יום חמישי, 18 ביולי 2013

עול מלכות שמים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עול מלכות שמים

/שיר מאת: אהובה קליין©


לשאת עיניים למרום
לחזות בכוח עליון
צבא שמים ולבנה
זורעים אורות באפלה.

להתמקד ביופי הבריאה
מתוך חכמה ובינה
לחפוץ ללב טהור
גדוש אהבה ואור.

עול מלכות שמים לקבל
לקרוא  שמע ישראל
להגות תורה יומם וליל
אל בורא עולם להתפלל.


הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 ביולי 2013

פרשת ואתחנן-קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה'-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ואתחנן-קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה'-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין
אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו  הוא: "קריאת שמע",כפי שכתוב:
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד,ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך,והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך:ושיננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.."
[דבריםו,ד-י]
השאלות הן:
א]כיצד ניתן להגיע לאהבת ה'?
ב] מאין למדים כי יש ללמוד תורה וגם ללמד אחרים?
ג] מה הקשר בין ההפטרה לבין נושא:"קריאת שמע?
התשובה לשאלה א]
חכמים מגיעים למסקנה:כי יש תחילה לאהוב את הזולת ורק בשלב הבא ניתן להגיע לאהבת ה',להבנה זו הם מגיעים מתוך התבוננות בתורה הקדושה,אשר בה מצאנו את המילה:"ואהבת"-סה"כ שלוש פעמים:
1] "ואהבת לרעך כמוך"[ויקרא י"ט,י"ח]
ב]ואהבת לו כמוך[הכוונה לגר בארץ] "[שם ל"ד]
ג]"ואהבת את ה' אלוקיך"[דברים ד]
האר"י הקדוש אומר:כי לפני שהאדם יאמר:"קריאת שמע" יקבל על עצמו את המצווה:"ואהבת לרעך כמוך" ויכוון לאהוב,איש,איש כנפשו.
ה"שפת אמת" אומר:כי אם התורה מצווה לאהוב את ה',סימן שכוח האהבה מושרש אצל האדם,אלא שעליו להוציאו מהכוח אל הפועל.
לשם כך, עליו לעמול קשה כדי שיגיע אל שורשה של סגולה זו הטבועה בנפשו.
ויפעיל אותה הלכה למעשה.
המגיד  מדובנא מביא משל יפה בספרו:"אהל יעקב"
מעשה בכפרי אחד שהזמין אצל החיט חליפה חדשה,אחרי מספר ימים בא אל החייט בצעקות והביע צער עמוק שהחליפה אינה מתאימה לו,צחק החייט ואמר לכפרי:"אתה כנראה מדדת את החליפה החדשה על גבי בגדיך הישנים,אם כן אין דבר פלא שאתה מתלונן על חוסר ההתאמה"!
הנמשל:מידת האהבה מסוגלת למלא רק חלל של לב טהור ואילו אדם שבליבו זוהמה-אינו מסוגל למלא את ליבו באהבה.
על כך אמרו  חז"ל:"אי אתה יודע איך לאהוב?והיו הדברים האלה..על לבבך"
הרמב"ם  ב"הלכות יסודי תורה" אומר:כי ניתן על ידי התבוננות במעשה הבריאה שהם תוצאה של חוכמה  אדירה שאין כדוגמתה - להגיע לצימאון לאהבת ה' מתוך  רצון לדעת  את ה'.כמו שאמר דוד המלך:
"כאיל תערוג על אפיקי מים,כן נפשי תערוג אליך אלוקים: צמאה נפשי לאלוקים א-ל חי"
[תהלים מ"ב, ב-ג]והתוצאה-
מייד מתאווה להכיר מקרוב את ה.'
o0yt2hc95vzxklm03xsv.jpg
ציורי תנ"ך/דוד עורג  אל ה' כאיל/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
התשובה  לשאלה ב]
אנו לומדים: כי בנוסף על חובתנו ללמוד התורה יש ללמד גם אחרים,כמו שנאמר:"ושיננתם לבניך ודברת בם.."
הרמב"ם בספר:"משנה תורה" אומר:כי מחובתו של האדם ללמד לא רק את בנו תורה,אלא גם את בן בנו.
בדבריו אלו הוא מסתמך על הפסוק:"והודעתם לבניך ולבני בניך"[דברים ד,ט]
ובנוסף יש ללמד את כל התלמידים גם אם אינם מבניו וההוכחה -לכך,שנאמר:"ושיננתם לבניך"
על כך לומדים חז"ל:"בניך"-הכוונה גם לתלמידך.היות והתלמידים נקראים בנים.
כמו שנאמר:"ויצאו בני הנביאים"[מלכים-ב ב,ג]בני הנביאים הם- תלמידים.
התלמידים קרויים בנים ,דבר זה מוכח מהלכות תלמוד תורה[ א,ב]
לפי חז"ל :תלמוד תורה שקול כנגד כל שאר המצוות,כפי שנאמר:
"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה,והקרן קיימת לו לעולם הבא:כיבוד אב ואם,וגמילות חסדים,ואהבת שלום בין אדם לחברו:ותלמוד תורה כנגד כולם"[מסכת פאה]
והנה מעשה שהיה:"וכבר רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד,ונשאלה זו שאלה בפניהם:תלמוד תורה גדול,או מעשה[קיום מצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר:מעשה גדול:נענה רבי עקיבא ואמר:תלמוד גדול.
נענו כולם[כל החכמים פה אחד ]ואמרו:תלמוד גדול,שהתלמוד מביא לידי מעשה"-מתוך לימוד התורה מגיעים לביצוע המצוות הלכה למעשה.
[מסכת קדושין מ,ע"ב]
התשובה לשאלה ג]
נושא אהבת ה' וקבלת עול מלכות שמים המופיע בפרשתנו-מופיע גם בהפטרה
בפסוק:"שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה..."[ישעיהו מ,כ"ו]
בפסוק זה אומר הנביא: כי על ידי התבוננות בצבא השמים ניתן לראות את גדולת הבורא.
הפסוק מהווה ראשי תיבות למילה:"שמע"-אמירת :"שמע" היא קבלת עול מלכות שמים.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי לאהבת ה' וקבלת עול מלכות שמים ניתן להגיע על ידי,לב טהור והתבוננות במעשה הבריאה ואמירת "קריאת שמע"
ובמסגרת זאת יש לשים את הדגש על לימוד תורה והנחלתו לדורות הבאים.

 יהי רצון ויקוים בנו הפסוק:"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 16 ביולי 2013

ציורי תנ"ך/"שאו מרום עינכם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
30eozia2d28drvk7qoeq.jpg

ציורי תנ"ך /" שאו מרום עינכם..."

/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר  צבאם לכולם בשם יקרא..."[ישעיה מ,כ"ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 12 ביולי 2013

ציורי תנ"ך / חציית נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"קומו סעו ועברו את נחל ארנון.."[דברים ב,כ"ד]

[הטכניקה: שמן על בד]ukp85dgeeh2njetblryo.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 11 ביולי 2013

נחל ארנון/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
נחל ארנון
שיר מאת: :אהובה קליין©

מעל העם מרבד שמים
כאיש אחד חוצים המים
כאריות בגבורה גוברים
נחושים עזים כנמרים.

נחל ארנון  בין סלעים
בצל הרים עתירי סדקים
מקומות מסתור לבעלי חיים
אויבים אורבים בנקיקים.

כנשר נושא גוזליו
אלוקים נוצר בניו
למענם ילחם מלחמות  
כהרף עין ישועות.


הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 ביולי 2013

פרשת דברים/ מה טיבו של נחל ארנון?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת דברים-
 מה טיבו של נחל ארנון?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו,משה נושא נאום- בו מזכיר מאורעות בעלי חשיבות שאירעו  לעם
ישראל במהלך נדודיהם במדבר.
אחד מהם: חציית נחל ארנון,כפי שהפסוקים מתארים:
"קומו סעו ועברו את---נחל ארנון ראה נתתי בידך את-סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה"[דברים ב,כ"ד]
ובהמשך נאמר:"מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא הייתה קריה אשר שגבה ממנו את—הכול נתן ה' אלוקינו לפנינו"
[שם  ב,ל"ו]
השאלות הן:
א] היכן ממוקם נחל ארנון ומה טיבו?
ב] באילו מקומות נוספים בתנ"ך-מוזכר נחל זה?
התשובה לשאלה א]
נחל ארנון –הוא השני בגודלו בנהרות הארץ,מקורו  בעבר הירדן-הוא נובע במדבר הסורי-ערבי וזורם מדרום לצפון, בסופו פונה מערבה ונשפך אל ים המלח.
הנחל ממוקם במקום גבוה,אך ככול שהוא מתקדם ,הוא נוטה  לכוון ערוץ עמוק וצר וזורם בין סלעים זקופים.
בתקופה בה בני ישראל יצאו ממצרים היה משמש נחל ארנון- גבול בין מואב לממלכת סיחון- מלך האמורי,כפי שהדבר מצוין בכתובים:
"וישמע בלק כי בא בלעם,ויצא לקראתו אל-עיר מואב אשר על-גבול ארנון אשר בקצה הגבול"[במדבר  כ"ב,ל"ו]
הרמב"ן אומר:"ישנה  הוכחה מספר מלחמות ה'-שנכתב על ידי המושלים-"כי ארנון הוא גבול מואב ואסור לישראל,והנחלים וכל האשדות עד ארנון מותרים להם,כי סיחון לקח ממלך מואב כל ארצו עד ארנון ולא ארנון בכלל,ונשאר ארנון למואב והוא יגבול בו,כדכתיב:"ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנון-תוך הנחל וגבול".[דברים ג,ט"ז]
בני ישראל הצליחו לכבוש מידי האמורי את האזור שמצפון לארנון ועד נחל יבוק.

3l6xm5qi9n0tbwo6fenf.jpg

ציורי תנ"ך/ נחלתם של שבט ראובן וגד/ציירה: אהובה קליין(c)

מקום זה סמוך למואב נמסר לשבט ראובן וגד,כפי שנאמר:"וניקח בעת ההיא את-הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן,מנחל ארנון עד-הר חרמון"[דברים ג,ח]
אזור זה היה כנראה פורה ומתאים למרעה הצאן של השבטים,לכן הם כל כך חשקו בו.
ישנו מדרש יפה המספר: כאשר עם ישראל חצו את נחל ארנון שהיה בין שני הרים,האמורים הסתתרו בתוך מערות  מעבר השני ופשוט ארבו להם- במטרה להפתיעם ולהשמידם,מיד התרחש נס, והקב"ה זעזע את הר מואב והר ישראל ושני ההרים התקרבו זה לזה וכל האויבים נמחצו למוות בתוך מחבואם.
לאחר מותם,שבו ההרים למקומם ובאר מים-באר מרים- ירדה לתוך נחל ארנון.
לעם ישראל התרחשו הרבה ניסים במדבר,אבל רק על שני ניסים אמרו שירה:
נס קריעת ים סוף ונס נחל ארנון.
ומדוע דווקא עליהם? מפני שכאן הם לא ציפו לנסים ולא נקפו אצבע,אלא הכול נעשה על ידי ה'.
התשובה לשאלה ב]
הנה דוגמאות לכמה מקומות בתנ"ך בהם מוזכר נחל ארנון:
1] "ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון—עד הר  חרמון וכל הערבה מזרחה,סיחון מלך האמורי היושב בחשבון מושל מערוער אשר על-שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבוק גבול בני עמון:"[יהושע י"ב,א-ב]
2] "ויהוא לא שמר ללכת בתורת-ה' אלוקי ישראל בכל-לבבו לא סר מעל חטאות ירובעם אשר החטיא את ישראל:בימים ההם החל ה' לקצות בישראל ויכם חזאל בכל-גבול ישראל:מן הירדן מזרח השמש את כל-ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערוער אשר על-נחל ארנון.."[מלכים-ב,י,ל"א-ל"ד]
3] "הוביש מואב כי-חתה,הללי וזעקי הגידו בארנון כי שודד מואב"
[ירמיהו מ"ח,כ]
4]"ויאמר  מלך בני –עמון אל- מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבוק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום"
[שופטים י"א,י"ג]-כאן מלך בני עמון מתלונן כי ישראל גזלו את האזור מצפון לנחל ארנון.
5] "וישב ישראל בקדש:וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבוא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנו בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב"[שופטים י"א,י"ז- י"ח]
6] "והיה כעוף-נודד קן משולח תהיינה בנות מואב מעברות לארנון"
[ישעיהו ט"ז,ב]-כאן הכוונה כי בנות מואב תברחנה מפחד האשורים אל מעברות נחל ארנון כדי לבקש מקלט  מבני ישראל"
לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי נחל ארנון,הוא נחל מיוחד במינו ובזמן שבני ישראל חצו אותו  התרחש נס-בו ניצלו בידי אלוקים,מיד האמורים ועל כך אמרו שירה:"עלי באר" [במדבר  כ"א,י"ז-י"ח]
וזאת בדומה לשירת הים ששרו בזמן יציאת מצרים.
על כך נאמר:"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"

יהי רצון ועם ישראל יהיה תמיד מאוחד ודבק בתורה הקדושה ויהיה ראוי לניסים ונפלאות.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 ביולי 2013

הקשר בן רחל אימנו לבין ימי בן המצרים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הקשר בן רחל  אימנו לבין ימי בן המצרים 

מאת אהובה קליין.
הימים החלים בן י"ז בתמוז לבין  ט' באב נקראים בשם -ימי בין המצרים,   הם   נקראים בשם זה- על שם הכתוב: "כל רודפיה השיגוה בן המצרים"
.[איכה א', ג']
ב:י"ז בתמוז – אירעו חמישה אירועים כואבים לעם ישראל:
א] הובקעה העיר על ידי- נבוכדנצר מלך בבל.
ב] נשתברו הלוחות הראשונות.
ג] בוטל קורבן התמיד .
ד]בבית המקדש- שרף אפוסטומוס את התורה.
ה[ הועמד צלם בהיכל.
לפיכך, בימים אלה- ממעטים בשמחה, הם נקראים גם בשם:"שלושת שבועות האבל" כפי שכתוב בדניאל:
"בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים, לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים"
 [ דניאל י' ,ב'- ג']
לפי דעת הרמב"ם: אין להשמיע ניגונים מכלי נגינה וזמר שונים וכל מי שמשמיע  צלילים- קול זמר- אסור להאזין לכך- מפאת החורבן.
ימים אלה מועדים לפורענות .לפיכך – יש להישמר ביתר משנה זהירות בכל מקום, כגון:  בים,  בכבישים לרבות מעבר חציה, בטיולים.
על מה חרבה הארץ?
בית ראשון – חרב בגלל שלושה גורמים:
1] עבודה זרה.2] גילוי עריות 3]שפיכות דמים.
בית שני חרב- בעבור שנאת חינם- השקולה כנגד שלושת עבירות אלה.
אחת האגדות שידועות לנו במיוחד מספרת:  כשהלכו בני- ישראל כבולים בשלשלאות- לגלות לפני-
נבוכדנצר מלך בבל-  בדרכם עברו על פניי רחל אימנו . כפי שכתוב:"קול ברמה  נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על- בניה מיאנה להינחם על – בניה כי איננו: כה אמר ה' מנעי  קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר  לפעולתך נאום – ה' ושבו מארץ אויב: ויש – תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם:"
[ירמיהו ,ל"א,י"ד –ט"ז]
כדי להכיר היטב את  אישיותה של רחל אימנו- נעיין במקורות: רחל הייתה אחת מבן ארבע אמהות- אשתו של יעקב אבינו ובתו של לבן הארמי.

rpmv6itl4fc3dup4dr73.jpg

ציורי תנ"ך/ יעקב מסיר את האבן מפי הבאר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

לראשונה,  ניתן לפגוש את רחל [ בראשית כ"ט] כאשר יעקב  מגיע ארצה בני- קדם, הוא נתקל ברועי הצאן אשר מתקשים לגולל את האבן מעל פי הבאר והוא נירתם לעזרתם – בהסרת האבן. " ויאמר אליהם הידעתם את לבן בן נחור? ויאמרו ידענו  ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן. ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת- לבן אחי אימו ואת צאן לבן  אחי אמו ויגש  יעקב  ויגל את האבן... וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך:" על בכי זה של יעקב – אומר רש"י : יעקב בכה- היות וראה ברוח הקודש שאין רחל עתידה להיקבר עימו. רחל רצה לספר לאביה- כאן נראה שהיא זריזה וחרוצה.
יעקב מתלהב מאד מאישיותה המיוחדת וגם מיופייה המיוחד! יעקב ניקשר אליה וחפץ לשאתה לאישה.
הוא עורך הסכם עם אביה, לפיו הוא יעבוד עם הצאן במשך שבע שנים ובתום תקופה זו- לבן ייתן את-
רחל בתו ליעקב לאישה. למרבה הצער , בתום שבע השנים – לבן אינו מקיים את הבטחתו ונותן ליעקב את לאה הבכורה בטענה: " לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" [בראשית, כ"ט, כ"ה,]


8regs00h90tifzw3ivbp.jpg

ציורי תנ"ך/יעקב עובד שבע שנים נוספות עבור השגת רחל/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

יעקב נאלץ לעבוד שבע שנים נוספות על מנת להשיג את רחל – שכל כך אהב-לשאתה לאישה.
אכן, הכתוב מתאר את רחל כך:"ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה" [בראשית כ"ט,י"ז].
לאחר שבע שנים נוספות וקשות - יעקב  נושא לאישה גם את רחל.
מתברר שבתחילה רחל הייתה עקרה, היא הייתה בעלת חוש אימהי חזק ושאפה לילדים משלה.
"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבא  לי בנים ואם אין מתה אנוכי"[בראשית , ל',א'] רחל אינה נכנעת היא רוצה בנים משלה! היא מתפללת- שהרי ה' מתהווה לתפילת הצדיקים. בסופו של דבר היא נענית: "ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוקים את חרפתי ותקרא את – שמו יוסף לאמור יוסף ה' לי בן אחר".
כאן, כפי שרש"י מציין,  הייתה לרחל רוח הנבואה – לפי שיודעת הייתה שיעקב עתיד להעמיד שנים עשר שבטים- לכן שאפה שהבן שלה- מדמה ובשרה - יהיה כלול בתוך השבטים,לכן לא נתפללה אלא לבן אחר.
כלומר-  ראתה ברוח הקודש שעוד בן אחד אמור להצטרף לשבטים , לכן התפללה."הלוואי יהיה ממני"[ירושלמי ברכות פ"ט ה"ג],
i9umuay6ov8b4pib5k2y.jpg

ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו לעזוב את בית אביהן/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

בהמשך, יעקב מודיע לנשותיו לעזוב את בית אביהן ולעלות ארצה. רחל ולאה נענות לבקשה. רחל  שהייתה אישה צדיקה במיוחד רצתה להרחיק את העבודה  הזרה של אביה- לכן החביאה את התרפים בכר הגמל .כאשר אביה רדף אחריהם וחיפש אחר אליליו , לא מצאם.
רחל-  האישה הצנועה מסרבת לקום בטענה:"אל – ייחר בעיני אדוני כי לא אוכל  לקום מפניך כי- דרך נשים לי ויחפש ולא  מצא את התרפים" [בראשית ל"א, ל"ה]- כאן רחל מצד אחד מתגלה כאישה צנועה וצדיקה ונזהרת גם בכבוד אביה ומשוחחת איתו בכבוד.
כאשר יעקב פוגש בדרך את עשו – יוסף  מסתיר אותה בגופו מפני עיני עשו :"ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחו"- [בראשית ל"ג ,ו'- ח'] רש"י מסביר: בדרך כלל האמהות היו ניגשות לפני הבנים, אבל אצל רחל יוסף ניגש לפניה אמר בליבו: אימי  יפת תואר – לכן הגן עליה בגופו ובקומתו הגבוהה.
לסיכום,  ניתן להסיק – כי רחל הייתה אישה אצילית, אישה יראת שמים, בעלת אמונה חזקה. גם כאשר אחותה – לאה-  ניתנה ליעקב,  היא קיבלה זאת בהבנה ואף מסרה לה את הסימנים שיעקב מסר לה קודם.
הסימנים היו: חנה = חלה - מצוות הפרשת חלה, נידה,הדלקת נר שבת.
כאן רחל מתגלית כאישה בעלת חסד עצום. אישה בעלת רוח הקודש.
בדרך   אפרתה- כאשר רחל יולדת את בנימין היא מתקשה   בכך, היא מספיקה לקרא לו:" בן אוני"  "ואביו קרא לו בנימין"
רחל קראה לו :"בן אוני"- לפי רש"י- הכוונה בן צערי.לפי שנולד לבדו בארץ.
רחל נקברה בבית לחם ועד היום המקום  משמש מקום קדוש – מקום שהמונים עולים להתפלל. היא נפטרה ב- י"א חשוון.
רחל קיימת איתנו עד היום, היא ממשיכה לבכות את בניה.  היא חיה ולא מתה- כי צדיקים  במותם נקראים חיים.
מי ייתן וכל הצומות יהפכו לימים טובים- לעם ישראל ובקרוב נזכה לגאולה שלמה.

כפי שכתוב:"כה אמר ה' צבאות צום רביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים: והאמת והשלום אהבו" [ זכריה ח', י"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר