יום שני, 16 בספטמבר 2013

"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דויד הנופלת"/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"הרחמן יקים לנו את סוכת דויד.."-מה המשמעות?
מאמר / מאת: אהובה קליין.
בחג הסוכות נוהגים להגיד  בסיום הסעודה - בברכת המזון:
"הרחמן,הוא יקים לנו את סוכת דויד הנופלת"
השאלות הן:
א] מה משמעות משאלה זו?
ב] מה מקור פסוק זה?
ג]היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לנושא הסוכות[ולא תמיד בהקשר לחג עצמו]?
התשובה לשאלה א]
המהר"ל עונה על כך:"דע שנקרא מלכות בית דויד :"סוכה"
כי כל מלכות נקרא:"בית"
לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא:"בית"- שהוא בניין קבוע וכן המלכות נקרא:"בית" מפני החוזק והקביעות שיש למלכות.
הבית כאשר נופל,נתבטל עניינו הראשון שהיה לו,
ואם חוזר להיבנות הוא בית חדש,ולא נקרא שהקים בית הנופל שכבר נתבטל רק כאילו בנה בית חדש מתחילה,אוכל בסוכה שאינו בית-שהוא בניין גמור וקבוע,ובקלות הוא חוזר ומעמידו-לכך אם נפל שייך בו הקמה והוא חוזר לעניין הראשון בקלות וכן מלכות בית דוד שהוא עומד להקמה אחר נפילת המלכות,נקרא המלכות:"סוכת דוד הנופלת".ואז  בשעת נפילתה יש עליה שם:"סוכה" כיון שהסוכה עומדת להקים אותה קרוב מאד והוא להקימו בקלות"
[נצח ישראל ל"ה]
לפי דברי המהר"ל הכוונה למשאלה הנכספת: בניין בית המקדש השלישי.
היות והסוכה היא קלה לבנייה ועוד יותר קלה לפירוק,כך עם ישראל מייחל שאותה סוכה שהיא- מלכות  בית  דוד- נפלה בזמן החורבן והייתה גלות קשה לעם ישראל-אותה מלכות תוקם במהרה כה בקלות כשם שמקימים סוכה שנופלת.
התשובה לשאלה ב]
מקור הפסוק:"הרחמן  הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"-בספר עמוס:
שם נאמר:"ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"[עמוס,ט,י"א]
הכוונה: כי בתום הגלות  מלכות דויד שהייתה סוככת על עם ישראל תוקם
מחדש בעזרת הקב"ה.
לפי דברי רש"י: בתום הגלות והייסורים יבוא יום הגאולה.
הקב"ה יקים את מלכות דוד המשולה לסוכה הנופלת.
מצודת דויד מפרש באופן דומה:בתום הייסורים והגלות ה'  יקים את מלכות דויד שנפלה והושפלה בתקופת הגלות.
את הפירצה שהייתה בה –ה' יגדור מחדש והכוונה שלא ימלוך מלך אחר ,אלא ממלכות דויד בלבד.
לפי מצודת  ציון:ה' יבנה מחדש את החומה שנפרצה בזמן החורבן.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות להזכרת הסוכה בתנ"ך:
א]"כי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני"
[תהלים כ"ז,ה]
כאן דויד מתכוון להגנתו על ידי הקב"ה ביום רעה.
ב] "..סכותה לראשי ביום נשק:"[תהלים ק"מ,ה]
כשם שהסכך בסוכה מגן מפני השמש על יושביו,ומסמל את הגנת ה' על האדם.
דוד מתכוון כי ה' הגן עליו והיה כמחסה לראשו.
ג] "ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל..."
יונה ד,ה]
ד]"ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות"[בראשית ל"ג,י"ז]
לפי דברי רש"י: יעקב שהה במקום זה שמונה עשר חודשים שכללו:קיץ,חורף,קיץ.
ולכן עם הגעתו עשה סוכות לו ולמקנהו ולכן קרא למקום:סוכות.
בחורף עשה להם בית ובהגיע שוב הקיץ חזר  ועשה  להם סוכה.
ה]"ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סוכות איש על גגו ובחצרותיהם ובחצרות בית האלוקים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים:ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן-נון כן בני-ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה  גדולה מאד.."[נחמיה ח,ט"ו -י"ח]
-לפי מקור זה,בני ישראל זכו בתקופת עזרא הסופר להקים סוכות גם  בחצרות בית המקדש.
ו]"...בחמישה עשר יום לחודש  השביעי הזה חג הסוכות שבעה ימים לה'.."
[ויקרא  כ"ג,ל"ד]
ac6irx4g5uwyxxwksauk.jpg

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ז] "בסוכות  תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות:למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל..."[ויקרא כ"ג,מ"ב-מ"ג]
ח]"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"[ויקרא כ"ג,מ]
w03l2wpm86ux5ltutql1.jpg

ציורי תנ"ך/  ארבעת המינים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי המנהג להגיד בחג הסוכות:
"הרחמן יקים לנו את סוכת דויד הנופלת" מקורו  בדברי עמוס והכוונה כי ביום הגאולה הקב"ה יקים את מלכות דויד  הנופלת מחדש- בקלות ממש כפי שמקימים סוכה שהתפרקה.
מעניין כי נושא הסוכה מופיע בתנ"ך גם בהקשר להגנה על יושביו על ידי הקב"ה ולא תמיד  דווקא בחג הסוכות וזאת ,למרות שהסוכה היא מבנה ארעי ולא קבוע כבית.
יהי רצון ועם ישראל יזכה במהרה לגאולה שלמה והשבת מלכות בית דוד,אמן ואמן
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 בספטמבר 2013

ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו המוצלת בעלי הקיקיון/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר: וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל  ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו.."[יונה ד,ה-ו]

הטכניקה:שמן על בד.mqkswndcw8s07ojil7kb.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יונה בסוכתו/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יונה בסוכתו/שיר מאת: אהובה קליין ©
יונה חושש משליחותו
משא כבד בנשמתו
כמשקולת ברזל אדירה
רומסת חירותו הכבירה.

יושב  בסוכת קיקיון
מרקיע בכנפי דמיון
אל מחוזות זרים
הרחק משאון החיים.

לפתע תולעת קטנה
משביעה בתאווה רעבונה
עץ הקיקיון מעלימה
את המציאות מעצימה.

יונה חס על העץ
מואס ממתין לקץ
אלוקים  מעוררו כחץ
לבל יתנהג כלץ.


הערה: השיר בהשראת ספר יונה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 10 בספטמבר 2013

מלכות ה' ומידותיו בספר יונה-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מלכות ה' ומידותיו בספר יונה- כיצד?
מאמר  מאת: אהובה קליין.
לאורך כל ספר יונה מבחינים אנו באופן ברור: במלכותו של הקב"ה כמלכות בלעדית ובמידותיו אשר טוב יעשה האדם אם ידבק בהן.
הקב"ה מטיל על יונה הנביא - ללכת להינבא על אנשי נינווה  להודיע -על עונש המרחף מעל ראשם בשל חטאם:
"קום לך אל –נינווה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני"

l7pb55um5w2u2wn93qh2.jpg

ציורי תנ"ך/ יונה הנביא בשליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

יונה מנסה להתחמק משליחות כבדה זו ובורח לתרשיש.
לאחר חלק גדול ממהלכיו, כולל יציאתו מהדג אל החוף,יונה בונה סוכה:
"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יעשה בעיר"
מעניין כי לאחר הקמת הסוכה,נעשה נס משמים ומעל הסוכה מטפס לו עץ קיקיון – בעל עלים רחבים- המשמש צל מעל ראשו של יונה.
יונה שרק קודם היה במצב של ייאוש,היות וקרה הדבר הגרוע ביותר מבחינתו, אנשי נינווה חזרו בתשובה ואלוקים סלח להם על חטאם.
חשש מהקטרוג הגדול שיהיה על עם ישראל,בעוד שאנשי נינווה –עובדי האלילים- חוזרים בתשובה ואלוקים סולח להם.
הרי הוא חושש שהמלעיגים מבין הגויים יגידו: הנה אנשים עובדי אלילים,מאמינים בקב"ה וחוזרים בתשובה.ואילו ישראל –עם נבחר ה'- ממשיך בחטאיו.
לכן יונה ביקש נפשו למות.
השאלות הן:
א] כיצד מתגלה מלכותו של הקב"ה  בספר יונה?
ב] מהו משל הקיקיון?
ג] מהם המסרים אליהם  מגיעים מתוך עיון באירועים  המתוארים בספר?
התשובה לשאלה א]

a7de78t0vtic8k2hddsn.jpg

ציורי תנ"ך/ יונה מושלך לחוף על ידי הדג/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

כל מה שעובר על יונה החל מקבלת השליחות ללכת אל אנשי נינווה , להודיע להם כי רעה עומדת להתרחש  כעונש על חטאיהם,התחמקותו של יונה,כוונתו לברוח אל תרשיש,השלכתו לים הגדול על ידי המלחים,שהותו בתוך מעי הדג  במשך שלושה ימים ושלושה לילות,הקאת יונה ליבשה,
ובסופו של דבר,למרות  אי רצונו,הוא מקיים את שליחותו המתבקשת,כפי שהכתוב מציין:"ויקם יונה וילך אל נינווה  כדבר ה' ונינווה הייתה עיר גדולה לאלוקים מהלך שלושת ימים".
הדבר מוכיח כי:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא  תקום"!
[משלי י"ט,כ"א]
דבר דומה אנו פוגשים בחומש בראשית,כאשר יוסף  נמכר ונשלח על ידי אחיו למצרים.
ובסופו של דבר הוא מגיע לתפקיד  רם ומכובד,בניגוד לציפיות, ויוסף הוא השליט,כפי שנאמר:
"ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחו לו אפיים ארצה"[בראשית מ"ב,ו]
התשובה לשאלה ב]
יונה בונה לעצמו סוכה ויושב בה,אין הכתוב מציין כיצד יונה  מעביר את הזמן בזמן שהותו בסוכה.
לפי מצודת דוד: יונה קיווה שאנשי נינווה לא יחזרו בתשובה והגזירה תחול עליהם.
גם רדק אומר דברים דומים:יונה ישב במקום ממזרח לעיר- כדי שיוכל להשקיף על אנשי נינווה,אולי לא יעמדו בניסיון התשובה ויענשו.
לעניות דעתי,יתכן שהיה עסוק במחשבות שונות,או נשא תפילתו לה'.
כאשר הקב"ה מצמיח ליונה עץ קיקיון אשר משמש לו כצל,הכתוב מציין:"וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה"
אך, השמחה איננה עורכת זמן רב .בעלות  השחר מופיעה  התולעת והיא
לפי דברי מצודת דוד: ניתקה את השורשים של הקיקיון מהאדמה.
התוצאה הייתה:הקיקיון התייבש ,לא היה די בכך,החום גבר וגם
הרוח גברה- רוח חרישית.
לפי רש"י : זו הייתה רוח  נושבת ובו בזמן- משתקת את כל הרוחות והיא עצמה חמה מאד.
לפי אבן עזרא: זו הייתה רוח מזרחית, כה חזקה שהייתה משמיעה רעש עד שתחרשנה האוזניים.
יונה שוב מתייאש,כפי שהכתוב מתאר :"וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי".
יונה מצטער על עץ הקיקיון,והוא שוב בנקודת ייאוש.
הוא מגיע לעילפון.
הקב"ה אומר לו:"..אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד:ואני לא אחוס על נינווה העיר גדולה אשר  יש בה הרבה משתים עשרה ריבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה"?
[יונה ד,י"א]
כלומר: הקב"ה משתמש במשל הקיקיון: אתה יונה לא טרחת מאומה בגידול הקיקיון שנבל ובכל זאת אתה חס עליו,קל וחומר שהקב"ה שאנשי נינווה הם יציר כפיו וחלק גדול מהם-הם ילדים קטנים ותמימים שאינם אשמים,לפי שלא קיבלו חינוך מהוריהם,ובודאי גם הבהמה שנמצאת שם-אינה ראויה שהגזירה תצא לפועל.
התשובה לשאלה ג]
המסרים הם:
א] הקב"ה הוא רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ומוכן לסלוח לחוטאים אשר חזרו בתשובה,ולא משנה באיזו דרגה הם מצויים.
דוגמת אנשי נינווה עובדי האלילים הסרים מדרכיהם הרעות.
כמו שנאמר:"וירא האלוקים את-מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלוקים על-הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה"[יונה ג,י]
ב] בעזרת התפילה האדם מתחבר לבוראו ויכול לבקש בקשות,אלוקים כאב המרחם על בניו ונענה להם כאשר מבקשים מחילה.יונה משתמש  גם באמצעי זה.
ג] ה' בורא העולם,שולט עליו תמיד והכול מתנהל על פי רצונו,גם אם אין הדברים מתרחשים בהתאם לציפיות.יש להאמין כי הכול לטובה.
ד] לכל אדם ישנה שליחות מסוימת בעולם ועליו לקיים אותה במסירות.
ה] ישנה תשובה מתוך יראה וישנה תשובה ברמה גבוהה יותר -מתוך אהבה.
לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי אלוקים רחום וחנון ונותן הזדמנות לכל אדם לחזור בתשובה.
כמו שנאמר:
"מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין".

[בבלי,ברכות,דף ל"ד,עמוד ב']
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

התחדשות / שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
התחדשות/שיר מאת: אהובה קליין©

העושה מעשה בראשית
מראשית עד אחרית
מחדש סדרי עולם
כוח  כארי באדם.

מחדש זמנים ומועדים
ים מצוות ומנהגים
בהם מקרב את בניו
כעוף המגונן על גוזליו.

אור חדש מאיר
מרומם לבבות כשיר
רוח חדשה  למתפללים
טהורה כקטורת בשמים.


הערה:  השיר בהשראת חודש אלול.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ההתחדשות לאור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

התחדשות לאור התנ"ך /מאת: אהובה קליין.

 [מאמר שפורסם בעיתון "כפר גנים" לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה]
רוח חדשה נושבת  מעלינו- עם   ישראל  בשיא ההכנות לחג,אם זה בקניית בגדים  חדשים,נעליים, ואם בהכנות לסעודות חג ראש השנה-הבא עלינו לטובה..
ההתחדשות  גורמת לאדם לשמחה,להתרוממות,סגירת דף ופתיחת דף חדש לקראת שנה חדשה.
ועימה משאלות וציפיות רק לטוב.
מתוך התבוננות בספר הספרים,ניכר, כי נושא ההתחדשות מופיע במקומות רבים במקרא וממחיש לנו את עומק  הרעיון.
כבר בפתיחת חומש בראשית נאמר:
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ..וירא אלוקים את האור כי טוב  ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך"[בראשית א,א-ב]

6rfoajmji5prno55xox6.jpg
ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
לפי דברי רש"י: מטרת הפסוק לספר על בריאת האור  שנברא ביום הראשון.
ולדברי חז"ל-ראה הקב"ה כי האור הבהיר הוא משהו מאד טוב וחיוני,
לפיכך גנז אותו לצדיקים לעתיד לבוא,לפי שהרשעים אינם ראויים להשתמש בו.
אם כן, האור הוא משהו שלא היה לפני כן-משהו חדש שמשדר רק טוב.
כאשר משה נולד,נאמר:"ותהר האישה ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו שלושה ירחים".
על כך אמרו חכמים:כי בשעה שנולד משה  נתמלא הבית כולו אור-וזאת בהשראת דברי אלוקים על בריאת האור.
ההתחדשות מופיעה בשני מישורים:
א] במישור הפיסי: כאשר אדם לובש בגדים חדשים,או אוכל מזון טעים,אישה נהנית מתכשיטים,ילדים-מצעצוע חדש.
מעניין כי הנשר משמש כמשל להתחדשות בתנ"ך-על ידי התחדשות נוצותיו:
"וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים.."[ישעיהו מ,ל"א]
או,"המשביע בטוב עדיך,תתחדש כנשר נעוריכי"[תהלים ק"ג,ה]
ובתפילת  השחר אומרים:"הנותן ליעף כוח"
בכל יום חדש ,מתרחש נס,האדם קם  עם כוחות חדשים מאת בורא עולם וזאת למרות שיום קודם,לעת ערב היה עייף ובאפיסת כוחות.
ב] במישור הרוחני-כאשר  האדם רואה אור-הדבר מרומם את  רוחו:
"קומי אורי כי- בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח".
-דברי  הנביא ישעיהו  על ירושלים ביום ישועתה.
או, על ידי תפילה ושירה,כפי שדויד המלך מתפלל:"אלוקים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה-לך"[תהלים קמ"ד,ט]
ובמקום אחר הוא מבקש:"אחת שאלתי מאת: ה' אותה אבקש,שבתי בבית ה' כל ימי חיי,לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"
מדוע דוד מבקש לבקר בהיכל ה',בעודו כבר יושב שם?אלא כוונת דוד המלך,
לחוש,יום,יום התחדשות רוחנית בנשמתו,כי ביקור הוא משהו חדש.
ראש השנה חל ב:א' תשרי:"...בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש:כל מלאכת עבודה לא תעשו .."[ויקרא כ"כ,כ"ג]
החג מסמל את יום הדין בה  אלוקים פוסק את דינו של כל אחד,זהו יום בו אנו ממליכים את הקב"ה עלינו וזוהי תחילת שנה חדשה.
מי ייתן ותתקיים בנו הברכה:

"יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש מראשית ועד אחרית השנה".אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 4 בספטמבר 2013

תקיעת שופר בציון/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תקיעת שופר בציון/שיר מאת: אהובה קליין ©

יום קדוש ונשגב
ישראל למלך  שב
בלב נפש ונשמה
תחת כנפי השכינה.

צלילי שופר מהדהדים
קירות הבית מרעידים
ציון זוקפת ראשה
בפיה תחינה ובקשה:

די לגלויות ולייסורים
חרב  מכאובים וחולאים
אלא מטר רחמים
על  ציבור ועוללים.


ברכות עד בלי די
עם ישראל חי
דגן תירוש יצהר
שמחה כגובה הר.


הערה: השיר בהשראת  ההפטרה לפרשת האזינו מתוך[יואל ב,ט"ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר