המנורה מרמזת לחוכמת התורה ומביא את הכתוב ב:[מסכת ראש השנה דף כ"א, ב]

:" נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד:, שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"

כאשר משה היה מתבונן במנורה, היה רואה שיש לה: 7 קנים 11 כפתורים,9 פרחים,22 גביעים, סך הכול הם 49 - כנגד מ"ט שערי בינה שניתנו למשה, ואילו מנורת הזהב היא כנגד שער החמישים שממנו יוצאים כל מ"ט השערים.

מסיבה זו אומרים חז"ל: " שנתקשה  משה במעשה המנורה"[מנחות כ"ט] מפני שהמנורה רומזת לשער החמישים  שהיה חסר למשה, לכן משה נתקל  בקשיים בעשיית המנורה- עד שה'  הראה לו באצבעו, כנאמר: "וזה מעשה המנורה"

רש"י  מסביר: כי ה' הראה למשה באצבעו את המנורה לפי שמשה התקשה בה.

על כן המנורה שקולה כנגד חמישים שערי בינה.

על פי האר"י  ז"ל: לפני חטא העגל משה היה משיג  את כל שערי הבינה גם את שער החמישים , אך לאחר חטא העגל אמר ה' למשה: "לך רד כי שיחת עמך.." ל"ך הוא  בגימטריא –חמישים -והכוונה שה' אמר למשה: לך רד  משער    החמישים שהגעת אליו.

השל"ה אומר: שבסוף ימיו של משה הוא עלה שוב לשער החמישים-שהרי נאמר עליו: "ויעל משה מערבות מואב" שנתעלה מ: מ"ט שערי חכמה "אל הר נבו" שעלה להר נבו- לראות את ארץ ישראל, האותיות: "נ'- בו" האות נ' במילה: נבו היא שער החמישים.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

ניתן ללמוד על משה כמנהיג המצטיין בחכמתו – חכמה הקשורה לחוכמת התורה- ותבונה המשתקפת במנורת הזהב במשכן.  באמצעות  בינתו זו  הוא הנהיג את עמו וכך גם ניסה לשכנע את יתרו שיצטרף אל עם ישראל ואכן בני יתרו הצטרפו לישראל.

מי ייתן ועם ישראל יזכה למנהיג מדרגתו של משה .

נושאים נוספים המופיעים בפרשת בהעלותך:

ציורי תנ"ך/עמוד הענן במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ויתרו/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ויתרו/שיר מאת: אהובה קליין ©

 

בלב מדבר וסלעים

בצל מרבד עננים

משה ויתרו נפגשים

בענייני  דיומא משוחחים.

 

משה מסביר פנים

באופן מחכים ונעים

דברי שכנוע מתובלים

דבש ונופת צופים.

 

יזמין יתרו באהבה

למען יצטרף למסע

לעם ישמש עיניים

להמיס אויבים כמים.

 

יתרו יתרץ סירובו

באמתלת געגוע למולדתו

אך בניו אהוביו ישאיר

לעם ישראל להאיר.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ברכת כוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת: נשוא]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"דבר אל- אהרון ואל בניו לאמור כה תברכו את בני ישראל אמור להם:

 יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך:ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:ושמו את שמי על- בני ישראל ואני אברכם"

[במדבר ו,כ"ג-כ"ז]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings

By Ahuva klein

Kohanim bless the people of Israel

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשוא- ברכת כוהנים לשם מה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשוא- ברכת כוהנים לשם מה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת נשא  נקראת מיד אחרי  חג השבועות. היא כוללת 176 פסוקים.  מעניין כי גם בספר תהילים ישנו פרק קי"ט הכולל 176 פסוקים,  כמו כן, מסכת בבא בתרא - שהיא גדולה במיוחד מבין המסכתות בש"ס-בתלמוד הבבלי- כוללת :176 דפים.

חז"ל אומרים : שאין זה מקרה שפרשה זו כה ארוכה ונאמרת מיד אחר  חג מתן  תורה-  הדבר מבטא את אהבת עם ישראל  לתורה הקדושה, במיוחד מיד אחר קבלתה, במטרה להשביע בצורה ניכרת את רוחם.

למרות זאת ,חז"ל טוענים כי: עם ישראל צריכים לחבב את התורה יום ,יום כאילו קיבלוה זה עתה, כפי שנאמר:  "היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים, ושמרת לעשות אותם, בכל לבבך ובכל נפשך". דרשו חז"ל (רש"י,  ביתרו י"ג, י') "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. כאילו קבלתם היום מהר סיני. כאילו בו ביום נצטווית עליהם".

אחד הנושאים המופיעים בפרשה: ברכת כוהנים , תפקיד  רם מעלה -מוטל על הכוהנים לברך את העם, כפי שהכתוב מתאר:

"וידבר ה' אל- משה לאמור: דבר אל אהרון ואל בניו לאמור כה תברכו את בני ישראל אמור להם: "יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום: ושמו את- שמי על- בני ישראל ואני אברכם" [במדבר ו' כ"ב]

השאלות הן:

א] מדוע עם ישראל זקוק לברכת הכוהנים? הרי אלוקים יכול לברכם בעצמו?

ב] מה משמעות תוכן הברכה?

ג] כיצד  נאמרת הברכה  ?

התשובות:

עם ישראל זקוק לברכת כוהנים.

הליקוטי מגדים מבאר : כי הקב"ה רואה  לנגד עיניו עד סוף הדורות, יש ויראה שאדם מסוים עשוי להתעשר ,וכתוצאה מכך - עלול לסטות מדרך הישר, ואף להמעיט עצמו משיעורי תורה, ועל כן הקב"ה מרחיק ממנו את העושר, לעומתו אם הכהן , או צדיק - מברך את אותו אדם, ה' מסכים עם ברכת הכוהן. ולכן  כאשר הכוהנים יברכו, יתגשם הפסוק: "ואני אברכם". [ליקוטי מגדים בשם הקדוש ר"א מקרלין זצ"ל]

רבי חנוך צבי לוין מבנדין, מסביר : אהרון הכהן היה :"אוהב שלום ורודף שלום" וכך גם השפיע על בניו, לכן על ידי ברכת כוהנים -ניתן היה להשפיע גם על עם ישראל שיהיו אוהבי שלום וישאפו לחיי אחדות העם.

הרשב"ם אומר: כי לדעתו ברכת כוהנים היא במובן של תפילה. הכוהנים מצווים להתפלל אל ה' שיברך את עם ישראל ,כמו שנאמר: יברכך ה'  וה' ישמע את קולם של הכוהנים. התוצאה: ה' יברך את עם ישראל: "ושמו את שמי על בני ישראל, הכוונה :שיברכו הכוהנים  את ישראל בשם ה' ולא בשם שלהם.

"אבן עזרא": מפרש: כי הציווי: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"-מוכיח: כי לא ברכת הכוהנים גורמת לשפע, אלא ברכתו של ה' ושם שמים השגור בפי הכוהנים.

אברבנאל: גם רואה בברכת הכוהנים-  משמעות של תפילה.

תפקיד הכוהנים להגיד תפילה למען עם ישראל באמצעות שלוש ברכות:

א]ברכת ה' לברואיו.

ב] ברכת הברואים לה'-הכוללת ברכת התורה והלל.

ג] ברכתם-תפלתם של הנבראים למען הנבראים, ועם ישראל הזדקקו לברכת הכוהנים - כדי שעין הרע  מצד האויב לא תשלוט בהם - כשהוא רואה שכל העם שוכנים במדבר בסדר מופתי, ולכל  שבט דגל משלו.

רבינו בחיי נותן הסבר מעניין לברכת הכוהנים. הוא טוען : כי הם קיבלו עשרים וארבע מתנות וזוהי המתנה העשרים וחמש-היינו- לברך את עם ישראל בברכה המשולשת.

מתנה זו נרמזת במילה: "כה"- בגימטרייה עשרים וחמש.

משמעות ברכת הכוהנים.

על פי רש"י: מהמילים: "אמור להם" ניתן ללמוד:

א] [ ספרי] - כי הכוהנים חייבים לברך בקול רם על מנת שכולם ישמעו את הברכה.

ב] [תנחומא] -שהכוהנים יברכו את העם ,לא רק מפני שה' אמר להם זאת,   אלא שהברכה בפיהם  תהיה מתוך כוונת הלב.

"יברכך": על פי ספרי:

"יברכך ה'"- בנכסים."וישמרך"  בנכסים.

רבי נתן אומר: "יברכך" בנכסים "וישמרך"- בגוף.

רבי יצחק מפרש :"וישמרך"- שלושה פירושים:

א] ה' ישמרך –מפני יצר הרע,,

ב] ישמרך- שלא ישלטו עליך אחרים.

ג] ישמרך- מפני המזיקים.

תנחומא: מביא שני פירושים:

א] סיפור הממחיש -מה הכוונה:"וישמרך":

מעשה במלך בשר ודם שהיה דר ברומי - והיה לו מישהו    שאהב אותו - אשר התגורר בסוריה. יום אחד שלח לו מתנה – מאה ליטר זהב, על ידי שליח.

אך למרבה הצער, בדרך התנפלו על השליח ליסטים וגזלו את כל מה שנתן  לו.

במצב זה המלך אינו יכול  להשגיח עליו מפני הליסטים.

לכן כתוב: "יברכך ה'  וישמרך"

ב] יברכך- בבנים, וישמרך  בבנות, לפי שהן זקוקות  לשמירה.

"יאר  ה' פניו אליך" - ה' יראה לך  פנים שוחקות , פנים מוארות.

ע"פ ספרי: ה' ייתן לך מאור פנים.

רבי נתן אומר: זהו מאור השכינה, פנים צהובות ,מזהירות ושמחות..

"ויחונך"-רש"י מביא את דעת ספרי:

א] יחונך- במשאלותיך.

ב] ייתן לך חן בעני הבריות.

"יישא ה' פניו אליך"

על פי רש"י ודעת ספרי: ה' יכבוש כעסו ולא יכעס עליך.

"ושמו את שמי"

רש"י על פי ספרי:

הכוונה- במקדש יש להגיד בברכה את השם המפורש. אך במדינה יש להגיד רק את הכינוי של ה'.

"ואני אברכם"

כאן רש"י מביא שתי דעות:

לדעת ר' ישמעאל: הכוהנים מברכים לישראל והקב"ה מברך את הכוהנים.

ר' עקיבא אומר: כוהנים מברכים את ישראל והקב"ה מסכים עימם.[חולין מ"ט]

אמירת הברכה על ידי הכוהנים.

הכתב סופר מפרש את דברי רש"י ואומר:

"אמור להם בכוונה ובלב שלם"- מכאן שהכוהנים חייבים להיזהר לא לכוון את הברכה להנאה עצמית שלהם, ולחשוב על  מתנות כהונה, אלא עליהם לחשוב על טובת עם ישראל.

לסיכום, לאור האמור לעיל  ניתן להסיק: כי ברכת הכוהנים - היא בעלת ערך רב והכוהנים חייבים לברך מתוך כוונה  טהורה, מי ייתן והברכה תעניק לעם ישראל  שלום בין איש לרעהו ויהיו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

נושאים נוספים בפרשה:

חנוכת המשכן וקורבנות הנשיאים.

תורת הנזיר.

ציורי תנ"ך/ חנוכת המשכן,שש עגלות צו של הנשיאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הנזיר /ציירה: אהובה קלייו (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הנזיר מגיש קורבן לכוהן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת כוהנים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת כוהנים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ציורי תנ"ך/ הכוהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אהרון  כוהן גדול

נושא כפיו להמון

ציץ זהב תפארתו

כתר למחלפות ראשו.

 

מלבושי מלכות  מדיו

יאירו כזוהר פניו

בשולי מעילו רימונים

קבוצת פעמונים מצלצלים.

 

לצדו  ניצבים בניו

טהורים ללא רבב

ממלאים ציוויי שמים

ירעיפו ברכות כמים.

 

פניהם ארשת קדושה

מלאכתם יעשו נאמנה

כאיש אחד יפעלו

גם שרעפים יתפעלו.

הערה: השיר בהשראת פרשת נשא [חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וחג הקציר בכורי מעשיך,אשר תזרע בשדה..."
[שמות כ"ג,ט"ז]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings/

By Ahuva Klein

Shavuot Holiday The farmer reaps the grain

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)