ציורי תנ"ך/ הנפת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The Cohen lifts the Omer in the temple

" וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה, לִרְצֹנְכֶם; מִמָּחֳרַת, הַשַּׁבָּת, יְנִיפֶנּוּ, הַכֹּהֵן"

 [ויקרא כ"ג, י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הקמת המשכן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הקמת המשכן.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

עם ישראל נדבן

תרומה מרימים למשכן

למען קדושת השכינה

נושאים ליבם אמונה.

אומנים עתירי כישרונות

בצלאל ואהליאב כאריות

בחכמתם יתרגמו מחשבות

הלכה למעשה מלאכות.

נחפזים לעבודתם כאיילים   

בידם עצים אוחזים  

קלים  ברוחם   כנשרים

בסייעתא דשמיא נעזרים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכת הדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכת הדם

 שיר מאת: אהובה קליין ©

פרעה מלך מצרים

נרעש סוֹפֵק –כפיים

לישראל בגזרותיו  מיצר

בחכמת  חרטומיו מתהדר.

היאור בעיניו אלוה

חדרי ליבו רוע

נחוש להאדיר כוחו

אינו  מכיר בוראו.

מה נוראה המכה

עליו מאלוקים ניחתה

מי היאור לדם  הפכו -

לפתע הדגים  הובאשו

אז השתוממו המצרים

הצימאון הלך והעצים

חופרים סביב היאור

לצימאונם  יחפשו מזור.

 הערה: השיר בהשראת פרשת וארא/ חומש שמות.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ועשיו- מתפייסים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ועשיו  -  מתפייסים.

 מאת: אהובה קליין. ©

בהגיע היום המיוחל

השגחה פרטית ממעל

עשיו וחייליו מופיעים

כשיירת זאבים  תועים.

רוח נושאת עננים

עליהם מחוללים מלאכים 

עשיו נועץ מבטים

בעדרים, טף ונשים.

שואל מניע שפתיים

למראה מסנוור העיניים

יעקב  סופק כפיים               

לעבר  מלכות שמים.       

תשובתו  חדה כתער

בוקעת בעשיו שער       

להבין מתנת אלוקים

להעריך מהלכים נשגבים.

יעקב משכנעו במילים

כראיית פני אלוקים

לקחת מידיו דורון

למען ברכת שלום.

הערה: השיר בהשראת פרשת  וישלח [חומש בראשית]                         

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכנסת אורחים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכנסת אורחים

שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי כחום היום

אברהם מגשים חלום

כשבר כלי- גופו

מתעצם בפתח אוהלו.

ביום השלישי למילתו

מתפעל מחזיון ראייתו

שלושה אנשים קרבים

קלים ככנפי נשרים.

לפתע חש אברהם

את יד בורא עולם

נשא רגליו  בחיפזון

רץ לקראתם בששון.

מים יגיש לידיהם

להסרת אבק רגליהם

בצל עץ האשל  יחסו

מהכנסת אורחים ייהנו.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת וירא [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ראשית הקציר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ראשית הקציר                          

שיר מאת: אהובה קליין ©

הוא איכר ירא שמים

נהנה  מיגיע כפיים

בזיעת אפו עמל

חרש זרע עדר.

כעת מניף חרמש

ברמ"ח איבריו  רוֹגֵשׁ

למראה   יֹפִי  השיבולים

היוצאות בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים.

בליבו מודה לאלוקים

על כל הטוב והחסדים

בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר

בפיו  ניגון תודה ושיר.

 הערה: השיר בהשראת  פרשת: אמור- חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קורבן מנחה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קורבן מנחה.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

הוא דל שבדלים

נפשו מקריב לאלוקים

יוצק שמן על המנחה

בחדרי ליבו שמחה.

מאושר תמיד בחלקו

מכיר ומאמין ביוצרו

המספק  לו  כל צורכו

אמצעים ותנאים למחייתו.

 מסיר דאגה מליבו

 נכנע  כעבד לבוראו

מתרחק ממידת הקנאה

למלכו  מכיר טובה.

הערה: השיר בהשראת: פרשת: "ויקרא" – [חומש ויקרא].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן./ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן.

 מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/בני יעקב מתאספים ליד מיטתו בימיו האחרונים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "בן פורת יוסף בן פורת עלי- עין בנות צעדה - עלי- שור"/ציירה: אהובה קליין.(c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את אחיו  ומסביר, הכל  מאת ה'/ ציירה: אהובה  קליין 

ציורי תנ"ך/ יוסף נשבע  לאביו לקוברו בכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  גור אריה יהודה[שבט יהודה] ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב  בימיו האחרונים מברך את אפרים ומנשה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך יוסף בימיו האחרונים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  יוסף ואחיו שבים למצרים לאחר לוויית יעקב-- אביהם./ ציירה: אהובה קליין(c)

Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

Biblical paintings by Ahuva Klein-

ציורי תנ"ך, יוסף מצליח, מתעלה  במצרים וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין (C)

פרשה זו נקראת בשם "ויחי"- זאת למרות שהתורה  מתארת לנו את ימיו האחרונים של יעקב אבינו ,כיצד יוסף מקיים את שבועתו לאביו - קבורתו  במערת המכפלה, את ההספד והלוויה המכובדת לה זכה יעקב בעת פטירתו ואת הסכמתו של פרעה לקבורת יעקב בארץ כנען- חברון- מערת המכפלה.

"וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.  וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.  וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:  רַק, טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם--עָזְבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.  וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד.  וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים.  יוַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת-הָאֵבֶל, בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל-כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.  וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו, לוֹ--כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם.   וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.  וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   [בראשית  נ, ו- ט"ו]

השאלות הן:

א] מדוע התיר פרעה ליוסף ואחיו לצאת ממצרים לקבור את אביהם?

ב] באיזה אופן נערכה הלוויית יעקב?

ג] כיצד מתוארת חזרת יוסף ואחיו למצרים?

תשובות.

פרעה נענה לבקשת יוסף לקבורת יעקב בכנען.

רש"י מסביר: פרעה אישר ליוסף לצאת את גבולות מצרים- במטרה לקבור את יוסף בכנען- מערת המכפלה.

א] מהטעם שיוסף נשבע לאביו לקברו בכנען- חברון - מערת המכפלה.

ב] ירא  היה  פרעה לומר ליוסף: "עבור על השבועה" זאת כדי שלא יאמר לו יוסף:  אם כן אעבור גם אני על השבועה שנשבעתי  לך: שלא אגלה למצרים על לשון הקודש שאני מכיר בנוסף לשבעים השפות של שבעים אומות העולם. ואילו  אתה אינך יודע את השפה הזו, [מסכת סוטה דף ל"ד]

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] אומר על  הפסוק: וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי—וְאָשׁוּבָה"

תמוה שיוסף במעמדו הרם במצרים, אינו ניגש באופן ישיר אל פרעה לבקש את רשותו לצאת ממצרים אל ארץ כנען כדי לקבור את אביו? כנראה שיוסף לא היה בטוח לגמרי שבקשתו תתקבל ולכן פנה באופן עקיף, קל יותר לשני הצדדים להתעלם מסירוב שניתן באמצעות  צד שלישי, הדבר נבע מהשנאה של המצרים כלפי  זרים ,הם לא אהבו את העובדה שאיש עברי  עומד בראש המדינה וקבורת יעקב הזכירה להם את מקום מוצאו של יוסף.

הלוויית יעקב.

רש"י מסביר:  מהו מקום המספד שכולם ספדו ליעקב, כפי שנאמר: "וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם"  ונשאלת השאלה מה משמעות שם המקום הזה?  רבותינו דרשו [מסכת  סוטה] שהמקום נקרא כך על שם המאורע שאירע באותה השעה - לפי שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה כנגד בני יעקב, אך היות וראו את כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, מתור כך הבינו  את גדולתו וכבודו של המת, עמדו כולם ותלו בארון גם את כתריהם לכבודו והקיפוהו בכתרים - עד שהיה נדמה הארון כגורן המוקף קוצים.

מי שנשא את ארונו של יעקב- היו אלה בניו ולא בני בניו, היות וכך ציווה אותם יעקב בחייו: שלא יישאו את ארונו - לא איש מצרי ולא בני בניו ,אלא הבנים לבדם וקבע להם לכל אחד מהם מקום מיוחד לנשיאת מיטתו: שלושה לצד מזרח וכן הלאה, שלושה בנים מכל צד של ארבע רוחות השמים.

הדבר היה כמו סידרם של השבטים במסע המשכן בעת שהייתם במדבר- במחנה  הדגלים שהיו חונים סביב המשכן – שלושה שבטים מכל צד ,באופן זה עמדו גם כאן ואילו יוסף ולוי שלא חנו סביב המשכן לא נשאו את מיטתו של יעקב ,כי כך הורה יעקב: לוי לא יישא את ארונו - כי הוא עתיד לשאת את הארון במדבר ואין ראוי שיישא את מיטת המת ואילו יוסף לא יישא את מיטת אביו -מהטעם שהוא במעמד  של מלוכה ואחיו  חייבים  לכבדו. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם של יוסף ולוי לשאת את המיטה במקומם.

לכן נאמר בציווי חניית המשכן: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ". [במדבר ,ב, ב] מכאן, שבאות  ובסימן שמסר להם אביהם- יעקב, לשאת את מיטתו באותו אופן יהיו בעתיד חונים סביב המשכן במדבר.

רבינו בחיי מבהיר: כי ט' כיתות עלו  לקבור את  יעקב:

א] יוסף בעצמו.

ב] כל עבדי פרעה- אלו השרים.

ג]  זקני ביתו,

ד] כל זקני ארץ מצרים,

ה] כל בית יוסף, אשתו שפחותיו בניו ועבדיו.

ו] אחיו כולם.

ז] בית אביו הגדולים חוץ מהטף.

ח] "ויעל אתו גם רכב.".

ט]  "גם  פרשים".

ומדוע עלו איתם גם הרכב וגם הפרשים? התשובה לכך: כדי להישמר בדרך מעשו ובניו שלא יעכבו  את הקבורה , היות ויוסף  הכיר את לב הזדון שלהם.

כמו שכתוב בספר: "יוסף בן גוריון"- כי בנו של אליפז בן עשיו- ארב להם בדרך והתקוטט איתם עד שערכו מלחמה ויד  יוסף גברה עליהם ותפס אותו עם  מבחר מהגיבורים שלו והביאוהו למצרים ועמד שם כל ימיו - בבית האסורים עד מותו של יוסף, ורק במות יוסף ברח משם והלך לארץ כנפי"א ומלך על  הכותים ברומי - בסוף מלך על ארץ יון ואיטליה והוא היה המלך הראשון ברומי, ובנה את ההיכל הראשון ברומי. מלבד הרכב והפרשים שליוו את יעקב עלו גם אנשי מלחמה, כגון חיילים ושומרים להילחם כנגדם.

רבינו בחיי אומר על: "וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד"- יתכן שהצטרפו ללוויה גם מחנה עליונים, היינו – מלאכים שבאו לשמור על יעקב במותו- כפי ששמרו עליו בחייו.

יוסף ואחיו שבים למצרים.

רש"י שם לב להבדל בסדר המלווים את יעקב בדרך לכנען ובין התיאור שלהם כאשר הם שבים למצרים.

כאשר חזרו למצרים הקדים הכתוב את יוסף ואחיו  קודם המלווים המצרים שהלכו איתם ואילו כאשר הלכו ממצרים לכיוון כנען הקדים הכתוב ומנה תחילה את המלווים המצריים העולים איתם לפני אחיו "וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם".  ורק אחר כך נאמר: " וְכֹל בֵּית יוֹסֵף", ומה הסיבה לשינוי הזה? התשובה: שבהליכתם לכנען לא נהגו המצרים כבוד בבני יעקב  להקדימם לפניהם, והלכו המצרים בראשונה ,אבל כאשר שבו למצרים מהלוויה של יעקב היות וראו המצרים את הכבוד שחילקו מלכי כנען - לאביהם בגורן האטד ששם  תלו את הכתרים שלהם על ארון אביהם-יעקב,, לכן עכשיו כאשר שבו למצרים  נהגו ביוסף ואחיו כבוד להקדימם לפניהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ישנו קשר מדהים בין לווייתו של יעקב לבין סדר חניית בני ישראל במדבר.

יעקב ראה ברוח הקודש  כיצד ובאיזה אופן יחנו הצאצאים - במדבר ולכן  נתן  לבניו הוראות  מדויקות כיצד   ילוו  אותו    משפחתו בדרכו האחרונה .

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה- משה לא נבחר לכהונה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תצווה- משה לא נבחר לכהונה?

שבת זכור

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים שלי- לפרשת תצווה ושבת זכור.

ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים וסל מצות וסולת- למשכן/ציירה: אהובה  קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה  פונה אל חכמי הלב בדבר בגדי הכהונה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/אהרון ובניו סועדים בפתח האוהל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

ציורים לפרשת זכור:

ציורי תנ"ך/ עונשו של עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשה זו מתארת את בגדי הכהונה והקדשת הכוהנים לתפקידם על ידי משה, מעניין ששמו של משה אינו מופיע באופן מפורש בפרשה:

על כך כמה תשובות:

"בעל הטורים" מסביר: כי הטעם לאי הזכרת שמו של משה: היות ואחרי  חטא העגל ביקש מהקב"ה: "מחני נא מספרך אשר כתבת [שמות ל"ב, ל"ב]    מכאן שקללת חכם ,אפילו על תנאי - אינה שבה ריקם.

הגאון מווילנה סובר אחרת :לדעתו - היות ופרשה זו נקראת בשבוע בו אנו מציינים את יום פטירתו -  ז' באדר – לכן אין שמו מופיע באופן גלוי בפרשה.

על מנת להעביר את הכהונה ממשה לאהרון ,משה היה חייב לקדש את הכוהנים לתפקידם –בנוסף לבגדיהם המיוחדים  היה עליו לבצע כמה פעולות כפי שהכתוב מתאר: "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְקַדֵּשׁ אֹתָם--לְכַהֵן לִי:  לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם--תְּמִימִם.  וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; סֹלֶת חִטִּים, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.  וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל-סַל אֶחָד, וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל; וְאֶת-הַפָּר--וְאֵת, שְׁנֵי הָאֵילִם.  וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו תַּקְרִיב, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְרָחַצְתָּ אֹתָם, בַּמָּיִם.  ה וְלָקַחְתָּ אֶת-הַבְּגָדִים, וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת-אַהֲרֹן אֶת-הַכֻּתֹּנֶת, וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד, וְאֶת-הָאֵפֹד וְאֶת-הַחֹשֶׁן; וְאָפַדְתָּ לוֹ, בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד.  וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת, עַל-רֹאשׁוֹ; וְנָתַתָּ אֶת-נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, עַל-הַמִּצְנָפֶת.  וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ; וּמָשַׁחְתָּ, אֹתוֹ. ...."

השאלות הן:

א] מה מסמלים - הפר ושני האילים שמשה מביא למשכן?

ב] מדוע הועברה הכהונה ממשה לאהרון אחרי שבעת ימי המילואים?

תשובות.

הפר ושני האילים - הסמליות.

רבינו בחיי מסביר: באמצעות שני פירושים:

א] "לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם--תְּמִימִים." פר ושני אילים - סה"כ שלושה - כנגד שלושה אבות העולם: אברהם, יצחק, יעקב.

ב] על פי המדרש: "לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם.." כמו שכתוב[ישעיהו מ"ו, י']  " מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" פר אחד כנגד אהרן ,אילים שנים כנגד אלעזר ואיתמר - רמז ששני בני אהרון נדב ואביהוא עתידים למות על ידי קורבן .

העברת הכהונה ממשה לאהרון ובניו.

לאחר שמשה שימש ככהן במשך שבעת ימי המילואים הוא מעביר את הכהונה לאהרון ובניו באופן של ציווי.

על פי דברי חז"ל: [מסכת פסחים]  משה נענש היות וסירב תחילה לקיים את שליחותו למצרים, כפי שנאמר:   "וייחר אף השם במשה, ואמר לו הלא אהרון אחיך הלוי וכו' "

רבי שמעון בר יוחאי אומר: "עכשיו הוא לוי ואתה כהן, מכאן ואילך הוא כהן ואתה לוי"

חכמים אומרים: כי לא קיימת כאן העברת הכהונה, אלא מלכתחילה לא נועד משה לשמש ככהן ,אלא אך ורק בשבעת ימי המילואים.

חז"ל אומרים: כי משה שימש  עם אהרון עד פטירתו, ורק מזרעו ואילך פסקה הכהונה.

במדרש רבה שמות פרשה ב' נאמר בפירושה של המילה: "הנני" בסנה: "הנני לכהונה, הנני למלכות"

על פי זה: משה התאווה לשמש גם בכהונה גדולה, אבל הקב"ה אמר לו: "אל תקרב הלום" אין הכהונה  נתונה לך ,אלא  לאהרון אחיך. כאן בפרשת תצווה כאשר ה' מצווה את משה: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" הדבר היה רע בעיני משה.

"אמר לו הקב"ה תורה שלי הייתה ונתתיה לך, שאילולא היא אבדתי עולם"

מכאן: שנתינת התורה על ידי משה לעם ישראל -היא פיצוי על שלילת הכהונה ממנו.

עניין הקנאה של משה נראית בעיני פרשנים אחדים תמוהה.

אבן עזרא מסביר: על משה הוטל התפקיד להנהיג את עם ישראל -היה עליו ללמדם תורה ולכן לא היה לו פנאי לעבודת הכהונה.

 כמו כן, אשתו של משה הייתה בת יתרו ובניו לא נחשבו מיוחסים. לכן התורה שמה את הדגש על יחוסו של אהרון.

הסבר מעניין ב"אהל יעקב" של המגיד מדובנא - על אי נתינת הכהונה למשה: הכהן נועד לחנך ולהדריך את העם בו בזמן שהוא עצמו חייב לשמש להם דוגמא אישית.

 אך משה עמד ברמה גבוהה מאד מעל כל ההמונים ואילו מחנך העם צריך לבוא מתוך העם ולהיות נוכח בתוכו.

חז"ל אומרים: "יפתח בדורו כשמואל בדורו" אם שמואל היה חי בתקופת של יפתח, לא היה מסוגל בגלל מעלותיו הגבוהות להשפיע על אותו הדור, היות וכל מנהיג חייב להתאים לדור שלו..

בזמן חטא העגל הקב"ה אומר למשה: "לך רד כי שיחת עמך"- הכוונה שיש לרדת - אל העם ולמנוע את ההידרדרות.

לכן ה' אמר למשה: כי התורה לא ניתנה ישירות מפי הגבורה לעם ישראל ,היות והעם לא היה מסוגל לקלוט את התורה ממקור אלוקי באופן ישיר.

לכן משה  היה מתווך בין עם ישראל לאלוקים.  אי לכך מאותו הטעם נבחר אהרון לכהונה ולא משה, כי משה היה מורם מהעם ולא היה ביכולתו להדריך את העם במציאות  של אותו זמן.

לסיכום לאור האמור לעיל- משה נועד להנהיג את עם ישראל והוא עשה זאת במסירות נפש, אך בהיותו מורם מעם-לא ניתנה לו הכהונה, היות והכהן היה צריך לבוא מתוך העם.

ועל כן , כל אחד מילא את שליחותו נאמנה.

יהי רצון שבית המקדש השלישי יבנה במהרה ונזכה לחזות בעבודת הכהונה המתחדשת - במקום הקדוש. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)