פרשת שלח- מאין לנו – כי הפוגע
בארץ ישראל-אין לו מחילה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו כוללת את
השתלשלות מעשה המרגלים, פעילותם תגובתם ותוצאת מעשיהם ,היינו- עונשם.
כבר בתחילת הפרשה מתוארת
שליחותם לתור את ארץ ישראל ,את הדרך בה הלכו והמקום בו קטפו את פירות הארץ : "ויבואו
עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים : למקום
ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל: וישובו מתור הארץ מקץ
ארבעים יום": [במדבר י"ג, כ"ג-כ"ו]
ציורי תנ"ך/ המרגלים נושאים עימם מפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
השאלות הן:
א] מאין לנו כי הפוגע
בארץ ישראל - אין לו מחילה?
ב] היכן היה נחל
אשכול?
תשובות:
דין הפוגע בארץ הקודש
ובעם ישראל.
רבי יצחק אלחנן
ספקטור אומר:
חלק גדול מהחטאים שעם ישראל חטאו , כגון: חטא
העגל, המתאוננים, מחלוקת קורח, ישראל זכו למחילה על חטאם הכבד.
אך כאשר המרגלים הוציאו – על ארץ ישראל את דיבתה רעה ושאפו להשיב את עם ישראל מצרימה, הקב"ה לא מחל להם, אלא גזר על דור המדבר כיליון, כפי
שנאמר: "במדבר הזה יפלו פגרכם"[שם י"ד, כ"ט] ואת
המרגלים ה' המית מיתה משונה [שם ל"ז]
מכאן ניתן ללמוד :שבעוד
שהקב"ה מוחל על חטאים כאשר נעשתה תשובה, בין אם מדובר בחטאים בין אדם למקום
ובין אם מדובר על חטאים בין אדם לחברו. הרי
כאשר פוגעים בארץ ישראל אין על כך כפרה לעולם.
ולא תועיל שום חרטה על החטא, או אפילו
תשובה.
"בעל
העקדה" מדגיש: כי חטאם העיקרי של המרגלים היה: המאיסה בארץ
חמדה, כפי שהתורה מתארת זאת בברור: " וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והבאתי אותם,
וידעו את הארץ אשר מאסתם בה"
נושא המאיסה בארץ
הקודש היה מאז ומתמיד עומד עלינו
לכלותינו בכל הדורות. ולכן גלינו מארצנו
והיינו מושפלים בגלות .
לכן, אחרי החטא הקשה
שהמרגלים חטאו, הקב"ה מבטיח: "אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה
הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו" [במדבר י"ד, ל"ה]
במשנה [סנהדרין ק"ח, א] מובא : "אמר רבי עקיבא, דור המדבר אין לו
חלק לעולם הבא, שנאמר: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו", רבי אליעזר אומר:
עליהם הוא אומר [תהלים נ, ה] "אספו- לי חסידיי כורתי בריתי עלי זבח".
ובגמרא[שם קי, ב ]:"אמר רבה בר חנה אמר ר' יוחנן, שבקה רבי עקיבא
לחסידותיה, שנאמר: "הלוך וקראת באוזני ירושלים לאמור זכרתי לך חסד נעורייך
אהבת כלולותייך לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה" ומה אחרים באים בזכותם, הם
עצמן לא כל שכן"
וההסבר לפי
רש"י: שרבי עקיבא היה רגיל
תמיד ללמד זכות את עם ישראל אבל לגבי דור המדבר אמר – אין
להם חלק לעולם הבא. והרי דברי רבי
עקיבא תמוהים, הרי דור המדבר זכה לגילויים
נשגבים-קיבלו את התורה במדבר סיני וזכו לראות את הקולות ובכל זאת בגלל החטא איבדו את עולם הבא.
"קדושת
הלוי" מסביר מדוע דור המדבר, למרות כל מעלותיו, לא זכו לעולם הבא: נושא עולם
הבא מופיע בגמרא:[ברכות י"ז, א]
"העולם הבא אין
בו לא אכילה ולא שתייה. אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהן,- ונהנים מזיו השכינה". אך דור המדבר שזכו
בחייהם ליהנות מזיו השכינה בזמן מעמד הר סיני, כאשר הם שמעו את קול ה' מתוך ברקים
ורעמים לא היו צריכים לחכות עד שיגיעו לעולם הבא. כי בחייהם כבר זכו למעין עולם
הבא.
ועוד מוסיף
"קדושת הלוי" כי נאמר בשירת הים: "זה אלי ואנווהו"
ולפי הסבר רש"י: הכוונה שה' בכבודו ובעצמו
נגלה לעם ישראל והיו מראים אותו באצבע "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים" יוצא, איפוא, שכבר בימי חייהם זכו
לראות את השכינה מה שלא ראו נביאים.
ולכן דור המדבר
השלימו את עצמם בעולם הזה שזכו להתענג
מהשכינה כמו בעולם הבא.
נחל אשכול.
על פי דעת מקרא: נחל
אשכול – זו הייתה התחנה השנייה של המרגלים ושם המקום הוא על סמך מעשה המרגלים ,לפי
שכרתו שם ענף עם אשכול ענבים.
סביר להניח שהמקום
נמצא קרוב לעיר חברון, אשכולות הענבים שם היו גדולים במיוחד עד עצם היום הזה. לכן היה צורך
ששני אנשים יישאו את הענף עם הענבים, הרימונים והתאנים.
לגבי שם המקום: נחל
אשכול, הרי שם זה היה ידוע גם קודם מעשה המרגלים,
והראיה שכתוב: "ויבואו
עד נחל אשכול"
משמו של הגר"א מובא
: כי לפני זה המקום נקרא בשם זה על פי שמו של איש בשם אשכול חברם של - ענר
וממרא,,אך לאחר שהמרגלים כרתו את אשכול הענבים והביאוהו להראותו למשה ולבני ישראל, נקרא המקום גם על סמך האשכול
שקטפו.
מסיבה זו, בראשונה
המילה אשכול כתובה בלי וו ובפעם השנייה המילה אשכול כתובה בכתיב מלא: "אשכול"
לסיכום, לאור האמור
לעיל, ניתן להסיק כי על מאיסה והכפשת ארץ ישראל -אין כפרה ולכן דור המדבר לא זכה
להיכנס לארץ ישראל- הארץ המובטחת.
מי ייתן ועם ישראל
ילמד מוסר השכל ממעשה המרגלים ומתוצאותיו ,ויקפיד
רק לדבר בשבחה של הארץ המובטחת ולקיים את מצוות התורה ככתבה ולשונה והתוצאה תהיה
כהבטחת ה':
וְנָתַתִּי
שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ
וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. [ ויקרא
כ"ו, ו ]
עוד נושא חשוב המוזכר בפרשה: מצוות ציצית.
ציורי תנ"ך/ מצוות ציצית/ ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]
ההפטרה לפרשת שלח:
מתוך יהושע ב,א.
"וישלח יהושע בן- נון מן השיטים שניים אנשים מרגלים חרש.."[יהושע ב,א]
