בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת
ראה - כיצד נזכה להגיע לשלום
המיוחל ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה :
- Biblical paintings
BY Ahuva Klein
Mount Gerizim and Mount Eival
"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל. הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה".
[דברים י"א, כ"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הר גריזים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ניפוץ עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עונשה שח עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה בשנה השביעית/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך" שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שילוח עבד עברי לחופשי- בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו פותחת בברכה
והקללה, הברכות תבואנה על עם ישראל – אם יקיימו את מצוות התורה ואילו הקללות באות, חלילה, אם לא
יקיימו את התורה ומצוותיה:
"רְאֵה,
אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה,
וּקְלָלָה".
כך הכתוב מתאר את
התנאי להשגת הברכות: "...כִּי-בָרֵךְ
יְבָרֶכְךָ, יְהוָה, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה
לְרִשְׁתָּהּ -
רַק
אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת
אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. וכִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר
דִּבֶּר-לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ
בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ". [דברים ט"ו, ה-ז]
השאלות הן:
א] מדוע התורה פותחת
בלשון יחיד "ראה" וממשיכה בלשון רבים?
ב] "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ"
, מהי הברכה?
ג] כיצד יגיע
עם ישראל למשול בגויים?
תשובות
ראה
נאמר: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן
לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה".
[דברים, י"א, כ"ו]
חז"ל
שואלים:
מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון
רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.." [דברים י"א, כ"ו- כ"ח]
הגאון
רבי אליהו מווילנא
משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך
מסוימת-מפני שכולם הולכים בדרך זו. ועל כן
איני בודק אם הדרך הזו ראויה.
לכן
ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה. ועל פי
המסקנה - תבחר את הדרך הנכונה בחייך.
אבן
עזרא
מפרש: כי הטעם לפניה בלשון
יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.
התורה
פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין לחיות בחברה
מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.
רש"ר [רבי שמשון
רפאל הירש] מסביר: ה' אומר: אני פונה אל עם ישראל ואומר: על יסוד כל הדברים שראיתם
בעבר והובאו לתודעתכם בסקירה על עברכם - על סמך זה אתם מבינים שכל אחד- עתידו בידו לברכה, או חלילה - לקללה, וזאת על פי מה שכתוב בתורה.
"...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ"
דעת מקרא מסביר: ה' יברך את עם ישראל בכך שאלוקים יעזור לו להתגבר על אויביו כפי שנאמר :"כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע,
בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר--וְאָיַבְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ,
וְצַרְתִּי, אֶת-צֹרְרֶיךָ". [שמות
כ"ג, כ"ב] ובהמשך ה' מבטיח:
"וַעֲבַדְתֶּם,
אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי
מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ " [שם פסוק
כ"ה]
כאן בפרשתנו נאמר:
"בָּרוּךְ
תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים.." [דברים ז, י"ד]
על המילים: "וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים"- מסביר דעת מקרא: מלשון = עבוט- פרושו: משכון- שעם ישראל יהיה
במצב כה טוב - כתוצאה משמירת המצוות -
שהוא ילווה לגויים הלוואות - תמורת משכון שיקבל מידם- אבל עם ישראל עצמו לא יזדקק ללוות מהגויים תמורת משכון שהרי נאמר
לפניכן: "אֶפֶס,
כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן" [פסוק ד'] במצב בו עם ישראל מקיים הלכה
למעשה את המצוות – מצבו הכלכלי יהיה יציב וטוב ולא יזדקק להלוואות מהגויים.
עם ישראל
מושל על הגויים.
נאמר בפרשתנו: "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים,
וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".
הנביא ישעיהו מנבא בהפטרה לפרשה: "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא
יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת
עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, י"ז]
רבים הפסוקים
בתנ"ך על נושא: השלום הנה כמה מהם: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ
וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב
לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם."[ ויקרא
כ"ו, ו]
"יִשָּׂא
יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.[ במדבר ו, כ"ו]
"וְהָיָה
מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד
עוֹלָם." [ישעיהו ל"ב,
י"ז]
"וְיָשַׁב
עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת." [ישעיהו ל"ב, י"ח]
"כִּי
כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף
כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם
תְּשָׁעֳשָׁעוּ."[ ישעיהו ט"ו,
י"ב]
"וָאֹמַר
אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא תִרְאוּ חֶרֶב
וְרָעָב לֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם
הַזֶּה." [ירמיהו י"ד,
י"ג]
"וְכָרַתִּי
לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי
אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם."[יחזקאל ל"ז, כ"ו]
"גָּדוֹל
יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת
וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת."[חגי, ב', ט]
"סוּר
מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." [תהלים ל"ד, ט"ו]
"וַעֲנָוִים
יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם."[תהלים ל"ז, י"א]
כאשר עם ישראל מקיים
את המצוות והחוקים עליהם נצטווה בהר סיני- קיימת מידה כנגד מידה . כפי שנאמר במסכת
סוטה: "בַּמִּדָּה
שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ".
כפי שהפרשה פותחת בעניין הברכה והקללה, האדם רשאי לבחור כאוות
נפשו את דרכו - בין ברכה ובין קללה, הברכה
תינתן לפרט ולכלל כאשר ילכו בדרך הישר:
"רְאֵה,
אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:
בְּרָכָה, וּקְלָלָה.
אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ
אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי
מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.."
לעניות דעתי: על מנת
להגיע לחיים שקטים ושלווים בארץ ,הרי בנוסף
לקיום החוקים והמשפטים הכתובים בתורה אשר
כאיש אחד בלב אחד: התחייבנו לקבלם –בהיותנו לרגלי הר סיני במילים " ..כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה
וְנִשְׁמָע".
עלינו להתרחק
מהמחלוקת ומשנאת החינם ולהרבות שלום בין איש לרעהו, אז נזכה להגיע לשלום המיוחל-
בין עם ישראל לגויים.
לסיכום, לאור האמור לעיל, כל יחיד ויחיד בישראל יש בכוחו להגדיל את אור
השלום והגאולה- על ידי מעשיו הטובים- כי עם ישראל
הוא כגוף אחד וכל פרט ופרט הוא חלק מישראל ואם נבחר בברכה- ונקיים את
המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו- נזכה
לימים טובים ולבוא הגאולה – כפי שמנבא הנביא ישעיהו:
"וְשָׁפַט
בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים
וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ
עוֹד מִלְחָמָה". [ישעיהו
ב, ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
