פרשת וירא – מדוע זכה לוט להינצל ממהפכת
סדום ועמורה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו
הגדושה נושאים רבים,מופיע גם לוט המקיים
מצוות הכנסת אורחים כפי שהכתוב מתאר:
"ויבואו
שני המלאכים בערב ולוט יושב בשער- סדום וירא- לוט ויקם לקראתם וישתחוו אפיים ארצה:
ויאמר הנה נא- סורו נא אל –בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם
ויאמרו: לא כי ברחוב נלין: ויפצר- בם מאד ויסורו אליו ויבואו אל- ביתו ויעש להם
משתה ומצות אפה ויאכלו:טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל- העם מקצה: ויקראו אל-לוט יאמרו לו איה
האנשים אשר- באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם ויצא אליהם לוט הפתחה והדלת
סגר אחריו.."
[בראשית
י"ט.א-ז]
השאלות הן:
א] מי היה לוט
ומה היו מעשיו?
ב] מדוע ישב
בשער סדום ?
ג] כיצד קיבל
את המלאכים שפגש?
ד] מדוע זכה
לוט להינצל ממהפכת סדום ועמורה?
התשובה לשאלה א]
לוט מוזכר
לראשונה עוד בסוף פרשת נח:"ואלה תולדות
תרח,תרח הוליד את-אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט"[שם
י"א,כ"ז]
ובהמשך
נאמר:"ויקח תרח את- אברם בנו ואת- לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם
בנו ויצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם"[שם
י"א,ל"א]
מכאן שלוט היה:
בן אחיו של אברהם.
ובהמשך כאשר
אברהם עולה ארצה, הוא לוקח איתו את לוט נוסף על אשתו וכל רכושו.
גם כאשר אברהם
נאלץ לרדת למצרים עם אשתו- שרי- בעקבות הרעב בארץ, לוט מתלווה אליהם.
ובשוב אברהם
עם כל פמלייתו –לוט הוא חלק מהמשפחה.
בהמשך נוצר
ריב בין רועי לוט ובין רועי אברהם,כאשר
הדבר מגיע לאוזני אברהם הוא מזדרז לישב את
ההדורים ואומר ללוט:"..אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי
אנשים אחים אנחנו הלא כל- הארץ לפניך היפרד נא מעליי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה"
לוט נפרד
מאברהם ובוחר להתיישב בכיכר הירדן- מקום פורה במיוחד אשר תושביו אנשי סדום ועמורה.
עצם העובדה
שלוט בחר לשבת בקרב אנשי סדום שהכתוב מציין עד כמה היו :
"רעים
וחטאים לה' מאד"- הדבר מוכיח שלוט לא היה צדיק גדול.
על כך מעיר
רש"י:"מה עניין רשעת אנשי סדום לכאן?אלא הכתוב בא להודיע גנותו של לוט"-למרות
שלוט ידע על התנהגותם הדבר לא הפריע לו
לשבת בסביבתם.
וחז"ל לומדים
מכאן:"ושם רשעים ירקב"[משל י,ז]
כוונת
הפסוק:כל המזכיר שם רשע,מגנה אותו.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי
רש"י: לוט ישב בשער סדום באותו יום שבאו המלאכים,הוא שימש כשופט, אך ורק
באותו יום מינוהו לתפקיד זה,רש"י מגיע למסקנה זו:
מהסיבה לא
נכתב: "יושב" עם האות:וו,אלא-"ישב" ללא וו,מלמד
שישיבתו=שפיטתו הייתה חסרה, מכאן שלא מימים ימימה היה שופט,אלא אותו יום מינוהו אנשי העיר להיות שופט
עליהם.
התשובה לשאלה ג]
לוט קיבל את
המלאכים בכבוד,השתחווה לפניהם,
רש"י
מסביר את דברי לוט על פי שני פירושים:
1] הציע להם
לבוא אליו וללון אצלו,לאחר שהם הזדמנו לפניו
החשיבם כאדוניו
והיה מעוניין לשרתם.
2] הזהיר את
המלאכים מפני אנשי סדום:כי עליהם להיזהר, וכדי שלא יבחינו בהם רשעים אלה,עליהם ללכת בדרך צדדית.
רש"י
שואל: מדוע הציע לוט למלאכים
תחילה ללון אצלו ורק אחר כך לרחוץ את רגליהם?
הרי נוהגים
הפוך,טרם הלינה- מקובל לרחוץ את הרגליים.
לעומתו, אברהם
הציע למלאכים תחילה לרחוץ את רגליהם ורק אחר כך ללון,אלא לוט חשש מפני אנשי סדום
ועמורה, שמא יבואו וידרשו ממנו להוציא
אליהם את המלאכים ויראו שרגליהם נקיות,ללא אבק דרכים- אז עשויים הם להעליל עליו
שהמלאכים מתארחים אצלו כבר כמה ימים והוא הסתיר את הדבר מפניהם,כתוצאה מכך עלולים לעולל לו ולמשפחתו
רעה,לכן הציע תחילה ללון אצלו,למען יראה בעיני הרשעים כי זה עתה הגיעו אליו.
רבינו בחיי
מדגיש:כי לוט לעומת אברהם לא
רץ לקראת המלאכים.
היות ואצל
אברהם המלאכים באו בחום היום והוא הבחין בהם מרחוק ולכן רץ לקראתם,אבל אצל לוט כבר שעת ערב הייתה, ולכן לא
הבחין בהם מרחוק,אלא רק כאשר היו כבר בקרבתו.
רבינו בחיי
מעיר עוד הערה מעניינת: הרי
כשבאו אנשי סדום ודרשו להוציא אליהם את האורחים, לוט היה מוכן למסור להם את בנותיו
ובלבד שיציל את המלאכים.
הרי בנוהג של
עולם,אדם מוכן להגן על משפחתו הקרובה,אפילו בכל מחיר,
עד כדי מסירת נפשו למענם.
מסירות נפש
מעין זו,לא מצאנו אצל לוט,
רש"י מגיע
למסקנה כי כל ההתרחשות עם המלאכים הייתה בחג הפסח,לפי שהכתוב מציין:"ויעש להם
משתה ומצות אפה ויאכלו"
התשובה לשאלה ד]
על כך עונה
רש"י:אלוקים הציל את לוט
ממהפכת סדום ועמורה,היות וכאשר היה אברהם במצרים בגלל סיבת הרעב בארץ ואשתו שרה עימו.
אברהם הגן על
אשתו וחשש שיפגעו בה אנשי המקום,לפיכך שיקר לפרעה וטען כי שרי היא אחותו, לוט שתק
באותו זמן למרות שידע את האמת.
לפיכך קיבל על
כך שכר מבורא עולם וניצל הוא ובנותיו מהעונש הכבד
על סדום
ועמורה,רש"י מגיע למסקנה זו: על סמך הכתוב:"ויזכור אלוקים את
אברהם.."[בראשית י"ט,כ"ט]כלומר ה' זכר את לוט ששמר אמונים לאברהם
ולא גילה את האמת-כי היא אשת אברהם.
לסיכום,לאור
האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה כי:לוט לא היה צדיק כאברהם.
ולא הצטיין
כאישיות יציבה במיוחד,זאת ניתן לראות מרצונו לדור בקרב אנשי סדום ועמורה.
על זה
נאמר:"אמור לי חברך ואומר לך מי אתה."
גם רצונו
למסור את בנותיו לאנשי סדום בתמורת ההגנה על המלאכים- מהווה פגם מוסרי. בעוד
שבנוהג העולם להגן על המשפחה בכל מצב ולא
לאפשר,חס ושלום, לפגוע בהם לרעה. הרי הוא היה מוכן למסור את בנותיו. לוט אהב את
העולם הגשמי,את הממון והרכוש,כאשר נצטווה לעזוב את סדום עם אשתו ובנותיו,התעכב כדי
להציל את ממונו, וכאשר היה עליו להיפרד
מאברהם,הוא בחר דווקא בכיכר הירדן,כפי
שהכתוב מתאר:"וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת
ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער"[בראשית י"ג,י]
אך מנגד, אין
לזלזל בזכויותיו:מצוות הכנסת אורחים שקיים כשארח את המלאכים[מצווה זו למד מאברהם]
ועמידתו לצד אברהם במצרים.
מי ייתן ונלך בדרכו
של אברהם- אשר היה איתן כסלע באמונתו בה' אותה הפיץ למרחקים ולא נדמה ללוט אשר חבר
לרשעים.
