יום ראשון, 16 במרץ 2014

ציור מתוך מגילת אסתר/משלוח מנות ומתנות לאביונים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
Biblical painting




Drawing from the Book of Esther

Packet delivery and gifts to the poor

ציור מתוך מגילת אסתר/משלוח מנות ומתנות לאביונים/ציירה: אהובה קליין (c)
הטכניקה: שמן על בד.
"..ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"[מגילת אסתר ט,כ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ימי הפורים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ימי הפורים/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 

ציור מתוך מגילת אסתר:העיר שושן צהלה ושמחה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ימי הפורים זכורים לטוב
בכל שכונה בכל רחוב
השירה מרקיעה שחקים
אורה ושמחה ליהודים.

הגזירה צללה למעמקים
ברמ"ח איברים  הכול מודים
בקריאת מגילה חסדים ומעשים
 משלוחי מנות ומתנות לאביונים.

לאורך הדורות עומדים לכלותינו
מלך מלכי המלכים מצילנו
באמצעות ניסים סמויים וגלויים

אותם נגלה גנוזים בכתובים.



Days of Purim / Song By: Ahuva Klein ©


Remember the good days of Purim
Every neighborhood in every street
Soaring poetry
Ora jubilation.

Derivation plunged into the depths
EEC thank all organs
Megillah reading and acts of kindness
Food packages and gifts to the poor.
Them discover hi

Through the generations stand Llachlotino
King of Kings savior
Through covert and overt miracles
dden in Scripture.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 במרץ 2014

קריאת מגילת אסתר-בפורים- מה גנוז בה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
קריאת מגילת אסתר- בפורים-מה גנוז בה?
מאת: אהובה קליין.

[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אימי ז"ל - חיה בת בן-ציון]

ציור מתוך מגילת אסתר/אסתר המלכה מצביעה אל עבר המן/
ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
 Drawing from the Book of Esther / Esther the queen, pointing to 
the Haman / painted: Ahuva Klein (c) [oil on canvas]

קריאת מגילת אסתר היא  אחת המצוות החשובות בפורים,אותה אנו קוראים בבית הכנסת והכול חייבים בקריאתה:אנשים,נשים ויש לחנך גם את הקטנים לקרותה.
המגילה מתארת בפרטי פרטים את גזירת המן הרשע מזרע עמלק-אשר רצה להשמיד את היהודים בטענה שהם אינם מאוחדים,כפי שאמר למלך אחשורוש:
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל המדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם.."[מגילת אסתר ג,ח]
בסופו של דבר, המן אינו מצליח במזימתו ובעזרת הקב"ה הכול מתהפך לטובת היהודים,ואילו המן ומשפחתו נענשים.
השאלות הן:
א] מהי מטרת קריאת מגילת אסתר ומדוע הכול חייבים לקרותה?
ב] כיצד יש  לקרוא את המגילה ומה גנוז בה?
ג] מדוע חשב המן כי ניתן בקלות להשמיד את היהודים?
ד] מהן המצוות הנוספות שיש לקיים בחג הפורים?
התשובה לשאלה א]
הרמב"ם אומר: כי מצוות קריאת מגילה היא חובה בפורים על כולם, ונחשבת למצוות "עשה" מדברי סופרים,ואפילו הכוהנים בזמן עבודתם מבטלים את מלאכתם כדי לבוא להאזין למקרא מגילה וגם מבטלים תלמוד תורה  כדי לקיימה.
מצווה  לקרוא את כולה  בלילה וביום.
מטרת קריאת המגילה היא לפרסם את הנס של השגחת ה' על עם ישראל ועל הניסים שעשה ועושה לנו מתוך הגנה עלינו  מפני  אויבנו.
התשובה לשאלה ב]
במסכת מגילה[פרק ב',משנה א'] נאמר:"הקורא את המגילה למפרע,לא יצא ידי חובתו"
כלומר יש לקרוא את המגילה ברציפות-לפי סדר הפרקים,פרק ב' לאחר א' וכן הלאה,והטעם לכך: כי רק כך ניתן להבחין ביד ה' גם אם הניסים אינם גלויים לעין ,אלא הכול נראה בדרך הטבע ואפשר לראות באופן ברור כי כוח עליון מכוון את האירועים באופן פלאי.
מתוך הקריאה במגילה מתגלה לנו הנצחיות המיוחדת  וההבנה כי בכל דור ודור קמים עלינו האויבים לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.
ואין האירוע  הזה-המספר  על המן ומזימותיו הוא חד פעמי,אלא הרצון לכלות את עם ישראל,לובש צורה ופושט צורה בכל דור ודור מחדש.
התשובה לשאלה ג]
מסתבר, כי בשיא הצלחתו של המן- הוא היה מוקף באוהביו שהציעו לו מידי פעם עצות,כמו שכתוב:ויבא את אוהביו ואת זרש אשתו"[מגילת אסתר  ה,י]
"ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו"]שם  ה,י"ד]
אך, לאחר כישלונו של המן אוהביו  הפכו לחכמיו,כפי שנאמר:
"ויאמרו לו חכמיו:"
וחז"ל מפרשים: כי חכמיו:"אמרו לו:אומה זו[ישראל] נמשלו לכוכבים ונמשלו לעפר,כשהם יורדים,הם יורדים  עד עפר,כשהם עולים, עולים עד למעלה  ככוכבים"
-הכוונה: העפר הוא גוש מלוכד אחד ואילו הכוכבים מפוזרים,כאשר עם ישראל נמצא בירידה-הכול  מתלכדים לגוש אחד של עפר,אבל כאשר הוא עולה –הוא מפורד ככוכבים.
גם כיום כאשר אנו שרויים במצב של משבר-אנו מתלכדים כאיש אחד,אך כאשר המצב נראה טוב,ישנן מחלוקות בעם.
המן המשיך להקשיב לחכמיו:כאשר התלונן בפניהם כי מרדכי אינו כורע ואינו משתחווה לו,אמרו לו:לעזוב את מרדכי כי בעבר כל מי "שהתחיל" עם היהודים נחל כישלון,כגון: עמלק בזמנו של משה, אגג בתקופת שאול...
המן ענה להם: כי היהודים של היום אינם אותם יהודים של הזמנים הקדומים,כאשר היו נאמנים לאלוקיהם-הוא השגיח עליהם,אך כעת הם שונים וכך ה' נטש אותם,כעת הם בגלות ואפשר  להציק להם.
ענו לו:"אם כך,עשה לו עץ ותלה את מרדכי עליו"
בלילה האחרון קודם תלייתו של מרדכי ,כביכול, ישב בבית המדרש ולמד תורה עם  כל החכמים.
למחרת בבוקר כאשר המן נצטווה להרכיב את מרדכי על הסוס ברחובות,ראה כי מרדכי  מלמד  תורה בני נוער רבים.
מייד רץ לספר ליועציו-"חכמיו",אמרו לו:"אם מזרע היהודים.."כלומר אם גם הילדים לומדים תורה לא תוכל לחסל אותם [על פי  מדרש של חז"ל]
התשובה לשאלה ד]
מצוות נוספות  בפורים הם:
משתה ושמחה,מצווה לערוך סעודת פורים ולשתות יין ולשמוח.
וזהו ביטוי גשמי לשמחה,כי גם הנס היה נס גשמי,המן רצה להרוג את כל הגוף היהודי.
מסיבה זו, אנו משמחים את הגוף במאכל ומשקה.
וזאת בניגוד לחג חנוכה שאז היונים רצו להשמיד אותנו רוחנית-ואסרו עלינו לקיים את מצוות התורה,לכן בחנוכה בטויי השמחה הם רוחניים כמו:הדלקת  החנוכייה ותפילת הלל.
משלוח מנות:כנגד חשיבתו של המן –שחשב שהיהודים אינם מלוכדים,באה מצוות משלוח מנות- במטרה ללכד את העם.
מתנות לאביונים:הרמב"ם אומר:"מוטב לאדם להרבות מתנות לאביונים,מלהרבות בסעודתו,שאין שמחה גדולה ומפוארת,אלא לשמח לב עניים ויתומים.
כאשר יהודי רוצה לשמוח, עליו לחשוב גם על הנזקקים כדי שהשמחה תגיע גם אליהם.
לסיכום,לאור האמור  לעיל ניתן להסיק כי קריאת המגילה מחייבת  את כולם-מגדול ועד קטון-כדי להודות לה' על הנס שאירע ליהודים וגזירת המן לא יצאה לפועל,יחד עם זאת עלינו תמיד לפקוח עין ,להיות ערניים כלפי כל האויבים הזוממים מידי דור ודור להשמידנו. ובזכות מעשים טובים וקיום המצוות,

 ה' לא ייטוש את עמו לעד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 8 במרץ 2014

עבודת הכהונה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עבודת הכהונה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

כתר כהונה מבטן ולידה
עבודה שבלב בצל השכינה
מסירות כים רחב ידיים
תחת צל כיפת שמים.

צעד אחר צעד מהלכים
בעצי המערכה אינם נתקלים
אותם ערכו כהלכה
בהקפדה כחוט השערה.

פניהם נסוכות שמחה
עטורי הילה קדושה
בפיהם מודים לאלוקים
על שליחות עתירת גוונים.


הערה: השיר בהשראת פרשת ויקרא,[חומש ויקרא]


Priestly service / Song By: Ahuva Klein ©
Crown of priesthood born and birth
Working in the heart Onion Divine Presence
Dedication to a vast sea
Under the shadow skies.

Step by step moves
Campaign trees are encountered
Them properly conducted
Carefully whisker.

Sleepy happy faces
Haloed sacred
Colloquially thank God
The mission rich shades.

Note: The song inspired Parashat Vayikra [Leviticus]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכוהנים במלאכתם במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ונתנו  בני אהרון הכוהן אש על המזבח וערכו עצים על- האש"[ויקרא  א,ז]

Biblical  painting
By:Ahuva Klein


"The sons of Aaron the priest fire on the altar, and lay wood on the fire"

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 7 במרץ 2014

פרשת ויקרא,במה נזהרו- הכוהנים בעריכת העצים על המזבח/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ויקרא-במה  נזהרו-הכוהנים בעריכת העצים על המזבח?
מאמר: מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אימי חיה בת בן-ציון ז"ל]
פרשת ויקרא פותחת את  הספר השלישי מבין חמשת חומשי תורה,
תוכנה  העיקרי: ענייני קורבנות ועבודת כוהנים,לכן חז"ל קוראים לחומש זה גם בשם:"תורת כוהנים"
מדרש רבה מציין: כי במשך דורות רבים,מלמדי תינוקות היו מתחילים ללמד את הקטנים דווקא מחומש ויקרא ולא מחומש בראשית-  מהטעם שכשם שהילדים טהורים-לפי  שלא חטאו- הקורבנות המועלים על המזבח טהורים-אמר הקב"ה:"הואיל והתינוקות טהורים[נקיים מחטאים] והקורבנות טהורים: יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים"[וילמדו תורת קורבנות].
אחת מעבודות הכוהנים הייתה- עריכת העצים על מזבח הנחושת כפי שכתוב:
"ונתנו בני אהרון אש על המזבח וערכו עצים על האש:"[ויקרא א,ז]
השאלות הן:
א] באיזה מזבח מדובר ומהו קורבן עולה?
ב]כיצד היו הכוהנים עורכים את העצים על המזבח ועל מה הקפידו?
התשובה לשאלה א]
מדובר  במזבח הנחושת או במילים אחרות: מזבח העולה,או מזבח האדמה.
מזבח זה היה ממוקם בחצר המשכן ,אורכו  ורוחבו היה חמש אמות[כשניים וחצי מטרים]
גובהו שלוש אמות-כמטר וחצי,בארבע פינות המזבח היו קרנות ועליהם היו הכוהנים  נותנים את הדם -מאותם קורבנות שדמם היה מיועד להיזרק בחציו העליון של המזבח.
הרמב"ן,המבסס דבריו על האגדה  בויקרא רבא,ז,ג מצטט :"תני רבי שמעון בן יוחאי,אין העולה באה אלא על הרהורי עבירת הלב.אמר רבי לוי מקרא מלא הוא: והעולה על רוחכם היו לא תהיה[יחזקאל כ,ל"ב] העולה מכפרת על העולה על רוחכם"
מכאן ניתן להבין כי קורבן עולה -הוא על הרהורי עבירה של אדם בליבו ורק הקב"ה הבוחן כליות ולב מבחין בחטא זה שאינו גלוי לעין הסביבה, לכן כולה כליל לה'.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י: האמה המרכזית על מזבח העולה- הייתה מקום המערכה שבו הייתה האש יוקדת  תמיד ואילו שני האמות שבין מקום המערכה וקצה המזבח,מסביב,היה מקום פנוי להליכת הכוהנים. לכן היה צורך להקפיד לחתוך את העצים באופן שיתאימו לגודל מקום המערכה,אמה על אמה,וזאת מהטעם שלא יפריעו  כמכשול בעוד הכוהנים מהלכים על המזבח. והלכה זו נלמדת  מדיוק הפסוקים:שלא נאמר:"וערכו על העצים אשר על המזבח" אלא נאמר:"על העצים אשר על האש אשר על המזבח" עריכת העצים לא הייתה על גבי המזבח כולו,אלא רק במקום האש הנקרא:"המערכה"
"הכלי יקר":  מתאר כי הכוהנים היו נותנים אש למרות שהאש הייתה יורדת מהשמים ומצווה הייתה  להביא מן ההדיוט- במטרה לערבב אש של מעלה עם אש של מטה ולדון את החוטא בשני בתי דין ,על מנת לכפר על הרהור של עוון שהיה צריך להיות נידון -בבית דין של מעלה ועל  הרהור של עוון  שהיה צריך להיות נידון בבית דין  של מטה.
רבינו בחיי מעלה נקודה מעניינת ומסתמך על דברי  חז"ל במסכת יומא: דרשו במסכת יומא כי בני אהרון מתו,בעבור שלא דייקו  במילים הכתובות בתורה.
והם סברו כי למרות שהאש יורדת מן השמים מצווה להביא מן ההדיוט.
ועל כך מעיר רבינו סעדיה גאון:בני אהרון- נדב  ואביהוא טעו בחשיבתם,כאשר הבינו כי המילה:"ונתנו"-היא לשים אש מחוץ למזבח, בעוד  שהכוונה הייתה:"ונתנו"- מלשון "ביערו" וההוכחה לסברה זו נמצאת  בספר ישעיהו [ל"ז,י"ט]שאמר חיזקיהו :"ונתון את אלהיהם באש..."
ומכאן ניתן ללמוד כמה צריך אדם להיות זהיר במילים הכתובות בתורה שאפילו בני אהרון טעו בהבנת  הכתוב ולכן הביאו אש זרה מבחוץ ונענשו בעונש המיתה.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה: כי עבודת הכוהנים במשכן ומאוחר יותר במקדש-הייתה נעשית בהקפדה רבה על פי הציוויים בתורה ,וכל זה מתוך מסירות נפש עצומה  בצל השכינה.

מי ייתן ובקרוב עם ישראל  יזכה לגאולה שלמה והכוהנים והלווים ישובו לעבודתם בבית המקדש כבימים ימימה.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 27 בפברואר 2014

ציורי תנ"ך/ משה והכוהנים רוחצים במי הכיור במשכן/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ורחצו ממנו משה ואהרון ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אוהל מועד.."[שמות מ,ל"א]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

"And they washed him Moses and Aaron and his sons' hands and feet when they come to the Tent of Meeting
By Ahuvaklein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר