בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת
לך לך - הקו
המקשר בין אברהם - לארץ ישראל.
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ הציווי לאברהם:" לך- לך..."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה מגיעים ןלמצרים/ ציירה : אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו שבים ממצרים לארץ /ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ " והיית לאב המון גויים"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
בפרשה זו הקב"ה
מבטיח לאברהם אבינו את ארץ ישראל - לעם ישראל ,זאת לאחר שניפרד מלוט , גם אחרי שה'
מראה לאברהם את המקום כפי שהכתוב מתאר: "וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ,
שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה
וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי
אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ,
עַד-עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ,
כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם-יוּכַל
אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ
וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ,
אֶתְּנֶנָּה. וַיֶּאֱהַל אַבְרָם,
וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן; וַיִּבֶן- שָׁם
מִזְבֵּחַ, לַיהוָה". [בראשית
י"ג, י"ד- "ח]
השאלות
הן.
א] מדוע ה' פונה אל
אברהם ,דווקא, אחרי שנפרד מלוט ?
ב] מהי משמעות הבטחת
הארץ לאברהם עם הדגש על - צפונה ונגבה...?
ג] במה ייחודו של
אברהם ?
תשובות
ה' פונה אל
אברהם לאחר הפרידה מלוט.
רש"י
מסביר:
הכתוב מדגיש שדיבור זה היה אחר שלוט נפרד מאברהם, ללמדנו: שכל עוד הרשע היה בחברת
אברהם – הייתה השכינה מסתלקת ממנו ולא זכה לקבל את דברי ה', אך ברגע שלוט נפרד
ממנו ה' חזר לדבר עם אברהם.
רש"י מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "..שכל זמן שהיה אברהם
דבוק ללוט, לא היה הקב"ה נגלה עליו.
כיון שפירש ממנו [כלומר: כיוון שאברהם התרחק מלוט] נגלה עליו , מניין?[מהיכן
ההוכחה לכך]?
אמר ר' אלעזר בן פדת
משום ר' יוסי בן זמרה: שנאמר:"וה' אמר אל אברהם" אימתי? 'אחרי הפרד לוט
מעמו' [פר' ויצא י]
רבים מקשים, הרי ה'
דיבר עם אברהם בעוד לוט אתו - כפי שנאמר בתחילת הפרשה : "וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם,
וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת.." [בראשית י"ב, ז]
מתרצים:
באותה שעה לוט כָּשֵׁר
היה ועוד: עד שלוט נפרד ממנו ה' לא היה מאריך דיבורו עם אברם וכאן האריך.[כלומר: אז לוט עדיין היה כשר- ועוד
יש להבין שגם כאשר הקב"ה היה נגלה אל אברהם – לא היה מאריך בדיבור עם
אברהם - אבל כאן אחרי שאברהם נפרד מלוט ה'
פנה אל אברהם ואף האריך את הדיבור.
רבינו בחיי סבור גם כן : ה' פונה אל אברהם – אחרי שנפרד מלוט וכאן בא הכתוב ללמד
שלא בא דיבור השכינה אל אברהם ,עד שנפרד
מלהיות בחברתו של רשע [כלוט]
"חיזקוני" מסביר: אלוקים פונה אל אברהם
לאחר שנפרד מלוט: זאת – מפני שלא תהיה ללוט טענה
על אברהם - שהוא חברו ויהיה לו חלק עמו בארץ ישראל.
"הספורנו" סובר: כי לא פנה ה' לאברהם בנוכחות לוט מהטעם: "פן בכבודו יתיימרו
ויתגאו לוט ורועיו - ויתאמצו לגזול"- כלומר ינסו לרעות –עם צאנם בשדות אברהם
ולבוא לידי גזל.
רש"ר [הרב שמשון
רפאל הירש] סבור: שעצם הפרידה
של אברהם מלוט- היה לו לניסיון קשה - מהטעם: שלוט ייצג את הדור השני, שעתיד לחיות
לאחר מות אברהם, היות ואברהם היה ערירי באותו זמן, הרי שתקוותיו להמשך ייעוד חייו
נשענו על לוט.
כעת שלוט נפרד מאברהם
- הוא מעדיף לשים את עינו בסדום - היות ומה שמושך אותו לשם, הוא ההישג החומרי ולא
הרוחני.
לכן מיד שלוט מתרחק
מאברהם - אלוקים מבחין שאברהם מתרכז במטרה הרוחנית - ולא ברווח החומרי - אברהם
מבין שיש להמשיך להפיץ את האמונה בה' ולהעביר זאת גם לדורות הבאים. ה' מבטיח לו
שהעם שיקרא על שמו –צריך גם לצאת ממנו שזו נחלתו - יקרא על שמו - יהודי חייב
להיוולד כיהודי וגם להתחנך ברוח היהדות.
הבטחת הארץ
לאברהם – והדגש על צפונה ונגבה קדמה וימה.
נאמר: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה,
מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה. טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה,
לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם". [שם י"ד, י"ד- ט"ו]
"נתיבות
שלום" מביא כמה הסברים
יפים על מעלותיה הייחודיות של ארץ ישראל:
ארץ ישראל- היא ארץ שה' מתראה בה ליהודי, כמו שכתב הכוזרי
[מאמר ב] בעניין קדושת ארץ ישראל, עם
ישראל מסוגל להגיע למדרגות של אלוקות רק בארץ המובטחת- ארץ- ישראל. וכל הנביאים
שזכו להשראת השכינה והתנבאו, הרי זה התרחש בארץ ישראל. או אפילו בחוץ לארץ - כאשר התנבאו בעניין ארץ
ישראל.
חשוב לציין כי ארץ
ישראל- כמאמר הכתוב: "אֶרֶץ,
אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:
תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד
אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"ב]
זוהי המעלה הגדולה
והמיוחדת של הארץ , שהיא תמיד בבחינת עיני ה' אלוקיך בה. יש לכך משמעות מאד חשובה -
היות ויש בה השגחה פרטית מיוחדת , בעוד שארצות אחרות נמסרו בידי שרים של מעלה -
הרי מנגד - ארץ ישראל תחת השגחה פרטית של ה'- שהוא בכבודו ובעצמו מנהיגה!
דוגמא לכך אנו רואים
בתיאור של יעקב [בפרשת ויצא ] כאשר בדרך חולם את חלום הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה ה' ניצב עליו!
ישנם שני סוגי הנהגה:
א] יש אופן הנהגה של
סולם מוצב ארצה – כלומר - הנהגה מסודרת וקבועה. הנהגה מסוג זה נקבעת בראש השנה.
ב] ישנה הנהגה עילאית
של - והנה ה' ניצב עליו - זוהי הנהגה עליונה הנתונה בידי הקב"ה - בכבודו
ובעצמו - שהוא מקור הרחמים.- הנהגה זו אינה תלויה לפי הנקבע בראש השנה - אלא על
ידי האמונה והחיזוק שיש ליהודי.- כאשר היהודי מאמין מתחזק ובוטח בה' - הרי הוא
זוכה שמתנהגים עמו בהנהגה העליונה המסורה בידי הקב"ה בכבודו ובעצמו - ואפילו
מה שנגזר עליו בראש השנה—הרי ההנהגה העליונה – היא למעלה מזה ואינה תלויה בכך-
והנהגה עליונה זו קשורה לארץ ישראל שהרי
היא בהשגחתו הבלעדית של ה'.
על זה נאמר: "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ, דֶּרֶךְ
אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְהַבַּיִת
אֲשֶׁר-בנית (בָּנִיתִי) לִשְׁמֶךָ".[מלכים-א, ח', מ"ה] כך מתפלל שלמה המלך על עם ישראל בחג הסוכות
במקדש - בזמן מצוות הקהל. כוונתו: שאותם מעם ישראל הנמצאים בגלות - יכולים על ידי
תפילתם להמשיך את ההנהגה העילאית הזו - למעלה מסדרי הטבע, רק ע"י שיתפללו דרך
ארץ ישראל ועל ידי כך ימשיכו את ההנהגה העליונה של ארץ הקודש. כלומר יכוונו פניהם –
בזמן תפילתם - לכיוון ארץ הקודש.
על פי מאמר הספרי -
מביא ה"נתיבות שלום" הסבר: שאין השכינה שורה, אלא בתוך בני ישראל כאשר
נמצאים בארץ ישראל. מכאן שהמדרגה העליונה של השראת השכינה ובתוכה ההנהגה העליונה
המיוחדת - קיימת רק בתוך בני ישראל ובעודם בארץ ,לכן גם ה' אמר לאברהם טרם הגיע
לארץ: תלך לארץ הזאת שתמיד אראה אותך בתוכה.
ייחודו של
אברהם.
ייחודו של אברהם בכך:
שהוא היה ראש לכל האבות - ראש לכל המאמינים. לפי שהשריש את האמונה בה' - בכל
העולם ובעם ישראל כמאמר חז"ל [מסכת שבת צ"ו] "בניי , מאמינים - בני
מאמינים, היינו - אמונתם היא מהטעם שהם בני מאמינים - דבר הנובע כירושה מאברהם
אבינו שהשריש את האמונה בהם עד סוף הדורות- אמונה זו שעוברת מאב לבן- היא מדרגה מעל הטבע - זוהי
אמונה שגם בימינו ממשיכה לשאוב מכוחו של
אברהם וכל מה שבמשך ההיסטוריה יהודים היו מוכנים
למסור את נפשם למען האמונה - נובעת מכוח האמונה שהעניק ה' לאברהם אבינו.
"הספורנו" מסביר את סיבת הבטחת הארץ
לאברהם: כי גם בימיו- יזכה להיות "בעיני התושבים נשיא אלוהים ונשוא
פנים"
האגדה משבחת רבות את אברהם על אופן התייחסותו לאנשים שפגש ועל מעשיו: הנה קטע מהתיאור:
כאשר אברהם הולך עם
פמלייתו לארץ המובטחת מסופר:
"וַיְהִי
בְּלֶכְתּוֹ וְיִזְרַח לוֹ הַכּוֹכָב צֶדֶק בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבַר בָּהּ
וְיַעֲבֹר אַבְרָם בַּאֲרַם נַהֲרַיִם וּבַאֲרַם נָחוֹר, וְיָרֵא וְהִנֵּה
יוֹשְׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת הַהֵם לֹא יַעֲשׂוּ מְאוּמָה ,בִּלְתִּי אִם יֹאכְלוּ
וַיִּשְׁתּוּ וְיָחֹנּוּ, וְיָרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְרָם מְאֹד וַיֹּאמֶר: ה'
אֱלוֹקְיֵי הַגָּדֵל נָא אֶת חַסְדֶּךָ עַמִּי וּשְׁמַרְתַּנִי וְחִזַּקְתַּנִי
כָּל יְמֵי חַיֵּי לְבִלְתִּי הֱיוֹתִי כְּאֶחָד מֵהֶם! וְיַעֲבֹר אַבְרָם מִשָּׁם
וְיָעֵל אֶל צוֹר וַיַּרְא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ וְהִנֵּה לְמִקְּטֵנָם וְעַד גְּדוֹלָם עוֹשִׂים עֲבוֹדָה וְחוֹרְשִׁים אֶת
אַדְמָתָם וְזוֹרְעִים אוֹתָהּ וְקוֹצְרִים אֶת
תְּבוּאָתָהּ... וְיִשְׂמַח אַבְרָם עַל הַמַּרְאֶה הַזֶּה שִׂמְחָה
גְּדוֹלָה וְיַבְרְכֶם בְּשֵׁם ה' וַיֹּאמֶר: מִי יִיתן וְהָיִיתִי גַּם אֲנִי
כְּמוֹתָם! וַיְהִי בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבַר אַבְרָם וְיִיתֵּן ה' טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי
הָאֲדָמָה וִיבֹרְכוּ כָּל הַשָּׂדוֹת, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע אַבְרָם
לְיוֹשְׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבַר בָּהֶם וְתַבוֹנָהּ אֵלָיו נָשִׁים
עֲקָרוֹת וְתִשְׁאַלְנָה מֵאִתּוֹ לֵאמֹר: הִתְפַּלֶּל נָא בַעֲדֵנוּ אֶל ה'
וְנָתַן לָנוּ פְּרִי בֶּטֶן וַיַּעַשׂ
אַבְרָם אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶן וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְתֵלַדְנָה",... וְכָךְ
בֵּרַךְ אֶת הַמְּבַקְּשִׁים בְּרָכוֹת
וְהַתּוֹצָאָה הָיְיתָה: "וִיוַדַּע אַבְרָם בְּכָל הָאָרֶץ וַיְהִי
לִבְרָכָה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה"
"בעל הטורים" אומר לגבי הפסוק:
"שָׂא
נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה,
וָקֵדְמָה וָיָמָּה".
כאשר פנה ה' אל יעקב- אמר לו באופן שונה את ארבע רוחות השמים:
"וּפָרַצְתָּ
יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" [שם
כ"ח, י"ד]
הסיבה לכך:
לאברהם הזכיר בראשונה את צד צפון - כי זוהי זכות הקורבנות שנשחטים בצפון
[הכוונה לקורבנות שהוזכרו – לאברהם בברית
בין הבתרים]
ליעקב הזכיר את ימה -
[מערב] בראשונה – לפי שבזכותו יעברו את ים סוף [שמו"ר כ"א, מ] וכמו
שכתוב: "וַיַּרְא
יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם" [שמות
י"ד, ל"א] - ישראל סבא. [זהר
פרשת בשלח..]
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי האמונה והביטחון שהיה לאברהם בה'
ואותם זכה להעביר לדורי דורות - הם המקשרים אותו
להבטחת הארץ לו ולזרעו לדורי דורות
. לכן עם המחובר בעבותות האמונה לבוראו
ראוי לחיות בארץ המובטחת שאותה מנהיג אלוקים
ומביט בה ללא הרף.
ויפים דברי המשנה: "כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת
נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ" [מסכת אבות ג', י']
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
\