‏הצגת רשומות עם תוויות גאולה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גאולה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 2 במאי 2023

פרשת אמור: שבת –כלכלה ומקדש - מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת אמור: שבת –כלכלה ומקדש - מה הקשר?

 מאמר מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ היום השביעי/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שמירת שבת/ אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך בזכות  שמירת 2 שבתות- זוכים לגאולה/ אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ נרות שבת ברקע ירושלים/ ציירה: אהובה  קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "ושמרו בני ישראל את השבת..." / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ שבת קודש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה".




ציורי תנ"ך/ השבת בבית ובשדה/ ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ קערת חג הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי  תנ"ך/ ראשית הקציר בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הבאת העומר לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ הבאת מנחת העומר למקדש / ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ עם ישראל מביאים עומר למקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הנפת העומר במקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מועדי ישראל ושבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מועדי ישראל ושבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אכילת מצות טרם יצאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)



יורי תנ"ך/ חג השבועות-המנהג לקשט את בתי הכנסיות בירק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מנהג מאכלי  חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ ציירה אהובה קליין (c)


בפרשה זו מופיעים מועדי ה' ,אך בראשם מופיעה השבת: וכך נאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל- מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל- בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר- תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא- קֹדֶשׁ, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם".  [ויקרא פרק כ"ג, א'- ד']

השאלות הן:

א] במה חשובה שמירת השבת לכל יהודי?

ב] מניין כי יש קשר בין השבת לפרנסה?

ג] מה הקשר בין השבת למקדש?

תשובות.

חשיבות השבת לכל יהודי

על פי מדרש חז"ל: מוצאים אנו כי נאמר – בתורה, נביאים וכתובים - שהשבת שקולה - כנגד כל המצוות שבתורה.

אמר להם הקב"ה לישראל: אם תזכו לשמור שבת, מעלה אני עליכם - כאילו שמרתם את כל המצוות שבתורה ואם חיללתם אותה - מעלה אני עליכם - כאילו חיללתם את כל המצוות.

עוד מדרש יפה: "אמר  רב חיסדא, אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל- צְבָאָם.  וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל- מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר- בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".

שני מלאכי - השרת מלווים  לו לאדם בשובו מבית הכנסת לביתו - כדי להסב לסעודת שבת - מניחים את ידיהם על ראשו ואומרים: "וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר"׃ [ישעיהו ו', ז']

קיים קשר  הדוק בין השבת למועדים:

מבאר רש"י:" ללמדך, שכל המחלל את המועדות - מעלים עליו כאילו חילל את השבתות: וכל המקיים את המועדות מעלים עליו כאילו קיים את השבתות" בכך הכתוב קישר את השבת למועדים - במטרה להשוות את תוקפם של המועדים הנקבעים על ידי בית הדין [על ידי שקובעים ומקדשים את החודש -כפי שמופיע במסכת ב"ב, קכ"א.] לתוקפה של השבת שקיימת עוד מימי ששת ימי הבריאה-לעד.

הגאון רבי אליהו מווילנא מביא רעיון מעניין במיוחד:

לדבריו ניתנו לעם ישראל שבעה ימים טובים: ראש השנה, יום הכיפורים , היום הראשון של חג הסוכות , שמיני עצרת. ראשון של חג הפסח, האחרון - שביעי של פסח וחג שבועות. בסך הכול  שבעה ימים טובים.

לכן נאמר: "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון"

שהרי  במשך שישה ימים טובים ישנו התר לבשל ולאפות, כפי שהדבר מוזכר במסכת ביצה[פרק ה, ב] אך ביום הכיפורים שהוא יום שבתון וודאי  שמלאכת: "אוכל נפש" אסורה בהחלט בנוסף לשאר האיסורים.

רבינו  בחיי - מביא  פירוש:

"הזכיר השבת בכלל המועדים כי יום מועד הוא..."

מדרש יפה מספר: מעשה בחסיד אחד שירד מנכסיו  ומכר את  פרתו לנוכרי אחד . חרש בה הנוכרי במשך ששת ימי השבוע ובשבת הוציא אותה לשדה- להמשיך במלאכת החרישה, אך היא רבצה תחת העול וסירבה לעבוד, הצליף הנוכרי - בה את מכותיו, אך היא לא זזה ממקומה. הלך הנוכרי אל אותו חסיד ואמר לו : בוא קח את פרתך חזרה - היא סירבה לעבוד ביום השביעי!

החסיד הבין שפרתו הייתה רגילה לא לעבוד בשבת- כפי שהרגיל אותה למנוחה ביום קדוש זה.

אמר החסיד לנוכרי: אני אפטור את הבעיה, לקח את הפרה אליו ואמר לה: הוי פרה, פרה! כשהיית אצלי - בשבת היית נינוחה, אך בגלל עוונותיי נאלצתי למוכרך  לנוכרי - בבקשה מעתה - שאת אצלו עשי כרצונו!

מיד  עמדה הפרה על רגליה ובשבת הקרובה  עשתה את מלאכתה.

הנוכרי התפלא על השינוי שחל אצל הפרה ושאל את החסיד : האם כישפת אותה?

ענה לו החסיד: אני שוחחתי עם הפרה וסיפרתי לה  שהיא ברשותו של נוכרי והיא חייבת לעבוד בשבת.

הנוכרי הזדעזע וחשב: פרה זו שאין לה כוח דיבור ולא דעת ותבונה הכירה  את בוראה? קל וחומר שאני שאלוקים ברא אותי בצלמו והעניק לי  כוח דיבור- בינה ודעת - לא אכיר את בוראי? מיד התגייר וזכה ללמוד תורה והוא נקרא בשם: "רבי יוחנן בן תורתה" [בן הפרה זכר לאותה פרה שגרמה לו להתגייר]

 

הקשר בין השבת לפרנסה

במסכת ביצה [ט"ז, א'] מובא: כי כל הוצאותיו של האדם, קצובים  לו מראש השנה, חוץ מהוצאות שבת ויום טוב, אם  הוא פוחת [לכבוד שבת] - פוחתים לו, ואם מוסיף - מוסיפים לו. מכאן, שאם היה מאמין באמונה שלמה בדברי חז"ל לא היה חס על הנר, השמן והפתילה ובאמת אינו מרוויח כלום במה שמקמץ על השבת - כיון שאם פוחת - פוחתים לו, כפי שנאמר בגמרא - בקטנות האמונה נדמה לו שחס על הנר, זהו שאמרה המשנה: "כחס" - הוא חושב שהוא חוסך- אך למעשה אינו מרוויח מכך דבר!

משל יפה שראיתי: שמירת שבת  צריכה להיות קלה על היהודי והוא שיבטח בה' - שאין לה' מעצור להושיע גם ללא עבודה בשבת וישב בטל וינוח אחרי שבמשך ששת ימי השבוע עמל , ויבטח בה' שיכלכלו לפרנסתו דוגמת בטחונו של דוד המלך בה'  באומרו: "הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִיתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק" [תהלים נ"ה]

מעשה בעני שהיה הולך ברחוב ונושא חבילה על שכמו ,המשא היה כבד במיוחד והנה לפתע  , הבחין בסוחר אחד נוסע במרכבה רחבה, פנה הסוחר אל העני והציע לו: "עלה נא על המרכבה" , העני  נענה, עלה והתיישב ,אך  במהלך הנסיעה - הסתובב  הסוחר לאחוריו והבחין שהעני  אמנם יושב ,אך את משאו סוחב על כתפו  כפי שסחב טרם עלותו למרכבה.

שאלו הסוחר: מדוע אתה סוחב את המשא על כתפך הניחהו בעגלה והקל מעליך. ענה לו העני: לא  די לך שאתה סוחב את משא גופי - ותסחוב גם את החבילה שעל כתפי ? הסוחר החל מתגלגל מצחוק ואמר לו: "סכל שכמוך, הלוא גם בזמן שהמשא על שכמך מי יישא אותך ואת משאך- הרי זה אותו משקל בין אם אתה מניח על שכמך, או בתוך העגלה.

הנמשל:

כל הברואים כביכול עמוסים בעולם, כדברי ישעיהו הנביא: "..אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל..," [ישעיהו מ"ו, ד'] לכן אין לאדם לחשוש להניח את משאו בכל מקום שיחפוץ כפי שנאמר:

"הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִיתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק" [תהלים נ"ה, כ"ג'] כלומר כל אחד יניח משאו, יבטח בה' שיישא איתו את המשא ובמילים אחרות - ה' ידאג לפרנסתו. [מתוך ספר "משלי יעקב"/ הרב יעקב מדובנא]

הקשר בין השבת למקדש.

הגאון רבינו  אליהו מווילנא מסביר:

המילה "טוב" נאמרה על תענוג גופני של האדם ואילו המילה: "חמדה" נאמרה על העונג  הרוחני שלו . בעוד שבמשך ששת ימי החול – האדם רודף אחר  דברים גשמיים - הון, ממון, הרי שבשבת הוא מתענג באכילה ושתייה - וזה עניין של קודש כדוגמת אכילת הקורבנות במקדש!

במסכת שבת, אומרת הגמרא: ''אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים"  כאשר כל עם ישראל ישמרו שתי שבתות, תבוא גאולה לעם ישראל כולו.

נאמר בילקוט שמעוני:

".......וכבוד השבת נרותיה הן כבודה, אם שמרתם נרות של שבת, אני מראה לכם נרות של ציון שנאמר: והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה ,אלא בכבודי אני מאיר לכם שנאמר: לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם, האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם שנאמר והלכו גוים לאורך .ואי זה אור הקב"ה מאיר לישראל? באור הצדקה שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכל כך למה בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת? תדע לך כמה חביבה היא מצות הנרות לפני הקב"ה שאע"פ שאין הקב"ה צריך לאורה הוא מצוה למשה שיזהיר לאהרן :''דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות". נאמר: בגמ' בשבת (לג, ב): שני בדי הדס, א' - כנגד זכור ואחד- כנגד שמור. אולי זו הסיבה שאמר רבי יוחנן בשם רשב"י (שבת קי"ח, ב) אם ישמרו בני ישראל שתי שבתות מיד הם נגאלים. ולא אמר שבת אחת, ולא שלש שבתות, אלא שתי שבתות דווקא . לפי שכל מעשה השבת כפול, וגם זה הוא אחד כנגד זכור- ואחד נגד שמור".

לסיכום, לאור האמור לעיל- לומדים אנו מה חשיבותה של השבת שהיא אחת מעשרת הדיברות - בזכות שמירתה - זוכים אנו לברכות ושפע רוחני וגשמי בשאר ימות השבוע ובע"ה -  מובטחת  לנו גאולה  - בשמירת שתי שבתות ברציפות - לכל עם ישראל-נזכה לראות את בית המקדש השלישי, אמן ואמן. ונזכור- כי השבת היא ברית נצחית - בין אלוקים לעם ישראל, כנאמר:

"וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹורֹותָם בְּרִית עוֹלָם" [שמות ל"א, ט"ז]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 בספטמבר 2022

פרשת נצבים- לקראת חיים טובים וגאולה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נצבים- לקראת חיים טובים וגאולה.

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם...."/ציירה:
אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים "/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]



ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את  בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציור לראש השנה
"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."

מתוך: "ונתנה תוקף"


ציורי תנ"ך/ הגאולה- בית המקדש השלישי/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ברכה בפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א]-  ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אור הגאולה בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ"

[ישעיהו ס"ב, א]

 ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו  בשערים"]ישעיהו ס"א]

ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך /  הדרך המובילה למקדש על פי  נבואת ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)

  "....פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם; סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן, הָרִימוּ נֵס עַל-הָעַמִּים".
[ישעיהו ס"ב, י']  



ציורי תנ"ך/  על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציור לראש השנה/ "תפילת  תשליך" בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c


הפרשה פותחת בפסוקים:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.  .  לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי-אַתֶּם יְדַעְתֶּם, אֵת אֲשֶׁר-יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאֵת אֲשֶׁר-עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם". [דברים כ"ט, ט-  ט"ז]

בהמשך משה מסביר ומציע במה  לבחור:

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ".  [להלן  פרק ל', י"ט]

השאלות הן:

א]  מה רומז לנו הפסוק: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם...."?

ב]  מה המסר בפסוק:"... וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ"?

ג]  מה הקשר להפטרה בספר ישעיהו מ"א.

תשובות.

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם ...."

"בעל הטורים" מבאר: "אַתֶּם נִצָּבִים.." כדרך שנאמר בסיני:"וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר" [שמות י"ט, י"ז]

המטרה: לעמוד בברית עם ה' כמו בזמן קבלת התורה במעמד הר סיני.

אלשייך סובר: משה היה תמיד פונה אל הנשיאים ואחר כך אל עם ישראל ואילו כאן בפרשתנו משה פונה אל כל עם ישראל במישרין .  כוונתו של משה לשדר לעם ישראל : דעו לכם, אין  הבדל בינכם לבין הנשיאים ,כאשר אתם נצבים לפני ה' אין אנחנו יכולים להבדיל מי מבין העם יותר חשוב ,יתכן מצב שמישהו מסוים נראה  בעיננו לאדם חשוב מאד: ראש ונשיא, אך דווקא בעיני שמים  הוא  פחות חשוב מזה שבעיננו ,כי בשמים קיימים חשבונות אחרים לחלוטין ויתכן באמת: "עליונים למטה ותחתונים למעלה"   לכן בזמן שעם ישראל נצבים לפני ה' הם שווים כולם זה לזה- "כל איש ישראל"..

 

 

ה"נתיבות שלום"  מסביר:

נאמר בספר הקדוש: כי את הפרשה הזו נוהגים לקרוא טרם היום הקדוש- ראש השנה-  מהטעם: כי  יש בו רמז ליום הדין ,כמו שנאמר בזוהר הקדוש - כי ראש השנה הוא יום הדין. ולכן גם בפרשתנו רומז הכתוב – כי אתם עם ישראל- כולכם נצבים לפני ה' ביום  הדין:

"...רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

כאן הכתוב מונה י' מדרגות הכוללים י' דרגות בעם ישראל והכוונה: שלכל אחד יש דין בפני עצמו , כי אין יום הדין של אדם גדול וחשוב - כיום הדין של אדם פשוט ורגיל.

לפי שכל אחד נידון על פי ערכו.

אצל אדם פשוט ורגיל: הוא נידון על מעשים של עבירות ,לעומתו אדם גדול נידון גם על  הרהורים שבלב , גם הם נחשבים לעבירות .

גם אנשים שהם קטנים בדעת - כמו: "חֹטֵב עֵצֶיךָ, שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" ישנו יום הדין-  השייך אליהם - לפי שכל אדם חייב למלא את ייעודו ותפקידו.

אפילו לדומם יש  שליחות בעולם הזה: דוגמת הנעל - שהיא בדרגה כה נמוכה- תפקידה המיוחד: שהמים לא יחדרו דרכה.

כל מעשיו של היהודי - נידונים – בהתאם למצבו - באשר הוא-  בבחינת דרגתו  כי אינו דומה מה שעשה - כאשר היה במצב של בלבול – והוא נחשב אז- אנוס- למעשיו כאשר היה במצב של ישוב הדעת – ומוחו בדרגה גבוהה.

עניין הדרגות השונות שייך גם לעניין התשובה - לפי שלכל אדם יש מדרגה משלו.

לדוגמא: אם אדם פשוט חוטא ופוגע במלך לפי שברמת שכלו אינו מבין מהו ערך המלך וכמה נורא שפגע בו. גם תשובתו תהיה כמו שמתפייסים עם אדם פשוט.

לעומתו ,  אם אדם גדול - כגון: אחד  משרי המלך, תשובתו אינה ראויה והוא מבקש מחילה מהמלך- למרות שעושה זאת  מתוך חרטה- אך מרצה אותו כפי שמרצים אדם פשוט - הרי זה לגופו של עניין - נחשב  לו לחטא חמור.

גם אם אדם מתוודה על חטאים ואומר: "אשמנו , בגדנו.." אך אינו מכיר במשמעות המילים שמוציא מפיו - תשובה כזו היא - עצמה חטא!

חמור  חטא התשובה שלא נעשה כראוי -  מאשר החטא עצמו, מהטעם: הרי  חטא משום שיצר הרע השתלט עליו, מנגד את התשובה  עשה כאשר ישוב  הדעת שב אליו ,הרי התשובה צריכה להיות במלוא הכרת החטא שיחוש את הצער והמרירות.

בזמן שבית המקדש היה קיים והיו מביאים קורבנות ,לאחר שעשו תשובה על החטאים והתוודו עליהם - אם התשובה לא הייתה כראוי, הייתה נראית דמות כלב על המזבח - רק  כאשר החוטא הצטער -הרבה בבכי ושב בתשובה כראוי הייתה – צורת האש כדמות הכלב - משתנה לאריה.

יהודי צריך לזכור: בראש השנה אנחנו נצבים לפני ה'  המביט בנו וצריכים אנו להרגיש שכולנו עוברים  מחדש בברית עם ה'- זהו יום משפט של הברואים וה' מעמיד  במשפט את כל יצורי העולמים - אם כבנים, אם כעבדים.

ישאף היהודי - הבא בברית עם ה' - ויהיה בדרגה גבוהה ויתחדש כבריה חדשה העוברת מחדש  בברית מחודשת עם אלוקים.

רש"י מסביר

התורה מלמדת אותנו: כי משה מכנס את כל עם ישראל  לפני הקב"ה - ביום מותו.

וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים—המשמעות.

רש"י מסביר:

כוונת משה: אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים- כדוגמת  אדם האומר לבנו: בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על החלק היפה ואומר לו: את זה בחר לך.

זה אומר דוד המלך: "יְהוָה, מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי--    אַתָּה, תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי". המשמעות: הנחת ידי על גורלי הטוב - כדי לומר לך- את זה תיקח.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מבאר: האדם אינו זוכה לחיים במקרה, ולא  בלי מחשבה ורצון, אלא הוא חייב להחליט בעצמו - במכוון ובכובד ראש -  עליו לבחור בחיים אם חפץ הוא לחיות.

בספרי [נ"ג] ישנו משל נוסף להמחשת הציווי: "ובחרת בחיים "נאמר:" ר' יהושע בן קרחה אומר: משל  למלך שעשה  סעודה, והזמין את כל האורחים, והיה אוהבו מסב עמהם והיה דומה ליטול מנה יפה ולא היה בו דעה, כיון שראה שאין בו דעה, אחז את ידו והניחה על המנה היפה, וכן הוא אומר: "ה' מנת חלקי אתה תומך גורלי"[תהלים ט"ז ,ה]

 

במילים אחרות- ר' יהושע מספר משל שלפיו - המלך ערך סעודה ובין האורחים שהזמין - מתוכם היה גם אוהבו יושב איתם ליד השולחן ,אך לא הבין מהי המנה הטובה שעליו לבחור? ראה זאת המלך והניח את ידו על המנה היפה כדברי דוד המלך: "ה' מנת חלקי...."

 

מכאן ניתן להבין כדברי רבינו בחיי: "שהרשות נתונה לו לאדם והבחירה בידו לעשות טוב, או רע, שאם לא כן לא היה מקום לתורה והיה העונש והשכר בטל. וטעם את החיים ואת הטוב - בקיום התורה, ואילו את המוות ואת הרע-  אם לא יקימוה"

הקשר להפטרה בספר ישעיהו  [פרק ס"א-ס"ג- עד פסוק י' ]

קטע מההפטרה:

"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה, תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי--כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי:  כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ--כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה, יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה, נֶגֶד, כָּל- הַגּוֹיִם.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.  וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ, וְכָל-מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ; וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ, אֲשֶׁר פִּי יְהוָה יִקֳּבֶנּוּ.  וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, בְּיַד-יְהוָה; וצנוף (וּצְנִיף) מְלוּכָה, בְּכַף -אֱלֹהָיִךְ".

כשם שעם ישראל נצבים לפני הקב"ה במשך יום הדין , בל נשכח שאלוקים מביט בהם במהלך כל השנה:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]

אך בראש השנה מעמיד אותם  במשפט ומתבונן  בהם כבניו ומשתוקק שישובו  אליו - ומבטיח אחרי כל  הגלויות- גאולה!

לסיכום, לאור האמור לעיל:  עלינו לשאוף שתבוא על כולנו שנה טובה  - שנת גאולה, עלינו לשוב בתשובה - איש, איש על  פי יכולתו לבחור בחיים טובים- לא רק חיים גשמיים ,אלא גם חיים רוחניים  - להרבות בתורה ומצוות  בין אדם למקום ובין אדם לחברו. ויהי רצון שנזכה במהרה לגאולה כדברי הנביא:

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר". 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר