יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

פרשת כי תצא-רמז לחודש אלול-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת כי תצא- רמז לחודש אלול -כיצד? / אהובה קליין.

פרשת כי תצא עוסקת  בנושאים רבים אחד מהם: הצורך והחובה לדאוג לשכבה החלשה בעם.
רעיון זה אנו מוצאים בפסוקים הבאים:"לא  תטה משפט גר יתום ולא תחבול בגד אלמנה,
וזכרת כי עבד היית במצרים..כי תקצור קצירך בשדך...לגר יתום ואלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך, כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך, לגר יתום ולאלמנה יהיה, כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך,לגר, ליתום ולאלמנה יהיה.." [דברים כ"ד,י"ז-כ"ב]
מתעוררות בנושא זה כמה שאלות:
א] מי הם הגר היתום והאלמנה, למי התורה מתכוונת במדויק?
ב] מדוע התורה מצווה  לדאוג להם?
ג] מהו העונש על אי קיום הציווי?
ד] כיצד נשמש אור  לגויים?
התשובה לשאלה א:
הגר: מקורו מעמים אחרים- הוא נספח לעם ישראל, תופעה זו הייתה נפוצה בתקופת יציאת מרים וכיבוש הארץ והיא נמשכת גם בימינו.
במקרא אנו מוצאים דוגמאות לגרים:דואג האדומי, אוריה החיתי, צלק -העמוני, מקומם בין הנוכרים לבין ישראל, אלא המאפיין ומייחד את הגר: שאיפתו להיטמע בעם ישראל.
דוגמא ידועה ובולטת  יש לנו במגילת רות,רות  חוזרת עם נעמי לבית לחם :"ותאמר רות אל תפגעי בי, לעוזבך לשוב מאחרייך: כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהיך אלוהי.." [רות א, י"ד- י"ז]
לגרים לא הייתה נחלה, אלא רק ביגוד, לכן:"ואוהב גר  לתת לו לחם ושמלה" [דברים י, י"ח]
לכן הגר היה מלקט בשדות יחד עם היתום והאלמנה.
היתום:הכוונה ליתום מאב ומכוון שהנשים היו עובדות בעיקר בבית,לא היה מי שידאג לפרנסתו.
אלמנה:לפי חוקי המקרא- אינה יורשת את נכסי בעלה, אלא הם עוברים לבני האב ועליהם לדאוג לצרכיה.
התשובה לשאלה ב:כשם  שהקב"ה היה מגן על הגר במיוחד, כך עם ישראל החייב להדבק במידותיו של ה'-  מצווה לדאוג ולאהוב את הגר – לפי שעם ישראל בעצמו היה גר במצרים.
הרמב"ם אומר במשנה תורה: " אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצוות עשה, אחת מפני שהוא בכלל נעים[הכוונה בכלל המצווה: "ואהבת לרעך כמוך"]
ואחת מפני שהוא גר-  והתורה אמרה ואהבתם את הגר, ציווה על אהבת הגר כמו שציווה על אהבת עצמו שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך, הקב"ה עצמו אוהב גרים שנאמר: ואוהב גר"
[הלכות דעות ו, ג]
מקורות רבים  בתנ"ך מזכירים את הדאגה- לגר היתום והאלמנה:
דברים י"ד, כ"ח-כ"ט: "מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך..  והנחת בשעריך ובא הלוי.. והגר היתום והאלמנה... ואכלו ושבעו, למען יברכך ה' אלוקיך"
ירמיהו ז,ד ] "אם היטיב תיטיבו את דרככם... גר יתום ואלמנה לא תעשקו.. ושכנתי אתכם במקום הזה..."
ישעיהו א, כ"ג: "שרייך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום  לא ישפטו וריב ואלמנה לא יבוא אליהם"
וישנו משפט ידוע הנגזר מ"מעשר עני"
"עניי  עירך קודמים"
דברים י, ט"ו:עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ואהבתם את הגר כי- גרים הייתם בארץ מצרים"
תהילים קמ"ו, י"ט: ה' שומר את- גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעוות"
התורה מצווה אותנו לדאוג ולאהוב את הגר- כי  גרים היינו במצרים וכשם שה' דאג לנו כך אנו חייבים לדאוג לגר וגם ליתום והאלמנה.
הקב"ה מבטיח אף שכר למקיים מצווה זו- והיא  ברכת אלוקים
והשראת השכינה  בקרב עם ישראל.
התשובה לשאלה ג: מופיעה בחומש שמות כ"ב,כ- כ"ג]
האדם נדרש לאהוב ולדאוג לגר, היתום והאלמנה והעונש על אי קיום צווי זה: מידה כנגד מידה- אשתו  תהפך לאלמנה וילדיו- ליתומים.
"כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה  תענה אותו, כי אם- צעק יצעק אלי, שמוע אשמע צעקתו: וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים.."
התשובה לשאלה ד: על ידי שעם ישראל ידאג איש לרעהו וירבה באהבת חינם ובמידת הרחמים- לחלש-   כשם שאלוקים ריחם על עם ישראל בהיותו במצרים - יזכה  בע"ה להשראת השכינה ולגאולה שלמה, ובראות הגויים את עם ישראל מלוכד ומאוחד על כל שכבותיו- הדבר יגרום מצד אחד להרתעת האויבים ומצד שני - עם ישראל ישמש אור לגויים בהיותו דוגמא חינוכית בדאגת  הזולת והחלש.
ונמצאים אנו בימי חודש אלול-
 ראשי תיבות= איש לרעהו ומתנות לאביונים.

אכן, רמז נפלא לחודש אלול בפרשה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כתר מלוכה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
כתר מלוכה/שיר מאת: אהובה קליין.(c)


הוא זכה לכתר מלוכה
לא בחסד אלא בירושה
מהלכיו משקפים דרכי העם
כמראה המשקפת בבואת אדם.

אם ברצונו לחולל שינויים
לעולם טוב לפתוח שערים
אזי ידבק בעץ החיים
נחוש כפלדה ללא פיתויים.

יזכה לסייעתא דשמיא
כצמא השותה לרוויה
לא עוד שנאת אויבים
שלום ושלווה נופת  צופים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים-מינוי מלך-לשם מה?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת   שופטים- מינוי מלך- לשם מה? / מאת: אהובה קליין.

פרשת שופטים כוללת מגוון רחב של נושאים, אחד מהם: מינוי מלך על העם.
וכך נאמר בפרשה:"כי תבוא אל- הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וירשת וישבת בה, ואמרת: אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו, מקרב אחיך תשים עליך מלך.."
השאלות הנשאלות כאן:
שאלה א] מדוע נאמר בכפל לשון:"שום תשים עליך מלך"?
שאלה ב] מי ראוי למלוך על ישראל ומה חובותיו?
שאלה ג] מהן סמכויותיו?
שאלה ד] מהן מטרות המלוכה? ואיזה מלך משמש דוגמא טובה במקרא?
התשובה  לשאלה א: נאמר בכפל לשון:"שום תשים עליך מלך? מכאן ניתן ללמוד כי חייבת להיות רציפות  במלוכה- כשמלך נפטר מייד יקום מלך אחר תחתיו.
זוהי מצוות עשה שחלה על עם ישראל בהיותם   בארץ נחלת אבותיהם, כמו שנאמר בסנהדרין:"שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ:
1] להעמיד להם מלך.
2]להכרית זרעו של עמלק.
3]ולבנות להם בית בחירה היינו – בית מקדש.
וישנה  תשובה נוספת:[במסכת קידושין ל"ב, ע"ב] והיא: מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וההוכחה לך:"שום תשים עליך מלך"-שתהא אימתו עליך.
ומדוע ציווי זה כה חשוב? על כך עונים חז"ל שישנו חשש שהעם יזלזל במלך לאחר שנבחר, לכן חייבים לכבדו במלוא יראת הכבוד.
התשובה לשאלה ב: ראוי להיות מלך- רק  אדם מתוך עם ישראל בלבד- כפי שנאמר:"- מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו- מקרב אחיך  תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך נוכרי מאשר לא אחיך הוא.."[דברים י"ז,ט"ו]
על המלך חלים גם איסורים:אין המלך רשאי להרבות סוסים,
התורה אוסרת עליו להשיב את ישראל אל מצרים- כמו שנאמר בירושלמי סוכה[ה',א'] -זה אחד מבין שלושת המקומות בתורה, שבהם הוזהרו  לא לשוב מצרימה מהסיבה:
א] "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עד עולם:[שמות  י"ד, י"ג]
ב] "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" [דברים י"ז, ט"ו]
ג] " בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" [דברים כ"ח, ס"ח]
איסור לשוב למצרים הוא אחד מבין365 לאווין שבתורה בכל זמן ובכל עת,
לכל כל עם ישראל.
על כך יש טעם בספר החינוך והנימוק לפי ר' אהרון הלוי :
לפי שהחברה שם רעה ומושחתת - והקב"ה הוציאנו ביד חזקה להובילנו בדרך האמת - למען לא נשוב חס ושלום ונטמא בתוכם.
בנוסף: לא ירבה המלך-  נשים.
לא ירבה כסף וזהב.
עליו לכתוב ספר תורה ולהיות דבוק במצוות.
להתרחק ממידת הגאווה:"לבלתי ירום לבבו מאחיו"
על המלך להיזהר לא להידמות למלכי הגויים ועל ידי שאינו מרבה בנכסים ונשים- הוא מצליח בחסדי ה' להתרחק מהגאווה.
לפי הרמב"ם: "..כדרך שעושין שאר המלכים- אסור ואם הוסיף- לוקה[הלכ' מלכ' ג,ג]
התשובה לשאלה ג:על עניין סמכויות המלך,  יש פירוט בספר שמואל:פרק ח
אך שם במיוחד כתוב על חובות העם כלפי המלך.
 להלן כמה דוגמאות:
המלך רשאי לגייס את העם ורכושו לצורך ממלכתו,
יש לו זכות להחרים שדות וכרמים במטרה להעניק זאת לעבדיו.
לקחת מעשר מהיבול והמקנה,
 על ידי שהעם יראה את סמכויות המלך-  הדבר יגרום לו לנהוג במלך ביראת כבוד.
התשובה לשאלה ד:מטרות המלוכה:
א] להשליט סדר במדינה כדי להימנע מאנדרלמוסיה בדומה למה שהתרחש:"בימים ההם אין מלך בישראל איש  הישר בעיניו יעשה"
[שופטים כ"א,כ"ה]
ב] להיטיב עם העם ולדאוג לו- להעניק את צרכיו. וכל זה ללא בקשת תמורה מהעם.
ג]להמחיש לעם מהי מלכות שמים,אומנם מלך בשר ודם רחוק מאד ממלך מלכי המלכים, אך על ידי שמחובר לתורה והולך בדרך ה'  יש בכוחו להמחיש:
 כי מלכות הארץ-  כעין מלכות הרקיע.
ד] עליו ללכד סביבו את העם.
באשר לדוגמא טובה במקרא -למלך שמשלב בתוכו את החובות והסמכויות
ודבוק בתורה, הרי הוא:  דוד המלך אשר היה צנוע ודבק בתורה והיה מסייע לזולת,כשהיה עני מתחייב במשפט לשלם חוב ולא היה לו, דוד המלך משלם מכיסו ונותן לו  צדקה.
הזוהר הקדוש אמר: שעיני דוד המלך היו תמיד נתונות בארץ מפני יראת ה'.
מי ייתן ועם ישראל יתחזק ביראה ובמידות טובות ויהיה דבק בתורה וכך בע"ה נזכה במהרה לבוא הגאולה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 24 באוגוסט 2012

פרשת שופטים-מה הקשר לירושת הארץ?/מאמר מאת:אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שופטים- מה הקשר לירושת  הארץ?/ מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:
"שופטים ושוטרים תיתן- לך בכל-שעריך אשר ה' אלוהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק:לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא—תיקח שוחד כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים:צדק,צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך" [דברים ט"ז,ח-כ"א]
השאלות המתעוררות הן:
א] מדוע מוזכרים תחילה השופטים ורק אחר כך השוטרים- הרי היה צריך להיות ההפך?
ב] מה תפקיד השופטים ובמה חייבים  לנקוט משנה זהירות?
ג] האם במקרא ניתן למצוא דוגמאות  לשופטים מיוחדים במיוחד?
ד] מה הקשר בין ירושת הארץ לנושא המשפט?
התשובה לשאלה א]
לפי השל"ה הקדוש: כוונת התורה היא- שעל האדם מוטל התפקיד לשים שופטים ושוטרים על שערי גופו-
שערי שמיעה,שערי דיבור,שערי ראייה, שערי החוש.
עליו למנות עצמו ושני יצריו שיהיו שופטים ושוטרים על שעריו- במטרה להגיע  לתשובה אמיתית ביותר.
וחז"ל הסבירו: כי אחת הסיבות להקדמת השופטים היא מהסיבה- היות ואחד הדברים הקשים ביותר לאדם הוא:להודות על  טעויות שעשה בעבר ובהווה,כלומר– יש לו דעות מסוימות שהחזיק בהן במשך תקופה ארוכה,גם אם יוכיחו לו בעליל כי הוא טועה,יתקשה לחזור בו מדרכו.
הנה כמה דוגמאות:
1] לאחר שנשרפה העיר יריחו, השביע יהושע בן-נון את עם ישראל:"ארור האיש לפני ה' אשר יקום ויבנה את העיר הזאת את יריחו בבכורו יסדנה ובצערו יציב דלתיה?" [יהושע ו, כ"ו]
זו הייתה אזהרה קשה ביותר לאיש אשר יעז לבנות את יריחו מחדש, יאלץ לקבור את בניו בזה אחר זה.
אחרי כמה דורות קם חיאל בית האלי שבנה ביריחו ואכן בניו מתו בזה אחר זה ובכל זאת לא רצה להודות על טעותו.
2] נביא השקר, חנניה בן-עזור –ניסה להסית את העם נגד ירמיהו ולמנוע בעדם לחזור בתשובה.
ירמיהו הנביא ניבא עליו כי עוד ימות באותה שנה ואכן חנניה חלה במחלה קשה ונפטר בראש השנה- כפי שירמיהו  ניבא .
טרם מותו חנניה ציווה על בניו לקוברו לאחר ראש השנה כדי שיעלימו את מיתתו.
ניתן להסיק:  כי אדם חייב להיות שופט של עצמו ולהודות בטעויות ומכאן ואילך להשתנות.ולאחר שפיטה זו עליו להיות שוטר של עצמו  כדי שיכפה עליו את השינוי המתבקש.
תשובה לשאלה ב]
תפקיד השופט: להכריע בבתי משפט בסכסוך בין הצדדים, או להכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד הנאשם.
עליו להיזהר לא לקחת שוחד- כי הדבר מעוור עיניי חכמים ומסלף  דברי צדיקים,לא להפלות בין אדם לאדם,לנהוג בצדק וביושר , להיות  מתון בדין[כפי שכתוב במסכת אבות]
התשובה לשאלה ג]
במקרא אכן יש דוגמאות של שופטים מיוחדים.
דבורה הנביאה והשופטת :"ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית- אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט"
 [שופטים ד,ד- ו] וחז"ל אומרים שהיא הייתה צנועה במיוחד לכן ישבה בצל התומר כדי  לא להתערבב עם קהל הגברים.
דוגמא נוספת: שמשון הגיבור כפי שמתואר בתנ"ך:
"ותלד האישה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו ה' ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול:"[שופטים י"ג,כ"ד- כ"ה]
שמשון היה ידוע כדמות רבת ניגודים,שופט,גיבור,נזיר, מעורב בנשים פלשתיות על ידי נשותיו.
חז"ל מצד אחד מבקרים את שמשון על רדיפתו את  הנשים:"שמשון  הלך אחר עיניו לפיכך נקרו הפלשתים את עיניו"[משנה מסכת סוטה,פרק א,משנה ח]
אבל, בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק י] מסבירים: כי שמו בא על שם אלוקים וזאת על סמך הפסוק:"כי שמש ומגן אלוהים" [תהלים פ"ד,י"ב] היה שופט בצדק את העם בדומה לקב"ה ולעולם לא  דרש טובת הנאה לעצמו.
התשובה לשאלה ד]
מעניין שישנו קשר בין נושא המשפט לבין ירושת הארץ והסיבה היא:ארץ ישראל שונה מכל הארצות, ארץ הידועה כקדושה במיוחד כמו שנאמר:"ארץ אשר- ה' אלוהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א,י"ב]
ואם נדמה זאת  בצורה ציורית- הר ארצנו- ארץ זבת חלב ודבש- היא כארמון שבו הכול חייבים להתנהג בכבוד מיוחד- על פי כל החוקים בהתאם לדרישות המלכות.
והעם עצמו גם בדרגה רוחנית גבוהה כמו שנאמר:"כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על- פני האדמה" [דברים י"ד,ב]
הארץ מכוח  קדושתה המיוחדת אינה מסוגלת לשאת דברים הנעשים בניגוד לתורה ומצוותיה.
כמו שניתן לקרוא בכתובים:"ולא תקיא הארץ אתכם"[ויקרא י"ח, כ"ח].או:"ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה"[שם י"ח,כ"ה]
ויש בה גם סגולות מיוחדות שלא ניתן  למוצאן בשום מקום אחר,סגולה לתורה,יראה ולחוכמה ועוד.
לכן תפקידם של השופטים והשוטרים לדאוג שארץ ישראל תתנהל ברוח התורה-כלומר  משפט צדק ואהבה בין איש לרעהו.
לכן החיים חייבים להתנהל בתוכה על ידי אמת וצדק, כי ללא משפט, לא ניתן לקיים חיים תקינים בארץ ישראל.
יהי רצון שהחיים בארצנו  המיוחדת -יתנהלו ברוח התורה הקדושה ותתקבל תפילתנו:
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה"
הכוונה שהשופטים ישפטו בצדק  תמיד-ממש כבימים הראשונים לתפקידם.
ובע"ה נזכה בקרוב לגאולה שלמה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מלך/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מלך / שיר מאת: אהובה קליין (c)

מלך בשר ודם
נשמתו צחורה כמן
התורה נר לרגליו
עמו בבת עיניו.

כרחוק מזרח ממערב
ירחק מכסף וזהב
יציית לחוקים ומשפטים
ימעט בסוסים ופרשים.

הכול יחפצו לחסות בצילו
לרוות צימאונם מבאר חוכמתו
ביודעם כי שליח אלוקים
יסלול לבקשתם מסלול חיים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 23 באוגוסט 2012

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שום תשים עליך מלך" /ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"שום תשים עליך מלך...והיה כשבתו על כיסא ממלכתו,וכתב לו את-משנה התורה הזאת על-ספר מלפני הכוהנים הלווים:
והייתה עמו וקרא בו כל- ימי חייו,למען ילמד ליראה את-ה' אלוקיו,לשמור את-כל- דברי התורה הזאת ואת-החוקים האלה לעשותם" [דברים,ט"ו-כ]
הטכניקה: שמן על בד.
jaj4eyn2k2rd5f6zzrtt.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר