פרשת ויחי- מהו הסתום ומהו הגלוי בפרשה?
מאת אהובה קליין.
פרשת ויחי היא - האחרונה המסיימת את חומש בראשית.
בפרשה זו, יעקב אוסף אליו את בניו,כפי שהתורה מתארת זאת :"ויקרא
יעקב אל-בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר- יקרא אתכם באחרית הימים היקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם"
[בראשית מ"ט,א- ג]
ובהמשך נאמר:"..יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויבך ישתחוו לך בני אביך,גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו: לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולא יקהת עמים: אוסרי לגפן עירו ולשרקה בני אתונו,כבס ביין לבושו ובדם-ענבים סותו:חכלילי עיניים מיין ולבן-שניים מחלב"[בראשית מ"ט,ח-י"ג]
השאלות הן:
א] מדוע פרשת ויחי- נחשבת לסתומה ומה משמעות הדבר?
ב] מהו הדבר הגלוי בפרשה?
התשובה לשאלה א]
פרשת ויחי נחשבת לסתומה- לפי שאין בינה ובין הפרשה הקודמת רווח,או הפסק.
אלא, פשוט המשך רצוף בין הפרשיות.
רש"י מביא שני פירושים המתרצים מדוע הפרשה סתומה:
פירוש א]
רמז לנו: כיוון שיעקב נפטר,נסתמו עיניהם וליבם של עם ישראל מצרת השעבוד.
עם מותו של אביהם-החלו המצרים לשעבדם.
פירוש ב]
ביקש יעקב לגלות את הקץ,אך נסתלקה ממנו השכינה באותו רגע.
[בראשית רבא]
לדעת שפתי חכמים:עדיין לא החל השעבוד ממש,אלא החלה צרת השעבוד כפי שנאמר במסכת סוטה:"בפרך" כלומר היה פרעה מבקש מישראל שיעבדו לו בפה רך.
ויש עוד פירוש מעניין שראיתי:[בספרו של הרב אליהו שלזינגר:"אלה הדברים על התורה"]
צרת השעבוד החלה דווקא ברגע שנפטר יעקב אביהם, היות וכל עוד היה בחיים הוא היה, בנוסף לאביהם, גם מורה הדור ואיתם היו מתייעצים בכל דבר.
כפי שנהוג להגיד:"והיו עינך רואות את מוריך"
ברגע שהשיב את נשמתו לבורא ,הבלבול היה גדול וכאן החלה צרת השעבוד.
הרבי ר' בונס ז"ל מפשיסחה מפרש:אם עם ישראל היה יודע את קץ הגלות-היא לא הייתה כל כך קשה.
אבל רצונו של אלוקים היה :שהגלות תהיה קשה ללא ידיעת הקץ.מסיבה זו נסתם עניין העתיד מיעקב.
לפי שפת אמת: שיעבוד הגוף עדיין לא החל,אך שעבוד רוחני היה בתחילתו. האמת הפנימית הוסתרה עד כדי כך, שהלב והעיניים של העם לא היו מסוגלים לראות ולחוש דבר,אלא רק את השעבוד החיצוני-וזה עיקר הגלות.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעת חז"ל: יעקב מצווה את בניו להיות מאוחדים כאיש אחד,רעיון חשוב זה מודגש במילה:"האספו" הכוונה –להיות אספה אחת.
רבי אליעזר אומר: כי בית שיש בו מחלוקת- בסופו של דבר נחרב,
היות והשלום הוא גדול ולעומתו שנואה המחלוקת.
לפי דעת אברבנאל:יעקב אבינו ראה בנבואה- כי כל משפחתו עתידים להתרבות,לפיכך יהיו זקוקים למלך שינהיגם.
וכאן הוא מגלה כי יהודה מתאים לקבל את המלוכה מהסיבות הבאות:
1]"יהודה אתה יודוך אחיך"-כל האחים אינם מקנאים בו ומעריכים את עליונותו.
2] "ידך בעורף אויבך" הוא גובר על אויבים וכתוצאה מכך-הם פונים לו עורף ונסים מפניו.
3]"מטרף בני עלית" הוא עולה על יתר אחיו מבחינה רוחנית ומוסרית,יש כאן רמז,כי מעולם לא שפך דם,אלא אף הציל את יוסף באומרו:"מה בצע כי נהרוג את אחינו".
4] "כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו"- יש בו את התכונה של כוח הקיום והתמדה, הוא ניצב כארי כאשר סביבו איש לא יעז להקימו.
ולאורך כל הדרך יהודה הוכיח מנהיגות,בזמן מכירת יוסף אחיו קיבלו את עצתו,
כאשר ניגש אל יוסף במצרים אמר כי הוא ערב את הנער[בנימין]
הוא אף הצליח לשכנע את אביו לצרף אליהם את בנימין ברדתם למצרים.
גם בהליכה ובחנייה,דגל יהודה היה תמיד מככב בראש.
וישנו עוד גילוי מדהים:"יודוך אחיך"-כל אחיך נקראים על שימך,כל מי ששייך ליהדות נקרא: יהודי! ולא בשם אחר כגון: ראובני,או,גדי,שמעוני.[לפי מדרשי חז"ל]
לסיכום:הברכה שקיבל יהודה מיעקב אביו:"כרע רבץ כאריה וכלביא"
פירושה: שישקוט בשלוה מכל האויבים,ברכה שעתידה להתקיים בימי שלמה המלך-שהיה מזרע יהודה,כפי שנאמר:"וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר נשבע כל ימי שלמה"[מלכים-א ה,ה]
יהי רצון שברכה זו תחול על כל עם ישראל כאיש אחד ולא ידעו עוד מלחמות.
