יום חמישי, 31 במאי 2012

ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"...מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וכל---משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל...כל ימי נדר נזרו תער לא-יעבור על ראשו...."[במדבר ו,ב-ט]
הטכניקה:שמן על בד.s7fd3aquq6ztxibp85ra.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא-האם להיות נזיר זו מעלה ,או חטא?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נשא- האם להיות נזיר זו מעלה, או חטא?
מאמר מאת:  אהובה קליין.

נושא הנזיר מוזכר בפרשה בפסוקים הבאים:
"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר- להזיר לה": מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל: כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל:כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על –ראשו עד—מלאות הימים אשר— יזיר לה' קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבוא..."
[במדבר ו,א-ז]
ובהמשך נאמר:"וזאת תורת הנזיר ביום מלאות ימי נזרו יביא אותו אל- פתח אוהל מועד והקריב את קורבנו לה' כבש בן-שנתו תמים אחד לעולה וכיבשה אחת בת שנתה.." [שם ו, י"ג- י"ד]
השאלה הנשאלת היא:האם להיות נזיר הוא דבר קדוש, או יש בכך חטא?
מעניין כי מצד אחד התורה קוראת לנזיר:"כי נזר אלוקיו על ראשו" [שם ר,ז] והאבן עזרא מפרש זאת:"שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו", אך מנגד ניתן לראות כי התורה מצווה על הנזיר להביא קורבן חטאת ביום מלאות ימי נזרו?
גם בגמרא התנאים נחלקו בעניין : ממבט אחד – חטא ומנגד- קדושה:
"אמר שמואל, כל היושב בתענית נקרא חוטא,סבר כי האי תנא דתניא"
רבי אליעזר הקפר ברבי אומר:מה תלמוד לומר:" וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"[במדבר ו,י"א]- וכי באיזה נפש חטא?- אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים קל וחומר: ומה זה שציער עצמו, אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר- על אחת כמה וכמה.
רבי אליעזר אומר: נקרא קדוש שנאמר:"קדוש יהיה פרע שער ראשו" [שם ר,ה] ומה זה שלא ציער עצמו, אלא מדבר אחד נקרא "קדוש"
המצער עצמו מכל דבר ודבר- על אחת כמה וכמה.
[מסכת תענית [דף י"א]
גם הרמב"ם אומר שני דברים מנוגדים:
ב"מורה נבוכים" הוא כותב:"וטעם נזירות מבואר מאד, והוא הפרישות מן היין, אשר הפסיד מן הראשונים והאחרונים וכו' כי הנשמר ממנו נקרא קדוש והושם במדרגות כהן גדול בקדושה עד שלא יטמא אפילו לאביו ולאימו,
כמוהו: זאת גדולה- מפני שפירש מן היין"[חלק שלישי פרק מ"ח]
לעומת זאת ב"יד החזקה" [הלכות דעות פ"ג ה"א]
"שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאווה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יישא אישה ולא יישב בדירה נאה ולא ילבש לבוש נאה,אלא השק והצמר הקשה  וכיו"ב כגון כהני עכו"ם-גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה, המהלך בדרך זו נקרא חוטא וכר' ואסרו חכמים וכו'"
וכדי ליישב את הסתירה ,התשובה היא : ישנן שתי דרכים לעבוד את ה':
דרך א] היא דרך של פרישות, האדם מחליט להינזר מכל תענוגי העולם הזה -ובדרך הזאת הוא יכול לטהר ולקדש את עצמו וכך לעבוד את ה' ללא הפרעות.
דרך ב] שבה ה' חפץ -   היא להשתמש בכל הכלים שהקב"ה נתן ללא פרישות- אך בתנאי שינצל זאת בקדושה למטרות רוחניות.
האוכל  ישמש אותו לחזק את גופו- על מנת שיוכל לעבוד את ה'
 וביתו הנאה יעניק לו שלווה ומרגוע כדי שיוכל לעבוד את ה' בנחת -  וזוהי החוכמה האמיתית בעבודת ה'.
רעיון זה מתבטא גם בברכת הכוהנים בסיום הברכה:
"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"
ברגע שמוסיפים את ברכת ה' על כל הדברים הגשמים הרי אין פסול בכל הנכסים שנועדו להיות רוחניים.
יהי רצון ונשכיל לעבוד את ה' מתוך אמונה חזקה ונשתמש בכל  הכלים הגשמיים לעבודת ה'.
וכל זאת מתוך שמחה טהורה, כמו שנאמר:"עבדו את ה' בשמחה.." [תהלים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 30 במאי 2012

מסירות נפש/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מסירות נפש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מסירות נפש ערך עליון
ביטול העצמי מתוך רצון
אינה טבועה באדם מלידה
אלא תוצר עמל ויגיעה.

דוגמת אברהם אבי האומה
חרף נפשו התגייס למלחמה
הציל  בעוז בן אחיו
בחסדי ה' אותו השיב.

יעקב תם יושב אוהלים
אצל לבן עבד שנים
ימים כלילות התייסר
למען השגת רחל.

משה גדול המנהיגים
על כתפו שק מרורים
נאבק  כארי למען ישראל
הוציאם לחירות מכור ברזל.

הנשיאים נרתמו לחנוכת המשכן
בעגלות עמוסות לב נאמן
מסירותם זרמה  כמים בעצמותיהם
שמחתם כזרקור האירה דרכיהם.

הערה: השיר בהשראת פרשת נשא.[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 במאי 2012

פרשת נשא-מסירות נפש בפרשה-כיצד?/ מאמר מאת:אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נשא- מסירות נפש בפרשה-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין
פרשת נשוא הגדולה בפרשיות התורה, כוללת את הפרק הארוך ביותר:פרק ז-
הסיבה לאריכות הפרק היא: פירוט המתנות שהביאו הנשיאים לחנוכת המשכן.
וכך התורה מתחילה לפרט את אשר הביאו הנשיאים:
"ויהי ביום כלות משה להקים את—המשכן וימשח אותו ויקדש אותו ואת כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אותם:ויקריבו  נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים: ויביאו את קורבנם לפני ה' שש –עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על-שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן:ויאמר ה' אל משה לאמור:קח מאיתם והיו לעבוד את—עבודת אוהל מועד ונתת אותם אל הלויים איש כפי עבודתו וייקח משה את העגלות ואת-הבקר וייתן אותם אל –הלויים.."
ובהמשך התורה מפרטת מה הביא כל אחד:"ויהי המקריב ביום הראשון את-קורבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה וקורבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בשמן מנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת: פר אחד בן בקר איל......."ביום השני הקריב נתנאל בן-צוער נשיא יששכר.."
השאלות הן:
א] מדוע התורה מפרטת באריכות מה הביא כל נשיא,בזמן שכולם הביאו אותה מתנה?
ב] מדוע התורה אינה מכנה את נחשון בשם:" נשיא" כדוגמת שאר הנשיאים?
ג] מה הן עגלות צב?
ד] היכן מוצאים אנו בתנ"ך דוגמאות למסירות נפש בקרב אנשים?
התשובה לשאלה א]
לפי דעת חז"ל ,למרות שכל נשיא הביא אותו דבר,הרי כל אחד מהם כיוון בליבו ופנימיותו באופן שונה.
ולפי דעת הרמב"ן:הפירוט בא כדי לחלוק כבוד ליראיו כמו שנאמר:"מכבדי אכבד"
לפי:"בעל אבני שהם": למרות שכל נשיא הקריב אותו תוכן,הרי מבחינה פנימית כל אחד היה שונה מחברו במדרגתו הרוחנית.
הכוונות היו ייחודיות לכל נשיא באופן נפרד-איש,איש לפי מעלתו הייחודית.
לפי אברבנאל כוונותיהם של הנשיאים היו בהתאם לצרכיו של כל שבט ושבט.
לעניות דעתי: עניין המתנות מפורט מהסיבה:כל המתנות שהביאו הנשיאים -הייתה מסירות נפש אחת גדולה-מהטעמים הבאים:
1]ההוכחה לכך שהם הביאו את נדבתם במו ידיהם ולא  בקשו ממשרתיהם להנהיג את העגלות ולכן כאשר ה' ראה כי משה מהסס לקבל את  המתנות,אמר לו:"קח מאיתם"
כלומר- קח את מה שהם טרחו והביאו בכוחות עצמם.
2] הנשיאים,בהביאם את העגלות עם המתנות,כוונתם הייתה  להעבירם ללויים כדי שלא יצטרכו לסחוב את  חלקי המשכן על כתפיהם- במטרה להקל עליהם.
אך ,הלויים חששו מכך שמעתה לא יישאו בעצמם את חלקי המשכן,ורק כאשר  משה היה משכנעם  בציווי ה', כי עליו לקחת את עגלות מהנשיאים,הם נענו לכך.
למעשה זו הייתה יוזמת הנשיאים, לא ציווי ה',וכאשר ה' ראה זאת,העריך את נתינתם מאד ופקד על משה לקחת את נדבתם וקרא לכך בשם:"קורבן".
התשובה לשאלה ב]
לדעת חז"ל : נחשון היה מיוחד בהשוואה לשאר הנשיאים בכך ששמו הלך  לפניו,בזמן קריעת ים סוף  היה הראשון שקפץ לתוך המים,
לכן: השם  נחשון עולה על כל תואר והרי שמו של אדם הוא מהותו,
ואני  משערת כי נחשון-היה נחוש בדעתו לזנק למים.[ יש לכך רמז בשמו]
לפי פירוש בעל ה"חיזקוני" לא צוין התואר:"נשיא" ליד שמו מהסיבה:
כדי שלא יתגאה על כך שזכה להביא קורבנו  בחנוכת המזבח לפני שאר הנשיאים.
התשובה לשאלה ג]
"עגלות צב" לפי דברי רש"י:
עגלות מחופות  ומכוסות.
לפי ריב"ש: עגלות כבדות במיוחד שנוסעות באופן איטי- בגלל כובד משקלן כפי שהצב איטי  בתנועתו.
לפי דעת ה"חיזקוני"- הכוונה לעגלות צבאיות, עגלות שניתן היה להשתמש בהן גם בזמן מלחמה.
התשובה לשאלה ד]
בתנ"ד ניתן  למצוא  דוגמאות למעשים שנבעו מתוך מסירות נפש:
אברהם אבינו: הצטיין בתכונה זו וזאת ניתן לראות בכמה מקרים במקרא.
*כאשר ה' רצה להעניש את סדום ועמורה,כמה התחנן והתפלל לה' כדי שאולי בזכות כמה  צדיקים ניתן  יהיה לבטל את הגזרה.
*כאשר לוט נלקח בשבי המלכים, נאמר על אברהם:
"וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף עד דן...וישב את כל הרכוש וגם את- לוט אחיו ורכושו השיב וגם את  הנשים ואת העם"[בראשית  י"ד,י"ד-י"ז]
וכמובן כל אשר התרחש  בסיפור עקדת יצחק מוכיח עד כמה אברהם  חרף נפשו למען האמונה באלוקים ולמען הזולת.
יעקב: עבד שנים אצל לבן, ולמרות זאת הצליח לקיים תרי"ג מצוות ועבד שבע שנים נוספות למען רחל.
את כל מה שעבר עליו סיפר יעקב לרחל ולאה:"ואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי והחליף את- משכורתי עשרת מונים ולא נתנו אלוהים להרע עימדי"
[בראשית  ל"א,ן-ז]
משה: כמה פעמים הלך אל פרעה  לשכנעו שישחרר את עם ישראל ממצרים,ופעמים רבות היה מתפלל למען העם וכל זה במסירות נפש גדולה.
לסיכום:
מסירות הנפש ניכרת היטב אצל הנשיאים המשתתפים בחנוכת המשכן , הדבר  מוכח מכוח רצונם להקל על הלווים במשא חלקי המשכן ומיוזמתם להביא את עגלות הצב בעצמם ללא כוח עזר.
תכונה נעלה זו מתגלה גם אצל אישים נוספים במקרא: אברהם,יעקב,משה וגם הנשיאים.
וכמובן שיש דוגמאות נוספות רבות לכך בתנ"ך שלא הוזכרו במאמר זה.
מי ייתן ועם ישראל יאמץ תכונה זו בקיום מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לרעהו ובכך יתרום,בחסדי ה', לזירוז הגאולה בפרט ובכלל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/חנוכת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים: ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על-שני הנשיאים..." [במדבר  ז,ב-ג]
הטכניקה: שמן על בד.4acfgmnfqosaslu6k0v1.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הנשיאים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הנשיאים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

הנשיאים  פוסעים  במעלה ההר
בלב נרגש חוש  נמהר
כאיילים העורגים לאפיקי מים
כן נפשם תערוג  לשמים.

בנשמותיהם מתנגנת נגינה
צליליה והדיה אמונה
עצמותיהם תאמרנה שירה
כנהר  עולה על גדותיו הודיה.

ענני כבוד מעל המשכן
יקדמו פניהם והקורבן
אורות זוהרים יחללו
בצרור ברכות יהללו.

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת נשא[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 28 במאי 2012

פרשת נשא-חנוכת המזבח כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נשא- חנוכת המזבח כיצד? מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו- מופיע סיקור נרחב על הבאת המתנות על ידי הנשיאים לחנוכת המזבח, וכך נאמר בלשון הכתובים:
"ויהי ביום כלות משה להקים המשכן:  וימשח אותו ויקדש אותו... ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם- הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושנים עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן..." [במדבר ז, א- ג]
תוך כדי עיון בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:
שאלה ראשונה :מי היו אותם נשיאים?
התשובה לכך: א] לפי פשוטו: הם היו אנשים שנבחרו על ידי בני שבטיהם ועמדו בראש השבטים בעת איסוף התרומות למשכן.
ב] לפי המדרש: היו אלה שוטרי ישראל מזמן תקופת עבדות מצרים- שחסו על אחיהם בדבר השלמת מכסת הלבנים- ולכן עלה בזכותם להגיע לדרגת הנשיאים.
שאלה שנייה: מדוע התורה מפרטת את מתנות הנשיאים באופן כה נרחב, הרי אפשר היה לקצר בכך?
על כך עונים חז"ל: אין התורה מפרטת את הדברים ללא  סיבה, אלה המטרה: ללמדנו, שאף אחד מהנשיאים לא חיקה את רעהו, ולמרות שנראה אותו סדר מתנות אצל כולם- הרי כל נשיא הקריב באופן נפרד בכוונה מיוחדת, פנימית ומקורית משלו.
שאלה שלישית: מדוע הנשיאים  התנדבו אחרונים בהבאתם את הקורבנות?
על כך עונה רש"י: הם חיכו לראות מה הציבור יתנדב להביא ומה שיחסר הם ישלימו.
שאלה רביעית: האם הנשיאים פעלו לפי כל הכללים והציוויים?
התשובה לדעת חז"ל:הנשיאים נהגו- "שלא כהוגן" כגון: שכל אחד מהם הקטיר קטורת והרי ידוע שהיחיד אינו מתנדב בהקטרת קטורת, כל יחיד הקריב חטאת למרות שלא חטא, וידוע, שאין זה מקובל שהיחיד מביא  חטאת, אלא אם כן נודע שחטא. בנוסף לכך-  אחד מהנשיאים הקריב גם בשבת?
על כך אומרים חז"ל: שהתורה באה ללמדנו:" כמה קרבן הנשיאים חביב לפני הקב"ה", מתברר שהייתה - הוראת שעה מיוחדת- בהתאם לכך הם היו רשאים להקריב קורבנם באופן מיוחד וחריג זה.
לפי מה שמתברר בתנ"ך- גם לעתיד לבוא – בזמן בית שלישי, זמן גאולתנו, בע"ה-
תהיה הוראת שעה ועל כך מדבר הנביא יחזקאל:
" שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום,ופר בן בקר  ואיל מן  הצאן תמימים יעשו..." [יחזקאל מ"ג, כ"ה- כ"ז]
הרמב"ם בהלכות מעשה הקורבנות [פ"ב, הי"ד ט"ו] אומר: הכוונה בפסוקים אלה-  לימות המשיח כשיבנה בית המקדש השלישי.
שאלה חמישית: מדוע נחשון איננו מכונה "נשיא"-  כשאר הנשיאים, הר הוא נכלל ברשימת הנשיאים?
על כך עונה: רבי חזקיה בן מנוח, בעל ה"חיזקוני" : כדי שלא יתגאה שהיה ראשון מבין כל הנשיאים שהביא קורבן.
לפי דעתו של :"אור החיים":  השמטת התואר-"נשיא יהודה" באה להדגיש את ענוותנותו של נחשון שלא היה מחשיב עצמו כנשיא, אלא מפשוטי השבט.
שאלה שישית: האם יש משמעות מיוחדת לך - שכל אחד מהנשיאים הביא:"כף אחת , עשרה זהב מלאה קטורת" ? [במדבר ז,י"ד]
על כך עונה ר' שמחה  בונים מפשיסחה:"כף אחת" = היא כפיפה אחת שיהודי מכופף עצמו לפני ה' שווה- " עשרה זהב"- הרבה מאד- כי בכך מגיע לתכונת הענווה  וצניעות ואין מידה גדולה מזו.
יהי רצון שדברי יחזקאל הנביא יתגשמו במהרה
ועם ישראל יזכה לבניין בית שלישי ולגאולה שלמה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר