פרשת יתרו - מה רומזים
שמות בני משה ?
מאת: אהובה
קליין.
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
פרשה זו הנקראת על שם
יתרו - מספרת לנו כיצד מחליט יתרו להשיב
את ציפורה ובניה אל משה בתום הנס הגדול – קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
"וַיִּשְׁמַע
יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה,
וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: כִּי-הוֹצִיא
יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.
וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר,
שִׁלּוּחֶיהָ. וְאֵת, שְׁנֵי
בָנֶיהָ: אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד,
גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד,
אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו
וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה: אֶל-הַמִּדְבָּר,
אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ
יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ. [שמות י"ח, א-ז]
השאלות הן:
א] מדוע ציפורה ובניה שהו בבית יתרו?
ב] מי היו בניו של משה?
תשובות.
ציפורה ובניה שוהים
בבית יתרו.
רש"י מסביר: כאשר אמר ה' למשה : לשוב למצרים, לקח משה את אשתו -ציפורה ובניו אתו
, יצא אהרון אחיו לקראתו ושאל : מי אלה?
ענה לו משה: כי זו אשתו שנשא במדיין ואלה שני בניו, שאל אותו אהרון: להיכן אתה
לוקח אותם? ענה לו משה: כי הוא לוקח אותם למצרים, ענה לו אהרון וכי לא די בצערם של בני ישראל השוהים במצרים היש
להוסיף עליהם גם אותם ? הציע לו: שייקח את אשתו והבנים לבית אביה. לכן משה השיב
אותם אל יתרו חותנו.
רש"י מבסס את
דבריו על מכילתא: "--- בשעה שאמר הקב"ה למשה: לך הוצא את עמי בני ישראל
ממצרים שנאמר: "ואתה אשלחך אל פרעה" באותה שעה נטל אשתו ושני בניו והיה מוליכם למצרים, שנאמר: "וייקח
משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים"
באותה שעה נאמר
לאהרון [שם כ"ז]:" לך לקראת משה", יצא לקראת משה חיבקו ונשקו, אמר
לו אהרן למשה היכן היית כל השנים הללו? אמר לו : במדיין אמר לו: מה טף ונשים אלו
אמך? אמר לו: אשתי ובניי, אמר לו: ולאן אתה מוליכם? אמר לו: למצרים, אמר לו: על
הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם
באלו? באותה שעה אמר לציפורה: לכי
לבית אביך, ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה, לכך נאמר: אחרי שילוחיה"
רש"ר [הרב שמשון
רפאל הירש] מסביר: היות ומשה הבין שיש לו תפקיד חשוב למלא את שליחותו באופן אחראי - להנהיג את בני ישראל ולסייע
להוציאם מעבדות מצרים - רצה להתמסר לשליחות זו באופן מוחלט - שילח משה, זה מכבר-
את אשתו ושני בניו אל יתרו חזרה. ואין דבר זה פגע ביחסים ביניהם, יתרו נותר: "חתן
משה" וציפורה נותרה: "אשת משה"
בני משה.
רבינו בחיי מפרש את המשפט: "אֲשֶׁר
שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם
הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב
פַּרְעֹה". מן הראוי היה להגיד: ושם השני
אֱלִיעֶזֶר? על כך כמה פירושים:
א] על
דרך הפשט: זה מיוחד לאמו וזה מיוחד לאמו, גֵּרְשֹׁם—שהיה בכור היה מיוחד לאמו ואליעזר היה מיוחד לאמו, לפי שמלה את ערלתו
והצילה את משה ממוות, כפי שכתוב:
"וַיְהִי
בַדֶּרֶךְ, בַּמָּלוֹן; וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּיקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּיכְרֹת
אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגע, לְרַגְלָיו; וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה
לִי. וַיִּרֶף, מִמֶּנּוּ; אָז, אָמְרָה, חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת".[שמות ד', כ"ד-כ"ז]
אליעזר היה מיוחד
למשה- כי קרא לו בשם זה- כדי להביע תודה לה' - שהיה בעזרו והצילו מרצון פרעה
להורגו במצרים.
ב] יתכן לפרש: שאצל
אליעזר נאמר: "אחד"- כי כוח
הריבוי הוא מכוח האחדות- לפי שעתיד ה' להשפיע כוח הריבוי אצל אֱלִיעֶזֶר- שהיה רחביה כפי שנאמר: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-אֱלִיעֶזֶר,
רְחַבְיָה הָרֹאשׁ; וְלֹא-הָיָה לֶאֱלִיעֶזֶר בָּנִים אֲחֵרִים, וּבְנֵי רְחַבְיָה
רָבוּ לְמָעְלָה".[דברי
הימים-א'-כ"ג, י"ז] ועל זה דרשו רז"ל: "למעלה"- המשמעות=
למעלה משישים ריבוא- לכן הזכיר בו לשון אחד- כדי להורות: על הריבוי שנבע מכוח אחד!
ג] על דרך המדרש: "וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר"-
"אמר ר' יוסי ב"ר חנינא: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה עוסק
בפרשת "פרה אדומה" והיה אומר הלכה משמו של רבי אֱלִיעֶזֶר- עגלה ערופה בת שנתה ופרה אדומה בת שתי שנים,
אמר לפניו :ריבונו של
עולם כל העליונים והתחתונים שלך ואתה אומר הלכה משמו בשר ודם ? אמר לו: עתיד צדיק
אחד לעמוד בעולמי ואליעזר שמו ועתיד לעסוק בפרה אדומה תחילה ואומר עגלה בת שנתה, פרה
בת שתי שנים, אמר לפניו: ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שיהיה מחלציי. אמר לו:
חייך שהוא מחלציך, שנאמר: ושם האחד אֱלִיעֶזֶר ושם אותו המיוחד" אֱלִיעֶזֶר" .
לגבי המילים: "וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי
בָנֶיהָ, עִמָּהּ".
רבינו בחיי טוען: היה ראוי להגיד: ושני בניך כשם שאמר: "חותנך ואשתך" ,אלא,
שדרך הכתוב ליחס את הבנים לאישה, כמו
שכתוב: "אֵלֶּה
בְּנֵי לֵאָה".[בראשית מ"ו, ט"ו] ואת הבנות מייחסים לאב: כמו שנאמר: "וְאֵת, דִּינָה בִתּוֹ":[בראשית מ"ו, ט"ו]
רש"ר מציין: על
פי שמות בניו של משה ניתן להבחין, שמשה לא
הסתיר את עברו ואף לא את קרבתו לבני ישראל
- המשועבדים במצרים.
אליעזר נולד זמן קצר לפני
שיבת משה למצרים ,לכן ניתן להבין כי רק
לבן הקטן יכול היה משה לתת את השם: אליעזר, שכן - כל עוד היה עליו לחיות
בגלות מצרים –חרב פרעה הייתה תלויה מעל ראשו.
לסיכום, לאור האמור
לעיל, ניתן להסיק: כי משה השאיר את אשתו ובניו אצל- יתרו בתקופה בה היה עסוק בשליחותו
במצרים - הן כדי שלא יסבלו בעבדות זו והן
מהטעם- שרצה להתמקד בשליחותו המיוחדת
ולהצליח. ומעניין במיוחד ששמות
בניו גרשום ואליעזר- רומזים על עברו של משה
ועל הסייעתא דשמיא שזכה בהצלתו
מפני פרעה שרצה להורגו.
