ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת: אמור]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה:

עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום.."ויקרא כ"ג,ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור- מה הטעם בספירת העומר?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור- מה הטעם בספירת העומר?

מאמר מאת: אהובה קליין ©

ציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הבאת  הקורבן לפני הכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשת אמור פותחת בענייני קדושה, ראשית  בדינים הקשורים לכוהנים ומשם ישנו מעבר לנושא החגים.

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש  השנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ הבאת העומר לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אחד הנושאים  המעניינים: ספירת העומר-  מיום הבאת עומר התנופה לכוהן:

"וספרתם לכם  ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' [ויקרא  כ"ג, ט"ו]

השאלות הן:

א] הבאת העומר – מה תכליתו?

ב]  כיצד  סופרים את העומר, וממתי?

ג] מהי מטרת ספירת העומר?

תשובות.

הבאת העומר.

התורה מצווה אותנו להביא את האלומה הראשונה מקציר השעורים לכהן ממחרת ליום ראשון של חג הפסח, ולפני כן אסור לנו לאכול מהתבואה החדשה.

ספר החינוך מבאר: "נצטווינו להקריב ביום שני של פסח, נוסף על המוסף של ימי הפסח, עומר אחד של שעורים, הנקרא: "עומר התנופה", כפי שנאמר: "והניף את העומר לפני ה'

[הכוונה לקורבן ציבור המובא בשם כל עם ישראל].

משורשי המצווה: כדי שנתבונן מתוך מעשה החסד הגדול, שעושה הקב"ה עם בריותיו, לחדש להם שנה- שנה תבואה למחייה. לכן ראוי  שנקריב לה' ממנה, למען נזכיר חסדו וטובו הגדול, טרם נהנה ממנה"

במילים אחרות : יש כאן הבעת תודה לקב"ה על כך שדואג לנו לתבואה חדשה מידי שנה בשנה למען מחייתנו.

ר' משה אלשיך מסביר: כי השפע הכלכלי עלול לגרום לאדם שיחטא , שמא יזקוף את כל הצלחתו בעניין היבול לזכותו  הבלעדית – כמו שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט" [דברים ל"ב, ט"ו]- ויחשוב כי רק בזכות  חריצותו ועבודתו בשדה  הגיע להצלחה-כפי  שהתורה  מזהירה:"השמר לך פן תשכח את ה'...ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים"[דברים  ח, י"א- י"ד] לכן  התורה ציוותה אותנו להביא, את העומר הראשון לה'. במטרה  לחנך  את העם כי הכול מאת ה'.

הנפת העומר על ידי הכהן לכל ארבע רוחות השמים ,למעלה ולמטה-  מסמלת לנו כי הקב"ה שולט על כל העולם.

ה"משך חכמה" מסביר: כי המטרה  בהבאת העומר – להדגיש לעם ישראל כי אין עניין הגשמיות העיקר בחיים, מסיבה זו בתחילת הקציר יש להביא  אלומה ראשונה לה', ובאמצע עונת הקציר: "ולקט קצירך לא תלקט"

 ובתום  הקציר: יש לדאוג גם לעניים ולגר: "לא תכלה פאת שדך...לעני ולגר תעזוב אותם, אני ה' אלוקיכם"

התורה מחנכת אותנו לחשוב גם על הזולת ולדאוג לו.

ספירת העומר.

לדעת הרמב"ם: "מצוות עשה לספור שבע שבתות  תמימות [שבעה שבועות] מיום הבאת העומר, שנאמר[ויקרא כ"ג]"וספרתם לכם ממחרת השבת.. שבע שבתות.." ומצווה למנות הימים עם השבועות ,שנאמר: "תספרו חמישים יום"

ומתחילת היום מונים, לפיכך מונה בלילה, "בליל ששה עשר בניסן"

הכוונה לדברי הרמב"ם: כי המצווה של ספירת העומר היא מהתורה.

ויש להקפיד לספור את הימים עם השבועות, כפי שאנו נוהגים: "היום עשרה ימים, שהם שבוע אחד ושלושה ימים לעומר" וזאת מהטעם: כי נצטווינו על השבועות-"וספרתם...שבע שבתות" וגם נצטווינו  למנות את הימים: "תספרו חמישים יום" מכאן שעלינו לספור את השבועות וגם את הימים.

כמו כן, יש למנות בלילה מליל ט"ז בניסן.

 היות ויש למנות "מתחילת היום"- מתחילת היממה. מהטעם שתחילת היממה היא משעות הערב. כפי שנאמר בבריאת העולם: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" מכאן שסופרים את העומר בלילה.

והתחלת הספירה היא: "ממחרת השבת" ולא מערב חג הפסח, כי אז חוגגים את ליל הסדר וקוראים את ההגדה ודנים בנס יציאת מצרים -שיצאנו בחסדי ה' מעבדות לחירות.

ואין מערבבים שמחה בשמחה.

הרמב"ם מוכיח ש"ממחרת השבת"  הכוונה ממחרת ערב חג הפסח- מספר יהושע  ה, י-י"א]

"ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו, ויאכלו מעבור הארץ[מתבואת הארץ] ממחרת הפסח, מצות וקלוי בעצם היום הזה"

תוכן זה זהה למה שנאמר בפרשתנו: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עמם היום הזה"[ויקרא  כ"ג, י"ד]

מטרת ספירת העומר.

על פי ספר החינוך ישנו טעם מעניין  לעניין הספירה:

"משורשי המצווה, על  צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה.. והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו את התורה ויקיימוה.. ומפני כן נצטווינו למנות ממחרת יום- טוב של פסח, עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול [הרצון החזק] אל היום הנכבד, הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו, שיצא לחירות, כי המניין מראה, כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא.."

במילים אחרות, המטרה של הספירה היא - הגעגועים לקבלת התורה שלמענה יצאנו ממצרים.

ישנם מפרשים הטוענים : כי ספירת העומר היא – סוג של ספירת טהרה - שמטרתה לטהר את ישראל מזוהמת מצרים לקראת היום המיוחל-מתן תורה.

המהר"ל סובר: כי מטרת הספירה לקשר בין העומר לתורה- כי אם אין  קמח אין תורה.

לפי פירושו של אבודרהם: הספירה  כרוכה בזמן העיסוק בקציר, ורוב ישראל עסוקים באותו זמן בעבודה בשדות וישנו חשש שישכחו את מועד עלייתם לרגל לירושלים בחג השבועות. והספירה – תפקידה להזכיר ליהודי כי החג מתקרב ובא.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אנו לומדים כי הבאת העומר לכוהן נועדה להזכיר ליהודי כי כל היבול בשדות הוא בזכות הקב"ה הדואג למחייתם.

והספירה נועדה להתכונן לחג השבועות - חג מתן  תורה שהוא אחד מבין שלושת הרגלים.

מי ייתן והגאולה תגיע במהרה ונזכה שוב לעלות לירושלים בשלושת הרגלים להביא ביכורים למקדש- כבימים ימימה, אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ספירת העומר/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ספירת העומר/שיר מאת: אהובה קליין ©

ממחרת השבת  סופרים

שבע שבתות וימים

מיום הבאת העומרים

אותם יניפו הכוהנים.

 

געגועיהם  נוסקים לגבהים

לבוא  יום החמישים

ברמ"ח  אבריהם אהבה

התרגשותם בוערת כלהבה.

 

בלבוש ואדרת מתהדרים

כאיש אחד מתאחדים

מעמד הר  סיני זוכרים

בנשמתם לנצח  נצחים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת אמור[חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עוללות/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עוללות/ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

נפשו כחרס הנשבר

צועד בשבילי עפר

לצדי שדות ומטעים

חיטה זיתים וכרמים.

 

דל אמצעים וממון

תר אחר מזון

נשמתו דבוקה לאלוקים

הדרך אצה מאירה פנים.

 

לפתע יבחין בקובץ עוללות

בתום בציר ברוח מחוללות

את בני ביתו יפתיע

גם את רעבונו  ישביע.

 

מודה לבורא עולם

העומד בראש סולם

דואג לכל בריה ובריה

באוויר בים ביבשה.

הערה: השיר בהשראת: אחרי מות-קדושים[חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ העני אוסף עוללות/ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת קדושים]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם"

[ויקרא י"ט,י]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Poor man picking grapes in the  vineyard

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות- קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות. קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשיות: אחרי מות וקדושים- כוללות נושאים רבים: הנושא המרכזי: קדושה.

והשיא הוא: היום הקדוש ביותר במשך השנה- יום הכיפורים בו הכוהן היה  עובד לפני ה' במקדש ומכפר על עם ישראל, מטיל גורלות על שני השעירים, גורל אחד לה' והשני לעזאזל , בנוסף היה מקטיר קטורת-על  מזבח הזהב ובני ישראל מצווים לצום ביום קדוש זה.

ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בנוסף ,בפרשת קדושים מופיע גם החיוב של מתנות עניים  "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצֹר ולקט קצירך לא תלקט , וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט , לעני ולגר תעזוב אותם , אני ה' אלוקיכם" [ויקרא ט,י]

פרשת קדושים פותחת במילים:

"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל-כל-עדת בני- ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" [ויקרא י"ט, ב]

השאלות הן:

א] כיצד עם ישראל נהיה קדוש?

ב] מהם מתנות עניים?

התשובות:

קדושת עם ישראל.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם ,למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

החתם סופר  מפרש את דברי תורת כוהנים: "פרשה זו בהקהל נאמרה" ה' אינו אוהב את הנזירות והפרישות מהבריות, אלא מעוניין שהאדם יהיה מעורב בחברה-יאהב את הבריות ויקרבם לתורה. לכן- פרשה זו שנושאה היא הקדושה אינה נאמרת בבדידות אלא ב"הקהל" בתוך הציבור.

רבינו בחיי אומר: טרם יום השישי נבראו שני סוגים של ברואים: השכליים –נבראים עליונים שהם כוללים שכל הנבדל מן החומר-כנראה הכוונה למלאכים.

ונבראו גם הארציים שכללו את העצים, הצמחים ובעלי החיים –אשר נחשבים לחומר גמור וכל קבוצה יש לה את התפקידים האופייניים לה, קבוצה אחת בשכלה  והשנייה בטבעה.

לפיכך, ברא הקב"ה ביום השישי את האדם הכולל בתוכו גם שכל וגם טבע-שכל בדומה למלאכים וחומר בדומה לבעלי החיים וניתנה לו אפשרות בחירה, באיזו דרך ילך : האם בדרך השכל, או בדרך הטבע - הכולל את התאוות. במידה  ומתגבר על החומריות ונלחם בתאוות , מסוגל הוא להגיע למדרגת מלאך. אך אם ימשך לחומריות ירד  לדרגת בהמה. ועד שלא חטא האדם הראשון אכן היה במדרגת מלאך. כולו היה שכלי ללא מום. והיה ראוי שיחיה לנצח כדוגמת המלאכים. אך היות וחטא ונמשך אל התאווה-גורש מגן העדן. וניתן לו העשב בדומה לבהמה, כפי שנאמר: "ואכלת את עשב השדה" [בראשית ג] בו בזמן שקודם לכן הוא נהנה מפירות העצים שהיה מטע ה', מכאן יש ללמוד: כי על האדם מוטל להתגבר על התאוות ולנטות לצד השכל. שהרי נאמר :"כי יצר לב האדם רע מנעוריו" [בראשית ו]

אדם הנמשך לתאוות- עובר  על התורה כולה- לפי שהדבר מתבטא בארבעה מישורים:

א] מחשבה.

ב] דיבור,

ג] מאכל.

ד] גוף האדם.

על ידי מחשבות רעות האדם מגיע לעבירות גם בדיבור, כגון שעוסק ברכילות.

ובמאכל האדם עשוי לאכול מאכלים  שאסרה התורה.

ובגופו עשוי לחטוא בעריות.

לכן כל הפורש עצמו מהתאוות נקרא: קדוש.

המגיד ממזריץ מחדש ואומר: כי קדושת ה' נובעת מתוך קדושת עם ישראל ,כפי שהם - ישראל מתקדשים  למטה כך מתווספת קדושה לקדושה למעלה. יש יחסי גומלין בין הקדושה התחתונה לקדושה  העליונה .

וחז"ל אמרו רעיון דומה בתורת כוהנים "קדושים תהיו- פרושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם לומר, אם אין מקדשין  אתם עצמכם מטה, מעלה אני עליכם כאילו לא קידשתם אותי"

מתנות עניים.

ציורי  תנ"ך/ מתנות לעניים ו מפירות האילן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

התורה מצווה עלינו גם לחשוב על העניים.

עני :הוא אחד שאין לו מאתיים זוז במזומן, סכום המספיק למשך שנה אחת למזון ולכסות. ואם אין לו סכום זה אין מחייבים אותו למכור את ביתו והתכולה ויכול להנות ממתנות העניים [מסכת פאה ח, ח]

כשקוצרים את התבואה בארץ ישראל חייבים בפאה וגם כך לגבי  פירות האילן, יש להשאיר לעניים בקצה השדה  יבול.

לקט- הכוונה לשיבולים בודדות שנושרות בזמן הקציר.

אולם שלוש שיבולים בבת אחת אינן נחשבות ללקט

דינים אלו התקיימו הלכה למעשה, ההוכחה: דברי רות המואבייה: "אלכה- נא השדה ואלקטה שיבולים" [מגילת רות ב, ב]

"גם בין העומרים תלקט[שם  ט"ו]

ולגבי הכרם, בסוף הבציר האשכולות שמאחרים להבשיל נקראים עוללות.

על פי חז"ל: עוללות הכוונה  לאשכול ענבים שאין לו כתף ולא נטף.

החלק  העליון של האשכול נקרא כתף והחלק התחתון נקרא- נטף.

לכן אשכול כזה שאין לו לא כתף ולא נטף נקרא: עוללות.

פרט- הכוונה לשני גרגירים של ענבים. והם מיועדים לעניים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: עם ישראל מצווה להיות קדוש-  על ידי קיום מצוות התורה- מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו. כמו כן, עליו לשמור על קדושת הארץ - כגון: לא לעבוד עבודה זרה. קדושת הזמן- שמירת שבתות ומועדים. קדושת הזולת-לכבד ולדאוג גם לאלה שאין להם.

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

כל אחד  חייב לעשות השתדלות לקיים את המצוות על הצד הטוב ביותר בדומה לאומן המתאמץ להשביח את יצירותיו.

יהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' "     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ישראל משולים לאריה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"אריה  שאג מי לא ירא"?[עמוס ג,ח]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)