ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים.." [שמות כ"א,ז]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עבד יוצא לחירות/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עבד יוצא לחירות/ שיר מאת: אהובה קליין ((c

השמים מאירים פנים

לפתע  שערים נפתחים

עיני העבד כמעיין

בחירותו  יגלה עניין.

מאדונו נפרד לשלום

מציאות בתוך חלום

פניו  זורחות כלבנה

נפשו  תזעק אמונה.

בידיו אוחז תשורה

השכינה עליו שורה

ליבו נושא רגליו

אל שורשי אבותיו.

הערה: השיר בהשראת פרשת  ראה [חומש  דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עבד עברי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עבד עברי / שיר מאת: אהובה קליין (c)

הוא לא עמד בניסיון

שקע בים של ביזיון

נתפש בקלקלתו

גניבתו בידו.

הפך לאחד העבדים

שבע עבדות ומרורים

שירת אדונו שש שנים

ימים כלילות פירות באושים.

בשנה השביעית בן חורין

מתנות לרוב ושכר גומלין

עיניו מאירות כלבנה

מודה לאדונו נאמנה.

בפניו נפתחים שערים

דרך זרועה אפיקים

העבדות שוקעת  לטמיון

החירות אינה דמיון.

הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עבד עברי יוצא לחופשי/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי.."
[שמות כ"א,ב]

הטכניקה: שמן על בד

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים-מדוע פתחה התורה בדיני עבד עברי?/אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים- מדוע  פתחה התורה בדיני עבד עברי?

מאת: אהובה קליין.[מאמר]

פרשת משפטים פותחת בדיני עבד עברי:"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם :כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם, אם בגפו יבוא בגפו יצא ,אם בעל אישה ויצאה אשתו עמו, אם אדוניו ייתן לו אישה וילדה – לו בנים, או בנות, האישה וילדיה תהיה  לאדוניה והוא יצא בגפו, ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בניי- לא אצא לחופשי, והגישו אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת  או אל המזוזה ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם"

 [שמות כ"א , א-ו]

תוך כדי התבוננות בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:

א]מדוע התורה פותחת את הפרשה באות: וו החיבור?

ב] מה המשמעות של המילה:"משפטים"? מדוע התורה פתחה דווקא בדיני עבד עברי?

ג]באיזה אופן יש לשלח את העבד  העברי בשנה השביעית?

ד] מדוע כאשר העבד מסרב להשתחרר בשנה השביעית- יש לרצוע את אוזנו?

התשובה לשאלה א]:

רש"י עונה על שאלה זו באופן הבא: כל מקום שנאמר:"אלה"

[ללא וו החיבור]- פסל את הראשונים, לעומת זאת היכן שנאמר:"ואלה" מוסיף על  הראשונים- מה מצוות אלה ניתנו בסיני גם  המצוות האחרות ניתנו בסיני.

הדין הראשון שהתורה מביאה: הוא דין עבד עברי והרי עניין זה  הוא אינו בגדר  משפט, אלא  חוק.

אם כן, מדוע דין עבד עברי מופיע  כאן ?

על כך  עונה הרמב"ן [דברים ו, כ]

"וכי ישאלך בנך מחר לאמור: מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה  ה' אלוקינו  אתכם"?

ההסבר הוא- שישנו הבדל בין "עדות"- שהם מצוות שנקבעו לזכר נפלאות ה', כגון: פסח, שבת,תפילין ומזוזה.."

"חוקים"-  הם דינים שאין להם טעם בתורה.

"משפטים"-  הם דברים שיש להם הגיון, כגון: דיני שור,דיני בור..עלינו לקיים את המשפטים וגם את החוקים והעדות מהטעם-  הכרת הטוב בבורא ומשום שהוא ציווה  אותנו לכך.

מסקנה: אצל העם היהודי- המשפטים, העדות, והחוקים שווים.

התשובה לשאלה ב]

"בעל הטורים" -רבנו יעקב בן אשר מפרש את המילה:"המשפטים"= ראשי – תיבות:

 הדיין מצווה שיעשה פשרה, טרם יעשה משפט"

ובמסכת  סנהדרין נאמר:[ו.ע"ב]  מצווה לפשר  בן הצדדים היריבים במשפט לפי שנאמר:"אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" [זכריה ח,ט"ז]

ומה הכוונה:"לפניהם" על כך עונה רש"י:"לפניהם- לפני ישראל הדבקים בקב"ה ולא לפני עובדי כוכבים.

אסור להביא את המשפטים לפני דייני אומות העולם המחפשים תמיד את הסיבות לכל דבר, עלינו לקיים את כל סוגי המצוות ללא  יוצא  מן הכלל בגלל סיבה אחת: הם ניתנו על ידי הקב"ה.

ומדוע התורה פתחה דווקא בענייני עבד עברי?

על כך עונים חז"ל:כי התורה רצתה להזהיר:לא לזלזל במשפטו של העבד ולא  לדחות את דינו- כדי להקדים לטפל במשפטים אחרים - מתוך מחשבה שדיני עבד עברי הם משהו ברמה נמוכה יותר.

תשובה  לשאלה ג]

אין לשלוח את העבד העברי בחוסר כל, אלא להעניק לו מכל טוב- כמו שנאמר[דברים ט"ו,י"ג- י"ד]"....וכי תשלחנו חופשי עימך, לא תשלחנו ריקם, הענק  תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלוקיך-  תיתן לו"

התשובה לשאלה ד]

על כך עונה רש"י:  עבד שאינו חפץ  להשתחרר לחופשי-רוצעים את אוזנו הימנית  ויש כאן גזרה שווה שנאמר:"ורצע אדוניו את אוזנו" ונאמר אצל המצורע:"[ויקרא י"ד] "תנוך אוזנו הימנית"- מכאן שבשני המקרים מדובר דווקא על האוזן הימנית ומדוע דווקא את אוזנו ולא איבר אחר? אמר ר' יוחנן בן זכאי: אוזן זאת ששמעה  בהר סיני:"לא תגנוב" ובכל זאת כן גנב,

 אוזן זאת חייבת להירצע ,אם העבד  מכר  את גופו- הרי אוזן  זאת ששמעה בהר  סיני:"כי לי בני ישראל עבדים" ובכל זאת הלך וקנה לעצמו את אדונו, אוזן זאת  תירצע.

לאור כל הנאמר לעיל:  ניתן   להסיק כי התורה פתחה דווקא בדיני  עבד עברי,: א] כדי שהשופטים יזהרו לא לזלזל  בדיני העבד  ולא  ידחו את  דינו-  על מנת לטפל בעניינים חשובים יותר.

ב] למרות שעניין עבד עברי הוא אינו בגדר משפט, אלא בגדר חוק ,יש להתייחס לדין זה כמו לשאר המשפטים והעדות והחוקים- מהסיבה : אנחנו כעם  נבחר אשר קיבל את התורה- מצווים לקיים את כל המצוות ללא יוצא מהכלל.

כמו שנאמר בתהילים [קמ"ז, י"ט-כ] "מגיד  דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים-שמירת שבת לשם מה?/ אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים-שמירת שבת- לשם מה?

מאת: אהובה קליין

פרשה זו כוללת נושאים רבים, ביניהם : מצוות שמירת השבת.
וכך המצווה מתוארת בלשון הכתוב:
"ששתעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח
שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר"[שמות כ"ג,י"ב]
מצוות שמירת שבת מופיעה במקומות נוספים במקרא, אלא שכאן נאמרה סמוך למצוות שנת השמיטה.
מצוות חשובה זו-מופיעה בעשרת הדיברות:
"זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך:ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך וביתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשערך: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" [שמות כ,ח-י"ב.]
כמו כן נאמר:"שמור את יום השבת לקדשו כאשר ציווך: ה' אלוקיך:ששת ימים תעבוד ועשית כל- מלאכתך:ויום השביעי שבת: לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך וביתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמורך וכל- בהמתך וגרך אשר בשערך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן ציוך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת" [דברים ה,י"ב-ט"ז]
השאלות הן:
א] מה הטעם למצוות שמירת השבת?
ב]מדוע פעם נאמר:"זכור את יום השבת "? ופעם נאמר:"שמור את יום השבת"?
ג] מדוע התורה מזהירה על שמירת השבת דווקא בסמוך לשמירת שנת השמיטה [בפרשתנו] ?
ד] באיזה אופן נוהגים לקבל את השבת?
התשובה לשאלה א]הטעם לשמירת השבת: 1] מפני שהקב"ה ברא את העולם במשך שישה ימים וביום השביעי הוא שבת ממלאכתו.
רש"י מעיר על כך ושואל: וכי הקב"ה - הוא כאדם בשר ודם שמתעייף וזקוק למנוחה ביום השביעי?
הרי בספר ישעיהו נאמר:"לא ייעף ולא ייגע "[ישעיהו מ,כ"ח]
אלא ,התורה רוצה ללמד אותנו כאן קל וחומר: אם הקב"ה שאינו עייף לעולם, זקוק להפסיק מלאכתו ביום השביעי, קל וחומר שאדם שבדרך כלל מתעייף מעבודתו- כפי שנאמר עליו:"אדם לעמל יולד" [איוב ה,ז] חייב על אחת כמה וכמה, להירגע ולנוח ביום השבת.
2] כדי שהיהודי יזכור : כי עבד היה במצרים וה' הוציאו ביד חזקה ובזרוע נטויה.
רש"י מסביר את הרעיון בדרך הבאה:
עם ישראל הסכים פה אחד להיות רק עבד לה' בלבד ולשמר את מצוותיו.
מסופר בפרשת בשלח כאשר הגיעו בני ישראל למרה:"שם שם לו חוק ומשפט" [שמות ט"ו, כ"ה] ה' נתן במרה כמה פרשיות תורה שיתעסקו בהם: מצוות שבת ופרה אדומה ודינים.
ובגמרא בסנהדרין נ"ו נאמר:"עשר מצוות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח והוסיפו עליהן:דינין ושבת וכיבוד אב ואם"
רש"י מפרש: כי מכאן לומדים שמצוות שמירת שבת ניתנה טרם מעמד הר סיני, כבר כאשר הגיעו בני ישראל למרה.
התשובה לשאלה ב]כאשר נאמר:"זכור.." הכוונה שהיהודי יזכור את השבת במשך כל השבוע.[דברי רש"י]
נשאלת השאלה, כיצד יזכור זאת במשך כל ימי החול? והתשובה היא[לפי חז"ל]
שאם יראה דבר טוב, או נאה, כגון: כלי נאה, מפה,או מזון טעים,יין לקידוש...בגד יפה, יקנה זאת לשבת במהלך השבוע.
ואילו בציווי:"שמור" הכוונה לשמור את השבת ביום השביעי ולקדשה כהלכתה ולא יעשה בה מלאכה.
התשובה לשאלה ג]על כך עונה רש"י:
התורה מזהירה על קיום מצוות שמירת שבת דווקא בסמוך לשמירת השנה השביעית- הלוא היא שנת השמיטה מהסיבה:
שמא יגיד היהודי: היות ואני נמצא בשנה השביעית וכל השנה היא שנת שמיטה ,לא אשמור שבת בראשית.
לכן התורה מזהירה:גם בשנת שבתון חייבים לשמור את השבת ביום השביעי כהלכתה.
התשובה לשאלה ד]את השבת מקבלים בהדלקת נרות.
תפקיד נכבד זה הוטל על האישה- עקרת הבית, יחד עם המצוות הנוספות: הפרשת חלה ומצוות נידה.
מצוות הדלקת נרות שבת- ניתנה לאישה במטרה לכפר על חטאה של חוה- אם כל חי- על שלא עמדה בפיתוי כנגד דברי הנחש ואכלה מהפרי האסור ובנוסף החטיאה את בעלה באכילה.
מטרת ההדלקה היא להשרות אווירה של קדושה, רוגע ושלווה ולהאיר את הבית.
חז"ל תקנו: שאם אדם אין בידו ממון רב, כאשר עורך קניות לשבת יקדים רכישת נרות שבת.
חז"ל אומרים:שמצווה זו תפקידה להחיש את גאולת ישראל ומבטאים זאת במשפט החשוב הבא:
"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"
כידוע בזמן שהאישה מדליקה נרות שבת-זוהי שעת רצון,היא מכסה את עיניה ובנוסף לברכות שמברכת היא רשאית להתפלל ולבקש בקשות מהקב"ה- על שתזכה לחנך את ילדיה כתלמידי חכמים, זיווג טוב ופרנסה טובה....
ויש אומרים כי יש סגולה מיוחדת להביט גם בזמן הקידוש- על הנרות ולבקש את המשאלות.
לסיכום. השבת היא מצווה חשובה מאד ועל ידי שמירתה כהלכה יש בכוח עם ישראל, בעזרת הקב"ה להחיש את הגאולה, חז"ל אומרים: "כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה"
כמו כן, הם מוסיפים כי:"שקולה שבת כנגד כל המצוות"
מסופר דבר מעניין בגמרא [מסכת סנהדרין]: ישנו נהר אחד הנקרא בשם:"סימבטיון" אשר מעברו פזורים עשרת השבטים האבודים, נהר זה גואש וסוער במשך השבוע, אפילו יוצאים ממנו הבזקים של אש וגופרית,אבל בשבת הוא רגוע ומימיו שלווים לגמרי.
יהי רצון וכל עם ישראל יתאחד כאיש אחד בשמירת השבת ובכך יתרום ,בסייעתא דשמיא, בהחשת הגאולה בכלל ובפרט. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי  תשבות...." [שמות כ"כ,י"ב]


הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)