יום שני, 19 בנובמבר 2012

יעקב פוגש ברחל/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב פוגש ברחל/ שיר מאת: אהובה קליין ©

השמש כובשת פניה בעננים
יעקב יופיע לפגישת חיים
סביבו כבשים עטורי פעמונים
צימאונם גובר במקהלה פועים.

לפי הבאר גדיים נדחפים
בפיהם קולות מנגינת תחנונים
יעקב לוטש עיניו
חיש ישנס מותניו.

בעוד האבן יגולל
יחזה לפתע ברחל
ברוחו רואה עתידות
עיניו כנהר דמעות.

אלוקים רוקם תוכניות
אומן זיווגים והתקשרויות
למען שושלת קדושה
לעד קיימת ומאירה.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת -לבן אחי אמו ואת- צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את- האבן מעל פי הבאר וישק את- צאן לבן אחי אמו" [בראשית כ"ט,י]


הטכניקה: צבעי שמן על בדi8sbil52qbpbnnc29i3q.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב יוצא מבית הוריו/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב יוצא מבית  הוריו

מאת: אהובה קליין.(c) 


יעקב- יוצא מבית הוריו,
אל  חרן- מועדות פניו.
מלווה במלאכים צחורים-
עליו בכנפיהם  מסוככים.

יעקב יוצא מבית הוריו,
אור  תורה- מאיר  פניו.
"איש תם יושב אוהלים"
לחישתו- תפילה לאלוקים.

יעקב – יוצא מבית הוריו,
זיו שכינה בעקבותיו.
עתיד צופן לו ניסיונות.
כוחו שואב-  בבתי מדרשות.

יעקב יצא בציווי הוריו.
בטחון בה'- בוער בעצמותיו.
אל דרך לא קלה-
יישא רגליו - כאיילה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

פרשת ויצא-החלום ומשמעותו הנצחית/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- החלום ומשמעותו  הנצחית .
מאמר מאת: אהובה קליין

בפרשתנו קוראים אנו על יציאתו של יעקב מבית הוריו בעצתם - אל  חרן
ובדרך הוא מגיע אל מקום שהתורה אינה  מפרטת מה שם המקום?
וכך כתוב בלשון התורה: "ויצא  יעקב מבאר שבע וילך  חרנה ויפגע במקום וילן שם כי- בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו..." [בראשית כ"ח, י- י"ג] מעניין כאשר בבוקר  יעקב מתעורר הוא  לוקח את האבן שהייתה מראשותיו ומשתמש בה למצבה, הוא צק עליה שמן וקורא למקום בשם:  בית-אל והוא נודר נדר:
"וידר יעקב נדר לאמור: אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים....."
מתעוררות כאן כמה שאלות:
 א] מדוע כתוב:"ויפגע במקום" מדוע לא כתוב: הגיע למקום?
ב] מה היה שם המקום?
ג] מה היה המסר של חלום סולם יעקב?
ד]מדוע יעקב מבקש בקשות  צנועות מצד אחד – בגד ללבוש ולחם לאכול, אך מצד שני
הוא מבקש לחזור בשלום אל ארץ ישראל וחפץ שה' יהיה לו לאלוקים- זוהי בקשה גדולה
ובמיוחד הדבר מוזר שהרי ה' מבטיח לו בחלום: "והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך" ?
התשובה לשאלה א] "ויפגע במקום" – על פי רש"י הכוונה- לשון  פגישה - כלומר יעקב נפגש כאן עם המקום.
הפירוש השני לכך על פי רבותינו: הכוונה לשון תפילה ולומדים מכאן שיעקב תיקן תפילת ערבית.
פירוש שלישי: פגיעה – הכוונה שקפצה ליעקב הדרך- התקצרה לו- היינו שהר המוריה נעקר ממקומו ובא  לקראתו, יעקב  נפגש עם המקום זה כנגד  זה.
התשובה לשאלה ב] רש"י אומר  שניתן ללמוד מלשון הכתוב:"במקום" כאלו כתוב:"בהמקום" כלומר יעקב  הגיע למקום ידוע והוא הר המוריה ורש"י מסתמך על הפסוק[בראשית כ"ב.ד]
"וירא את המקום מרחוק" בדרך לעקידת יצחק- ראה אברהם מרחוק את הר המוריה המיועד לעקידה.
תשובה לשאלה ג] הקב"ה מראה ליעקב סולם עם שלבים כדי לתת לו להבין שעליו להמשיך לטפס בסולם הרוחני גם לאחר שלמד תורה במשך ארבע עשר שנים אצל שם ועבר, אין סוף למדרגות וחייבים להמשיך  לטפס הלאה, אך הקב"ה מראה ליעקב שגם יורדים מהסולם,
לעלות קשה מאד אבל לרדת ניתן בקלות- כלומר ניתן להידרדר בקלות ומהר חס ושלום.
בחלום  רואה יעקב שגם כל  הבריאה עולה, או חלילה היא עלולה לרדת עימו .
למה הדבר דומה?  לשרשרת העשויה חוליות, חוליות והאדם  נמצא בראשה כאשר הוא נמצא בעליה רוחנית הוא מושך איתו כלפי מעלה את כל החוליות של השרשרת היינו את כל הבריאה  כולה.
מסיבה זו ,יעקב  נודר נדר למרות הבטחות ה' - כי כאדם צדיק יש לו תביעות רבות מעצמו להתרוממות  רוחנית, הוא חושש שלא יהיה ראוי  לקיום הבטחת ה' שמא זכויותיו לא יהיו  מספיקות, לכן הוא שואף להמשיך לעלות בשלבי הסולם כלפי מעלה.
תשובה  לשאלה ד] מצד אחד יעקב מבקש  בקשות צנועות- לחם לאכול ובגד ללבוש, כי בצד הגשמי האדם חייב להסתפק במועט, אך מצד שני יעקב מבקש בקשה רוחנית רחבה.

להיקרא בשם אלוקי  יעקב-  בתפילה וזאת יחד עם  אבותיו: "אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב"
יעקב מבין את מסר החלום שלא ניתן לעלות למעלה בסולם הרוחני בבת אחת, אלא שלבים, שלבים.
[בתהילים פ"א, י"א] נאמר: "...הרחב פיך ואמלאהו" דויד המלך מבין שבדברי תורה- בדברים הרוחניים אדם צריך לבקש: "מלא הפה" והקב"ה יקבל בקשה זו ברוחב לב.
ואם האדם יישם נוסחא זו- אזי יזכה להגיע לראש הסולם במקום שה' ניצב.
יעקב קלט היטב את מסר החלום והמשיך להתעלות בלימוד התורה וכך  זכה להיקרא בדומה לאבותיו :"אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב"
מי ייתן וכל אחד מאיתנו יישם את דרכו של יעקב ובכך נזכה בקרוב  לגאולה שלמה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 17 בנובמבר 2012

ציורי תנ"ך/ רבקה מביטה אל עבר עשיו/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

" ורבקה שומעת בדבר יצחק אל-עשיו בנו וילך עשיו השדה לצוד ציד להביא" [בראשית כ"ז,ה]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה ותושייתה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה ותושייתה / שיר מאת: אהובה קליין ©

בין הכרים והכסתות
רוקם יצחק תוכניות
לשלח עשיו לשדות
לצוד בכליו  חיות.

למען יגיש  לו מטעמים
לרומם הנפש  בנעימים
בתמורה ירעיף ברכות
במלכות אדום לדורות.

רבקה שומעת הכוונות
בתושייתה מעלימה מהמורות
קוראת ליעקב התמים
להביאה גדיי עיזים.

יעקב חושש ממישושים
אימו תרגיעו בלחשושים
עליה תיקח הקללות
ותלבשהו בגדי חמודות.

הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 בנובמבר 2012

פרשת תולדות-האם תוכניתה של רבקה הייתה הוגנת?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תולדות. האם תוכניתה של  רבקה הייתה הוגנת?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו מתארת  בצורה דרמתית-כיצד הצליח יעקב לזכות בברכת אביו קודם עשיו אחיו.
הדבר נעשה מתוך עורמה:
וכך הכתוב מתאר את האירוע:"ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשיו בנו הגדול ויאמר אליו: בני ויאמר אליו הנני: ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי: ועתה שא- נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד:ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות:ורבקה שומעת בדבר יצחק אל- עשיו בנו וילך עשיו השדה לצוד ציד להביא"[בראשית כ"ז,א-ו]
רבקה איננה מעוניינת שהברכה תעבור לעשיו,לפיכך היא פונה אל יעקב בדברים:"..ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצווה אותך:לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אותם מטעמים לאביך כאשר אהב:והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו" [שם כ"ז,ח-י"א]
אך, יעקב מביע את חששותיו,ביודעו כי עשיו איש שעיר ואילו הוא איש חלק,על כן עונה  לאימו:"..הן עשיו אחי איש שעיר ואנוכי איש חלק: אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה".
ותשובת אימו רבקה:
"עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח-לי"[שם כ"ז,י"ג]
השאלות הן:
א] מדוע הכתוב מציין את חולשת ראייתו של יצחק-מה החשיבות לכך?
ב]  מה הטעם בבקשת יצחק  לאכילת מטעמים טרם מותו?
ג] אילו הנחיות נתן יצחק לעשיו טרם יציאתו  לשדה?
ד] האם התנהגות רבקה בעורמה הייתה הוגנת?
התשובה  לשאלה א]
על כך עונה רש"י בשלושה פירושים:
פירוש ראשון לפי רש"י:
עיניו של יצחק נחלשו בעקבות עשן הקטורת של יהודית בת- בארי ובושמת בת-אילון החיתי- נשות עשיו שהיו מקטירות לעבודה זרה.
ומפני שהתנהגות  נשות עשיו- ציערו את יצחק לכן ה' החליש את מאור עיניו, על מנת שלא יחזה  בעיניו את הדבר.
פירוש שני:בשעה שרצה אברהם לעקוד את יצחק,ראו זאת ממעל המלאכים והם הזילו דמעות הישר לתוך עיני יצחק,לפיכך - ראייתו נחלשה לעת זקנתו.
פירוש שלישי:הדבר נעשה בכוונה תחילה על ידי הקב"ה-כדי שיעקב ייטול ראשון את הברכות ,ולא עשיו הבכור ויצחק לא יבחין בכך.
רבינו בחיי מביא גם כמה הסברים לשאלה זו:
פירוש על פי הפשט, לעת זקנתו  ראייתו נחלשה  מטעם גילו המופלג,וההוכחה לך מצאנו גם אצל יעקב:"ועיני ישראל כבדו מזוקן"[בראשית מ"ה]
גם אצל אחיה השילוני  נאמר:"כי קמו עיניו משיבו,[מלכים א,י"ד]
ואילו  אצל משה-  אירע נס שבעת זקנתו לא נחלשו עיניו כפי שהכתוב מציין זאת:"לא כהתה עינו ולא נס לחה"
פירוש  על פי המדרש:על ידי שנטל שוחד מעשיו כהו עיניו,פירוש זה מתבסס על הפסוק:"כי השוחד יעוור.."[דברים ט"ז]
ועוד פירוש: כדי שיצחק לא יצא מהבית,  שמא יצביעו עליו הבריות ויאמרו: הנה אביו של רשע[עשיו]
התשובה לשאלה ב]
רבינו בחיי מביא הסבר מעניין במיוחד לכך: יצחק חפץ לאכול מטעמים סמוך למותו:"אין כוונת יצחק בשאלת המטעמים בתענוג הגוף וחוש הטעם,אלא כדי שתהיה נפשו שמחה ומתענגת,כי בהתחזק כוחות הגוף יתעוררו הנפש ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש,והוא שאמרו:רז"ל-אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות,אלא מתוך שמחה.שנאמר:"והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' "[מלכים- ב,ג,י"ד]
כוונת יצחק הייתה לא תאווה גופנית ועונג  חומרי,אלא חשב כי על ידי המטעמים-  גופו יתחזק וממילא נפשו תתעורר  ותהיה שרויה בשמחה- כי אין השכינה שורה מתוך עצבות,אלא מתוך שמחה,ולכן אמר:"בעבור תברכך נפשי.."
ולא ביקש כינור כדרך הנביאים,כי התכוון לברך ברכות חומריות:"טל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש".ולכן רצה שסיבת השמחה  תבוא מתוך מאכל
שתלוי בברכה שעתיד לברך.
התשובה לשאלה ג]
הנחיותיו של יצחק לעשיו היו:"ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד:ועשה לי מטעמים..."
לפי דברי רש"י: יצחק אומר לעשיו  לקחת את  חרבו להשחיזה כדי שיתאפשר לו לשחוט יפה את הציד  במטרה שלא יאכילהו נבלה,
ולמה החרב נקראת בשם: 'תליה'?
- כי הרגלו של האדם לתלות את  חרבו על מותניו.
ומדוע נאמר:"צודה לי ציד"?
כדי שיביא ציד בשביל אביו- מן ההפקר ולא מתוך גזל.
"צודה לי ציד" הראוי  להיות שלי –ולא שייך לאחרים.
לפי רבינו בחיי: יצחק התכוון שעשיו ייקח  איתו קשת וחרב- כדרכם של ציידים היוצאים לצוד  ציד בשדה.
לפי פירוש נוסף של רבינו בחיי :יש בדברי יצחק רמז -לדורות הבאים של עשיו
שכלי הציד שבידיהם יהיו אך ורק שלהם.
רבינו בחיי מביא מדרש יפה: "כליך" –רמז למלכות בבל,שנאמר:"ואת הכלים הביא בבלה"[דניאל א]
"תליך"- זוהי מלכות מדי,שנאמר:"ויתלו את המן"[מגילת אסתר ז]
"וקשתך"-זו מלכות יון,שנאמר:"כי דרכתי לי יהודה קשת.."[זכריה ט]
"וצא השדה"-זו מלכות אדום,שנאמר:"ארצה שעיר שדה אדום"[בראשית ל"ב]
התשובה לשאלה ד]
רבי אריה ליב מצונז בספרו:"מלוא העומר" טוען:ליצחק חסרו שני נתונים:
הוא לא ידע שעשיו ביזה את הבכורה ומכר אותה ליצחק, הוא לא הכיר את הצד המושחת של עשיו.
לעומתו, רבקה הכירה את הצד השלילי  של עשיו,היות והיא  גדלה בביתם של רמאים.
רבקה השתמשה בעורמה-מפני שלא רצתה להכאיב ליצחק ולגלות לו את כל האמת על  עשיו,מסיבה זו היא לא הייתה מעוניינת שהברכה תשרה במקום של  רמאות, בכך לימדה  אותנו לא להשלים עם עוול, ולא לתת יד למציאות  שלילית.
מסיבה זו השתמשה בעורמה אך לא בשקר.
אבן עזרא טוען: מותר להשתמש בשיטתה של רבקה במקרים כאלו.
מעניינת תגובתה של רבקה לחששותיו של יעקב- שמא אביו ימששו ויגלה את האמת.
והיא אומרת ליעקב:"עלי קללתך בני"[בראשית כ"ז,י"ג]
לפי דברי הגאון מווילנא: רבקה מרמזת ליעקב כי בחייו צפויות שלוש צרות:
צרת-עשיו,לבן ויוסף.
מתוך כל האמור לעיל, ניתן להסיק כי רבקה הכירה היטב את השוני בין הבנים,
הייתה לה ראייה למרחקים ולכן העדיפה שהברכה תשרה על יעקב-סמל הטוב והתמימות ולא על עשיו-אשר היה איש ציד,לפי הסבר רש"י[המסתמך על תנחומא]- ציד היה-בפיו  = פיו וליבו לא היו שווים,היה שואל את אביו שאלות כדי להטעותו,כגון:איך מעשרים את המלח,או, כיצד  מעשרים את התבן?לכן אביו חשב שהוא מדקדק במצוות.
 מסיבה זו, העדיף לתת לו את הברכות וכמובן גם מהטעם שהיה -בכור.אך,רבקה ידעה את כל האמת וראוי לומר כי היא יישמה את דברי החכם באדם-הלוא הוא שלמה המלך:
"חוכמת נשים בנתה ביתה"[משלי י"ד,א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר