יום שישי, 20 באפריל 2012

ציורי תנ"ך/ שמשון ודלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כוחך גדול...." [שופטים ט"ז,ו]

הטכניקה: שמן על בד.zijsga7v641arn90av3x.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 15 באפריל 2012

פרשת שמיני/ מאין לנו כי יש להיזהר מאנשים צבועים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שמיני/ מאין לנו כי יש להיזהר מאנשים צבועים?
/ מאת: אהובה קליין.
בפרשת  שמיני התורה מזהירה את עם ישראל לא לאכול בעלי חיים ועופות טמאים, וכך התורה פותחת את הנושא:
"וידבר ה' אל- משה ואל אהרון לאמור אליהם: דברו אל בני –ישראל לאמור: זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה,אותה תאכלו:
אך את-זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה:
 את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס, טמא הוא לכם .
ואת השפן כי- מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס,טמא הוא לכם.
 ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה,טמאה היא לכם.
 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושוסע שסע פרסה והוא גרה לא-יגר,טמא הוא לכם: מבשרם לא  תאכלו ובנבלתם לא תגעו,טמאים הם לכם".
[ויקרא י"א,ד-ט]
המתבונן בפסוקים אלה , מגלה כמה דברים הראויים לתשומת לב ותהיות:
א] מדוע התורה מזכירה בבעלי החיים: הגמל, הארנבת, השפן,החזיר -תחילה את סימני הטהרה שלהם,טרם יוזכרו סימני טומאתם?
מדובר כאן בבעלי חיים טמאים,היינו מצפים שתחילה התורה תתאר את סימני הטומאה שלהם.
ב] מה הסיבה לכך שסימני הטומאה של בעלי חיים:הגמל, השפן והארנבת- מובאים בזה אחר זה  בשלושת הזמנים של הפועל: הווה, עבר ועתיד?
בגמל נאמר:"ופרסה איננו מפריס"
 בשפן נאמר:"ופרסה לא יפריס"
 ובארנבת נאמר:"ופרסה לא הפריסה"
התשובה לשאלה א]
רבי  שלמה אפרים מלונצ'יץ בספרו:"כלי יקר"- מסביר כי התורה אכן מזכירה תחילה את סימני טהרתם של בעלי חיים אלה,מפני שסימני טהרה אלה מוסיפים טומאה על טומאתם,כדוגמת עשיו שנהגו להגיד עליו שדומה הוא לחזיר המציג את טלפיו כאילו הוא כשר, אך למעשה, אין הדבר העיד על פנימיותו -שהרי כולו היה  מרמה ועושק בתוכו- דבר זה מעיד על התנהגותם של אנשים צבועים שאין חיצוניותם, או התנהגותם כלפי חוץ  משקפת  את המתרחש בפנימיותם- אנשים מסוג זה הם גרועים יותר מהרשעים- המשקפים כלפי הסביבה את רשעותם הפנימית ופיהם וליבם שווים.
לכן התורה פותחת דווקא בסימני הטהרה של בעלי חיים טמאים אלה- כדי שלא נלך שולל אחר סימני הטהרה שלהם ובו בזמן- חס ושלום נתעלם מסימני הטומאה שהם נושאים עימם, ומכאן המסקנה שיש להיזהר ממקרים מסוג זה- היינו- הצביעות  גם בחברה האנושית כולה ,זוהי מידה המהווה סכנה גדולה.
התשובה  לשאלה ב]
הרב  ניסנבוים[מקבוצת אבות הציונות הדתית] מביא הסבר מעניין:
לפי דעתו שלושת הזמנים : הווה, עבר ועתיד- המופיעים בבעלי חיים טמאים אלה בסימני טומאתם הם מהסיבה: כי עלינו ללמוד שאם אדם מסוים חטא ועשה מעשים המטילים דופי בשמו הטוב,אל לנו למהר ולשפוט אותו בהווה, אלא ,עלינו להתחשב גם בעברו הטוב ,אם אכן היה כזה, ולהביט גם אל עבר עתידו,
ואין צורך להתייאש ולפסול את האדם ולדון אותו לכף חובה בלבד.
אך לאחר התבוננות בכל תקופות חייו,אם נראה שהוא אדם שלילי לחלוטין, לא תהיה ברירה, אלא להאשימו ול"טמאו" למען לא יפיל ברשתו אנשים תמימים וטובים.
לסכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי בדומה לבעלי חיים שהם טמאים לאכילה למרות שיש בהם מעט סימני טהרה, יש להיזהר על מנת לא  לאוכלם  מתוך אי התבוננות מספקת בכל הסימנים.
בדומה לכך עלינו להיות זהירים מבני אדם-  אשר התנהגותם מזכירה בעלי חיים אלה. כלפי חוץ מנסים לפתות את החברה במילים יפות ובהבטחות שווא,כלפי פנים הם זוממים תוכניות מכשילות. אלה אנשים צבועים וטוב נעשה אם נתרחק מחברתם שעה אחת קודם, לפי שהם מהווים  סכנה לחברה.
דוגמאות לכך מוצאים אנו בתנ"ך:
עשיו- ניסה לקנות את לב אביו- יצחק - בשאלות ,כביכול תמימות ,דוגמת השאלה: איך מעשרים מלח?
אך, באופיו הפנימי היה רשע ודיבר בלשון גסה ,כאשר פנה אל אביו  בעודו מביא לו ציד מהשדה אמר:"יקום אבי" ולא דיבר בלשון רכה כאחיו יעקב.
דוגמא נוספת בתנ"ך:
דלילה -שניסתה  בצביעותה להפיל ברשתה את שמשון הגיבור ובסופו של דבר עלה בידה לעשות כן.
לבן הארמי- ששמו מרמז על צביעותו- רמאי[אותן אותיות בשינוי  מקום]
רימה את יעקב כמה פעמים.
בנוסף מלמדת אותנו התורה כיצד להתייחס גם לאנשים שיש כנגדם חשדות על מעשים פסולים שעשו , עלינו לכבדם בהתחשבות מהלך חייהם- בעבר, הווה ועתיד.
בפרק זה התורה מלמדת  כיצד להתייחס אל בני אדם צבועים, או  כאלה החוטאים.
 על כן ,התורה היא מלשון הוראה, ובחוכמה ננהג אם נקיים את המצוות הלכה למעשה ,הדבר יתרום לחיים איכותיים יותר.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ואהרון מנהיגים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
משה ואהרון מנהיגים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

משה ואהרון מנהיגים
בכתר אחד משמשים
נבחרי אלוקים
ללא תככים.

ממעטים עצמם כלבנה
מאירים לישראל כחמה
נר  תמיד נשמתם
אהבת העם נחלתם.

יברכום בנשיאת כפיים
כבוד ה' ירד משמים
יאיר פני  המתברכים
בצל השכינה  מסוככים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון ממברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויבוא משה ואהרון אל- אוהל מועד ויצאו ויברכו את- העם, וירא כבוד- ה' אל- כל- העם"[ויקרא ט,כ"ג]
הטכניקה: שמן על בד.c9yf6git0m2f652d1u5x.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 באפריל 2012

פרשת שמיני- במה ברכו משה ואהרון את העם..?מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת  שמיני- במה ברכו  משה ואהרון- את ישראל ,מה מקור עוצמת הברכות?
 מאת:אהובה קליין.

בפרשת שמיני פוגשים  אנו  בברכתם של משה ואהרון את עם ישראל
וכך התורה מתארת את המאורע:
"ויישא אהרון את ידו אל העם ויברכם ,.... ויבוא משה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם,וירא כבוד ה' אל- כל העם"
השאלות המתעוררות הן:
א] באיזו  ברכה ברך אהרון את ישראל?
ב] באיזו ברכה ברכו אהרון ומשה- יחדיו את העם?
ב] מה מקור העוצמה של הברכה?
ד] היכן מצאנו דוגמאות לברכות במקרא?
התשובה  לשאלה א]
לפי רש"י:הכוונה לברכת כוהנים:"יברכך ה' וישמרך.."
לפי הרמב"ן:"פרשת דבר אל אהרון ואל בניו לאמור: כה  תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך.." - הפסוק מופיע בחומש במדבר והדבר נאמר בסמוך לסיום  הקמת המשכן, לפיכך סמיכות הנושאים- "נשיאת כפיים" ו"הקמת המשכן" שבפרשת נשא מוכיחה את הקשר ביניהם, מכאן, שברכת אהרון בפרשת שמיני-  היא הברכה המופיע בפרשת נשא[חומש במדבר]כלומר- ברכת כוהנים.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י : הברכה שברכו משה ואהרון יחדיו היא:
"ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידנו כוננה  עלינו ומעשה ידינו כוננהו"[תהילים צ,י"ז]
מטרת ברכה זו הייתה : להשרות על עם ישראל את השכינה במעשה ידיהם מהסיבה :שבכל  שמונת ימי המילואים שהעמיד משה את המשכן והיה גם מפרק אותו – לא שרתה בו השכינה, ובני ישראל היו מתביישים ומתלוננים בפני משה: משה בשביל מה טרחנו כל כך הרבה למען המשכן, הרי עשינו זאת כדי שיתכפר לנו- חטא העגל, לפיכך אמר להם :עליכם לבצע את מה שה' ציווה אתכם וכבוד ה' יראה לכם, אהרון חשוב ממני ועל ידי עבודת הקורבנות שבו יעסוק במשכן- תשרה השכינה עליכם ותדעו כי ה' בחר בו .
לפי פירוש אור החיים: היו צריכים משה ואהרון לברך יחדיו את עם ישראל:כי טובים השניים מן האחד, כמו כן יש כאן שתי מדרגות: כהונה ולוויה- שהם חסד וגבורה.
התשובה לשאלה ג]
מקור העוצמה של הברכה - באה מכוון הקב"ה ויש קשר בינה ובין ברכת הצדיק, כמו שנאמר:"צדיק גוזר והקב"ה מקיים"
פסוק זה מקורו בספר איוב:"ותיגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור"- הכוונה שבכל דור יש צדיקים שה' שומע לתפילתם.
כלומר כדי שהברכה תתקיים חייב להיות קשר בין המברך - שהוא אדם בעל מידות ובין הקב"ה .
ואכן אהרון ומשה היו מנהיגי העם , אישים בעלי שיעור קומה:
משה גדול הנביאים , הרמב"ם אומר :"שאין הנבואה שורה אלא על חכם גיבור עשיר ועניו " ולהגדרה זו ראוי משה.
משה  היה בעל מידות רוחניות גבוהות:בעל אמונה באלוקים, יושר, אמיץ לב- הוא הציל את האיש העברי מיד הנוגש המצרי והציל את בנות יתרו מיד הרועים.
שירת את עם ישראל בנאמנות  ובמסירות נפש ,היה עומד לפני פרעה- מלך מצרים פעמים רבות כדי לשכנעו בהוצאת עם ישראל -ממצרים.אהרון אחיו היה לו לעזר בדיבור- לפי שמשה היה כבד פה וכבד לשון.
אהרון הראשון בכוהנים והאח הבכור של משה ומרים- כל הכוהנים הם צאצאיו, מעולם לא קינא במשה, חז"ל מציינים זאת בפירוש:"וראך ושמח ליבו" [שמות רבה, ג,י"ז]
במסכת אבות נאמר עליו:"הלל אומר: הווי מתלמידיו של אהרון אוהב
שלום ורודף שלום , אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"[אבות א, י"ב]
במלאכי[ב ה-ז]:"בשלום ובמישור הלך איתי"
לכן מיד בתום ברכתם של משה ואהרון- הכתוב מציין:"וירא כבוד ה' אל העם" [ויקרא ט, כ"ג]
התשובה לשאלה ד]
אנו מוצאים  דוגמאות לברכות במקרא, הנה כמה מהן:
יעקב בפגישתו עם  עשו, כאשר בא לקראתו עם צבא שלם אומר לו:"קח נא את ברכתי אשר הובאתי לך כי חנני אלוקים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח" [בראשית ל"ג, י"א]
כאן הברכה היא במשמעות מתנה.
יצחק מברך את עשו ויעקב- בניו.
יעקב מברך את נכדיו[ בראשית כ"ז],
יעקב מברך את בניו טרם מותו.
דוד מברך את העם:"ויכל דוד מהעלות העולה  והשלמים ויברך את העם בשם ה' צבאות" [שמואל-ב,ר,י"ח]
משה מברך את העם טרם מותו:"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני- ישראל לפני מותו.." [דברים ל"ג]
שלמה מברך את העם:"ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפילה והתחינה הזאת קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו וכפיו פרושות השמים ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמור: ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל...."[מלכים-א  ח, נ"ה- ס"ב]
לסכום, מתוך כל האמור לעיל לומדים אנו מה ערכה של הברכה.
יהי רצון והברכה תשרה על עם ישראל תמיד ובע"ה  נצפה לגאולה קרובה במהרה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מאכלים אסורים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מאכלים אסורים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישראל נבחרי אלוקים
ממאכלים אסורים מתרחקים
איש,איש נפשו ישמור
כשמן זית זך טהור.

יתנזר מגדי בחלב אימו
נשמה מאירה מנת חלקו
מוחו  ישליט על ליבו
כמלך היושב בראש ממלכתו.

הילתו תגדל ותאדיר
עולמו הרוחני יעשיר
כוורד הפורח בבוסתנים
יפרח ויעלה בערכים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש  ויקרא].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים לעומת טמאים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"..דברו אל- בני ישראל לאמור: זאת החיה אשר תאכלו מכל בהמה אשר על- הארץ..." [ויקרא י"א,ב]

הטכניקה: שמן על בד.vhpy8tebvtmlop7vgvfc.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר