ציורי תנ"ך/ דברי בלעם על ישראל:"הן-- עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]
הפרשה פותחת בדאגתו
של בלק מפני עוצמתם של ישראל - דבר שעשוי
לשמש איום לו ולארצו ועל כן חששותיו מרובים וכך הכתוב מתאר זאת:
"וַיַּרְא
בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.
וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ
הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה;
וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא. וַיִּשְׁלַח
מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ
בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ: לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה
כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי. וְעַתָּה לְכָה-נָּא
אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל
נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ: כִּי יָדַעְתִּי, אֵת
אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר. וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי
מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם; וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם,
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק". [במדבר כ"ב, ב- ח]
השאלות הן:
א] מדוע ירא בלק
מישראל ?
ב] מהי מטרת שליחת
המלאכים אל בלעם ?
התשובות :
בלק ירא מישראל.
על פי רש"י: בלק הבין לאחר - שעם ישראל
נצחו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן - שני מלכים - אשר נחשבו לבעלי מעמד עם
עוצמה - כי יש לו סיבה לפחד, שהרי הוא לא שיער במוחו שעם ישראל יגבר עליהם, לכן הוא הסיק מכך קל וחומר: אם ישראל הצליחו
לנצחם יש לו סיבה לדאוג מאד.
הרש"ר- הרב
שמשון רפאל הירש סבור: כי המילה: "וַיָּגָר"- מביעה את האימה הגדולה שאחזה במלך מואב - עד כי חש שאבדה לו
כל תחושה של יציבות וכאילו הקרקע נשמטה מתחת רגליו.
במדרש רבה: "הם כבר ראו את עצמם כגרים בארצם שלהם, כאילו הארץ
אינה שייכת להם עוד וכבר נכבשה על ידי ישראל"
תחושה זו נגרמה
למואב- כפי שנלמד מהמשפט:" וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא" עם ישראל הצטייר בעיניו כעם חזק מאד ולא רק
מבחינה מספרית, אלא כביטוי לכוח – משהו רוחני בעוצמתו ,כפי שדוד המלך אומר:
"קריית מלך רב" [תהלים מ"ח, ג]
או כפי שנאמר :"וישלח להם מושיע ורב והצילם" [ישעיהו י"ט,
כ]
ועל הביטוי: " וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל" אומר רש"ר:
מואב הרגיש שכל כוח שיפעילו נגד ישראל , יהיה חסר ערך והמילה: "קוץ" הוא הדרגה הגבוהה ביותר של בוז , כל מה שהיה להם ,נעשה בזוי לפי ראות עיניהם ואף מתועב
מעוצמת קיומם של עם ישראל.
עצם העניין שמואב
פונה לזקני מדיין בדבר טענתו: כי ישראל
מהווים מצב הדומה ל:" כִּלְחֹךְ
הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" -תמוה
מאד?
כוונתם: שהשור אוחז
בלשונו את העשב ואחר כך תולש אותו -באופן
זה המואבים וכל סביבתם ייעלמו על ידי ישראל.
הם בכוונה לא מכנים
אותם :"עם", או בשם: "גוי" היות ולא מכירים בכך שיש לישראל אדמה משלהם -
כמתבקש אצל כל אומה אחרת. אך רואים אותם כקהל מאוחד על בסיס בלתי ידוע להם.
ומדוע פונים דווקא
לזקני מדיין?
יתכן ,כיוון שמדיין
הייתה קרובה למצרים ובמיוחד לאזור המדבר שם נדדו ישראל תקופה ארוכה ,לכן העלו
במחשבתם כי המדיינים מכירים מה טמון בכוחם
של ישראל?
בהמשך מובא דברי מדרש
רבה [ במדבר רבה כ, ד.] הם התייעצו עם
המדיינים - היות והם הכירו את משה - מנהיג ישראל אשר בעבר חי במדיין ולכן רצו
לדלות מהם פרטים על אישיותו.
הספורנו מסביר: כי
המילים: "
וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"- מתארים את המון מואב- שקצו בחייהם מפני בני ישראל השוללים אותם.
רש"י שואל
ומסביר: הרי המואבים ומדיין
בעבר לא חיו בשלום כפי שנאמר: "המכה את מדיין בשדה מואב" [בראשית
ל"ו, ל"ה] אלא מרוב ששניהם פחדו מישראל- השלימו ביניהם. ומדוע רצו להתייעץ
דווקא עם זקני מדיין? התשובה: הם ראו שישראל מנצחים שלא כדרך העולם, ניצחונם הוא
משהו מיוחד.
לכן אמרו: משה –
מנהיג ישראל גדל במדיין לכן ישאלו במה כוחו של מנהיג זה, אמרו המדיינים: כי כוחו
של משה הוא בפיו מכאן יצאה ההחלטה לפנות לאדם שגם כוחו בפיו.
בלק שולח מלאכים אל
בלעם.
בעל הטורים מסביר: "אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה"- בגימטרייה- זה פותר חלומות [ במדבר רבה כ, ז]
רבינו בחיי מפרש את שם המקום :באמצעות שני פירושים:
א] על דרך הפשט: שם
מקומו הוא לכן נאמר: "ארץ בני עמו" והם היו ארמים כפי שכתוב:
"מפתור ארם נהריים" [דברים
כ"ג]
ב] ומדרשו:
""פתורה"- נקרא כך מלשון- פתרון. לפי שבלעם תחילה היה פותר חלומות ומאוחר יותר פעל כקוסם, בשלב הבא- עלה לדרגה של נבואה.
וידוע שקללתו
הייתה חלה על המקולל כדברי חז"ל שהיו
אומרים:
"אל תהיי קללת
הדיוט קלה בעינך"
ובהמשך מביא רבינו
בחיי את - דעת רבי אברהם ז"ל: שהדבר המיוחד שאפיין את בלעם: שהיה בקי בתורת
המזלות ומתוך כך כאשר היה רואה שמזלו של אדם נמצא במצב של ירידה ושרוי בזמן שהוא רע לגביו, אז היה רואה זאת כשעת כושר
לקלל את אותו אדם וכאשר הרעה הייתה תוקפת את אותו אדם- האנשים בסביבה היו מאמינים
וסבורים שקללתו גרמה למצב הזה.
לכן כשהגיעו המלכים
אליו הוא הערים עליהם וטען : שלא יוכל לעבור
את פי ה'.
הרש"ר מפרש: כי בלק שלח שליחים לארם שבמחוז
הפרת - למולדת אבותיו של עם מטיל- אימה עושה נפלאות זה, הם נשלחו לארץ
המזרח –"ארץ בני קדם"
[במדבר כ"ג, ז] כי שם נשלחו צאצאי אברהם אבינו
להתיישב בימים עברו. ובעקבות זה, לצד העבודה הזרה נשארו שם גם רעיונות טהורים על
אלוקים- כאחד ויחיד. [ישעיהו ב, ו] וזו
הייתה גם המולדת של איוב ומרעיו [כפי שמסופר באיוב א, ג] אל ארץ זו שגם הוא השתייך
אליה, על פי ייחוסו ,שולח בלק את השליחים שלו.
והם מצווים לפנות אל
בלעם במטרה שיקלל את ישראל.
רש"י מסביר: כי בלק שלח את השליחים אל ארץ בני עמו שלו ובלעם היה מתנבא ואומר לו: שהוא עתיד להיות
מלך.
נשאלת השאלה: מדוע
הקב"ה נתן לבלעם הרשע את כוח הנבואה?
ותשובתו: לפי שלא
יהיה פיתחון פה לאומות העולם: אילו היו לנו נביאים- היינו חוזרים למוטב., לכן ה' העמיד להם ,מלכים ,שרים ונביאים.
אלא שישנו הבדל בין
נביאי ישראל- לנביאי אומות העולם.
בעוד שנביאי ישראל
מזהירים את העם מפני עבירות כמו שנאמר: "צופה לגויים נתתיך" [ירמיהו א,
ה] לעומתם נבאי אומות העולם מאפשרים פרצה
לאבד את הבריות מן העולם הבא על ידי עבירות.
לסיכום, לאור האמור
לעיל: ניתן להסיק: כי בלק הבין כי כוחו של
עם ישראל אינו בכלי המלחמה ובעוצמה הגשמית
,אלא יש להם איזה סוד רוחני עם עוצמה מיוחדת וגם
משה מנהיג ישראל- כוחו המיוחד בפיו, לכן בלק חיפש אדם כדוגמת בלעם שידע מתי
וכיצד להפעיל את קללותיו ובתור נביא מתוך
אומות העולם היה לו ידע ובקיאות בנושא. על כן שלח בלק את המלאכים אל בלעם כדי
שיפעיל את כוח קללותיו כלפי ישראל.
אולם אלוקים האוהב את
בניו- לא אפשר לבלעם לקלל את ישראל, אלא יצא מברך.
