יום שבת, 18 בפברואר 2012

הגילוי של הזוהר הקדוש על פרשת משפטים/ אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הגילוי של הזוהר הקדוש על פרשת משפטים [מאמר]
מאת: אהובה קליין
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:" ואלה  המשפטים אשר  תשים לפניהם: כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם אם בגפו – בגפו יצא אם בעל אישה הוא ויצאה אשתו עימו..."
השאלות הן:
א]  מדוע המשפט הראשון בתחילת הפרשה- פותח בוו החיבור:" ואלה המשפטים" ?
ב] מדוע הפרשה  פותחת דווקא בדיני עבד עברי?
האם אין  דינים ומשפטים חשובים יותר ?
ג] מדוע נסמכה פרשת משפטים לעניין  נושא המזבח המופיע בסוף הפרשה הקודמת ?
ד] מה ההבדל בן שלושת סוגי המצוות:
חוקים, עדות, משפטים ?
ה] מה הגילוי של הזוהר הקדוש בפרשת משפטים ?
ו] מה מרמז לנו המשפט:" ואלה המשפטים"?
התשובה לשאלה א]
: מדוע הפרשה  מתחילה במילים: "ואלה המשפטים" - על פי רש"י:  המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן- הם מסיני, והרי דברי רש"י תמוהים הם, האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה-  אינם מסיני?
על שאלה זו עונה: רבי יצחק מאיר מגור[בעל " חידושי הרי"ם"] אלא רצה כאן רש"י    להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.
התשובה לשאלה ב]
 מדוע התורה  פותחת דווקא בענייניו של  עבד  עברי- על כך עונים חכמי ישראל כי התורה ביקשה להזהיר את הרב והדיין בעם ישראל שלא יבואו, חס ושלום ,
לידי זלזול בדיני עבד עברי ויקדימו  ויטפלו  בנושאים אחרים בתחום המשפט הנראים להם כביכול חשובים יותר.
התשובה לשאלה ג]
מדוע נסמכה פרשת משפטים לענייני המזבח- המופיע בפרשה הקודמת – על כך עונה רש"י: כי התורה באה ללמדנו שיש לשים את הסנהדרין אצל המקדש- בלשכת הגזית.
התשובה לשאלה  ד]
 ישנם בתורה : חוקים, עדות, משפטים.
החוקים: הם כוללים  גם מצוות שאין להם טעם של  היגיון, כמו לדוגמא: פרה אדומה, אבל מקיימים אותם כי כך נצטווינו על ידי הקב"ה.
עדות: אלו סוגים של מצוות שיש להם טעם של היגיון, או מצוות שנקבעו לזכר ניסי ה', לדוגמא: מצוות אכילת מצה, סוכה, שבת,  תפילין, מזוזות וכיו"ב.
משפטים: הן  מצוות שיש להן הגיון- שבעזרתן  שומרים על הסדר במדינות, לדוגמא דיני שור,בור, שומרים,
והרמב"ן אומר על הפסוק: [דברים ו, כ'] " כי ישאלך בנך מחר לאמור: מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם"- חייבים להסביר לבן את ההבדל בן חוקים, עדות, משפטים.
התשובה לשאלה ה]
:  הגילוי של הזוהר הקדוש, הוא מוצא  שהפרשה  דנה בגלגול נשמות, הנשמה היא פיקדון אצל כל אדם מתוך עם ישראל שניתן על ידי הקב"ה
ובכל איש מתוך עם ישראל- יש חמש דרגות לנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.
דוד המלך- זכה  לנפש הנשמה.
אליהו הנביא  - זכה  לרוח הנשמה.
משה רבנו – זכה לנשמה של הנשמה.
אדם הראשון – זכה לחיה של הנשמה.
המשיח – זוכה לדרגה הגבוהה ביותר = ליחידה של הנשמה.
לנושא החוקים ,המשפטים והדינים ישנם  תהליכים שכוחם נובע מעניין גלגול הנשמות. [כדאי ללמוד את התורה בכתבי הארי ז"ל]
התשובה לשאלה ו]
 הרמז המסתתר במילים :" ואלה המשפטים" – לפי בעל הטורים [רבנו יעקב בן אשר] ישנם הנחיות בעלי ערך  חשוב לדיינים היושבים בבית הדין והדבר מרמז בדרך כלל על ידי ראשי תיבות:
"ואלה" = וחייב אדם לחקור הדין.
"המשפטים" = הדין- מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
"אשר" = אם שניהם רוצים- כלומר עם שני בעלי הדין מגיעים מתוך רצון  לפשרה.
"תשים " = תשמע שניהם יחד מדברים, חייב הדיין להקשיב לשני הצדדים, כי אסור לדיין לשמוע צד אחד של בעל הדין שלא בנוכחות חברו.
"לפניהם": לא לפני  נדיב יהדר- אסור לדיין לכבד פני איש חשוב יותר מאשר השני, אלא הוא  חייב לנהוג מתוך זרות כלפי בעלי הדין במידה שווה.
מסקנה: התורה  דורשת משפט צדק.
יהי רצון והקב"ה יקבל את תפילתנו הנאמרת מידי יום:
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה.."
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים- משפט שמים לעומת משפט הארץ/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת משפטים- משפט שמים לעומת משפט  הארץ?[מאמר]
 / אהובה קליין

הפרשה פותחת במילים: "ואלה המשפטים אשר  תשים לפניהם..."
המילה:  "לפניהם"-  נראית כאן כמיותרת והיא מעוררת שאלה, הרי  מובן שמשה מביא את דיני המשפט לפני עם ישראל בלבד?
על כך מובא בגמרא בכמה מקומות הסבר על מקומה של המילה:"לפניהם"
א] "לפניהם" –הכתוב השווה בין איש לאישה בכל דיני התורה- כל דיני הממונות.
ב] הקב"ה אומר למשה לשים את המשפטים האלה לא לפני אנשים  פשוטים, אלא  לפני אנשים בעלי ידע משפטי- דיינים, היות ורק הם מותרים לדון בענייני משפט.
ג]"לפניהם"- ולא לפני הכנענים" והכוונה שאסור להישפט בפני ערכאות גויים,
אלא רק בפני דייני ישראל.
ד] כאשר משה נמצא בהר סיני הוא  מגלה כמה גדולה היא  האמת האלוקית, הקב"ה אומר למשה שהמשפט בשמים הוא שונה מהמשפט על פני האדמה, על האדמה הכול מתנהל אחרת לכן אומר לו:" המשפטים אשר תשים לפניהם "- לפני דייני ישראל והכוונה שיכולתו של האדם מוגבלת לרדת לעומק האמת בכל משפט עם כל הרצון שלו, אין הוא יכול להגיע לרמה  של האמת האלוקית שהדיינים של מטה יהיו מותאמים ליכולת בשר ודם ולגבי הצדק האלוקי הקב"ה ישלים זאת-  כי שם דואגים למצות את הדין עד הסוף.
"לפניהם"  הכוונה לשתי מערכות משפט משולבות- מערכת משפט אלוקית עם מערכת משפט של שופטים ודיינים שהם בשר ודם ויש הבדל מהותי בין בית דין של מעלה לבין בית דין של מטה, לדוגמא: שם אין צורך בעדים וגם בהתראה שהרי תפקיד ההתראה להבחין בין שוגג למזיד  ובית  משפט של מעלה  אינו זקוק לכך - כי אלוקים יודע הכול ואין דבר המוסתר מאיתו יתברך.
בכל מצב אם המשפט של בית דין של מטה אינו מושלם- הקב"ה משלים זאת
בעצמו.
דבר  נוסף בבית דין של מטה- אין מתחשבים בכל עגמת הנפש של משפחת החוטא שאינם אשמים בדרך  כלל, אך בבית משפט של מעלה אלוקים מוצא דרך כיצד לנהל את העניינים, יש ואדם יצא זכאי במשפט  ואחר כך הוכח שהוא אשם, אלוקים דואג  להענישו, כמו שנאמר:" וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע" [שמות כ"ג, ז]
מסקנה: אדם חייב להיות ירא שמים כי ברגע שזו  דרכו הוא גם ימנע לחטוא  חטאים, כמו שנאמר במסכת אבות[פרק שני ,א] ".. ואין אתה בא לידי עברה, דע מה למעלה ממך: עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר  נכתבים"
ועוד  נאמר [שם פרק ג,א] " עקיבא בן מהלל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.."
רבנו יונה אומר בפתח שערי תשובה שלו:"שאין לו להביט לקטנות העברה אלא יביט לגדולת מי הזהיר עליה"
ובהמשך הוא אומר: אין קץ לרעת הממרה את פיו"
יהי רצון ועם ישראל ירבה ביראת שמים וכך ימנע גם מעשיית חטאים.
ויתגשם בנו הפסוק:" כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"
[ישעיהו  י"א,ט] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 16 בפברואר 2012

אמה עבריה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אמה עבריה/ מאת: אהובה קליין (c)

אמה עבריה
בסתר ליבה בוכייה
מבית חסר כל
למצוקתה אין קול,
נערה ברשות אב
חסרת משענת וגב.

עדיין רכה בשנים
עתירת געגועים
לילדות שנקטעה באיבה
בצל אחיה ואימה
עיניה תרות אחר תקווה
לנס שעדיין לא קרה.

נערה זהובת תלתלים
מבטה מעורר רחמים
תלויה בין שמים לאדמה
עורגת לקן חם ואהבה
טרם תלך לעבדות
נשמתה זועקת ילדות.

הערה: השיר  נכתב בהשראת פרשת משפטים- חומש  שמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים.." [שמות כ"א,ז]

הטכניקה: שמן על בד.ko8uo6wmcjbe36xvudjc.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עבד יוצא לחירות/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עבד יוצא לחירות/ שיר מאת: אהובה קליין ((c

השמים מאירים פנים
לפתע  שערים נפתחים
עיני העבד כמעיין
בחירותו  יגלה עניין.

מאדונו נפרד לשלום
מציאות בתוך חלום
פניו  זורחות כלבנה
נפשו  תזעק אמונה.

בידיו אוחז תשורה
השכינה עליו שורה
ליבו נושא רגליו
אל שורשי אבותיו.

הערה: השיר בהשראת פרשת  ראה [חומש  דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עבד עברי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עבד עברי / שיר מאת: אהובה קליין (c)

הוא לא עמד בניסיון
שקע בים של ביזיון
נתפש בקלקלתו
גניבתו בידו.

הפך לאחד העבדים
שבע עבדות ומרורים
שירת אדונו שש שנים
ימים כלילות פירות באושים.

בשנה השביעית בן חורין
מתנות לרוב ושכר גומלין
עיניו מאירות כלבנה
מודה לאדונו נאמנה.

בפניו נפתחים שערים
דרך זרועה אפיקים
העבדות שוקעת  לטמיון
החירות אינה דמיון.
הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עבד עברי יוצא לחופשי/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי.."
[שמות כ"א,ב]

הטכניקה: שמן על בד6mv5q9lymbxsyodhpz9z.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר