יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות: למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי  אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם"
[ויקרא  כ"כ,מ"ב]

הטכניקה: שמן על בד.nglgx86baca388bgc3j6.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מצוות ארבעת המינים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מצוות ארבעת המינים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

הוא חש אושר עילאי
על פניו מבט אבהי
אוחז בארבעת המינים
מתענג מניחוח הדסים.

גאה על היותו יהודי
משתייך לעם ייחודי
מוקף במצוות כרימון
ברכותיו מעמקי גרון.

לארבע  רוחות שמים
מניף גידולי המים
נזכר בימי  הנדודים
 אבותיו חיו בניסים.

כעת מודה לאלוקים
על שפע  היבולים
ארץ  המאחדת בתוכה
עם  סגולה ונפלא.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יהודי מברך על ארבעת המינים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים: וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים...." [ויקרא כ"ג,מ]

הטכניקה: שמן על בד.k7k8la0oskszu8j19new.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מצוות ארבעת המינים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מצוות ארבעת המינים  / מאמר מאת: אהובה קליין .

אחת המצוות בחג הסוכות היא מצוות ארבעת המינים, את מקור המצווה אנו  מוצאים בתורה כפי שנאמר:
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר,כפות תמרים,וענף עץ עבות וערבי נחל,ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"[ויקרא כ"ג, מ]
השאלות הן:
א] מדוע נבחרו דווקא  ארבעת מינים אלו- מה המיוחד בהם?
ומה  הם מסמלים?
ב] מה המטרה בנענוע ארבעת המינים?
ג] מה מברכים בעת מצווה זו?ועל מה חייבים לדקדק?
התשובה לשאלה א]
ארבעת מינים אלו נבחרו-לפי שהם גידולי מים[פרט ללולב שאינו צורך הרבה מים]- ניגוד מוחלט למדבר.
ועל ידי שאנו מברכים  עליהם, אנו מודים לקב"ה  ומביעים שמחה על שזכינו לחיות בארץ ישראל- "ארץ  זבת חלב ודבש"-ארץ אשר כל טוב בה.
ובכך נזכרים אנו שאבותינו היו במדבר, חיו חיי נדודים באזור   אשר:"לא מקום זרע,ותאנה וגפן ומים אין לשתות"
ובכך אין אנו כפויי טובה כלפי הבורא ומעריכים את הטוב שגמל לנו.
האתרוג- שייך לפירות ההדר, הוא דומה בצורתו ללימון,אך הוא גדול בהרבה ,יש לו טעם וריח.
הוא מסמל אדם המקיים תורה ומעשים טובים.
הלולב- אומנם יש  לו טעם אך, אין לו ריח.
הוא מסמל אדם שעוסק בתורה,אך לא עושה מעשים טובים.
ההדסים- הם בעלי ריח,אך חסרי טעם,הדבר מסמל אדם העושה מעשים טובים אך אינו עוסק בתורה.
הערבות-חסרי טעם וגם ריח- סמל לאדם שאין  בו תורה ואין בו מעשים טובים.
לא ניתן לקיים את מצוות ארבעת המינים אם חסר אחד מהם.
המצווה עצמה  מסמלת את השקפת היהדות,למרות שאנו שונים זה מזה,חייבים אנו לקבל כל אדם כפי שהוא ולכבדו גם אם דעותיו הן בניגוד לדעתנו.
המטרה להיות עם אחד ומאוחד, הדבר גם מרתיע את האויבים סביב,כי אחדות היא כוח!
לפי ספר החינוך: ארבעת המינים מסמלים איברים בגוף האדם:
האתרוג:  מזכיר בצורתו את הלב אשר משמש למשכן השכל-האדם החכם משליט את מוחו על ליבו.- בהיותו יהודי ירא אלוקים  ועבד ה'.
הלולב: מסמל את עמוד השדרה של האדם- המשמש כדבר חשוב- רמז שיקדיש את גופו לעבודת ה'.
ההדס : מזכיר בצורתו : עין,רמז לכך שלא יתור  אחר עיניו,אלא יהיה דבק בבורא עולם,גם בחג.
הערבה: דומה בצורתה לשפתיים,רמז לשמירת הפה והלשון,אדם יהיה זהיר בלשונו תמיד  ,קל וחומר גם בעת שמחה.
התשובה לשאלה ב]
כאשר יהודי מברך על ארבעת המינים נוהג להניף אותם לארבע רוחות השמים ומנענע  אותם.
כמו שכתוב:"מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות,מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים".[סוטה ל"ז,ע"ב]
ההסבר לכך: בחג הסוכות הפותח את עונת הגשמים,אנו נושאים תפילה לבורא שהרוחות לא  תהיינה רעות והגשמים ירדו במידה –לא גשמי זעף ומנגד לא עצירת  גשמים. וזאת עושים באמצעות ארבעת המינים,
מנענעים  אותם- שלוש פעמים בכל כיוון,ההסבר לכך על פי התלמוד:
"מוליך ומביא למי שארבע רוחות שלו,מלמעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו" בכך אנו  מכריזים על מלכותו של הקב"ה השולט על כל העולם.
כמו כן,על ידי הנענועים אנו מרמזים על היותנו מוכנים לוותר איש לרעהו במטרה להיות מאוחדים כאיש אחד.
בדומה לארבעת המינים, למרות שיש שוני ביניהם – הם מאוחדים.
התשובה לשאלה ג]
 מברכים:"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב"
וביום הראשון מוסיפים:"ברכת שהחיינו"
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
חשוב להדגיש כי מצווה זו נוהגת ביום בלבד ולא בלילה.
בשבת אין נוטלים לולב.
ואין נוהגים לאכול טרם הברכה על ארבעת המינים.
חייבים לדקדק על שלמות האתרוג,כדי שלא יהיה פגום בצורתו,יש בכך רמז למטרת השלמות בארבעה נושאים חשובים בחיינו :
אמונה שלמה,תשובה שלמה,רפואה שלמה,גאולה שלמה.
=ראשי תיבות:"אתרוג"
לסיכום: לאור האמור לעיל מגיעים  למסקנה:מצוות ארבעת המינים- מסמלת את אחדות עם ישראל.
יהי רצון שכולנו נשכיל להתעלות ולהתאחד כאיש אחד  - כשם שהיינו מאוחדים במעמד הר סיני ביום מתן תורתנו:"..ויחן עם ישראל נגד ההר:"
[שמות י"ט,א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

פרשת האזינו-האם היא תוכחה,או נבואה לעם ישראל?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- האם היא תוכחה ,או נבואה לעם ישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת האזינו כוללת את "שירת האזינו"- זוהי שירה מרוממת כתובה בשפה ציורית,שופעת מסרים חשובים לעם ישראל.
הנה אחד הקטעים:"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי:יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.."
השאלות הן:
א] מה  תפקיד שירה זו?
ב] האם היא נבואה ,או תוכחה?
ג] מה משמעות המטר בשיר?ומה מסמל הטל?
התשובה  לשאלה א]
הרמב"ן אומר:
"היות ישראל יאמרוה תמיד בשירה ובזמרה,וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק,במקומות  הנעימה".[דברים ל"א,י"ט]
הכוונה בדבריו: כי הלווים בבית המקדש היו שרים במוספי שבת את "שירת האזינו"- באופן הבא: מחלקים את "האזינו" לשישה חלקים וכל חלק וחלק היו שרים בשבת – במשך שישה שבועות.
הרמב"ן  בדבריו- מסתמך על מסכת ראש השנה דף ל"א.
התשובה  לשאלה ב]
דעת הרמב"ן:  שירה זו כוללת בתוכה  נבואה לעם ישראל והיא נאמרה  בצורה תמציתית ומגלה לעם את כל  אשר יתרחש- מרגע כניסתם   לארץ המובטחת -עד לגאולה השלמה.
הרמב"ן מתפעל ממסקנה זו ומציין:"אילו הייתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים,שיגיד מראשית אחרית, כן ראוי  היה להאמין מפני נתקיימו כל דבריה עד הנה, לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים,מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו.."
מכאן שהרמב"ן רואה  בשירה זו : נבואה לעם ישראל ומוסיף כי בסופה של השירה ישנו הסבר על העונש שיקבלו אויבי ישראל- בשל פגיעתם  בעם  הסגולה.
תפקיד האויבים הוא: מעין שוט להכות את העם שסר מדרך הישר- וקיום המצוות- וזאת כדי שיתעוררו וישובו אל אביהם שבשמים .
אך האויבים  נלחמו נגד ישראל ,יותר מכל  הם שנאו את ה' וכעסו על ישראל לפי שקשרו את גורלם בידו ובעבודתו – ולכן רשעים אלה עתידים להיענש על ידי בורא  עולם.
אברבנאל מבאר את העניין באופן דומה: ורואה  בשירה זו שבעה סעיפים שעתידים להתרחש:
1]נקמה בגויים:"לי נקם ושלם","אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם"."אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר, כי דם עבדיו יקום".
2]הנקמה וגאולת ישראל- יש להם זמן מוגבל:"הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותיי".
3]מצב של שפלות בעם טרם הגאולה:"אפס עצור ועזוב".
4] תמה זכות אבות, מצב של סכנה לעם:"לולא כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה"
5] תחיית המתים תתרחש אחרי קיבוץ גלויות, כפי שכתוב:"ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם- אני אמות ואחיה"[יחזקאל פרק כ,ה]
עניין זה נאמר גם בדניאל:"ורבים מישני עפר יחיו"
6] תגיע גאולה וכפרה- ללא קשר לחזרה בתשובה.
7] חלק מהשירה כבר התקיימה ובע"ה גם הלק האחרון עתיד להתקיים.
גם הספורנו מאמין כי מדובר כאן בנבואה והוא סובר:כי באחרית הימים יבוא כיליון על ישראל בגלות, אך היא לא תושמד לגמרי, הוא טוען שתהיה הצלה לעם בארץ  כפי שכתוב:"ובהר ציון תהיה פליטה".
לעומת מפרשים אלה, רש"י רואה בשירה: תוכחה ומסביר כי משה מביא את השמים והארץ[שהם נצחיים לעומת בני האדם] כעדים לדבריו כלפי העם.
התשובה  לשאלה ג]
"יערוף כמטר לקחי"."תיזל כטל אמרתי"
-אברבנאל מפרש את המשפטים בדרך הבאה: משה  מסביר לעם: הדברים שאני אומר לכם אומנם  מעטים כטל בכמות, אבל באיכות יש להם משקל רב- לקח רב, ממש כמו הגשם שיורד בשפע ומועיל לכל.
מכאן למדו חז"ל:"לעולם ישנה[ילמד] אדם לתלמידו דרך קצרה"[פסחים ג,ע"ב]
הסבר מעניין נותן הצדיק-
רבי אלימלך מליזנסק,בעל"נועם אלימלך": כשם שהמטר והטל יורדים על האדמה ואינם עושים זאת לתועלתם הפרטית, אלא למען העולם, כך דברי משה נאמרים לשם שמים ולמען עם ישראל בלבד.
רבי חזקיהו בן מנוח-"החיזקוני" אומר:כי דברי משה הם ממש  תפילה והוא מייחל לעם שדבריו יהיו מועילים כטל השמים והמטר ,המרווים את האדמה ובעקבות זאת מצמיחה פירות וירקות לברואים.
לסיכום, לאור הנאמר לעיל:"שירת האזינו" היא שירה מיוחדת כתובה באמצעים אומנותיים, יש סוברים כי  היא תוכחה ויש סוברים כי היא  רומזת על אחרית הימים.
נייחל שבע"ה בקרוב נראה גאולה וישועות לכל עם ישראל, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך /"שאל אביך"-לשמוע בעצת חכמים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך" 
[דברים ל"ב,ז]

הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חיים טובים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חיים טובים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 הוא נצר לדור ישרים
יתור אחר תשובות ורזים
מעשה הבריאה  והיקום
דרכי חייו וסוד הקיום.

חש כי שוחה בימים
מתגבר כארי על הגלים
נס מעצות אחיתופל
מתרחק מעלטה ואופל.

שומע בעצת חכמים
הדבוקים לתורה ואלוקים
שותה בצמא המילים
מתורתם מחכים.

מאמין בכוחם הנשגב
לחולל שינויים בחייו
כאמונת שונמית באלישע
את בנה החיה וגם הושע.

הערה:השיר בהשראת פרשת האזינו [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר