פרשת וישב,"רבות מחשבות בלב איש ועצת
ה' היא תקום"-כיצד?
מאמר מאת: אהובה
קליין .
פרשת וישב
פותחת במילים:"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"[בראשית ל"ז,א]
על פסוק זה
אומר רש"י:ביקש יעקב לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף.
ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ואכן הפרשה
מגוללת לנו את חיפושיו של יוסף אחר אחיו ופגישתו הדרמטית איתם ,סיפור חלומותיו,זריקתו
לבור,מכירתו לישמעאלים:
ציורי תנ"ך/ מכירת יוסף לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
כבר מההתחלה ניתן להבחין כי האחים-חשים כלפיו שנאה
הנובעת מתוך קנאתם באהבה המיוחדת שהעניק
יעקב ליוסף -כבן זקונים.
כפי שהכתוב
מציין:"ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו
לשלום".
השנאה הלכה
וגברה כאשר יוסף מספר לאחיו את חלומותיו:
"ויחלום
יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו:
ויאמר אליהם
שמעו- נא החלום הזה אשר חלמתי: והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי
וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי: ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך
עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו"[שם
ל"ז,ה-ט]
השאלות הן:
א] מה המשמעות
של:"בן זקונים"?
ב] מה ניתן
ללמוד מאופי האחים ויחסם כלפי יוסף אחיהם הקטן?
ג] כיצד
התייחס יעקב לחלומותיו של יוסף?
התשובה לשאלה א]
לפי
רש"י:כך נקרא הבן הנולד
לאביו בימי זקנתו.
לפי
אונקלוס: הכוונה לבן חכם,כי לפעמים – במקרא- החכמה מכונה
בלשון זקנה.
יוסף הצטיין
בחוכמה ,לפי שכל מה שלמד יעקב מתורתם של
שם ועבר-לימד את יוסף.
לפי פירוש
נוסף של רש"י-היה זיו איקונין
של יעקב- כלומר יוסף היה דומה בפניו לאביו.
לפי
הרמב"ן:לזקנים ישנו מנהג
שלוקחים את אחד מבניהם הקטנים צמודים אליהם- כדי שישרתו אותם ונשענים עליהם ולכן
נקרא הבן בשם :בן זקונים היות ומשרת את אביו כשהוא בזקנתו.
לפי דברי
הכלי יקר: יעקב אהב במיוחד את
יוסף כי כאשר היה במחיצתו היה מתאים את עצמו לאביו:"לפי שבהיותו אצלו היה מתנהג..כזקן ורגיל ופרקו
נאה,אבל אביו לא ידע כי יוסף עם אחיו היה עושה מעשה נערות כמותם"
לפי:"בעל
הטורים"[ר' יעקב בן
אשר]-האותיות:"זקונים" מרמזות לחמישה מסדרי
משנה:זרעים,קדשים,נשים,"ישועות"-כינוי לסדר נזיקיו.ומועד.
לפי זה נמצאנו
למדים כי יעקב לימד את יוסף את כל התורה
כולה.
התשובה לשאלה ב]
רש"י מציין את האחים לשבח בכך שהוא אומר: כי הם היו
ישרים ולא צבועים-לא אחד בפה ואחד בלב.
שהרי נאמר-שהם
שנאו אותו ולא יכלו לדברו לשלום,בלשון רש"י:"מתוך גנותם למדנו שיבחם שלא דיברו אחת בפה ואחת בלב"
רבינו בחי,
מחזק את דברי רש"י ומביא
דוגמא מהמקרא:"ולא דיבר אבשלום עם
אמנון למרע עד טוב כי שנא אבשלום את אמנון".
יהונתן
אייבשיץ אומר: שלא יכלו האחים
לדברו לשלום ,אילו היו מדברים
איתו היו
מוצאים את הדרך לשיכוך השנאה.
צרה זו של כל
מחלוקת ,שאילו היו מנסים לדבר איש עם רעהו היו מגלים כי כל המחלוקת על דברים כלל לא חשובים, אלא על הבל
וריק.
הכלי יקר
אומר:היו שלוש שנאות כלפי
יוסף-מצד אחיו:
שנאה ראשונה
הייתה: כאשר יוסף הוציא את דיבתם רעה אל אביו.
ומאז הם לא
חפצו לדבר עימו,כמו שהכתוב מציין:
"ולא
יכלו דברו לשלום"[שם
ל"ז,ד]
בשלב שני כאשר
יוסף החל לספר לאחיו את החלום,עדיין לא אמר את נוסח החלום, מיד נאמר:"ויוסיפו
עוד שנוא אותו"
והשנאה
השלישית הייתה: כאשר החל לספר על חלום האלומות:
"והנה
אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובנה אלומותיכם
ותשתחווינה לאלומתי"
התגובה
הייתה:"המלוך תמלוך עלינו..? ויוסיפו שנוא אותו"
לאחר סיפור
החלומות האחים קינאו ביוסף ולא רק שנאו אותו,כמו שכתוב:"ויקנאו בו אחיו ואביו
שמר את הדבר"
על כך אומר
רש"י:יעקב היה מצפה לראות
מתי חלומותיו של יוסף יתגשמו.
התשובה לשאלה ג]
מסתבר ,כי
יעקב כעס מאד על יוסף כאשר סיפר את חלומותיו לאחיו ואחר כך גם לאביו,התגובה הייתה
חריפה ביותר,כפי שנאמר:
"ויאמר
לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה"?[שם
ל"ז,י]
רש"י
מצדיק את התנהגותו של יעקב ואומר: כי יעקב
ראה צורך לגעור ביוסף לפי שהבין כי על ידי סיפור חלומותיו, הוא מושך על עצמו שנאה
מצד אחיו.
יעקב אמר
ליוסף, כי החלום במלואו לא יכול להתקיים,הרי כבר רחל נפטרה וכי יתכן כי יעקב
ורחל-ההורים-יבואו להשתחוות לו?
אך, יעקב לא
ידע כי דברי החלום מכוונים לבלהה,כי למרות שלא הייתה אימו הביולוגית ,מכל מקום,היא
גידלה אותו כאם.
ורבותינו
למדו,כי אין חלום בלא דברים
בטלים,ויעקב שידע זאת הוא בכל זאת רצה לעקור עניין זה מלב הבנים על מנת שלא יאמינו
לחלומותיו וכך יהיה אפשר למנוע את קנאת האחים כלפי יוסף.
אך
רש"י מדגיש: כי כנראה
יעקב בסתר ליבו האמין לחלומות ולכן נאמר
שהוא שמר את הדבר-המתין מתי יתקיימו החלומות בפועל במציאות.
רבינו בחיי
אומר:על סמך בראשית רבה,כי רוח
הקודש אמרה ליעקב לשמור את הדבר.
לאור האמור
לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי אדם יכול לתכנן תוכניות,אך למעשה בסופו של דבר, מי
שקובע את המציאות הוא- הקב"ה בכבודו ובעצמו,יעקב שביקש לשבת בנחת,קפצה עליו
רוגזו של יוסף וכל זה למה?
כי הקב"ה תכנן לקיים את הבטחתו לאברהם בברית בין הביתרים:"ויאמר
לאברם ידוע תדע כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה:וגם
את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"
