ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים בערבות מואב/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת מטות- מסעי]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"..ויחנו בערבות מואב על ירדן יריחו"

[במדבר ל"ג,מ"ח]
הטכניקה: שמן על  בד.

Biblical paintings

By Ahuva Klein

The people of Israel camped at the foot of the mountains of Moab near the Jordan River

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מטות- מסעי,מה היעד של עם ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מטות- מסעי , מה היעד של עם ישראל?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשת מסעי מתוארים מסעיהם של עם ישראל מאז יצאו ממצרים. התורה מציינת ארבעים ושתיים תחנות במשך ארבעים שנות נדודים במדבר.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ נחלתם של שבטי גד ,ראובן וחצי מנשה בעבר הירדן/ ציירה: אהובה קליין(c)

 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מסע  במדבר/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד](c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ניתוץ האלילים בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת בפסוקים:

"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון:

ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על- פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם"[במדבר ל"ג, א-ג]

אחת מתחנות עם ישראל הייתה בערבות מואב על הירדן:

"..ויחנו בערבות מואב על ירדן יריחו: ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב: וידבר ה' אל משה בערבות מואב על— הירדן יריחו לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את- הירדן אל ארץ כנען..."[שם ל"ג, נ"א]

השאלות הן:

א] מה המשמעות למספר: ארבעים ושתיים תחנות שבני ישראל חנו?

ב] היכן ממוקם: המקום: ערבות מואב?

ג] מהו היעד של כל המסעות?

תשובות

מסעות ותחנות בחיי האדם ועם ישראל.

 על פי ספר התמצית למאיר ינאי: עניין המסעות והחניות אצל עם ישראל - משקף את האדם במשך חייו-  שגם הוא- עובר תחנות בתוך מסע ארוך ,ותחנותיו הם גם בסך ארבעים ושתיים במהלך החיים .

לכל מסע יש מוצא ותכלית, המסר אל האדם הפרטי- הוא תמיד לשאוף לנסוע קדימה- על מנת להתקדם למטרה, כמו שנאמר: "דבר אל בני ישראל ויסעו" [שמות י"ד, ט"ו]

מטרת המסע- היא לעלות ולהתעלות, דוגמת ארון הברית, כמו שנאמר: "ויהי בנסוע הארון ויאמר  משה: קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו  משנאך  מפניך"

[במדבר, י ל"ה]

המשמעות היא:  כאשר עם ישראל- בכלל ובפרט דבק בקב"ה- דבק בתורה ובמצוותיה-התוצאה היא: ניצחון  על כל האויבים אשר ינוסו מפנינו, הכוונה: גם לאויבים פנימיים בתוכנו וגם לאויבים חיצוניים בפועל- המאיימים השכם והערב להשמידנו.

כאשר האדם שואף לעלות  ולהתעלות ולהגשים את מטרותיו בחיים, טוב יעשה עם יעבור את מסעותיו במרכבתו של בורא עולם, כאשר הוא מחובר לתורה ומצוות ועושה זאת בבחינת: "יגעת ומצאת  תאמין" התוצאה : השגת המטרות הנעלות שהאדם הציב לעצמו בסייעתא דשמיא.

על פי חז"ל [בתענית  ט, ע"א]: מ"ב המסעות של עם ישראל מרומזים בפסוק השני שבפרשת: "מסעי" שנאמר: "ואלה מסעיהם  למוצאיהם"-"ואלה"- בגימטרייא = ארבעים ושניים.

מכאן שאין דבר שאינו רמוז בתורה.

דעת מקרא: מעיר על תיאור המסעות של עם ישראל: כי עצם החזרה על המילים:"ויסעו  ויחנו"- משווים למסע העם כתיבה בצורת שירה.

וזה בדומה לתיאור שלושים ואחד המלכים שהיכה יהושע  ועם ישראל, כפי שמתואר ב:[יהושע י"ב,, ט, כ"ד] על כך אמרו- כי היא כשירת ניצחון. שכל אחד משלושים ואחד חרוזיה פותח במילה: "מלך" ומסיים במילה: "אחד" .מילים אלו משמשות כפזמון חוזר.

ספורנו אומר: כי עצם תיאור מסעותיהם של עם ישראל- בא במטרה לשבח אותם: שהלכו אחרי הקב"ה בארץ לא זרועה.

כמו שנאמר: "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו ב, ב]

אברבנאל אומר חידוש מעניין בשם בעלי המדרש: בעת  הגאולה העתידית , עתיד ה' להעביר את עם ישראל את כל ארבעים ושניים מסעות שעברו בשנות נדודיהם במדבר - כדברי נבואתו של הנביא יחזקאל: "והבאתי אתכם אל מדבר העמים"

על כך מרמזת לנו התורה במילים: "ואלה מסעיהם למוצאיהם" הכוונה כי מסעות אלה יהיו גם לאלה היוצאים מגלותם האחרונה.

רבינו בחיי  מרחיב רעיון זה ומסביר: כי בגאולה האחרונה יהיו הרבה  מקרב ישראל שיצאו אל המדבר ויעברו בתחנות אלה  ושם הקב"ה יכלכל אותם וידאג להם -ממש כשם שדאג להם בזמן שיצאו מגלות מצרים ,ולכן הכתוב מזכיר פעמיים את המילה: "מוצאיהם"- זהו רמז לשתי יציאות- הראשונה גלות מצרים- והשנייה הגלות האחרונה.

ערבות מואב.

על פי דעת מקרא: ערבות מואב- משמש כינוי לעבר הירדן המזרחי [ממקום ים המלח  צפונה] ואזור זה הוא סמוך לירדן.

כאן הקב"ה פונה אל משה ואומר לו:

"דבר אל – בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען: והורשתם את –כל יושבי הארץ מפניכם.."

רש"י שואל: כמה פעמים עם ישראל הוזהרו על ידי הציווי: "כי אתם עוברים את הירדן..."?

אלא, כוונתו של משה הייתה: כשאתם עוברים בשטח הירדן , זאת במטרה לעבור את מי הירדן ולכבוש את תושבי ארץ כנען .שאם לא כן, המים יבואו וישטפו אתכם. בדומה לכך אמר להם יהושע במסכת סוטה ובתוספתא  דסוטה.

נאמר:" והכוהנים נושאי הארון עומדים בתוך הירדן עד תום כל הדבר אשר ציווה ה' את יהושע לדבר אל העם ככל  אשר ציווה משה את יהושע, וימהרו העם ויעבורו" [יהושע ד, י]

ובתוספתא:"עודן בירדן אמר להם יהושע: דעו שלא נכנסתם לארץ, אלא על מנת שתורישו את יושביה, שנאמר: "והורשתם את  כל יושבי הארץ מפניכם וגו'  ואם לא תוריש וגו' ,אם אי אתם מקבלין – באים מים ושוטפין אתכם"[סוטה ח.ה]

היעד של עם ישראל בתום המסעות.

היעד הוא: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם"

הרמב"ן אומר: כי זוהי מצוות עשה מן התורה- לרשת תמיד את הארץ ולהתנחל בה.

רש"י טוען: כי יש לגרש את שבעת העמים מארץ כנען. עם ישראל יוכלו לשבת בארץ ישראל, הישיבה בארץ תהיה יציבה לאורך  זמן בתנאי שיורישו את כל יושבי הארץ.

חז"ל אומרים :כי פרשת מסעי נקראת בדרך כלל בתקופת בן המצרים, כלומר בין שבעה עשר לתמוז לבין  תשעה באב והסיבה היא:

 כדי לעודד ולחזק את עם ישראל בתקופה זו של אבלות - במטרה שידעו  כי בתום ימי אבלות וימי החורבן- יבואו לעם ישראל ימים טובים ועם ישראל יזכה להגיע לשלווה ובטחון.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי עם ישראל בתום מסע המדבר המלווה בניסים ואותות -מתבשר על היעד: הכניסה לארץ ישראל.

אך המאבק על חיי האומה בארץ ישראל עדיין לא תם,

מי ייתן ונזכה  במהרה להגיע למנוחה ונחלה- עם בוא הגאולה. אמן ואמן.

ציורי תנ"ך/ אנשי מדיין נלקחים בשבי על ידי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בתום המסע/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בתום המסע/ שיר מאת: אהובה קליין©

עם למוד סבל וייסורים

יוצא מעבדות ארוכת שנים

מסעות חניות נדודים

מדבר חולות וסלעים.

 

על כנפי נשרים

ירומם אותם אלוקים

בים אותות וניסים

עננים אותם מלווים.

 

בתום המסע חונים

בצל הרים נשגבים

אבות אימהות וילדים

על מי הירדן מביטים.

 

מים תכולים וצלולים

ישמשו כגשר לעוברים

שם תצא הבשורה

להתנחל בארץ הקדושה.

הערה: השיר בהשראת פרשת מטות-  מסעי[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוכבד- - משה,אהרון ומרים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) -פרשת פינחס.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר  ילדה אותה ללוי במצרים -

ותלד לעמרם את- אהרון ואת משה ואת מרים אחותם"

[במדבר כ"ו,נ"ט]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings

 By Ahuva Klein

Yocheved and her children
:Moses.Aaron and Miriam in Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת פינחס- מי הייתה יוכבד ובמה יחודה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת פינחס- מי הייתה יוכבד ובמה ייחודה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת פינחס  נקראת על שמו – משום שנהג בגבורה  והיה איש מעשים ומילא את הכתוב במסכת אבות: "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"

[אבות ג', ה]

משום כך זכה לברית שלום לכהונת עולם לו ולזרעו..

בפרשה זו , הקב"ה מצווה את  משה  ואלעזר בן אהרן הכהן- למנות את  בני ישראל: "שאו את ראש כל- עדת בני- ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבותם כל יוצא צבא בישראל: וידבר משה ואלעזר אותם בערבות מואב על -ירדן יריחו לאמור: מבן עשרים שנה ומעלה כאשר  ציווה ה' את משה ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים" [במדבר   כ"ו, ב-ה]

השאלות הן:

א] מה היה מספרם של כל שבטי ישראל?

ב] מי הייתה אשת עמרם – המופיעה בפרשה- ובמה ייחודה?

תשובות.

ציורי תנ"ך/ בנות צלופחד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה משקיף מהר העברים על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין[שמן  על בד](c)

ציורי תנ"ך/ משה סומך את ידיו על יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)

מספרם של עם ישראל.

ה"חיזקוני" אומר: כי סך כל מספר שבטי ישראל פרט לשבט לוי היו: חמישים ושבע משפחות:

מחנה ראובן בצד דרום - ארבע משפחות לשבט ראובן.

לשמעון- חמש משפחות.

לשבט גד-שבע משפחות.

לשבט יהודה ששכן בצד המזרחי- היו חמש משפחות.

לשבט יששכר היו ארבע משפחות

 לזבולון שלוש משפחות.

 דגל מחנה אפרים בצד מערב-  היו שמונה משפחות

לשבט מנשה, ארבע

ולבנימין שבע משפחות .

בדגל צפונה- שהוא  דגל מחנה דן – שבט דן  משפחה אחת

שבט אשר חמש משפחות

ולשבט נפתלי ארבע משפחות

 בסך הכול: 57 משפחות.

מניין בני ישראל המתרחש בפרשת פינחס קרוב מאד למניין בפרשת במדבר

וההפרש היה אלף שמונה מאות ועשרים נפש פחות בפרשת פינחס.

אצל שבט לוי שנמנו מבן חודש ומעלה - היה גידול של אלף נפשות בעוד  שבמדבר- מספרם הסתכם ב:"שנים ועשרים אלף"[נ, ל"ט]  בערבות מואב- הם מנו: "שלושה ועשרים אלף"

יוכבד- אשת עמרם.

יוכבד מוזכרת בפרשה: "ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרון ואת משה ואת מרים אחותם":

[במדבר כ"ו, נ"ט]

דעת מקרא מסביר את מהות השם: יוכבד- מורכב מלשון חצי ההוי"ה וכבוד, אשתו של לוי – בן יעקב - ילדה אותה  במצרים בכך השלימה מניין שבעים שעד אז היו רק שישים ותשע.

על פי חז"ל : נולדה יוכבד בין החומות [מסכת סוטה י"ב, ע"א] ויתכן ששאר בני יעקב, חוץ  מיוסף לא הולידו אחר ירידתם למצרים.

פרטים נוספים על יוכבד מתוארים בחומש שמות, [פרשת שמות  ב, א.]

רבינו בחיי מסביר: כי מהמילים: "ויקח את בת לוי" ניתן ללמוד : כי עמרם בעלה של יוכבד פירש ממנה- משום הגזירה: "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" ועל כך דרשו רז"ל" :שיוכבד הייתה בת מאה ושלושים שנה כאשר ילדה את  משה במצרים ונהיו לה סממנים של אישה צעירה.

ולגבי  המשפט:"ותרא אותו כי טוב הוא" על פי הפשט נראה שהיה משה- יפה וגם נעים בעיניה וזאת גם אם היה כעור, הרי לאימא ישנו אינסטינקט   לשמור  על  בנה מפני סכנה ולהסתירו.

ולפי מדרש חז"ל: יוכבד ראתה כי משה נולד מהול.

ומדרש נוסף אומר- כי ברגע שמשה נולד- התמלא הבית אור.

יוכבד מצטיירת כאישה חכמה -  בכך שלקחה עבור משה תיבת גומא והיה בזה משהו מן התחבולה – משום  שהניחה את משה הקטן על שפת היאור, כדי שהחוזים בכוכבים ממצרים יראו את התיבה ויאמרו: כי המושיע הושלך ליאור ויתארו לעצמם כי הדבר נובע מתוך כוח אצטגנינותם וילכו לספר  לפרעה ואז הגזירה להשליך את הבנים ליאור – תתבטל,  כתוצאה מזה -כבר לא יבדקו אם התינוק לאחר  השלכתו  ליאור - חי, או מת. ולא יחפשו אחריו.

מתוך מעשיה של יוכבד המתוארים בכתובים: ניתן להבחין כי הייתה בעלת תושייה היא ציפתה את תיבת הגומא בחימר ובזפת.

רש"י מדגיש :כי ציפוי הזפת היה מבחוץ, ומבפנים  היה טיט כדי שמשה הצדיק לא יריח את ריח הזפת הרע.

ה"כלי יקר" אומר: כי ברגע שכל הבית התמלא אור בעת לידתו של משה, היא חששה שגם המצרים יבחינו באור-לפיכך החליטה להסתירו, שמא המצרים יבחינו באור ועל ידי האור  יראו  את הילד ולכן הצפינה אותו יותר משאר הילדים.

ועוד חששה – שאם יראו  ביתרון האור  יסיקו: כי הוא הגואל  המוציא  אותם מאפלה לאורה ומשעבוד לאורה.

על פי מדרש גדול: משמעות השם יוכבד הוא: פניה היו דומים לזיו  הכבוד.

אברבנאל אומר: כי יוכבד ובעלה עמרם שהיו משבט  לוי- נחשבו  בעלי  מזג שווה שהוא תכלית ההצלחה בנישואין.

על פי מדרש רבה: "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חוכמה, מהו שכר היראה?- תורה. שלפי שיראה יוכבד מפני הקב"ה, העמיד ממנה- משה שכתוב בו: כי טוב הוא, ונתנה התורה על ידו.."[שם, כ]

שוחר טוב מפרש: "חכמות נשים בנתה ביתה"[משלי]- זו יוכבד לפי שזכתה להעמיד שלושה מנהיגים צדיקים: משה, אהרון ומרים.

בזכות משה – היה מזון מן השמים לעם ישראל-המן.

בזכות אהרון  בני ישראל חסו בצל ענני הכבוד.

בזכות מרים זכו לבאר מים במדבר.

ושלושתם היו נביאים.

לסיכום, ניתן ללמוד כי: לאור ספירת בני ישראל, נראה שאצל שבט לוי היה גידול של אלף נפשות.

ומתוך שבט  זה- יצא מושיען של עם ישראל- הלוא הוא משה.

אך זכות גדולה נפלה בחלקה של יוכבד שזכתה להיות אימם של שלושה מנהיגים בעם ישראל.

בזכות נשים צדקניות- נגאלו ישראל ועתידים גם להיגאל בקרוב. אמן ואמן.

ציורים מתוך ההפטרה לפרשת פינחס:מלכים- א [י"ח]

ציורי תנ"ך/ אליהו הנביא בצל עץ הרותם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עם לבדד ישכון/ ציירה: אהובה קליין (c) -[ציור לפרשת בלק]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כי -- מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן-- עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"


[במדבר  כ"ג,ט]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק-"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק- "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו קרויה על שם בלק מלך מואב והדבר מעורר פליאה רבה, כיצד מלך רשע זה- ששנאתו הייתה  רבה לעם ישראל, עד כי כה התאמץ בכל כוחו לקלל את כל האומה, זכה שפרשה שלמה תיקרא על שמו ?"

חז"ל עונים על קושייה זו - ומבססים את דבריהם על מאמר המופיע במסכת סוטה [מ"ז, ע"א]

"בשכר ארבעים ושניים קורבנות, שהקריב בלק מלך מואב- זכה ויצאה ממנו רות, שיצאו ממנה דוד ושלמה"

מכאן שבזכות צאצאיו- דוד המלך ובנו שלמה - זכה בלק שתיקרא פרשה  על שמו.

שנאתו של בלק נובעת מקנאה ופחד מפני כוחם של ישראל, הוא רואה את ניצחונותיהם  כנגד סיחון מלך האמורי, והניצחון כנגד עוג מלך הבשן, דבר הגורם לו לרצות ולהפעיל כוח רוחני כנגד ישראל באמצעות       בלעם נביא הגויים שיקלל את עם ישראל.      דברי בלעם: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן—עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב: מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל.." [במדבר כ"ג, ט-י]   

                       

    ציורי תנ"ך/ בלק מלך מואב משקיף על עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו מול המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ דברי בלעם על ישראל:"הן-- עם כלביא  יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין

 (c) [שמן על בד]

למרבה הפלא קללותיו של בלעם הופכות לברכות ולנבואות לגבי ישראל ואין הדבר עולה בידו לבצע את זממו.

השאלות הן:

א] כיצד הביט בלעם  בעם ישראל?

א] מה המשמעות: "עם לבדד ישכון"?

ב] "מנה עפר יעקב"- למה התכוון בלעם?

התשובות:

בלעם מביט בעם ישראל.

על פי האבן עזרא: בלעם עומד במקום גבוה- על ראש צורים וכך משקיף על עם ישראל.

רש"י סובר: כי בלעם מסתכל על שורשיהם של עם ישראל והוא רואה אותם -היינו האבות והאימהות- שמשם נובעת  חיותם הנצחית.

הוא גם רואה את כל ההתפתחות  שלהם במשך ההיסטוריה והוא מגיע לנקודה היסודית: "עם לבדד ישכון.."

הכלי יקר מסביר: כי בלעם מתחיל להתייחס אל עם ישראל החל מאברהם אבינו ולא מתרח, שהרי אברהם נקרא: "צור"-  והוכחה - שנאמר: "הביטו אל צור חצבתם.."[ישעיהו נ"א, ,א-ב]

הכוונה: הביטו אל אברהם אביכם וצור תמים זה- עשה מהפכה- הוא שרף את העבודה הזרה מן הארץ.

והגבעות- הן משל לאימהות של עם ישראל.

עם לבדד ישכון.

הרידב"ז [רבי יעקב דויד בן זאב וילבסקי]  מסביר: בני ישראל משולים לאש כפי שנאמר: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה"[עובדיה י"ח]  ואומות  העולם נמשלו למים כפי שכתוב: "הווי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון"[ישעיהו י"ז, י"ב]

והרעיון הוא: כי כל עוד קיימת מחיצה בין המים לאש- כמו מים המתבשלים בסיר על האש- הרי האש גוברת על המים.  ואחרי בישול ארוך- המים מתאדים עד הטיפה האחרונה. אך לעומת זאת - כאשר אין שום דבר המבדיל בין המים לאש, בסופו של דבר המים  מתגברים על האש ומכבים אותה.

הנציב מוולוזין  מתרץ  את הנושא באופן דומה: כאשר עם ישראל אינו מתערב עם הגויים בעודו יושב בתוכם הוא זוכה לשכון במנוחה בקרב  הגויים עד בוא הגאולה. אבל ,כאשר הוא כן מתערב בקרב הגויים ,נאמר עליו "לא יתחשב" כלומר הוא מגיע למצב שהוא אינו חשוב והדבר גורם לזלזול מצד הגויים כלפיו.

רש"י אומר: כי בלעם מסתכל בראשיהם ובתחילת שורשיהם של עם ישראל והם נראים חזקים ומיוסדים כצורים וגבעות על ידי האבות והאימהות-  האבות זכו לשכון בדד -שאינם מתערבבים עם שאר האומות,

פירוש נוסף: כשעם ישראל שמח אין אומה אחרת שמחה עימם, שנאמר: "ה' בדד ינחנו "[דברים ל"ב, י"ב]

אונקלוס מסביר: כי עם ישראל לבדם עתידים לרשת את הארץ.

דעת מקרא מסביר: כי עם ישראל אינו מונה את עצמו כאחד הגויים ואינו לומד ממידותיהם ומעשיהם ,הוא מתנשא  לגובה מוסרי מעל כולם.

אבן עזרא אומר: כשם שעם ישראל בודד בזמן  שבלעם משקיף עליו, כך יישאר בודד לעד. לעומת זאת שאר העמים מתמזגים ומתבוללים זה בזה במהלך הדורות ומשנים את תורותיהם והחוקים שלהם ואילו ישראל יישאר לבדו עם תורתו לנצח ושום מדינה ,או עם  מסוגלים להתגבר עליו.

אברבנאל טוען: בעוד שכל הדתות האחרות אספו תחת חסותם עמים רבים, שנהגו לשמור על לאומיות נפרדת, עם ישראל- דתה ולאומיותה  אחת  היא  ואיננה יכולה להפריד בין שני הדברים.

העמק דבר אומר: כי המצב של : "עם לבדד ישכון " מכוון לתקופת הגלות של ישראל. בעוד שכל עם אחר  אם היה  נקלע למצב כזה- היה נעלם מבמת ההיסטוריה.

ואילו עם ישראל, למרות כל הייסורים שעבר- חי  וקיים לעד.

ה"כלי יקר" מסביר: כי המשמעות של: "עם לבדד ישכון"- מיום שנאמר לאברהם אבינו: "לך- לך מארצך.." חלה  עליו התבודדות מכל אומה ואינו מצטרף לא לבית אביו ולא לשום אומה, כי אלוקים לקח אותו לחלקו.

"מי מנה עפר יעקב"

הרמב"ן מפרש : בלעם  אומר: אני רואה את עם ישראל מראש ההרים, הם שוכנים לבדם ולא מתאפשר לספור אותם- כי הם כה רבים כמו עפר הארץ שלא ניתן למנות.

 וגם אין אפשרות לספור את רובע ישראל הכולל מחנות ודגלים, וכאן התנבא עליהם  שיתרבו כחול על פני הים לבדם ולא יהיה ניתן למדוד או לספור אותם.

אור  החיים מסביר: כי בלעם הרשע חיפש באיזו דרך ניתן להרע לעם ישראל ,הוא  ניסה להיכנס בהם דרכם ובדרך אבותיהם, ללא הצלחה,   לכן חיפש  לפגוע בהם דרך ענף שהוא מספרם, כדברי חז"ל: "אין הברכה שורה לא בדבר מנוי.." לכן רצה הרשע להכניס עין הרע על ידי שיספור אותם ,אך לא עלה בידו ואז הגיע למסקנה: שלא ניתן למנות את ישראל שנמשלו לעפר הארץ- כלומר-הם  כה מרובים כעפר הארץ והברכה הזו שהובטחה לאברהם אבינו בפועל נתקיימה ביעקב, ולכן אמר: "מי מנה עפר יעקב"

ה"כלי יקר" אומר: כי הקב"ה לא נתן מספר לשום אומה, אלא רק לישראל וזה מוכיח את גודל מעלתם. ועל זה אמר בלעם: "מי מנה עפר מיעקב" וזה מופת שאין  לו צירוף עם כל אומה ולשון.

דעת מקרא מתרץ : כי המשפט: "מי מנה עפר יעקב"?- זוהי שאלה רטורית. ומשמעותה: שלא ניתן לספור את זרע יעקב-כלומר את בני ישראל שהרי נתקיימה בהם הברכה: "ושמתי  את זרעך כעפר הארץ, אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה"[בראשית י"ג, ט"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי ישראל- היא אומה בודדה ומיוחדת עוד מימי אברהם אבינו, לא ניתן לפגוע בה ולהחריבה, על אף  ניסיונות נשנים וחוזרים בכל דור מצד האויבים.

וזה מתוקף כוחה הנובע  משורשיה- האבות והאימהות . לאורך ההיסטוריה השכילה לשמור נאמנות לשורשים , לא שינתה את: לשונה, לבושה ושמה.

גם עתידה טמון בקיום התורה ומצוותיה,  כמו שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה.."              

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)