משה גדול הנביאים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה גדול הנביאים

שיר מאת: אהובה קליין ©

 רקיע עטור ערפילים

ביניהם מלאכים מהלכים

לרוח השכינה לוחשים

הנה גדול הנביאים!

 משה פוסע בן הסלעים

עטוף לבוש אצילים

עיניו קורנות אורה

מתוך שלווה  תמימה.

לפתע קולות מהדהדים

את שלוותו  מזעזעים

ברית נעלה מאלוקים

ארץ מובטחת לבנים!

משה שומע ומאזין

להבטחה עתיקת יומין

הנקנית בייסורים ומכאוב

מורשה קהילת יעקב.

הערה: השיר בהשראת פרשת  וארא [חומש  שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה הקטן נמסר לידי בת פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוכבד מגישה את משה הקטן לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings

Little Moshe was handed over to Pharaoh's daughter

" וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ.."

[שמות ב',י]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות- מדוע משה גדל והתחנך בבית פרעה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות- מדוע משה גדל והתחנך בבית פרעה?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי  לפרשה:

ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יוכבד מגישה את משה הקטן לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על  בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בת פרעה ונערותיה בגילוי משה  בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה והסנה / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרעה פונה אל המיילדות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר  רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין(c)

פרשה זו פותחת בתיאור עבדות מצרים בפועל , ומנגד תחילת דרכו של מושיען של ישראל - הלוא הוא משה רבינו:

"וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת-בַּת-לֵוִי.  וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים.  וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.  וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.  וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ.  וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.  וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד.  וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד.  וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת-הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי, אֶתֵּן אֶת-שְׂכָרֵךְ; וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד, וַתְּנִיקֵהוּ.  וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ".

השאלות הן:

א] מדוע הוצרך משה לגדול ולהתחנך דווקא בבית פרעה?

ב] מי הייתה בת פרעה ומדוע חמלה על משה?

תשובות.

משה רבינו גדל ומתחנך  בבית פרעה.

הרב סורוצקין ב:"אוזניים לתורה" מסביר כי התורה רוצה להוכיח כי: "רבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם". [משלי י"ט, כ"א]

הרי פרעה גזר להשליך ילדים ליאור ולהטביע כל זכר מישראל ודווקא אז הקב"ה מגלגל את האירועים באופן כזה שמושיעם של ישראל מתחנך במצרים- בבית פרעה ועוד ניצול על ידי בת פרעה ומארמונו של פרעה הוא יוצא אחר כך אל אחיו ונהפך למנהיג העם ונותן את התורה.

מכאן -בניין אב לכל  תקופות בהיסטוריה שאין אדם בשר ודם יכול לראות את אשר יקרה בעתיד.

אבן עזרא מוסיף כיוון מעניין ,הוא  גם שם את הדגש על: "מחשבות ה' עמקו, ומי יוכל לעמוד בסודו, ולו לבד נתכנו עלילות" ממשיך ואומר: אולי סובב ה' שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגת הלימוד והרגילות, ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים, הלא תראה שהרג המצרי בעבור שעשה חמס,

כוונת הדברים: שאילו היה משה מתחנך בביתם של יהודים היו עשויות להיות תכונותיו: "גלותיות" לא היה מסוגל לפעול בדרכים של אומץ לב ,לכן דאג אלוקים שמשה יגדל ויתחנך בבית שאין בו מורא מפני בשר ודם-  ונפשו תהיה בעלת עוז לבצע דברים גדולים ונפלאים.

בנוסף, מסביר אבן עזרא: "אילו היה גדל בין אחים ויכירוהו מנעוריו לא היו יראים ממנו, כי יחשבוהו כאחד מהם"

במילים אחרות ,אחיו היהודים של משה היו אומרים: הוא משלנו ולא היו יראים מפניו ומכבדים אותו במלוא שיעור קומתו  ואף לא היו מוכנים לקבל את מרותו.

לעניות דעתי, הסבר יפה זה מזכיר את התנהגות אחי יוסף אל יוסף כשפגש אותם בשדה: "וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ...? " [בראשית ל"ז, ח]

אך הדבר עשוי להשתנות כאשר המנהיג מגיע ממקום אחר ואינו מוכר לאף אחד, ברור שהסביבה תסתכל עליו בכבוד.

אברבנאל  אומר רעיון דומה: "נסמכו שלושת הסיפורים האלה, רוצה לומר –הריגת המצרי, ומן השני אנשים רבים, ומבנות מדין, אחרי סיפור גדולת משה בבית פרעה, לא מפני שהיו רצופים בזמן אחד, אלא להודיע מעלת משה ושלמותיו" הוא נתגלה לראשונה בבית פרעה כדי שילמד טכסיסי המלוכה ודרכי ההנהגה והמלכות, שהוא ממה שיאמץ לבבו ויגדל את רוחו, שנמשך לו מזה היותו אמיץ בגיבורים, לא ישיב מפני כל, והבט אל עמל לא יוכל, לא במצרים וגם לא במדיין, שהיה גר ובורח, ולמדנו מזה שמשה היה בטבעו ותכונותיו צדיק וישר וגדול הלב, והן המצוות הראויות אל נביא, והמכינות אל הנבואה באמת"

מתוך דברי אברבנאל ניתן להבין: כי משה  מבלה את שנותיו הראשונות בבית פרעה במטרה -להכינו נפשית לקראת האתגרים העומדים לפניו מתוקף היותו נביא, מושיע  ,גואל ישראל  וכל זה שתכונותיו יוכלו להתפתח לקראת הבאות, ללא חסימות מצד  הסביבה וללא חותם הגלות.

מדרש יפה אומר: על המילים: " וַיִּגְדַּל משה"- במה הייתה גדולתו? לפי שיצא אל אחיו ולא הסתגר בארמון המלך פרעה - במטרה להקל את עול מלכות השעבוד.  על ידי התנהגות זו, משה מוכיח את יכולת מנהיגותו על ישראל בהמשך.

בת פרעה וחמלתה על משה.

מעניין כי התורה אינה מזכירה את שמה של בת פרעה כלל, לעומת זאת את שמה, אנו מוצאים בדברי הימים-א,[ ד, י"ח]:

"וְאֵלֶּה, בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח, מָרֶד.."

חז"ל טוענים: כי השם "בתיה" ניתן לה רק לאחר - מכן, כאות תודה על הצלת משה ולכן אמר לה ה': את קראת לו משה - אני אקרא לך בשם: "בתיה"

אך מתברר שמופיע במדרש: כי  עוד במצרים קראו לה בשם: "בתיה" וההוכחה לכך: שדתן ואבירם אמרו למשה: למרות שאתה טוען שאתה הבן של בתיה הרי האמת היא: שאתה הבן של יוכבד.

ואכן, פרעה שהחשיב עצמו לאליל, קרא לה בשם: "בתיה" שבשפה המצרית המשמעות: בת אלוהים, וכך כינו אותה גם דתן ואבירם, אלא שהתורה לא הייתה מעוניינת לתת לבת  פרעה תואר אלוהי ולכן נקראה בלשון הכתוב: "בת פרעה" וזאת במקום- "בת- יה" ,אולם בתום עזיבתה את עבודת אלילי אביה ונגשה להציל את משה הקטן שבה התורה לקרוא לה: "בתיה" היות שמאותו רגע שעזרה למשה איננה מתייחסת עוד לפרעה ,היות ועל ידי דרכה הטובה למען הצלת משה- נעשתה לבת אל חי.[על פי אבן- אזל]

רבינו בחיי  מסביר את המילים: "וַתַּחְמֹל עָלָיו—" מדוע בת פרעה חמלה על משה?

התשובה על כך דרשו חכמים: בא  המלאך גבריאל והיכה את משה כדי שיבכה וכך התמלא ליבה של  בת פרעה- רחמים עליו.

ומדוע חיפשה לו מינקת עברייה דווקא? לפי שמשה לא רצה לינוק מן המצריות, אומנם תחילה , בת פרעה לקחה את משה הקטן אל הנשים המצריות, אך הוא פסל אותן ולא שיתף פעולה איתן ביניקה. אמר הקב"ה: "פה שעתיד לדבר עם עמי ינק מן המצריות? כפי שנאמר בישעיה: "אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם". [ישעיה  כ"ח, ט]

ַ"ויִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן";

רבינו בחיי מבהיר: בת פרעה הייתה כל  כך אוהבת את משה, הייתה מרבה לנשקו ולחבקו ולא הייתה מוציאה אותו מחוץ לארמון ואף פרעה היה מחבקו ומנשקו והיה משה נוטל את כתר פרעה מראשו ומשליכו לארץ לאות מה שעתיד לעשות לו בסוף וכשגדל יצא מארמון פרעה "מי שאיבד אותו ואת מלכותו ויצא אש מתוכו ושרפתו כעניין שכתוב :בחירם מלך  צור שאמר לו הקב"ה:".. וָאוֹצִא מֵרֹב אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל רֹאֶיךָ" [יחזקאל  כ"ח, י"ח.]

לבת פרעה הייתה הזכות לקרוא למשה בשמו: "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ".

נתנה לו את השם: "משה"- על שם הנס שאירע לו שהיא הוציאה אותו מן המים וניצל מן המיתה והקב"ה  נתן לה שם זה בליבה ולא קרא לו בשם אחר.

לסיכום, לאור האמור לעיל,  סובב הקב"ה את העניינים באופן שדווקא משה אשר נועד להיות מנהיג ישראל ולתת להם את התורה-גדל והתחנך ,דווקא בבית פרעה- במטרה לסגל לעצמו את התכונות המתאימות  אשר ילוו אותו מאוחר יותר בקיום  שליחותו  כמנהיג– לה נועד מראש ולבת פרעה היה חלק בדבר ובזכות זה נקראה בשם בתיה- בת אלוקים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה בבית פרעה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה בבית פרעה.

 שיר מאת אהובה קליין ©

בת פרעה קראה לו בשמו

 ברוח הקודש חזתה גדולתו

חדרי ליבה נתמלאו רחמים

 על זה הנער ובכיו התמים.

יוכבד אמו  אשרי - יולדתו

 בחסדי ה' זכתה להיניקו

 בעת נגמל הרך בשנים

השיבה בנה לבת -אלוקים.

אהבה אותו כאם הבנים

גדל, התחנך בארמון מלכים

למד גינוני מלכות ותכסיסים

בעתו ימלא שליחותו ברבים.

נבחר להושיע ישראל

נצטווה על ידי האל

להוציא בניו  מגלות חשוכה

להפכם לעם   ולהנחילם תורה.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמות- [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מגיש את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings- Moses gives the holly Torah to the Levites to  keep it in the ark " וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר.   לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד". [דברים ל"א, כ"ד- כ"ו] הטכניקה" צבעי שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מתחנן אל ה' / ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/משה מתחנן אל ה' להיכנס לארץ ישראל / ציירה: אהובה קליין (c)

 "וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.   אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.  אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן.   וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה"

[דברים ,ג, כ"ג--כ"ז]

Biblical paintings   by Ahuva Klein Moses  is praying to God

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן, מדוע התעקש משה להיכנס לארץ ישראל? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן , מדוע התעקש משה להיכנס לארץ ישראל?

מאת: אהובה קליין ©

ציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/משה מתחנן אל ה' להיכנס לארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעלות להר ולהשקיף על הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ התורה מזהירה: לא לשכוח את ה' /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] 

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"

[ילקוט שמעוני במדבר, פרק ח' ] 

הטכניקה: שמן על בד.

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

ציורים מתוך ההפטרה:

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c) ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים- על פי נבואת ישעיהו הנביא/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "שאו מרום עינכם..."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשה זו פותחת בתחנוניו של משה להיכנס לארץ ישראל - ובכך  לבטל את הגזירה  שנגזרה עליו ,כפי שהכתוב מתאר זאת:

"וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.  אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.  אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן.  וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ:  כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" [דברים ג, כ"ג- כ"ח]. 

השאלות הן:

א] מהי משמעות תחינתו של משה אל ה' ?

ב] האם הועילו תחנוניו של משה להיכנס לארץ?

תשובות.

משמעות תחינתו של משה

החת"ם סופר  מסביר: שנינו במדרש רבה לפרשת - "וזאת הברכה" שמשה רבינו התפלל באותו זמן חמש מאות וחמש עשרה פעמים  - כמניין: "ואתחנן" [בגימטרייא האותיות: "ואתחנן"- שוות ל: 515]

גם האותיות תפילה - בגימטרייא שוות= 515 וכאשר אנו מוסיפים את שם הוויה שהן בגימטרייא- 26 אנו מגיעים למספר:541 –בגימטרייא- "ישראל", מכאן  לומדים: כאשר עם ישראל דבקים בה' , תפילתם מתקבלת אצל בורא עולם. וההוכחה לכך: מהנאמר בהמשך הפרשה: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם, חיים כולכם היום" [דברים ד, ד]

חכמי המדרש שואלים: מדוע התורה מציינת את הזמן בו משה מתחנן אל ה', כמו שכתוב: "וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא", ועל כך הם  עונים: עניין זה קשור למסופר בסוף הפרשה הקודמת: מלחמות בני ישראל במלכי עבר הירדן המזרחי [דברים ב, כ"ו] לאחר שמשה   כבש את ארצותיהם של סיחון מלך  האמורי  ושל עוג  מלך הבשן ,  הצלחה זו גרמה  למשה לחשוב: שמא התבטלה הגזירה ו"הותר הנדר" ויוכל להיכנס לארץ ולהנהיג את עם ישראל בכיבוש ארצות שבעת הגויים שבצד המזרחי לירדן וזאת על פי הכלל הנפוץ: "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" [ירושלמי פסחים י', ה'] לכן  משה כיוון את תחינותיו לשעה הזו של הניצחון.

רש"י מביא שני פירושים:

א] חנון - זו לשון מתנת חינם. למרות שצדיקים יכולים לדרוש את בקשותיהם על סמך מעשיהם הטובים, הרי הם מבקשים מה' מתנת חינם.

ב] "ואתחנן"- היא אחת מעשר לשונות שנקראת תפילה.

רש"י מסתמך על הספרי.

וזה לשון הספרי: "שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל: משה ודוד מלך ישראל, והיו יכולים לתלות את העולם במעשיהם הטובים ולא ביקשו מן  המקום שייתן להם, אלא חינם"

 ומאין ידע משה  שהוא יכול לבקש מתנת חינם? לפי שאמר  לו: "וחנותי את אשר אחון "[שמות ל"ג, י"ט]

ולגבי הפירוש השני של רש"י: נאמר בספרי:

"עשר לשונות נקראת תפילה: זעקה, שועה, נאקה, צרה, רינה ופגיעה, נפול ופלול ,עתירה, עמידה, חילול, חנון"

מהמילה: "לֵאמֹר" לומד רש"י: כי משה התפלל בשלושה מקומות  וביקש מה' שימלא את בקשתו  ומשה לא יפסיק לבקש - עד שה' יודיע לו אם אכן יבצע את בקשתו!

 ושני המקומות האחרים הם:

"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ". תפילה זו התפלל משה כאשר  אחותו מרים הייתה מצורעת.[במדבר י"ב, י"ג]

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר.  יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה. אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה".[במדבר כ"ז, ט"ו]

בקשה זו ביקש משה מה'- כאשר הבין שלא יכנס לארץ ועל כן עם ישראל זקוק למנהיג אחר במקום משה.

רש"י מסביר את  המשך דברי משה :"אַתָּה הַחִלּוֹתָ" באמצעות שני פירושים:

א] לפי הפשט: דבריו אלו של משה מתייחסים למלחמת סיחון ועוג, שבה נאמר: "ראה החילותי מתת לפניך" [ לעיל ב', ל"א]

ב] על פי הדרש [לפי הספרי] המילים: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ"- מוסב לדברי ה' אחרי מעשה חטא העגל: "ואתה הניחה לי" [שמות ל"ב, י] וזו לתגובה על  בקשת משה סליחה על חטאו וביטול עונשו שלא  להיכנס לארץ ומסתבר שיזכיר את מידת החסד  של ה' - כדי לקבל מחילה מאשר שיזכיר את גבורותיו , מתברר שאחרי חטא העגל החל משה לראות שיש מקום לתפילה גם אפילו אם נגזרה גזרה.

לפי אור החיים: "הַחִלּוֹתָ"- לשון תפילה.

משה מנסה לשכנע את ה' בביטול הגזרה בהדגישו את גודלו של ה' וזוהי מידתו הטובה של ה'- כנאמר: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת- גָּדְלְךָ"

והמקור לכך: בקשת משה ותשובת אלוקים לדבריו:

ו"ְעַתָּה, יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, לֵאמֹר.  יְהוָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, נֹשֵׂא עָו‍ֹן, וָפָשַׁע; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.  סְלַח-נָא, לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ".[במדבר י"ד, י"ז—כ"א]

בהמשך התחנונים משה מזכיר את ידו החזקה של ה' זוהי יד ימינו - המקבל תשובה מכל באי עולם ,אפילו מהרשעים.

וזו יד חזקה - והכוונה שה' כובש ברחמים את מידת הדין בחוזקה.

אלוקים שונה ממלך בשר ודם - אשר יש לו יועצים -  והם לפעמים עומדים כמכשול לדרך חסדיו ועבודה על מידותיו, הרי אם  ה' יחליט למחול- אף אחד לא יעמוד בדרכו- לכן שואל משה את ה' למה לא ימחל לו?

את המשך מילותיו של משה:" אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן"-מבהיר רש"י: כי משה פונה בלשון בקשה אל ה' להיכנס לארץ למקום הר הבית-מקום המקדש.

אברבנאל מביא ארבעה תירוצים שבעטיים רצה משה להיכנס לארץ:

א] לקיים את המצוות התלויות  בארץ עם הכניסה לארץ ישראל.

ב] משה שעמל רבות כמנהיג להוציא את בני ישראל ממצרים והנהיג אותם במשך ארבעים שנה- רצה להשיג את פרי מעשיו.

ג] רצה להיכנס לארץ כדי להוכיח למרגלים שלמרות דברי הדיבה שלהם על הארץ הקדושה- היא ארץ טובה מאד!

ד] רצה משה להשתטח על הר המוריה ולהגיד לעם ישראל: כי זהו המקום הנבחר- הר הלבנון- שמלבין את עוונותיהם של ישראל.

תפילת משה  ותוצאתה.

אברבנאל וכמה מהפרשנים מתלבטים בשאלה- האם יתכן שתפילת משה  לא תתקבל?

הם מסתמכים על דברי חז"ל ואומרים: כי הייתה התנגשות בין תפילת משה לבין השבועה של הקב"ה שאמר: "...אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל ־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־ הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־ הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־ הָאָ֖רֶץ  אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם" [במדבר כ, י"ב] והמילה: "לכן"- היא לשון שבועה, כמו שנאמר בשמואל-א' ,ג, ד: "וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם-יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֹון בֵּית-עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד-עוֹלָֽם" ולכן התפילה לא היה  בכוחה להפר את השבועה.

החתם סופר סובר אחרת: משה כן נענה בתפילתו- תפילה עושה מחצה,  הוא ביקש: "אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת.." על כך נענה לפי שה' אמר לו:" וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר.." מכאן שתפילתו התקבלה על הראייה, אך לא על הכניסה  לארץ.

"צרור המור" מבהיר: כי בכך שמשה התחנן לפני ה', הוא התכוון להעביר מסר לדורות: שאסור לו לאדם להתייאש,

עליו להתפלל אל ה'- אפילו כשחרב חדה מונחת על צווארו- בדומה  לתפילת משה על אף הגזרה.

רבינו בחיי אומר: כי משה  שיבח את ה' כאשר ביקש : "יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה"[ במדבר כ"ז, ט"ז]את זאת אמר לה' כאשר ביקש שיבוא מנהיג  לעם ישראל אחריו: לכן משה בכל זאת השיג משהו: כפי שהכתוב מציין:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ.."

מהמילה: "עֵינֶיךָ "- הכתובה פעמיים, לומדים כי משה מההר התעלה לראות את הארץ בעיני בשר ודם  לארבע רוחותיה וזכה להתבונן בשם בן ארבעה אותיות-"שהוא המרכבה הראשונה העליונה לארבע רוחות  העולם".

[אותיות שם השם מופיעות בארבעה רוחות השמים יחדיו]

אך משה לא זכה להיקבר בארץ ישראל- לא בגופו ולא בעצמותיו לעומתו: יעקב זכה להיקבר  בארץ בגופו ועצמותיו ויוסף זכה להיקבר רק בעצמותיו.

לסיכום, ניתן להסיק, כי משה עשה השתדלות גדולה לביטול רוע הגזירה ,מנהיג ברמ"ח אבריו התעקש להיכנס לארץ כדי להשלים את תפקיד מנהיגותו ולהוכיח למרות דברי המרגלים-כי הארץ טובה מאד!ולמרות כל בקשותיו, אומנם לא זכה להיכנס לארץ- אך זכה לראותה ולהשקיף לארבע רוחות השמים- תפילתו משמשת מסר לדורות: שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)