פרשת נשא- מה טמון בברכת הכוהנים-?
מאמר מאת:
אהובה קליין.
מתוך מגוון הנושאים של הפרשה, ישנו נושא חשוב ונצחי לעם
ישראל הראוי להתבוננות עמוקה והסקת מסקנה חשובה.
זוהי ברכת הכוהנים -שבאמצעותה אנו מתברכים בבתי הכנסת גם
בימינו.
כפי שנאמר:
"וידבר ה' אל- משה לאמור:דבר אל-אהרון ואל בניו
לאמור:כה תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך
ויחונך:יישא ה' פניו אליך-
וישם לך
שלום:ושמו את שמי על – בני ישראל,ואני אברכם:"
[במדבר ד,כ"ב- כ"ו]
השאלות הן:
א] מדוע אין
בברכת הכוהנים התייחסות לתחום הגשמי?
ב] מה הטעם בברכת כוהנים הנאמרת בלשון יחיד ,צפוי היה
לאומרה בלשון רבים כמו מרבית התפילות?
ג] מה הכוונה במילים:"כה תברכו את בני ישראל"?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי חז"ל: אין התייחסות בברכת הכוהנים לתחום
הגשמי,אלא עיקר הדגש הוא על נושא השלום
ובכך יש מסר תורני בעל חשיבות גדולה
שמטרתו להעצים את נושא השלום-לפי שבו כלולות כל הברכות.
רבי שמעון בן חלפתא[סוף מסכת עוקצין] אומר רעיון דומה:
"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק לישראל אלא
השלום,שנאמר:ה' עוז לעמו ייתן,ה' יברך את עמו בשלום"[תהלים
כ"ט,י"א]
רבי חנוך צבי לוין מבנדין אומר: כי אהרון היה ידוע במידת:"אוהב שלום ורודף שלום"[כפי
שכתוב במסכת אבות א,י"ב] ותכונה זו עברה בהמשך גם לבניו, ומטעם זה הוטל על אהרון ובניו לברך את עם ישראל במידה נעלה זו.
לכן ה' מצווה עליהם:"כה תברכו את בני ישראל.."
כלומר במידה אשר טבועה בכם- כאוהבי שלום ומתייחסים בכבוד לבריות- תברכו את כל בני
ישראל.
מטעם זה ,כאשר הכוהנים עולים לבמה ,הם מברכים:"אשר
קדשנו בקדושתו של אהרון,וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".
כאן ישנה מטרה: שכל עם ישראל יתברכו בתכונה הנפלאה של
האהבה לזולת ונושא השלום.
כדי שיוכלו ליישם דרך זו הלכה למעשה-איש לרעהו.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונים חז"ל: ברכת כוהנים נאמרת ביחיד כדי
להעביר לעם ישראל את מסר האחדות.
דבר זה מוכיח את הכוח
האדיר הטמון בברכתם.
את נושא האחדות ניתן למצוא בכמה מקומות במקרא:
במעמד הר סיני: כאשר נאמר בלשון יחיד:"ויחן שם ישראל נגד ההר"
[שמות
י"ט,ב]אומר רש"י: כי עצם העניין שלא נאמר בלשון רבים:"ויחנו"
אלא נאמר בלשון
יחיד:"ויחן"-מוכיח כי בעת מתן תורה עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב
אחד.
אצל דור הפלגה: הם היו מאוחדים למרות שחטאו,כפי שנאמר:"ויהי כל
הארץ שפה אחת ודברים אחדים" ובהמשך נאמר:"וירד ה' לראות את העיר ואת
המגדל אשר בנו בני האדם:ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם.."
[בראשית י"א,א-ו]חטאם של דור הפלגה היה כה חמור
כאשר הם בגדו בקב"ה באמצעות בניין המגדל:" שראשו בשמים".
הרי היה צפוי שה' ישמיד אותם,אך היות והם היו מאוחדים
ביניהם.
הם לא הושמדו,אלא אלוקים בילבל את שפתם ופיזר אותם בכל הארצות.
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רבינו
בחיי: הכוהנים זכו בעשרים
וארבע מתנות כהונה ובמילה:"כה"
גימטרייא= עשרים וחמש,כאן רמוז שנוספה להם עוד מתנה וזוהי: הזכות לברך את עם ישראל
וזאת בנוסף ליתר המתנות שהיה בחלקם,כמו:
חלקי קורבנות,תרומה ביכורים ועוד.
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לכהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
לפי דברי אברבנאל: הארץ הייתה מחולקת לשלושה אזורים:
אזור א- עובדי אדמה ובעלי מלאכה שונים.
אזור ב- אנשים הקרואים בשם:"עיוניים" המתרכזים
בתפילות,בחוכמות ומשפטים.
אזור ג- אנשי חיל-גיבורים שתפקידם להילחם בעת מלחמה.
ברכת הכוהנים הייתה חלה על כל שלושת שכבות אלה של העם.
כנגד עובדי המלאכה נאמר:"יברכך ה' וישמרך"
-ברכה המשמרת אותם מכל פגע.
כנגד:"המעיינים" נאמר:"ייאר ה' פניו אליך
ויחונך"
ולגבי אנשי החיל נאמר:"יישא ה' פניו אליך וישם לך
שלום"-שלא יכשלו במלחמה.
לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי ברכת הכוהנים-
היא ברכה המיועדת לכל עם ישראל אוצרת
בתוכה את עוצמת מסר השלום והאחדות .
בעל הטורים אומר: כי יש להקדים שלום לכל אדם,גם אם הוא נוכרי וזאת
לומדים מהמילה:"שלום"-בגימטרייא- "עשיו"-כינוי למי שאינו
יהודי.
רעיון זה לומדים גם במסכת ברכות[י"ז,ע"א]:"אמרו
עליו על רבן יוחנן בן זכאי,לא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נוכרי בשוק"
יהי רצון והאחדות והשלום יהיו
נחלת כל עם ישראל ובקרוב נחזה בפעמי הגואל.
אמן ואמן.
