ציורי תנ"ך/ תיקון ליל חג שבועות/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"..והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל- הכתוב כי- אז תצליח את דרכך ואז תשכיל:"[יהושע א,ח]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תיקון ליל שבועות/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תיקון ליל שבועות/שיר מאת: אהובה קליין ©

עת תיקון חצות

ליל חג  שבועות

הזמן עוצר מלכת

רוח התורה סוחפת.

מול ארון הקודש לומדים

והגית בו יומם וליל מיישמים

יחדיו מתחברים לשורשים

שמחה מרוממת רקיעים.

שערי שמים נפתחים

הד שירת מלאכים

המשאלות מרקיעות שחקים

מתגשמות מבורכות כטללים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כתר כהונה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כתר כהונה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

לראשיהם כתר כהונה

מקודשים מבטן ולידה

שרויים בצל השכינה

קשורים בעבותות אמונה.

לבושם בגדי תפארת

תוצר מלאכת מחשבת

פניהם מאירות כלבנה

עיניהם כזוהר הפנינה.

כגשר יתחברו לאלוקים

ברכות על העם מאצילים

למתנות רבות זוכים

חלקי קורבנות וביכורים.

הערה: השיר בהשראת פרשת נשא[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא-מה טמון בברכת הכוהנים?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא- מה טמון בברכת  הכוהנים-?

מאמר מאת: אהובה קליין.

מתוך מגוון הנושאים של הפרשה, ישנו נושא חשוב ונצחי לעם ישראל הראוי להתבוננות עמוקה והסקת מסקנה חשובה.

זוהי ברכת הכוהנים -שבאמצעותה אנו מתברכים בבתי הכנסת גם בימינו.

כפי שנאמר:

"וידבר ה' אל- משה לאמור:דבר אל-אהרון ואל בניו לאמור:כה תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך:יישא ה' פניו אליך-

וישם לך שלום:ושמו את שמי על – בני ישראל,ואני אברכם:"

[במדבר ד,כ"ב- כ"ו]

השאלות הן:

א] מדוע  אין בברכת הכוהנים התייחסות לתחום הגשמי?

ב] מה הטעם בברכת כוהנים הנאמרת בלשון יחיד ,צפוי היה לאומרה בלשון רבים כמו מרבית התפילות?

ג] מה הכוונה במילים:"כה תברכו את  בני ישראל"?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי חז"ל: אין התייחסות בברכת הכוהנים לתחום הגשמי,אלא עיקר הדגש הוא על נושא  השלום ובכך יש מסר תורני  בעל חשיבות גדולה שמטרתו להעצים את נושא השלום-לפי שבו כלולות כל הברכות.

רבי שמעון בן חלפתא[סוף מסכת עוקצין] אומר רעיון דומה:

"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק לישראל אלא השלום,שנאמר:ה' עוז לעמו ייתן,ה' יברך את עמו בשלום"[תהלים כ"ט,י"א]

רבי חנוך צבי לוין מבנדין אומר: כי אהרון היה ידוע במידת:"אוהב שלום ורודף שלום"[כפי שכתוב במסכת אבות א,י"ב] ותכונה זו עברה בהמשך גם לבניו, ומטעם זה  הוטל על אהרון ובניו  לברך את עם ישראל במידה נעלה זו.

לכן ה' מצווה עליהם:"כה תברכו את בני ישראל.." כלומר במידה אשר טבועה בכם- כאוהבי שלום ומתייחסים בכבוד לבריות- תברכו את כל בני ישראל.

מטעם זה ,כאשר הכוהנים עולים לבמה ,הם מברכים:"אשר קדשנו בקדושתו של אהרון,וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".

כאן ישנה מטרה: שכל עם ישראל יתברכו בתכונה הנפלאה של האהבה לזולת ונושא השלום.

כדי שיוכלו ליישם דרך זו הלכה למעשה-איש לרעהו.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונים חז"ל: ברכת כוהנים נאמרת ביחיד כדי להעביר לעם ישראל את מסר  האחדות.

דבר זה  מוכיח  את הכוח  האדיר הטמון בברכתם.

את נושא האחדות ניתן למצוא בכמה מקומות במקרא:

במעמד הר סיני: כאשר נאמר בלשון יחיד:"ויחן שם ישראל נגד ההר"

 [שמות י"ט,ב]אומר רש"י: כי עצם העניין שלא נאמר בלשון רבים:"ויחנו" אלא נאמר  בלשון יחיד:"ויחן"-מוכיח כי בעת מתן תורה עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

אצל דור הפלגה: הם היו מאוחדים למרות שחטאו,כפי שנאמר:"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" ובהמשך נאמר:"וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם:ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם.."

[בראשית י"א,א-ו]חטאם של דור הפלגה היה כה חמור כאשר הם בגדו בקב"ה באמצעות בניין המגדל:" שראשו בשמים".

הרי היה צפוי שה' ישמיד אותם,אך היות והם היו מאוחדים ביניהם.

הם לא הושמדו,אלא אלוקים בילבל את שפתם  ופיזר אותם בכל הארצות.

התשובה לשאלה ג]

לפי  דברי רבינו בחיי: הכוהנים זכו בעשרים וארבע  מתנות כהונה ובמילה:"כה" גימטרייא= עשרים וחמש,כאן רמוז שנוספה להם עוד מתנה וזוהי: הזכות לברך את עם ישראל וזאת  בנוסף ליתר המתנות שהיה בחלקם,כמו: חלקי קורבנות,תרומה  ביכורים ועוד.

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לכהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

לפי דברי אברבנאל: הארץ הייתה מחולקת לשלושה אזורים:

אזור א- עובדי אדמה ובעלי מלאכה שונים.

אזור ב- אנשים הקרואים בשם:"עיוניים" המתרכזים בתפילות,בחוכמות ומשפטים.

אזור ג- אנשי חיל-גיבורים שתפקידם להילחם בעת מלחמה.

ברכת הכוהנים הייתה חלה על כל שלושת שכבות אלה של העם.

כנגד עובדי המלאכה נאמר:"יברכך ה' וישמרך"

-ברכה המשמרת אותם מכל פגע.

כנגד:"המעיינים" נאמר:"ייאר ה' פניו אליך ויחונך"

ולגבי אנשי החיל נאמר:"יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"-שלא יכשלו במלחמה.

לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי ברכת הכוהנים- היא ברכה המיועדת לכל עם ישראל  אוצרת בתוכה  את  עוצמת  מסר השלום והאחדות .

בעל הטורים אומר: כי יש להקדים שלום לכל אדם,גם אם הוא נוכרי וזאת לומדים מהמילה:"שלום"-בגימטרייא- "עשיו"-כינוי למי שאינו יהודי.

רעיון זה לומדים גם במסכת ברכות[י"ז,ע"א]:"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי,לא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נוכרי בשוק"

יהי רצון והאחדות והשלום   יהיו  נחלת כל עם ישראל ובקרוב נחזה בפעמי הגואל.

אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת במדבר-מדוע הוצרכו ישראל לנדוד במדבר?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת במדבר- מדוע הוצרכו ישראל לנדוד במדבר?

מאת: אהובה קליין.

פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש במדבר.

התורה  מתארת את התאריך המדויק בו מצווה את מפקד עם ישראל:

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור:שאו את ראש בני ישראל למשפחותם לבית- אבותם  במספר שמות כל—זכר לגולגולתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם..."

[במדבר א,ג]

השאלות המתעוררות  הן:

א] מהי מטרת ספירת עם ישראל?

ב] מדוע הוצרכו בני ישראל לנדוד במדבר ודווקא- ארבעים שנה?

ג]  היכן מצויים מקורות במקרא לנדודים אלו?

התשובה  לשאלה א]

לפי דברי רש"י: אלוקים סופר את בני ישראל מתוך חיבה מידי פעם בפעם: כשיצאו ממצרים- ספר אותם  ,גם  כאשר נענשו בעוון העגל- כדי לבדוק את מניין הנותרים וגם כאשר  בא הקב"ה להשכין שכינתו  עליהם במשכן.

לפי דברי הרשב"ם [רבי שמואל בן מאיר]: "לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ ישראל...ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה, לכן ציווה הקב"ה בתחילת חודש זה למנותם"

התשובה לשאלה ב]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)

לגבי הליכתם במדבר ודווקא ארבעים שנה ,הדבר כנגד שליחותם של המרגלים שהלכו לתור  את הארץ- במשך ארבעים יום וכששבו  חטאו בלשונם ודיברו בגנות ארץ ישראל, כפי שכתוב:"וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו  ויבואו אל משה ואל אהרון ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו  ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש וזה פריה אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות.." [במדבר י"ג כ"ז- ל]

אשר לנדידתם במדבר, הנה כמה מהדעות:

לפי מדרש רבה:

עצם ההליכה במדבר מוכיחה את מסירות הנפש של עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה:

הדוגמא הראשונה להתנהגות זו  מתאפיינת דווקא אצל היחיד:

אברהם  אבינו- אבי האומה אשר הפיץ ברבים את אמונתו במסירות

נפש רבה ואף נזרק לכבשן האש בעבור מטרה מקודשת זו.

בעקבות זאת גם בניו הוכיחו את מסירות נפשם מאוחר יותר:

בני ישראל   ממשיכים קו זה  על ידי קפיצתם לתוך ים סוער וגואש

- ים סוף  מייד עם צווי האלוקים:"וייסעו"

והמאורע השלישי: נדידת העם כולו במדבר שורץ חיות- מקום שיממון ויובש,

הודות לשלושה דברים הבאים:

 1] אש- הכבשן שאברהם נזרק אליו.

2] מים- הקפיצה לתוך ים סוף בזמן יציאת מצרים.

3] מדבר- בו נדדו עם ישראל תקופה ממושכת.

ניתנה לעם ישראל התורה הקדושה כקניין עולם.

שלושה ניסיונות אלה הם ערובה לנצחיות עם ישראל.

ועוד נאמר במדרש רבה: מי שאינו עושה עצמו הפקר- כמדבר- כלומר אינו מוכן לוותר על נכסיו למען התורה הקדושה- אינו מסוגל לרכוש את התורה וחוכמתה.

חז"ל אומרים: כי המדבר מסמל את ההסתפקות של האדם במועט ואת צניעותו, כמו שנאמר:"פת במלח תאכל, ומים במשורה- [בכמות קטנה] תשתה ועל הארץ תישן.......ואם אתה עושה כן-אשריך וטוב לך"

[אבות ו,ד][מסכת אבות  ו,ד]

התשובה לשאלה ג]

הנה כמה דוגמאות למקורות במקרא:

מקור 1]"זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" [ירמיהו ב-ב]

מקור 2]"קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו"

[ישעיה מ,ג.]

מקור 3] "בקע ים ויעבירם, ויצב- מים כמו נד וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש יבקע צורים במדבר,ויישק כתהומות רבה: ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים" [תהלים  ע"ח,יג-טז]

מקור 4] " ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלוקיך כאשר יישא- איש את בנו....." [דברים א, ל"א].

מתוך כל האמור לעיל ניתן להסיק: כי עם ישראל נדד ארבעים שנה כנגד ארבעים היום בהם  המרגלים עשו את שליחותם וחטאו בלשונם.

ואילו- בכך שבני ישראל הלכו במדבר- הוכיחו את מסירות הנפש לאמונה ובזכות זאת זכו לתורה.

מי ייתן ועם ישראל ימשיך  להתמיד באמונה בקב"ה וילך בדרך התורה- אזי יזכה לכל הברכות המובטחות בכתובים.אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחה בירושלים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחה בירושלים/שיר מאת: אהובה קליין©

שעת דמדומים בירושלים

השכינה פורשת כנפיים

ההמון מתאסף כמים

ששון שמחה כיין.

לעיני כול חופה וקידושין

מטר ברכות כדת וכדין

השמים מתהדרים במרבד סגולה

סוככים על החתן והכלה.

קולות חצוצרה נבל וכינור

תופים ומחולות  שירי מזמור

עיר דוד  וחוצותיה חוגגים

גם המלאכים בה מתענגים.

חלונות המבנים מוארים כלבנה

מאירים הסביבה  מניסים מועקה

הנבואה קורמת עור וגידים

פעמי גואל ישועה מבשרים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך / חתונה יהודית/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה"

[ירמיהו ל"ג,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)