פרשת
מטות מסעי- מה גנוז במסעי בני ישראל במדבר?
מאת: אהובה
קליין.
פרשת מסעי –היא הפרשה האחרונה המסיימת את חומש במדבר ומתארת
את מסעות וחניות בני ישראל במדבר:
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם
ביד משה ואהרון:ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם
למוצאיהם..."[במדבר ל"ג,א-ג]
השאלות הן:
א] מדוע מתוארים כל מסעות העם-מה החשיבות לכך?
ב] מהם הגילויים המופלאים הגנוזים במילים המתארות את המסעות?
ג] באילו מקומות מיוחדים חנו בני ישראל בין המסעות?
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
התשובה לשאלה א]
התורה מפרטת את כל המסעות והחניות של העם מהטעמים הבאים:
רש"י מביא שני פירושים:
פירוש 1] לפי רבי משה הדרשן :מטרת תיאור המסעות היא:
להדגיש את חסדי ה', אשר למרות הנדודים במדבר במשך ארבעים שנה ,בין מסע למסע הייתה
להם גם מנוחה.
בסה"כ ארבעים ושניים מסעות עברו בני ישראל,מתוכם
י"ד מסעות במשך השנה הראשונה-לפני הגזירה בעקבות חטא המרגלים אשר הוציאו דיבה
על ארץ ישראל.
ושמונה מסעות אחרי מותו של אהרון-מהר ההר עד ערבות
מואב-בשנת הארבעים,לפי חישוב זה במשך שלושים ושמונה שנות הנדודים-נסעו עשרים מסעות.
פירוש 2] לפי דברי תנחומא:"משל למה הדבר דומה? למלך שהיה בנו חולה,הוליכו למקום
אחר לרפואתו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות ואמר לו:כאן ישננו,כאן
התקררנו,כאן חששת את ראשך,כך אמר לו הקב"ה:משה מנה להם את כל המקומות היכן
הכעיסוני,לכך נאמר מסעי בני ישראל"
לפי המדרש הראשון התורה הייתה צריכה לתאר רק את עשרים
המסעות מרתמה לקדש ברנע,להודיע את חסדי ה' שבמשך שלושים ושמונה שנים נסעו עשרים
מסעות בלבד.
לפי מדרש תנחומא:משה היה צריך להזכיר רק את המסעות
הראשונים.
במרה:"וילונו
העם על משה לאמור מה נישתה"[שמות ט"ו,כ"ד]
במדבר סין:"וילונו כל עדת בני ישראל על משה
ואהרון"[שם ט"ז,ב]
ברפידים:"וירב העם עם משה"[שם י"ז,ב]
ממש כאותו מלך שהזכיר לבנו שהתרפא-את כל התחנות שעברו
יחדיו.
לפי ספורנו: כל תיאור המסעות בפרשה בא במטרה: לשבח את עם ישראל
בלכתם אחרי ה' בארץ לא זרועה כדברי ירמיהו
הנביא:"...כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר
בארץ לא זרועה"
[ירמיהו ב,ב]
התשובה לשאלה ב]
חז"ל מגלים לנו עניין מדהים:
תוך כדי קריאת הפסוק:"אלה מסעי בני
ישראל.."[שם ל"ג,א]
באמצעות ראשי תיבות של האות הראשונה בכל מילה,-רמוזים ארבעה מסעות
גדולים שאותם עברו בני ישראל מאז צאתם ממצרים:
"אלה"-
אדום- גלות אדום[רומי]
"מסעי"-
מדי- גלות פרס.
"בני
"- גלות בבל.
"ישראל" - גלות יון.
דעה מעניינת מביאים לנו הקדמונים,לפיה:"אלה מסעי בני ישראל"
יש במילים אלה רמז כי: גאולה ראשונה מארץ מצרים הייתה
בידי בשר ודם ולכן לא היה באפשרותה להיות נצחית ובעקבותיה - בני ישראל עתידים לעבור כמה גלויות,כנאמר בהמשך:"אשר
יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון"
אך לעתיד לבוא עתידים בני ישראל להיגאל ביד אלוקים שהיא
גאולה נצחית.
חז"ל מביאים עוד רמז נפלא:המילה- "ואלה" בגימטרייא ארבעים ושניים,
כלומר מסעי עם ישראל היו כמניין
האותיות:"ואלה"
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות לחניית בני ישראל במדבר:
אילים-"..ויבואו
אלימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם"[במדבר
ל"ג,ט]
לפי דברי הכלי יקר: באילים היו שנים עשר מעיינות מים כנגד שנים עשר השבטים.
והיו שבעים עצי תמרים כנגד שבעים הזקנים הצדיקים,כפי
שנאמר על הצדיק:"צדיק כתמר יפרח"[תהלים]
רתמה-"..ויחנו
ברתמה"
לפי דברי רש"י: רתמה היה מקום בו המרגלים חטאו
בלשון הרע על ארץ ישראל,
שנאמר :"מה ייתן לך ומה יוסיף לך לשון רמייה חיצי
גיבור שנונים עם גחלי רתמים"[תהלים ק"כ]
רפידים-"..ויחנו
ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות"[שם ל"ג,י"ד]
לפי דברי הרמב"ן:במרה לא הוזכר נס המים ובמדבר סין
לא הוזכר נס המן,אבל ברפידים קרה דבר
גדול,לא היה לעם מים ושם ניסו את ה'
ונקרא המקום: "מסה ומריבה" ושם הוציא להם משה- מים מהסלע וחטא
בכך שלא דיבר אל הסלע,אלא היכה,ובמקום זה באה עליהם מלחמת עמלק.
לכן הכתוב הזכיר בקצרה כי במקום זה לא היה לעם-מים
לשתות.
לסיכום,לאור האמור לעיל- נראה כי כל המסעות והחניות
במדבר- יש בהם בנוסף לגילויים המופלאים, גם מסרים חשובים בכלל ובפרט לגבי מסעות
ותחנות בחיי-האדם אשר להם תכלית והיא:
לעלות בסולם הערכים ולהגיע לעתיד טוב ומבורך ,כמו שאמר ה' למשה טרם קריעת ים סוף :"דבר
אל בני ישראל ויסעו"[שמות י"ד, ט"ו]
המטרה תמיד לנוע קדימה וללכת מחיל אל חיל עד הגשמת המטרה
הנכספת.
וכאשר עם ישראל נע קדימה ודבוק בתורה הקדושה- האויבים
נסים מפניו.
כנאמר:"ויהי בנסוע אהרון ויאמר משה,קומה ה' ויפוצו
אויבך וינוסו משנאיך מפניך"
[במדבר י,ל"ה]
