יום שבת, 15 בנובמבר 2014

תערוכת תנ"ך בפתח- תקווה-רשמים מהתערוכה/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רשמים מתערוכה קבוצתית של אומני פתח- תקווה - באשכול הפיס: מאת: אהובה קליין.[10.11.14

- תצלום מאת: עמי ורדי(c)


בתצלום:
מימין לשמאל:
גיא רגב- משורר,חיבר שיר על היצירה שלי : מציאת גביע בנימין.[השיר תלוי ליד היצירה.]
אני- אהובה קליין- ליד  כמה מיצירותיי.
צדוק בן משה-חבר מועצת העיר פתח- תקווה ויושב ראש ועד שכונת כפר גנים ג'


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

ציורי תנ"ך/ אליעזר מתפלל להצלחת שליחותו/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם.."[בראשית כ"ד,י"ב]

הטכניקה: שמן על בד.






















Biblical painting
By: Ahuva Klein

Eliezer prays to God for the success of his mission

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 10 בנובמבר 2014

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא שליחותו נאמנה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא את שליחותו נאמנה?


מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן ציון]

בפרשתנו אברהם דואג לזיווג הגון לבנו- יצחק ולשם כך משביע את  עבדו- אליעזר: לא  לקחת אישה  מבנות הכנעני ולדאוג להביא אותה לארץ ישראל: "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים- נא– ידיך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר  לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק:" [בראשית כ"ד, ב-ה]

העבד נשבע לאברהם שימלא את בקשתו, ואכן הוא הולך לכיוון ארם נהריים כשהוא לוקח אתו עשרה גמלים "וכל טוב"

כאשר הוא מגיע למקום, הוא פותח בתפילה אל אלוקים: "..ה' אלוקי אדוני אברהם הקרא- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם: הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות העיר יוצאות לשאוב מים והיה הנערה אשר אומר אליה הטי- נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם- גמליך אשקה אותה הוכחת  לעבדך ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד עם-אדוני" [בראשית כ"ד, י"א-ט"ו]

השאלות הן:

א] מהי מטרת אברהם  בהשביעו את  אליעזר?

ב]  על מה הקפיד אליעזר בתפילתו?

ג] האם שליחותו של אליעזר עלתה יפה?

מטרת אברהם בהשביעו את אליעזר.

הייתה:

א] שימת דגש על טהרת המשפחה היהודית, הגנה עליה מפני התבוללות.

ב] הדגשת חשיבות ארץ ישראל ובעלותנו עליה.

אברהם מתנגד לעזיבת ארץ ישראל גם אם בת המשפחה המיועדת לו תסרב  לבוא.

יצחק אינו רשאי לעזוב את ארץ הקודש, היות וקדושת הארץ היא: אחד ממרכיבי היסוד של האומה הישראלית. והיא חייבת להיבנות על ידי יצחק.

ארץ  ישראל היא עד כדי כך קדושה  שאסור לנטוש אותה ,ולגבי יצחק: אסור לו לצאת את גבולות הארץ  אפילו לצורך כה חיוני: למטרת מציאת זיווג  טוב.

וכך גם דעתם של חז"ל: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל".

יצחק מצווה להשתקע אך ורק בארץ כנען ואפילו אם בסביבתו מתגוררים המתועבים שבגויים.

הרמב"ן מסביר: כי   כאשר אברהם   מציין שה' לקח אותו מבית אביו אל כנען  נאמר:" ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי .."[שם כ"ד, ו]  אך כאשר הוא משביע  את אליעזר- עבדו- נאמר :"אלוקי השמים והארץ"

וזאת מהטעם- כי כאשר אברהם היה גר באור כשדים היה דומה למי שאין לו אלוקים.

כדברי הרמב"ן: "אלוקים ייקרא אלוקי ארץ ישראל, כדכתיב כי לא ידעו את משפט אלוקי הארץ וגו' ".

מצד אחד: אברהם עומד על טהרת המשפחה ומצד שני חשיבות ישוב ארץ ישראל- אלה הם תנאים בסיסיים לבניית אומה ישראלית.

שני תנאים אלה שזורים זה בזה.

בקשתו של אברהם, מצד אחד לא להיטמע בגויים ומנגד לא לעזוב את ארץ ישראל. 

צו זה משמש  יסוד לדברי חז"ל: "ולזרעך אחריך וגו' את ארץ כנען –לא תיסב כנענית ושפחה, דלא ליזל זרעך בתרה" [מסכת יבמות ק', ע"ב]

 מהות תפילת אליעזר.

ציורי תנ"ך/אליעזר צופה בשואבות/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


על פי דברי רבינו בחיי: ניתן להסיק כי- עבד אברהם שם בתפילתו את הדגש על מידת החסד, לפי שפתח ב:"חסד" וסיים ב:"חסד" וכל זה היות והוא היה חכם וגדול בתורה, כיוון שגדל בביתו של אברהם, הבחין שזו מידתו של אברהם ולכן התפלל עליה.

אור החיים אומר: כי אליעזר היה בטוח שתפילת אדונו מתקבלת אצל ה', אבל

אליעזר הוסיף להתפלל שיהיה  הוא ראוי לבצע את בקשתו של אברהם ולא תהיה שום מניעה מצדו.

על התנאי שמציב אליעזר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך.."

חז"ל אומרים: שלושה שאלו שלא כהוגן ולאחד השיבו שלא כהוגן:

והם: אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש ויפתח הגלעדי.

אליעזר- לא שאל כהוגן, לפי שהוא לא לקח בחשבון שהיא עלולה להיות בעלת מום, כגון: עיוורת, או חיגרת, אך למרות זאת הייתה לו ,סייעתא דשמיא, והקב"ה זימן לו את רבקה.

שאול בן קיש אמר: "והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת ביתו ייתן לו, יכול אפילו עבד אפילו ממזר, זימן לו הקב"ה  את דוד.[שמואל-א, י"ז]

יפתח הגלעדי אמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי החוצה והעליתיהו  עולה"[שופטים יא,ל"א]יכול להיות אפילו דבר טמא? והנה לרוע המזל זימן לו ה' את בתו.

תוצאת שליחותו של אליעזר.

מסתבר שתפילתו של עבד- אברהם עלתה יפה, כפי שנאמר: "ויהי- הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת...וכדה על-שכמה.. והנערה טובת מראה מאד...ותמלא כדה ותעל:

וירץ העבד לקראתה.." [שם כ"ד, ט"ו-כ"א]

רבינו בחיי מתייחס למילה: "הוא" כי היה ראוי שיהיה כתוב: "ויהי ככלותו  לדבר" ,אבל תוספת המילה: "הוא"- שמו של הקדוש ברוך הוא, כפי שכתוב [תהלים, ק'] "הוא עשנו ולו אנחנו"

או, כפי שנאמר: "ועבד הלוי הוא"[במדבר י"ח] מכאן שהיה לאליעזר סייעתא דשמיא- -כדברי רבינו בחיי:" נרמז בלשון הוא כי היה עמו סיוע אלוקים בשליחות ההוא על ידי המלאך שהתפלל עליו אברהם - הוא ישלח מלאכו לפניך, ורמז לך הכתוב כי המלאך קדם לפניו ועד שלא הספיק לגמור את הדבר כבר היה שם המלאך על עין המים להזמין לו את רבקה"

וההוכחה שנאמר: "והנה רבקה יוצאת"  היות והמילה: "והנה"- היא לשון זימון.

העבד רץ לקראת רבקה לפי שהמים  עלו לקראתה- כפי שסברו חז"ל ואז הוא התבונן כי ברכת אברהם:" ישלח מלאכו לפניך.." התקיימה.

ומן הרגע שהתברר לאליעזר כי המלאך אכן אתו ,הוא נקרא  בפרשתנו  בשם: "איש" בניגוד  למה שנקרא קודם: "עבד" וזאת על שם המלאך שנקרא איש. כמו שכתוב: "והאיש גבריאל"[דניאל ט']

ובאמת בהמשך התורה מדגישה: "וייקח האיש" ,"ויקוד האיש", "כה דיבר אלי האיש" "ויבוא האיש הביתה" ורק כאשר לבן אמר לאליעזר: "הנה רבקה לפניך קח ולך.." השליחות הסתיימה בהצלחה, אז חזר העבד למצבו הקודם ושוב הכתוב הזכיר אותו בלשון: "עבד"


ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד כי אברהם- אבי האומה- שם דגש על הקמת הבית היהודי לדורות, ברוח של קדושה  המבוססת  על  טהרת המשפחה   וישיבה בארץ ישראל.

ואכן שליחותו של עבד אברהם- עלתה יפה  ,בסייעתא דשמיא, בזכות ברכתו של אברהם: "ה' אלוקי השמים...ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם" ובזכות תפילת אליעזר בכבודו ובעצמו.

יהי רצון שעם ישראל ישכיל ללכת בדרכו של אברהם לאורך כל הדורות וישמש אור לגויים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הזמנה לתערוכת ציורי תנ"ך של עמותת אומני פתח תקווה/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פתיחת תערוכת התנ"ך בפתח תקווה,בע"ה תיפתח היום:

בתערוכה משתתפים קבוצת אומנים ואני בינהם.

ניתן לראות ציורים בנושא התנ"ך בסגנונות שונים.





ציורי תנ"ך/ דוד המלך רוכש את הגורן מארוונה היבוסי/ ציירה: אהובה קליין (c)

שמן על בד.

"ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים"[שמואל- ב, כ"ד,כ"ד]

Bible exhibition invitation of Artists in Prtah Tikva

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 8 בנובמבר 2014

חודש חשון במבט מקראי/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חודש חשון במבט מקראי/ מאת: אהובה קליין.

עדיין אנו  פוסעים  בשבילי עפר זרועי עקבות חגי תשרי, שמחה, תפילות ,בקשות, איחולים, בקשת סליחה מחברים, אחדות נפלאה -ישיבה בסוכה מהודרת, ניחוח הדסים ואתרוגים.

 כהרף עין-מזג האוויר משתנה, הימים מתקצרים ,תש כוחה של חמה, ענני סתיו חגים מעל ראשינו, ציפורים נודדות אל ארצנו.

אנו שואפים לשמר את הוויי החגים הנצורים בליבנו וביתר שאת בחודש חשון אשר נקרא גם מרחשון , מה משמעות התוספת:"מר"?

על כך כמה דעות:

ישנה דעה: כי חודש זה מאופיין בטעם מר - לפי שאין בו חגים ואף לפי המסורת התרחשו בו כמה אירועים מצערים.

 יש אומרים: כי מרחשון פותח את עונת  הגשמים וטיפת המים היא מרה, כפי שנאמר: "הן גויים כמר מדלי" [ישעיהו מ, ט"ו]

בתנ"ך חודש זה נקרא בשם ירח בול: "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים"[מלכים-א', ו, ל"ח] הכוונה לבניית המקדש על ידי שלמה המלך. זה החודש השמיני למניין חודשי השנה מיציאת מצרים בניסן, ושני לבריאת העולם מתשרי.

השם: "בול"- מלשון יבול ויש אומרים מבול שהתרחש בחודש חשון והקב"ה הבטיח לא להביא שנית את המבול לעולם.

אך הגמרא סוברת כי המשמעות היא : לשון בוללים לבהמות את המספוא מתוך הבית -שאין בזמן זה מרעה בשדה.

מזל החודש: עקרב, לפי שבחודש חשון העולם צמא למים כעקרב.

נושא המים מוזכר רבות בתנ"ך,  להלן כמה דוגמאות:". ויהי מקץ ימים ויבש הנחל כי לא היה גשם בארץ"[מלכים-א, י"ז, ז]

"ובני ציון גילו ושמחו בה' אלוקיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון"[יואל ב, כ"ג]





ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג לה' כאייל הצמא למים/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

דויד המלך אומר: "כאייל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים"[תהלים מ"ב, ב]כאן המים מקבלים משמעות רוחנית - צימאון אל ה'.

אחד משבחיה של ארץ ישראל: "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים  עיינות-ותהומות.." [דברים ח, ז]

ב- ז' בחשוון  מתחילים בתפילה לבקש על  המטר: "ברך עלינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה." ומוסיפים: "ותן טל ומטר לברכה" .

נתפלל  כולנו שהשנה הבאה עלינו , תהיה גדושה בגשמי ברכה והשמחה והאחדות תהיה מנת חלקינו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את- יצחק"[בראשית כ"א,ח]

הטכניקה: שמן על בד.
Biblical painting
Abraham editor dinner for Isaac
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם עורך משתה/ שיר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם עורך משתה./שיר מאת: אהובה קליין©
 

ויהי היום ויצחק נגמל

לאהל אברהם יזרום קהל

שֵם ועבר וגדולי הדור

יחדיו יברכוהו בנועם קול.

 

השמחה תרקיע שחקים

מיני משקאות ומעדנים

זה הקטן גדול יהיה

על ברכי התורה יחיה.

 

שרה אוחזת בבנה

כמרחבי הים אהבתה

רוחשת מילות תפילה

פניה קורנות הילה.

 

כעץ על פלגי מים

לחייו אדמדמות כיין

עולה במעלות הרוח

לא ישקוט ולא ינוח.
הערה: השיר בהשראת פרשת וירא[חומש בראשית]


Abraham editor feast. / Song By: Ahuva Klein ©

One day there Isaac was weaned
Tent of Abraham flowing crowd
A name and past and greatest generation
Together bless pleasantly cool.
Joy increase tremendously?
Kinds of drinks and delicacies
It would be a great little
The Torah will live on my knees.
Sarah holding her son
Love the beach area
Teeming with a prayer
Her radiant aura.
Tree by the streams of water
Cheeks ruddy wine
Indicate degrees wind
Not rest and rest.

Note: The song is inspired by Vayeira [Genesis]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר