יום ראשון, 15 באפריל 2012

משה ואהרון מנהיגים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
משה ואהרון מנהיגים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

משה ואהרון מנהיגים
בכתר אחד משמשים
נבחרי אלוקים
ללא תככים.

ממעטים עצמם כלבנה
מאירים לישראל כחמה
נר  תמיד נשמתם
אהבת העם נחלתם.

יברכום בנשיאת כפיים
כבוד ה' ירד משמים
יאיר פני  המתברכים
בצל השכינה  מסוככים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון ממברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויבוא משה ואהרון אל- אוהל מועד ויצאו ויברכו את- העם, וירא כבוד- ה' אל- כל- העם"[ויקרא ט,כ"ג]
הטכניקה: שמן על בד.c9yf6git0m2f652d1u5x.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 באפריל 2012

פרשת שמיני- במה ברכו משה ואהרון את העם..?מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת  שמיני- במה ברכו  משה ואהרון- את ישראל ,מה מקור עוצמת הברכות?
 מאת:אהובה קליין.

בפרשת שמיני פוגשים  אנו  בברכתם של משה ואהרון את עם ישראל
וכך התורה מתארת את המאורע:
"ויישא אהרון את ידו אל העם ויברכם ,.... ויבוא משה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם,וירא כבוד ה' אל- כל העם"
השאלות המתעוררות הן:
א] באיזו  ברכה ברך אהרון את ישראל?
ב] באיזו ברכה ברכו אהרון ומשה- יחדיו את העם?
ב] מה מקור העוצמה של הברכה?
ד] היכן מצאנו דוגמאות לברכות במקרא?
התשובה  לשאלה א]
לפי רש"י:הכוונה לברכת כוהנים:"יברכך ה' וישמרך.."
לפי הרמב"ן:"פרשת דבר אל אהרון ואל בניו לאמור: כה  תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך.." - הפסוק מופיע בחומש במדבר והדבר נאמר בסמוך לסיום  הקמת המשכן, לפיכך סמיכות הנושאים- "נשיאת כפיים" ו"הקמת המשכן" שבפרשת נשא מוכיחה את הקשר ביניהם, מכאן, שברכת אהרון בפרשת שמיני-  היא הברכה המופיע בפרשת נשא[חומש במדבר]כלומר- ברכת כוהנים.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י : הברכה שברכו משה ואהרון יחדיו היא:
"ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידנו כוננה  עלינו ומעשה ידינו כוננהו"[תהילים צ,י"ז]
מטרת ברכה זו הייתה : להשרות על עם ישראל את השכינה במעשה ידיהם מהסיבה :שבכל  שמונת ימי המילואים שהעמיד משה את המשכן והיה גם מפרק אותו – לא שרתה בו השכינה, ובני ישראל היו מתביישים ומתלוננים בפני משה: משה בשביל מה טרחנו כל כך הרבה למען המשכן, הרי עשינו זאת כדי שיתכפר לנו- חטא העגל, לפיכך אמר להם :עליכם לבצע את מה שה' ציווה אתכם וכבוד ה' יראה לכם, אהרון חשוב ממני ועל ידי עבודת הקורבנות שבו יעסוק במשכן- תשרה השכינה עליכם ותדעו כי ה' בחר בו .
לפי פירוש אור החיים: היו צריכים משה ואהרון לברך יחדיו את עם ישראל:כי טובים השניים מן האחד, כמו כן יש כאן שתי מדרגות: כהונה ולוויה- שהם חסד וגבורה.
התשובה לשאלה ג]
מקור העוצמה של הברכה - באה מכוון הקב"ה ויש קשר בינה ובין ברכת הצדיק, כמו שנאמר:"צדיק גוזר והקב"ה מקיים"
פסוק זה מקורו בספר איוב:"ותיגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור"- הכוונה שבכל דור יש צדיקים שה' שומע לתפילתם.
כלומר כדי שהברכה תתקיים חייב להיות קשר בין המברך - שהוא אדם בעל מידות ובין הקב"ה .
ואכן אהרון ומשה היו מנהיגי העם , אישים בעלי שיעור קומה:
משה גדול הנביאים , הרמב"ם אומר :"שאין הנבואה שורה אלא על חכם גיבור עשיר ועניו " ולהגדרה זו ראוי משה.
משה  היה בעל מידות רוחניות גבוהות:בעל אמונה באלוקים, יושר, אמיץ לב- הוא הציל את האיש העברי מיד הנוגש המצרי והציל את בנות יתרו מיד הרועים.
שירת את עם ישראל בנאמנות  ובמסירות נפש ,היה עומד לפני פרעה- מלך מצרים פעמים רבות כדי לשכנעו בהוצאת עם ישראל -ממצרים.אהרון אחיו היה לו לעזר בדיבור- לפי שמשה היה כבד פה וכבד לשון.
אהרון הראשון בכוהנים והאח הבכור של משה ומרים- כל הכוהנים הם צאצאיו, מעולם לא קינא במשה, חז"ל מציינים זאת בפירוש:"וראך ושמח ליבו" [שמות רבה, ג,י"ז]
במסכת אבות נאמר עליו:"הלל אומר: הווי מתלמידיו של אהרון אוהב
שלום ורודף שלום , אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"[אבות א, י"ב]
במלאכי[ב ה-ז]:"בשלום ובמישור הלך איתי"
לכן מיד בתום ברכתם של משה ואהרון- הכתוב מציין:"וירא כבוד ה' אל העם" [ויקרא ט, כ"ג]
התשובה לשאלה ד]
אנו מוצאים  דוגמאות לברכות במקרא, הנה כמה מהן:
יעקב בפגישתו עם  עשו, כאשר בא לקראתו עם צבא שלם אומר לו:"קח נא את ברכתי אשר הובאתי לך כי חנני אלוקים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח" [בראשית ל"ג, י"א]
כאן הברכה היא במשמעות מתנה.
יצחק מברך את עשו ויעקב- בניו.
יעקב מברך את נכדיו[ בראשית כ"ז],
יעקב מברך את בניו טרם מותו.
דוד מברך את העם:"ויכל דוד מהעלות העולה  והשלמים ויברך את העם בשם ה' צבאות" [שמואל-ב,ר,י"ח]
משה מברך את העם טרם מותו:"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני- ישראל לפני מותו.." [דברים ל"ג]
שלמה מברך את העם:"ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפילה והתחינה הזאת קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו וכפיו פרושות השמים ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמור: ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל...."[מלכים-א  ח, נ"ה- ס"ב]
לסכום, מתוך כל האמור לעיל לומדים אנו מה ערכה של הברכה.
יהי רצון והברכה תשרה על עם ישראל תמיד ובע"ה  נצפה לגאולה קרובה במהרה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מאכלים אסורים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מאכלים אסורים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישראל נבחרי אלוקים
ממאכלים אסורים מתרחקים
איש,איש נפשו ישמור
כשמן זית זך טהור.

יתנזר מגדי בחלב אימו
נשמה מאירה מנת חלקו
מוחו  ישליט על ליבו
כמלך היושב בראש ממלכתו.

הילתו תגדל ותאדיר
עולמו הרוחני יעשיר
כוורד הפורח בבוסתנים
יפרח ויעלה בערכים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש  ויקרא].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים לעומת טמאים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"..דברו אל- בני ישראל לאמור: זאת החיה אשר תאכלו מכל בהמה אשר על- הארץ..." [ויקרא י"א,ב]

הטכניקה: שמן על בד.vhpy8tebvtmlop7vgvfc.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמיני-בעלי חיים אסורים לאכילה- מדוע?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שמיני- בעלי חיים אסורים לאכילה- מדוע? /
מאמר מאת:אהובה קליין.

אחד הנושאים המרכזיים בפרשת שמיני:איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים ,נאמר בלשון התורה :"וידבר ה' אל משה ואל- אהרון לאמור אליהם דברו אל בני ישראל לאמור זאת החיה אשר תאכלו מכל בהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו,אך את זה לא תאכלו..."
מעניין מהו הטעם לאיסור זה?
על כך יש כמה  תשובות:
א] לפי הגמרא[ב"מ ס"א:] הרי כתוב בסוף הפסוקים המספרים על איסור אכילת הטמא: "ולא תטמאו את נפשותיכם כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים" שואלים בגמרא מדוע נאמר כאן[במאכלות אסורים] המילים:"המעלה אתכם ולא נאמר:"המוציא אתכם" ? כמו שניתן למצוא במקומות אחרים בתורה,על כך עונה הגמרא: כי המילה:"המעלה" פרושה = מעלה: "אמר הקב"ה אלמלא העליתי את ישראל ממצרים, אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים-דיי" בכך שעם ישראל אינם אוכלים שרצים זוהי מעלה גדולה ואילו היו נשארים במצרים היו עלולים  חלילה להגיע לידי אכילת שרצים.
ב] לפי רבותינו:  האוכל מאכלות אסורים גורם לפגיעה קשה בנפשו.
על ידי אכילת בשר טמא- נגרמת פגיעה  בפנימיותו של האדם,  עצם האכילה נעשה דבר בלתי נפרד מדמו ובשרו של האוכל ומסיבה זו כאשר תינוק יונק זקוק למינקת- יש למסור אותו,אך ורק, למינקת המקפידה על אכילת מזון כשר ,עניין זה מקורו במשה רבנו כאשר היה תינוק התנגד לינוק מהמניקות המצריות שבת פרעה הביאה לו עד שקראה מרים לאימו. שהרי נאמר: "פה שעתיד לדבר עם השכינה ינק דבר טמא?" [סוטה י"ב]
ג] לפי אונקלוס: טמא פירושו = סתום [ברא' כ"ו, ט"ו] אדם האוכל בשר טמא גורם לסתימה ואין האור האלוקי יכול לחדור לנשמתו.
ד] הגמרא אומרת כי מהפסוק:"לא תטמאו בהם ונטמתם בם" חסרה האות א' מכאן המסקנה כי זוהי לשון של טמטום ,מכאן שאכילת הטמא גורמת לסתימה:" אוטמת וסותמת מכל חוכמה" את לב האדם [יומא ל"ט ורש"י שם]
אדם הנזהר מאכילת בשר טמא נוצרת בו  מעלה רוחנית- כי מקיים את צוויי התורה. האדם כובש את היצר ובכך הוא נבדל מן הבהמה שאינו  מכניס לפה כל דבר, אלא, על ידי  ריסון עצמי זה – הוא זוכה לברכה בכל תחומי התורה שהרי  ללא ריסון עצמי זה - לאדם יהיה קשה להתמודד בשאר אתגרים שמציב לו הבורא.
ה] לפי דברי הרמב"ם בספר:  משנה  תורה[סוף ספר טהרה] הטומאה והטהרה הם גזירת הכתוב והם בגדר חוקים המופיעים בתורה.
ו]לפי ר'  יצחק אברבנאל: איסור אכילת בעלי חיים טמאים הוא משום שהתורה דואגת לבריאות הנפש מאכלים אלה משקצים את הנפש הטהורה.
ז] לפי ר' יצחק בן משה עראמה בספרו:" עקדת יצחק" עם ישראל הוא מזן מיוחד וקדוש
ואינו מסוגל לאכול מאכלים אלה לעומת הגויים שלהם האכילה לא תזיק.
לסכום: יהי רצון ועם ישראל  יקפיד על אכילת בשר כשר ובכך יזכה לאור אלוקי ויתעלה בסולם הרוחני ויזכה לקרב את הגאולה כפי שרמוז בפרשה "שמיני"- 410 בגימטריא ראשי תיבות:"שאו מרום עינכם" וכן שחרית מנחה וערבית= אליהו משיח המסמלים את  בשורת הגאולה השלמה בקרוב אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ טריפטיכון,"הניצנים נראו בארץ"/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"הניצנים נראו בארץ עת הזמיר  הגיע וקול התור נשמע בארצנו" [שיר השירים ב,י"ב]

טריפטיכון.
הטכניקה: שמן על בד.riqrrnr4vt8vvdpde8ky.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר