ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Jacob sends Joseph to his brothers

"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי"

[ בראשית  ל"ז, י"ג].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- הקשר בין גלות מצרים- לשליחת יוסף לאחיו/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב - הקשר בין  גלות מצרים - לשליחת יוסף לאחיו.

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חלומו שך שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשה זו יעקב, סוף סוף בתום נדודיו - יושב בכנען, מחפש שלווה ,אבל כדברי רש"י: קפץ עליו רוגזו של יוסף:

לאחר שיוסף מספר את חלומותיו לאחיו- הם כועסים עליו כפי שהכתוב מתאר: "וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו.  וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי.  י וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ:  הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ, אָרְצָה. וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו; וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר.  וַיֵּלְכוּ, אֶחָיו, לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם.  וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי". [בראשית ל"ז, ה-י"ד]

השאלות הן:

א] ממה נבעה שנאת האחים ליוסף?

ה] מדוע שולח יעקב את יוסף אל אחיו  ביודעו את שנאתם אליו?

תשובות.

מקור השנאה של האחים אל יוסף

על פי  האגדה: יעקב   החל ללמד את יוסף תורה ,את אשר למד בבית שם ועבר ,יעקב שם לב, כי יוסף מקשיב ללימוד קשב רב ולכן אהב אותו מאד, כשיוסף נוכח לדעת   שאביו כה אוהב אותו ,החל להתנשא על אחיו ,היה לובש את בגדיו הטובים והיה מתייפה מול עיניי אחיו. והנה כאשר רם לבבו יתר על המידה ,שכח את אשר לימד אותו אביו: "לא תלך רכיל", היה בא יוסף אל אביו ומלשין עליהם. כתגובה על כך, יעקב שלח לקרוא ליתר בניו והם באו והתייצבו לפניו ואמר להם: הנה  זקנתי ולא ידעתי את יום מותי, לכן אני אומר לכם את דברי האחרונים: לאחר מותי אתם תירשו את בתיי ואת שדותיי וכרמי, את צאני, כספי ואתם צפויים להיות עשירים מאד.

אבל חלילה לכם להתנשא על אחיכם בני בלהה וזלפה ולצחוק עליהם ולהגיד: הם  בני שפחות - כי זוהי  תועבת ה' וזוהי גבהות לב!

יעקב מזהיר אותם לא לאכול אבר מן החי - מן הצאן. ושלא יתנהגו כגויים כי ה' אוהב רק אנשים העושים את  רצונו.

כשיצאו האחים מהבית אמרו: ה' יברך את אבינו בשלום, יאריך את ימיו ואך ימשיך ללמדנו ולהחכימנו, אבל בעצם אנחנו משתוממים, כיצד קרא לנו אבינו בפתאומיות? מדוע לא חיכה לנו עד שובנו מן השדה?, אין זאת, כנראה בא אליו איש אחד וסיפר עלינו דברים רעים! לכן אבינו קרא לנו לגשת אליו ,לפתע, אחד הנערים מתוך עבדי אביהם אמר: אני שמעתי את יוסף   מאשים אתכם באומרו: כזאת וכזאת עשו אחיי.. ברגע שהאחים שמעו את דברי הנער- הם כעסו מאד על יוסף !

יעקב תפר ליוסף כותנת פסים יפה ששמשה לו - לכבוד ולתפארת , מאותו רגע האחים הרגישו כי יעקב אוהב את יוסף יותר מכל אחיו ושנאו אותו ומתוך כך לא  יכלו דברו  לשלום, הם החליטו לא להעמיד פנים ולא להיות אנשי מרמה - היינו אחד בפה ואחד בלב! אלא להראות לו שהם כועסים עליו!

כאשר יוסף סיפר את שני חלומותיו לאחיו - הכעס אצל אחיו התעצם.

הרש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: חלום השיבולים של יוסף אשר בו כל האלומות של האחים השתחוו לו, לא מצא כלל חן בעיני האחים, הרי האחים היו רועי צאן ולא עובדי אדמה! וייעודם להיות עובדי אדמה - היה טמון בעתיד הרחוק, לכן אם יוסף חלם חלום מעין זה -  מוכיח  כי מחשבותיו בכיוון  זה גרמו לו את  החלום - יתכן שזו תוצאה  המוכיחה– כי יעקב  -אביהם לימד אותו על העתיד הלאומי שנועד למשפחתו. מה גם שחלום האלומות, מוכיח איך יוסף כיחיד עומד במרכז ומסביב כולם  משתחווים לו!

ה"חיזקוני" אומר על המילים: "וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ". [שם, ל"ז, ה]

כאן הכתוב אינו מפרט מה היה חלום זה?

כי לא התגשם ,לפיכך אין פרטים על החלום הזה! רק אחר כך  בהמשך יוסף מספר על תוכן חלומותיו לאחיו.

לפי רש"י: התורה מפרטת את חולשותיו של יוסף אשר גרמו לשנאה אליו: היה מסלסל בשערו וממצמץ בעיניו, היה רגיל להתרועע עם בני השפחות שאחיו  האחרים - ריחקו אותם, ואת דיבתם של בני  הגבירות היה מספר לאביו.

הרמב"ן סובר: כי יעקב העמיד את יוסף בהיותו עדיין נער- לרשותם של בני השפחות שהם היו רועים את הצאן ובהיותו "נער" [עדיין צעיר בן שבע עשרה] הם נצטוו- לשמור עליו. הוא היה כל הזמן במחיצתם וראה את מעשיהם  והביא את דיבתם של בני השפחות  אל אביו, ולכן שנאו אותו, לעומת זאת בני הגבירות – שנאו את  יוסף בגלל הקנאה ,היות ואביו עשה לו כותונת פסים ואהב אותו יותר מהם.

יעקב שולח את יוסף אל אחיו.

יש להתפלא מאד על כך שיעקב מצווה על יוסף בן הזקונים  האהוב ללכת אל אחיו, במיוחד לאחר שכעס עליו  בעקבות סיפור חלומותיו לאחיו ,כפי שאומרים זאת רוב הפרשנים:

 תגובת יעקב ליוסף:

"ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה"? [שם ל"ז, י]

רש"י מצדיק את התנהגותו של יעקב  ואומר: כי יעקב ראה צורך לגעור ביוסף- לפי שהבין כי על ידי סיפור חלומותיו, הוא מושך על עצמו שנאה מצד אחיו.

יעקב אמר ליוסף, כי החלום במלואו לא יכול להתקיים, הרי כבר רחל נפטרה וכי יתכן כי יעקב ורחל-ההורים-יבואו להשתחוות לו?

אך, יעקב לא ידע כי דברי החלום מכוונים לבלהה, כי למרות שלא הייתה אמו הביולוגית ,מכל מקום, היא גידלה אותו כאם.

רבותינו למדו, כי אין חלום בלא דברים בטלים, ויעקב שידע זאת הוא בכל זאת רצה לעקור עניין זה מלב הבנים -על מנת שלא יאמינו לחלומותיו וכך יהיה אפשר למנוע את קנאת האחים כלפי יוסף.

אך רש"י מדגיש: כי כנראה יעקב בסתר ליבו האמין לחלומות ולכן נאמר  שהוא שמר את הדבר-המתין מתי יתקיימו החלומות בפועל במציאות.

רבינו בחיי אומר: על סמך בראשית רבה, כי רוח הקודש אמרה ליעקב לשמור את הדבר.

האגדה מספרת: דבר ה' היה אל יעקב: שמור את הדברים אשר דיבר אליך יוסף, עליך לזכור שדברים אלה יתרחשו בעתיד -כי אתה ובניך עתידים עוד להשתחוות אל יוסף כי אני אגדלהו  וארוממהו  מאד, לכן יעקב שמר את הדבר וחיכה לבואו.

ויהי היום ויעקב פונה אל יוסף ואומר לו: זה ימים אחדים – לא ידעתי את שלום אחיך ואת שלום הצאן, לכן אני שרוי בדאגה. דברי האב העציבו מאד את יוסף ואמר לאביו: אל נא תעצב אבי הטוב, לא קרה שום אסון, זו לא הפעם הראשונה שהם אינם באים בזמן הביתה, גם בעבר היו מאחרים- אך ,גם אם מאחרים-שבים הביתה בריאים ושלמים.

אמר יעקב ליוסף: היום חלמתי: ורוחי מאד סוערת  מפחד! - כי ראיתי שאני ואחיך מובלים למצרים ,נשאתי את עיניי ומלאך ה' התייצב  מולי ושאלתיו: האם אשוב אל ארץ מולדתי? והמלאך ענה: כי שם אמות! התעוררתי בחרדה גדולה- אני חושב שהמלכים שנלחמנו איתם בעבר- שונאים אותנו ויתכן שהם תכננו לקחתנו בשבי ,למכור אותנו למצרים כעבדים, לפתע  נזכרתי בהבטחת ה' לאברהם: כי נרד מצרימה ונהיה שם גרים ,כעת אני חושב שהגיעה  התקופה הזו באופן מעשי, לכן אבקשך ללכת לדרוש בשלום אחיך.

כעת יוסף חש מבוכה רבה, הוא ידע שאם ילך אל אחיו - הם עלולים להרע לו ולפגוע בו, אך אם לא ילך - יכאיב לליבו של אביו הטוב -  החליט בכל זאת  ללכת - כי  חשובה לו מנוחת אביו ושלוותו יקרה  לו גם מחייו שלו!

אם כן, כיצד ניתן ליישב את ציוויו של יעקב ליוסף- ללכת לחפש אחר אחיו השונאים אותו?

אומרים חז"ל במדרש תנחומא:"לכו חזו מפעלות אלוקים נורא עלילה על בני אדם וכו',אמר רבי יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת . "ידוע תדע"-הכוונה: להבטחת ה' עוד לאברהם בברית בן הבתרים:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית  ט"ו, י"ג]

והביא עלילה לכל  דברים אלה- כדי שיאהב יעקב את יוסף וישנאהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצרימה" והסיבה הראשונה לכל העלילות אחריה: דברי  יעקב: "ויאמר ישראל ליוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם": ההבטחה שניתנה בברית בין הבתרים  מתקיימת באמצעות מילות  יעקב ליוסף!

הנצי"ב בספרו "העמק שאלה" מפרש: אומנם הייתה כאן שנאת אחים ליוסף אך כל ההתרחשות התגלגלה בגלל גזרת: "ידוע  תדע" והיא הייתה יכולה להתרחש גם לולא השנאה בכל אופן התורה ,לא לחינם מספרת לנו- כיצד ירדו אבותינו למצרים ללמדנו מוסר שהשנאה יכולה להביא את כל הרעה הזאת.

לפי דברי המהר"ל: בספרו: "גור אריה" :מעורר כל דבר נבדל ועליון על אחרים- רגשי קנאה ושנאה לכן  נשטם יעקב ונשטם גם יוסף –שהיה נזיר אחיו- השנאה הזאת הקודמת לגלות מצרים- באה ללמדנו: כי קיים קשר סיבתי  בין שתי שנאות אלה ודבר זה חייב לנו לשמש לקח גם לדורות הבאים.

לסיכום, לאור האמור לעיל ,מוכח כי ישנו קשר הדוק בן שליחת יוסף לאחיו וגלות מצרים- כי  אלוקים המבטיח לאברהם כי בוא תבוא הגלות- אכן מקיים תמיד את הבטחתו!

יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה".

ההפטרה:

[ עמוס, ב-ח]

קטעים מתוך ההפטרה:

"

כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ:  עַל-שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ-אֱדוֹם, לַשִּׂיד.  וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמוֹאָב, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת; וּמֵת בְּשָׁאוֹן מוֹאָב, בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר.  וְהִכְרַתִּי שׁוֹפֵט, מִקִּרְבָּהּ; וְכָל-שָׂרֶיהָ אֶהֱרוֹג עִמּוֹ, אָמַר יְהוָה.  {פ}

 כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ:  עַל-מָאֳסָם אֶת-תּוֹרַת יְהוָה, וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ, וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם, אֲשֶׁר-הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם.  וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ, בִּיהוּדָה; וְאָכְלָה, אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִָם...

 שִׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עֲלֵיכֶם--בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  עַל כָּל-הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.   רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי, מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; עַל-כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם, אֵת כָּל-עֲוֺנֹתֵיכֶם.  הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי, אִם-נוֹעָדוּ.   הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר, וְטֶרֶף אֵין לוֹ; הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ, בִּלְתִּי אִם-לָכָד. הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל-פַּח הָאָרֶץ, וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ; הֲיַעֲלֶה-פַּח, מִן-הָאֲדָמָה, וְלָכוֹד, לֹא יִלְכּוֹד.  אִם-יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ; אִם-תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַיהוָה לֹא עָשָׂה. כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יְהוִה, דָּבָר, כִּי אִם-גָּלָה סוֹדוֹ, אֶל-עֲבָדָיו ...."

חנוכה שמח לכל עם ישראל!


ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)


חנוכיית המכבים / ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- מאין שאין לסמוך על הנס?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח - מאין שאין לסמוך על הנס?

מאת: אהובה קליין 

היצירות שלי  לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו מתארת את הפגישה הדרמטית של יעקב ועשיו  בדרך לכנען.

"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים, עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.  וַיָּשֶׂם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת-יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים.  וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו.  וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ.  וַיִּשָּׂא אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה לָּךְ; וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ. וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.  וַתִּגַּשׁ גַּם-לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ; וְאַחַר, נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל--וַיִּשְׁתַּחֲווּ.  וַיֹּאמֶר, מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי.  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי:  כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי.  קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח.... "  [בראשית ל"ג, א-י"א]

השאלות

א] מהו תפקידם של המלאכים שנשלחו על ידי יעקב לעשיו?

ב] כיצד התרחשה הפגישה הדרמטית –של עשיו ויעקב?

תשובות.

שליחת מלאכים לעשיו ותפקידם.

על פי "ספר הישר" יעקב שולח מלאכים לעשיו לפנות אליו בדברי  תחנונים: עליהם להודיע לו: כל הרכוש שיעקב רכש בחרן וכל הברכה שהייתה לו – לא נבעה כלל מברכת יצחק אביהם, אלא יעקב עבד אצל  לבן במשך עשרים שנה ולבן אינו איש ישר, הוא רימה את יעקב והחליף את משכורתו 20 מונים, הוא עבד קשה מאד שם, אלוקים ראה את גודל סבל יעקב  ולכן ריחם עליו ,נתן לו שור וחמור, צאן עבד ושפחה, כעת  מטרת יעקב לשוב  אל ארץ כנען לפגוש את הוריו ומסר זה שולח יעקב לעשיו - על מנת להרגיעו, אל יחשוב כי הוא קנה חיל או השיג הישגים כל שהן  בהשפעת ברכת יצחק אביהם.

כאשר המלאכים  מגיעים אל עשיו, הם מגלים כי הוא הולך לקראת יעקב  יחד עם ארבע מאות איש - בידיהם חרבות - חיילים לכל דבר!

כששמע  עשיו את דברי המלאכים, ענה להם מתוך גאווה ובוז:" הוגד לי את מה שעשה  יעקב ללבן- אשר גידל אותו בביתו, נתן לו את בנותיו לנשים - נולדו לו בנים ובנות  ויפרוץ בחיל ובעושר, ולאחר שראה יעקב  כי התעשר- ברח עם כל פמלייתו מלבן, נהג בבנות לבן שהיו נשותיו - כמו שבויות חרב ולא גילה לו על עוזבם את המקום, וכשם שיעקב לא נהג יפה עם לבן, כך גם עשה לי ויעכבני פעמיים, לכן אני מתכונן לנהוג עמו כפי שאומר לי ליבי ".

שבו המלאכים אל  יעקב דיווחו לו  על דברי הגאווה של עשיו.

בישרו לו: כי עשיו בא לקראתו עם ארבע מאות איש והציעו ליעקב: להתפלל - הדבר גרם ליעקב לפחד והוא החל  מתפלל אל ה' ושואל: הרי אתה  הבטחת לי שתשיב אותי אל בית הוריי לארץ כנען ותרבה את זרעי ככוכבי  השמים ואכן הענקת לי עושר רב , בנים ומקנה וכעת לא חסר לי דבר, הצלת אותי מיד לבן,  אך כעת עשיו בא  לקראתי להרגני ועתה אני מבקש שאתה  ה' תציל אותי  מידו, אך אם  הדבר לא מגיע לי, עשה זאת למען אברהם ויצחק אבי. עתה חילק יעקב את מחנהו  לשתי קבוצות- קבוצה אחת בידי  אליעזר- עבד אברהם ואת החלק השני  נתן ביד טלינוס בן אליעזר -  ואמר להם, אם במחנה ראשון עשיו יבוא ויכה, המחנה השני שיהיה מרוחק ממנו  יישאר לפלטה., במשך כל הלילה -  יעקב התכונן לקראת בוא עשיו על ידי הכנת צבאו למלחמה ותפילה לה' - למען יצילהו.

ה' קיבל את תפילת יעקב ושלח אל עשיו ארבעה מלאכים משמים שנדמו לעשיו לאלפי אנשים רוכבים על סוסים ומצוידים בכלי מלחמה והתחלקו לארבע מחנות, תחילה הלך מחנה ראשון לקראת עשיו וארבע מאות אנשיו, ברגע זה הם הבהילו את עשיו וכל מחנהו ואמרו: אנחנו עבדי יעקב עבד  אלוקים ומי יוכל לנצח אותנו? עשיו שנתקף בבהלה ,נפל מהסוס וכל אנשיו התפזרו מרוב בהלה, עשיו נשבר ואמר: אני לא ראיתי את אחי יעקב עשרים שנה ואני אלך לראותו. ואתם רוצים לעשות לי מעשה כזה?, ענו לו קבוצת החיילים - מלאכים , דע לך, אם לא היית אומר שיעקב אחיך, היינו  הורגים אותך, בהמשך  התקיפו עוד  שלושת המחנות הנותרים  של מלאכי יעקב  את עשיו ואנשיו והם מיד נכנעו  בדומה לכניעה  בפעם ראשונה, כעת עשיו ואנשיו באו לקראת  יעקב  מתוך כוונת שלום ועשיו כיסה את שנאתו ליעקב, היות והיה ירא מאד מפני אחיו יעקב, כי חשב שארבעת המחנות שפגש בדרך- היו עבדי יעקב.

יעקב שהתכונן בשלושה דברים: דורון, תפילה ומלחמה, עבר לפני כל פמלייתו.     

הפגישה הדרמטית בין עשיו ויעקב.

יעקב מתקדם  לקראת עשיו ומשתחווה לכבודו שבע פעמים.

הרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה  עליו ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.

רש"י מסביר: כאשר ראה עשיו את  יעקב משתחווה לפניו, נתגלגלו רחמיו ויש שדרשו שגם בשעה זו המשיך לשנוא את יעקב ולא נישק אותו בכל ליבו, אלא מן השפה ולחוץ. לפי שהמילה: "וַיִּשָּׁקֵהוּ" יש מעליה  ניקוד, [בכתובים]

יש חולקים על דעה זו וסוברים כדברי רבי שמעון בר יוחאי: אדרבה, לפי פשוטו עשיו לא נישק את יעקב בכל ליבו שהרי "הלכה שעשיו שונא ליעקב" אלא שהניקוד מעל המילה: "וישקהו" – בא דווקא למעט משנאתו של עשיו ליעקב לפי שבאותה שעה נכמרו רחמיו של עשיו ונישק את יעקב בכל ליבו.

עשיו מתבונן בסובבים אותו ושואל את יעקב: "מי אלה לך"?- כלומר איזו      קירבה יש לך אליהם? יעקב  עונה לעשיו:

"וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ" הנשים היו ניגשות לפני עשיו ראשונות והילדים אחריהן ,אבל אצל  רחל- יוסף ניגש לפניה לפי שאמר  בליבו: שמא עשיו הרשע יתלה את עיניו בה וירצה לקחתה לאישה ,לכן החליט לגשת לפניה. כדי שיסתיר אותה מפניו ויעכב אותו מלהתבונן בה. בזכות הדבר הזה, זכה יוסף לברכת יעקב:

"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר". [בראשית  מ"ט, כ"ב]

והמשמעות היא: שהוא ימצא חן בעיני כל הרואים אותו - כנגד זה שהסתיר את רחל מעיני עשיו הרשע.

עשיו שואל את יעקב: "מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי";?

המשמעות: מי זה כל המחנה שפגשתי- הוא שלך ולמה הוא שלך. מה התועלת  בשליחתם?

לפי פשוטו: הכוונה למנחה שיעקב שלח לעשיו.

לפי מדרשו: פגש עשיו בדרך כיתות של מלאכים כשהתקדם אל עבר  יעקב. כפי שהאגדה מספרת [כדלעיל]  ועל כן שאל עשיו: מי המלאכים האלה שנלחמו  נגד עשיו בדרך?

עשיו אומר ליעקב:

" יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ".  הוא כפל במילים והמשמעות היא:

עשיו מוחל ליעקב שלקח לו את הברכות  בזמן שהקדים אותו  אצל אביהם יצחק – ובירך תחילה את יעקב ורק אחר כך את עשיו.

בכל זאת, יעקב מתחנן אל עשיו שייקח את מנחתו שהכין לו: משני טעמים:

א] רצונו של יעקב לכבד את עשיו -היות וראה את פניו והם חשובים לו כראיית פני מלאך ,שהרי יעקב פגש את המלאך של עשיו כאשר נאבק אתו במעבר יבוק.

ב] רצון יעקב שיקבל עשיו את מנחתו - כאות שמוחל לו  שנטל את הברכות במרמה בזמן שיצחק אביהם  הזקן רצה תחילה לברך את עשיו. ומדוע הזכיר יעקב לעשיו את פגישתו עם המלאך לפני כן? תשובה: כדי שעשיו יסיק שיעקב ראה מלאכים וניצול מפניהם, מכאן שעשיו   צריך לדעת שאין ביכולתו להתגבר  על יעקב!

ומוסיף יעקב ואומר לעשיו:" וַתִּרְצֵנִי".  אתה מתפייס עמי – לפי שכל "רצון" במקרא,  הוא :מלשון פיוס. בדומה לקורבנות שבאות לפייס את הבורא.

יעקב כינה את מנחתו גם בשם: "בִּרְכָתִי" והמשמעות היא: כי מתנה זו ניתנת לאדם שלא פגש אותו זמן רב והיא ניתנת לשם ברכה - שאילת שלום.

כך התכוון לכבד את עשיו  בברכה - בדומה ליעקב שבירך את פרעה כשירד למצרים [ [בראשית, מ"ז, ז]

יעקב   מפציר בעשיו ואומר לו :

"כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; "  אני יגעתי רבות למען מנחה זו ועמלתי עד שהגיעה לידך, לכן  קח נא את ברכתי כי אין מן הראוי שתדחה את כל עמלי והשתדלותי לחינם.

התוצאה הייתה שעשיו  הסכים לקחת את המנחה..

הרמב"ן סובר שכל אשר קרה ליעקב עם עשיו עתיד לקרות תמיד עם בני עשיו  בדורות הבאים ולכן יש תמיד להתכונן בשלושה מישורים:

דורון, תפילה ומלחמה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, יעקב הצליח בדרכו המיוחדת לפייס את עשיו, לפחות זמנית, הפגישה הדרמטית התנהלה בהצלחה ומכאן יש להסיק:

לצרף לאמונה בה' גם השתדלות מעשית   כי אין לסמוך רק  על הנס !

ההפטרה:

 הושע,י"א- י"ב]

קטע מההפטרה:

"וְעַמִּי תְלוּאִים, לִמְשׁוּבָתִי; וְאֶל-עַל, יִקְרָאֻהוּ--יַחַד, לֹא יְרוֹמֵם.   אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם, אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל--אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה, אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם; נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי, יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי.   לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי, לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם:  כִּי אֵל אָנֹכִי, וְלֹא-אִישׁ--בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר.   אַחֲרֵי יְהוָה יֵלְכוּ, כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג:  כִּי-הוּא יִשְׁאַג, וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם. יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר; וְהוֹשַׁבְתִּים עַל-בָּתֵּיהֶם, נְאֻם-יְהוָה  

סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל; וִיהוּדָה, עֹד רָד עִם-אֵל, וְעִם-קְדוֹשִׁים, נֶאֱמָן.  אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ, וְרֹדֵף קָדִים--כָּל-הַיּוֹם, כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה; וּבְרִית עִם-אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל. וְרִיב לַיהוָה, עִם-יְהוּדָה; וְלִפְקֹד עַל-יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו, כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ.   בַּבֶּטֶן, עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ, שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים.  וַיָּשַׂר אֶל-מַלְאָךְ וַיֻּכָל, בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן-לוֹ; בֵּית-אֵל, יִמְצָאֶנּוּ, וְשָׁם, יְדַבֵּר עִמָּנוּ.  וַיהוָה, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת--יְהוָה, זִכְרוֹ.  וְאַתָּה, בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב; חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר, וְקַוֵּה אֶל-אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד..."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)