יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

פרשת מקץ- סוד היציאה מאפלה לאורה!/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ - סוד היציאה מאפלה לאורה !

מאת: אהובה קליין.


הציורים לי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוסף יושב במרכבת המשנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף פותר את חלומות פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ האחים נדהמים לגילוי גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




הפרשה פותחת בתיאור חלומות פרעה במצרים: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר.  וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ.  וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.  וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת; וַיִּיקַץ, פַּרְעֹה וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד--בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.  וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים--צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן.  וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם" [בראשית מ"א,א-ח]

בהמשך הכתוב מציין: כי חרטומי מצרים אינם מצליחים לפתור  את חלומות פרעה ושר המשקים מגלה לפרעה על יכולתו של יוסף לפתור את החלומות, אכן יוסף המובא לפני פרעה, מצליח  בפתרון החלומות.

כתוצאה משביעות רצונו של פרעה מחכמת יוסף בפיענוח חלומותיו - פרעה מעניק לו  גדולה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ..." [שם  מ"א, ל"ט-מ"ה]

 השאלות הן:

א] מה המשמעות  של ציון הזמן: "..מִקֵּץ שְׁנָתַיִים יָמִים"?

ב] מהו סוד יכולתו של יוסף בפתרון חלומותיו של פרעה?

ג] כיצד יוסף  זוכה לעלות לגדולה במצרים?

תשובות.

"מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים"

בעלי המדרש עונים על כך: [בראשית, רבה, פרשת פ"ט] :"זמן נתן ליוסף ,כמה שנים יעשה באפלה- בבית האסורים"

על כך אמר  איוב: "קֵץ, שָׂם לַחֹשֶׁךְ" [איוב, כ"ח, ג] אך נשאלת השאלה: מדוע  שנתיים דווקא? כנראה שזמן קצוב זה  - מחושב על ידי הקב"ה המכיר את סיבת הדבר.

אך בעלי המדרש מציינים דבר  נוסף: "על ידי שאמר יוסף לשר המשקים זכרתני והזכרתני  נוספו לו שנתיים" -כל מילה מיותרת- הוסיפה ליוסף שנה ושתי מילים  מיותרות- שנתיים!

"בעל תוספת ברכה" נותן הסבר מעניין: שיעור הזכירה אצל האדם הוא: שנה, כפי שכתוב במסכת ברכות נ"ח: "אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשרה חודש" -יוסף הזכיר פעמיים זכירתו: "זכרתני וכו' והזכרתני" והיות ושיעור של זכירה - שווה שנה, לכן משהכפיל את זכירתו-  נגזרו עליו שנתיים נוספות בבית האסורים- מידה כנגד  מידה.

 בעלי המדרש מוסיפים הסבר נוסף: "אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו, זה יוסף, ולא פנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר  המשקים כי אם זכרתני והזכרתני נוספו לו שנתיים" זהו פירוש עם סתירה, מצד אחד קובע: שיוסף בטח באלוקים, אך מנגד מציין: כי יוסף סמך על שר המשקים-כלומר - היות ויוסף נתן את מבטחו בשר המשקים - אדם בשר ודם וסמך עליו שיעזור לו לצאת מבית האסורים ,לכן  ישיבתו התארכה-בשנתיים נוספות - בבית האסורים.

יש מפרשים - המיישבים  סתירה זו באומרם: אומנם יוסף בטח באלוקים ,אך מהטעם שהיה צדיק - הקב"ה מדקדק עם צדיקים – כחוט השערה ולכן מיהר להענישו בעבור דיבורו המיותר.

רבינו בחיי מסביר: למרות שמותר לאדם לעשות השתדלות למען הצלתו כמו שנאמר: "וברכתיך בכל אשר תעשה", אבל אסור לו לאדם להחליט על סיבה שהוא בוחר לעצמו שהיא  דווקא - תציל אותו, הרבה שלוחים למקום - ולה' יש דרכים להציל את האדם, האדם צריך לעשות השתדלויות ולהאמין שה' ישלח לו הצלה בדרך שלו. בזה שיוסף סמך על שר המשקים ,דווקא, שיספר על יכולתו  לפתור  חלומות. הרי זה כאילו רוצה להכתיב לאלוקים שדווקא שר המשקים יציל אותו - אצל אדם כמו יוסף הצדיק - הדבר מהווה פגם באמונה.

אליהו הנביא שהיה במדבר האמין בה' שישלח לו ישועה והקב"ה שלח לו את העורבים שדאגו למזונו, ישועה שהנביא לא חשב עליה.

מכאן שלמרות שאדם חייב לעשות השתדלויות עליו להאמין ולסמוך על ה' שהוא בלבד- ישלח לו ישועה באופן המתאים והקולע שיראה לנכון להצילו!

יוסף פותר חלומות.

פרשנים  רבים סוברים: כי יכולתו של יוסף  לפתור חלומות - מבוססת על העיקרון, כי ישנו בחלום לפעמים גם מראה נבואי -  על מנת לגלות את הצופן הנבואי - דרוש כוח מיוחד מבורא עולם וסייעתא דשמיא- דבר שחרטומי מצרים לא היו מודעים לו ועל כן לא עלה בידם לפתור  את חלומות פרעה.

אכן יוסף מדגיש לפרעה -לאחר שהוא פונה אליו בבקשה לפתור את החלום- כי אין הבדל בכישרונות בין יוסף לחרטומים בדבר היכולת לפתור  חלומות, אלא יש  כאן הבדל במהות ובתוכן- כמו שהכתוב מציין:

"וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה".[שם מ"א, ט"ז]

ו"ַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא:  אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה".[שם, מ"א, כ"ה]

יוסף מדגיש, כי הוא עצמו אינו פותר  חלומות, אלא ממלא שליחות אלוקית, בפיענוח החזון הנבואי הכלול בהופעת החלום.

לאורך כל הדרך יוסף מזכיר את אלוקים וגדולתו  ביכולת פיענוח החלומות.    פרעה משתכנע ומגיב: "הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ". יש לציין, כי יוסף הולך בדרך אבותיו בהיותו דבק בה'.

יוסף עולה לגדולה במצרים.

בעקבות פתרון החלומות- פרעה מתלהב מחכמת יוסף ופוסק: "אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ"!.

ישנם פרשנים הסבורים: כי על ידי שיוסף פותר את חלומות פרעה, הוא מבצע שליחות בלתי ידועה לו , לעלות לפסגת המלכות במצרים ולהביא את אביו ומשפחתו לשם - בהוראת ה', המטרה הזו באה לידי ביטוי: באמצעות פענוח   חלומות פרעה. והצעת תכנית- כיצד להציל את כולם מהרעב במצרים .

"בעל כתב סופר" מסביר: כי דברי פרעה: "הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ". מוכיחים : כי הוא מסיק שלפניו עומד אדם חכם ונבון במיוחד- איש פלא בכל המובנים- האם יתכן אדם כזה  מחד ומאידך יש בו רוח אלוקים? לכן ראוי יוסף שיהיה מעתה משנה למלך.

 מעתה יוסף עולה  לגדולה כפי שאומר פרעה: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ".

רש"י מסביר: מעתה יוסף ינהל וידאג לספק את כל הנדרש לעם במצרים.       הוא  יעמוד בראש הנהגת מצרים ורק בדרגת הכבוד- פרעה יהיה גדול ממנו.

פרעה מסיר את הטבעת  למען יוסף וזהו אות ליוסף שמעתה הוא שני לגדולה לאחר פרעה- "משנה למלך" יוסף זוכה לבגדי שש — בגדי פשתן שנחשבים לבגדים חשובים במצרים.

בנוסף ,יוסף זוכה שירכיבו אותו במרכבה השנייה למרכבתו של המלך וכל איש יכרע לפניו ברך – כאות כבוד.

רבינו בחיי מסביר את משמעות על פי רז"ל:" וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ"= אב בחכמה, רך בשנים. בדומה למה שנאמר על דוד המלך: "וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ" [שמואל-ב, ג, ל"ט]

יש שמפרשים: שתי המילים- הן: אב ואדון. לפי שבתחילה היה עבד ואחר כך נהפך לדרגת מלכות.

פרעה מכנה את יוסף בשם: "צָפְנַת פַּעְנֵחַ..."

"בעל טורים" מפרש את המשמעות בשלוש דרכים:

א] בגימטרייה= מגלה  סתרים.

ב]"צפנת פענח"-ראשי תיבות: צדיק, פטפט, נפש, תאווה, פוטיפר עינה נפשו חינם.

ג]ראשי תיבות-  צופה, פודה, נביא, תומך, פותר, עניו, נבון,    חוזה.

רש"ר מסביר: הכוונה למי  ששמורים אצלו הדברים הצפונים.

רבינו בחיי מסביר: יוצר המפענח נעלמים.

רש"ר-  הרב שמשון רפאל הירש מבהיר: יוסף עולה לגדולה בהדרגה: תחילה  פרעה ממנה אותו על ביתו ואחר כך ממליך אותו בדאגה לרבים. כלומר- ממנה את יוסף להיות אחראי על כל  רווחת  מצרים . הענקת הטבעת ליוסף מהווה סימן מובהק לפעילות אנושית.  יוסף מעתה - בא כוחו של פרעה אשר כביכול הופך את יד יוסף - ליד פרעה.

אשר להענקת-"רְבִד הַזָּהָב עַל- צוַוָּארוֹ"-אבן משובצת בזהב- מדליון- יש בכך הבעת אות כבוד הגבוה ביותר לפי שנאמר: "רְבִד הַזָּהָב"- בהא הידיעה!

לסיכום, לאור האמור לעיל, על פי  השתלשלות העניינים בפרשה זו וקודמתה, נראה -שכנגד כל הציפיות ,יוסף מתעלה "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא" מבור עמוק אל גג גבוה.[בשפה הארמית]

זאת למרות  שנאה  וקנאת אחיו שלא יכלו דברו לשלום.

המפתח להצלחת יוסף  ביציאתו מאפלה לאורה - טמונה בדבקותו התמידית בבורא עולם - הוא ממשיך ללכת בדרכי אבותיו לאורך כל הדרך, על כן אלוקים מעניק לו דעת, חכמה ותבונה ואף כוח נבואי לפתור חלומות - מה שלא עלה בידם של חרטומי מצרים לבצע, אין ספק שעוצמה זו מוענקת ליוסף מתוקף שליחות מיוחדת להביא את אביו ופמלייתו למצרים ועל מנת לקיים את דברי אלוקים בדבר גלות מצרים ולבסוף יציאה מהחושך אל האור- בדומה לנס חנוכה בו זכינו לניצחון ואור בחסדי ה', יפים הם דברי דוד המלך:

"זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ". [תהלים קי"ח, כ"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף מתעלה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף מתעלה

שיר מאת: אהובה קליין©



מקץ שנתיים ימים

נסים  פלאי פלאים

יוסף בן הזקונים

נקרא מבית האסורים.



ויחלף שמלותיו

כאייל יחיש צעדיו

אל פרעה ועבדיו

ישמע יאזין חלומותיו.



פתרון אחד לחלומות

פיו מפיק מרגליות

ה'   צילו  על יד ימינו

מעתה תעלה גדולתו.



יושב  בכרכרת מלכים

הכול לפניו כורעים

רביד זהב עוטר צוואר

מעתה על פיו יישק דבר.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  מקץ[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף אִישׁ מַצְלִיחַ-במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Joseph is a successful man

 "וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.   וַיַּרְא אֲדֹנָיו, כִּי יְהוָה אִתּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.  וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ; וַיַּפְקִדֵהוּ, עַל-בֵּיתוֹ, וְכָל-יֶשׁ-לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ.  ה וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה".

[בראשית ל"ט, ב-ו]



ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 בדצמבר 2017

פרשת וישב- מדוע זכה יוסף להצלחה במצרים? / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- מדוע זכה יוסף להצלחה במצרים?

מאת: אהובה קליין.



הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ יעקב  יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד




ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/   האחים מבחינים בהגעתו של יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על



פרשתנו מתארת בהרחבה את קורותיו של יוסף , אהבת אביו אליו כבן זקונים ומנגד את שנאת אחיו:



להלן כמה קטעים המתארים את תחילת הקרע במשפחת יעקב: "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי, דָּבָר; וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה.  וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה-תְּבַקֵּשׁ.  וַיֹּאמֶר, אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים".[בראשית ל"ז, י"ג-ט"ז]


תגובת האחים בראותם את יוסף: "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו".[שם, ל"ז, כ]

לאחר שהאחים הוציאו את יוסף מהבור הוא נמכר לישמעאלים ואלו מכרו אותו למדיינים והם מכרו אותו למצרים לפוטיפר סריס פרעה ובהמשך הכתוב מתאר את מעמדו של יוסף במצרים:

"וְיוֹסֵף, הוּרַד מִצְרָיְמָה; וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.  וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.  וַיַּרְא אֲדֹנָיו, כִּי יְהוָה אִתּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.  וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ; וַיַּפְקִדֵהוּ, עַל-בֵּיתוֹ, וְכָל-יֶשׁ-לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ.  וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה.  וַיַּעֲזֹב כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, בְּיַד-יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר-הוּא אוֹכֵל; וַיְהִי יוֹסֵף, יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה".[שם ל"ט, א-ז]

השאלות הן:

א] מדוע שלח יעקב את יוסף לחפש את אחיו ביודעו את שנאתם אליו?

ב] מדוע הכתוב מדגיש את דברי אחי יוסף:"... וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו"?

ג] בזכות מה הגיע יוסף להצלחה בבית אדוניו.

 התשובות.

יעקב שולח את יוסף לאחיו.

 על כך אומרים חז"ל במדרש תנחומא: "לכו חזו מפעלות אלוקים נורא עלילה על בני אדם וכו',אמר רבי יודן: היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת . "ידוע תדע"- והביא עלילה לכל  דברים אלה-כדי שיאהב יעקב את יוסף וישנאהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצרימה" והסיבה הראשונה לכל העלילות אחריה: דברי  יעקב: "ויאמר ישראל ליוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם":

 ההבטחה שניתנה בברית בין הבתרים  מתקיימת באמצעות מילות  יעקב ליוסף. על פי חז"ל במדרש תנחומא: רצה הקב"ה לקיים את מה שהבטיח לאברהם בברית בין הבתרים.

ולפי זה עם ישראל עתיד לרדת למצרים, וכל הירידה מתחילה מהרגע שיעקב מצווה על יוסף: "..הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם"- לכן כל מה שאמר יעקב ליוסף – היה זה דיבורו של ה'.

רעיון עמוק זה מתבטא בדברי חז"ל: "וישלחהו מעמק  חברון, מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים: "כי גר יהיה זרעך"- לכן יעקב עושה את הדברים מתוך רצון ה'.

אברבנאל אומר: כי אין  זה מוכיח על שלילת הבחירה החופשית, שהרי הירידה למצרים כבר הייתה גזירה מלמעלה, אלא רצה הכתוב ללמדנו: מה  כוחה  של שנאת חינם  ומה היא מסוגלת לגרום-לאילו תוצאות רעות ומסוכנות.

מכאן יש ללמוד לקח לדורות להתרחק  משנאת  אחים.

האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר: הדבר נעשה מתוך מטרה חינוכית היות ויוסף היה רגיל לדבר בגנות אחיו, ככתוב: "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם"[שם ל"ז, ב]

אביו רצה להרגילו להתרחק מהרגל פסול זה ולתקן את דרכיו ובכך לראות דווקא את שלמות אחיו ולא חסרונם, לכן אמר לו: "לך- נא ראה את שלום אחיך"

אור החיים סבור: כי יעקב לא חשש לשלוח את יוסף אל אחיו היות וידע כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. לכן לא חשש לשלומו והיה בטוח שישוב אליו בשלום.

רש"ר – הרב שמשון רפאל הירש מסביר: יעקב הרגיש בפירוד בין יוסף לאחיו, מצד אחד אינו מעוניין שהיחסים יתערערו יותר, אך מנגד הוא מעוניין להעמיד במבחן את תחושות יוסף כלפי אחיו ,לכן בהתחלה אינו מטיל עליו תפקיד מיוחד אלא אומר לו : "מוטב שאשלחך אל צאנם, כדי שתוכל להיות עם אחיך" - יוסף עומד במבחן ונענה לציווי אביו- שהרי אין לו שאיפות להיות מושל ,או נשיא.

דברי האחים:"...וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" ?

רש"י שואל: וכי יש חלום אחר המוות?

אלא, אמר רבי יצחק: מקרא זה אינו מתיישב עם  פשוטו, לכן יש לדרוש את הדבר, המילים:" מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו"- לא נאמרו על ידי האחים, אלא על ידי רוח הקודש, שהרי האחים מכריזים: "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ" ואילו הכתוב משיב להם:

"מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו"?-וזאת מהטעם שהייתה גזירת ה' לקיים את חלומותיו של יוסף בעוד שהאחים רצו להורגו, ואז הכתוב אומר: נראה  דבריו של מי עתידים להתקיים?- או שלכם-רצון האחים להרוג את יוסף, או גזירת הקב"ה.

 ועוד מוסיף רש"י, אי אפשר להגיד: שדווקא האחים אומרים: מה יהיו חלומותיו שהרי הם מתכוננים להרגו אז ודאי יתבטלו חלומותיו של יוסף.

יוסף איש מצליח.

רש"י מפרש: אחת מהסיבות להצלחת יוסף הייתה מהטעם: ששם ה' היה תמיד  שגור בפיו.

רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר: כי כאן התורה  רוצה לציין את גודל צדקותו שגם כאשר היה במצב שההצלחה האירה לו פנים - לא שכח את הקב"ה.           בנושא זה אמר בעל "חפץ חיים": כי בברכת החודש בכל שבת "מברכין" אנו מבקשים מבורא עולם – "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא" ושוב  חוזרים ומבקשים : "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים"- השאלה היא: מדוע אנו מבקשים על יראת שמים פעמיים באותה תפילה? הטעם הוא: שלאחר שאנו מבקשים יראת שמים, אנו מבקשים: "חיים של עושר וכבוד" אך כאשר האדם סופג את העושר והכבוד- אז לא נשאר הרבה מיראת השמים הראשונה שה'  העניק לו - ועל כן הוא צריך לבקש שנית חיים של אהבת תורה ויראת שמים.

ה"כלי יקר" מסביר: כי במשפט:" וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי".   המילה "ויהי" מופיעה שלוש פעמים- וזאת מהטעם שיוסף עלה שלוש מדרגות ואחר כך גם אדונו נתן לו שלושה מיני ממשלה בהתאם לתוספת  ההצלחה שראה ביוסף.

בשלב ראשון ההצלחה הייתה דבוקה רק ליוסף ,בשלב שני הצלחת יוסף גרמה גם להצלחת אדונו ובשלב שלישי- ההצלחה התרחבה גם לבני ביתו של אדוניו.

לכן יוסף מצא חן בעיני  אדוניו והוא הפך אותו  לפקיד על  כל בני ביתו. הוא הבין שכל ההצלחה הגיעה אליו ובני ביתו בזכות יוסף והצלחתו.

רבינו בחיי אומר על המילים: "וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי," -  המשיל הכתוב את יוסף לארון הברית לפי שכתוב:  " וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם, הַגִּתִּי--שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-עֹבֵד אֱדֹם, וְאֶת-כָּל-בֵּיתוֹ. [שמואל- ב, ו, י]

הברכה שרתה בבית אדונו  של יוסף בבית- בממון וכלים נאים וגם בשדה ב- בתבואות, פירות ונטיעות.

רש"ר- הרב  שמשון רפאל הירש טוען :האחים המבוגרים של יוסף שחיו בבית אביהם ומשפחתם, לא נזקקו  לקרבתו המיוחדת של ה', אך יוסף בהיותו מרוחק ומנודה אשר גלה לסביבה זרה , היה זקוק לדאגתו ושמירתו המיוחדת של ה' לכן תמיד היה קרוב אל ה' ובמחיצתו וכך זכה  להיות איש מצליח ,עם כל זה היה צריך לעבור ניסיונות – כדי לעוררו ולטהרו מהחולשות הגשמיות שהיו דבוקים בו במצבים שמחים יותר.

אין זה פלא שה' היה עם יוסף וזאת  -מפני שגם יוסף היה עם ה' וכאשר מטרותיו של אדם רצויות בפני מטרות ה' אזי ה' מסייע לאדם בהשגת מטרותיו.

רש"ר מסביר: כי המילה: "צלח"- היא דומה למילה :"סלח"- הסליחה מתירה את הקשר של החטא ומאפשרת התקדמות אל עבר המטרות של האדם ,לכן גם המילה: "צלח"  -משמעותה: התגברות על  המכשולים  והתקדמות  אל עבר המטרות בחיים.

הכתב סופר מבאר [בהקדמת דברי הגמרא, שבת ל ]- כי אין השכינה שורה, אלא  מתוך שמחה, הקב"ה מתרחק מאנשים כעסנים ומתקרב אל אנשים שאמונתם חזקה ויציבה ומבינים שגם אם עוברים ייסורים בעולם  הזה- הכול  לטובה.

לכן גם בזמן שיוסף היה  נתון בצרה – ה' השרה את  השכינה עליו, מדוע? כי תמיד  היה בשמחה ואיך היה שרוי בשמחה בזמן צרה? זאת  מי שהחשיב את עצמו לאיש מצליח וידע בוודאות שמאת ה' הייתה זאת- כדי להטיב את  אחריתו וקיבל הכול באהבה ושמחה ,לכן ה' השרה עליו את שכינתו וכך זכה לצאת מבית האסורים טרם עת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: כל ההתרחשויות בפרשה תואמות באופן נפלא את הבטחת ה' לאברהם –כי בתחילה ישראל ירדו למצרים, ואחר כך  יצאו ברכוש גדול:" וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה".[בראשית ט"ו, י"ג]

וכל הצלחתו של יוסף נבעה מאמונתו החזקה בבורא עולם - שהכול לטובה והשמחה שהיה שרוי בה - גרמה לו - שהשכינה תשרה עליו בכל צעד ושעל ותגרום לו להצליח והברכה שהייתה שרויה עליו  עברה גם לאדוניו ובני ביתו כפי שכתוב: "וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה". 

.



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף איש מצליח/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף איש מצליח.

שיר מאת: אהובה קליין ©



 יוסף הורד למצרים

 דבוק ביראת שמים

 אחיו זממו להעלימו

 אך לא חרב עולמו.



נרכש מידי ישמעאלים

לידי שר הטבחים

כארי  צלח מכשולים

אחז בחבל עליונים.





האמין הכול לטובה

לאשת  אדונו לא התפתה

צדיק כארז ותמר

ציפיות אחיו שבר.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת וישב [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Eisav and his wives


"וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם.   עֵשָׂו לָקַח אֶת-נָשָׁיו, מִבְּנוֹת כְּנָעַן:  אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי.  וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת"

[בראשית ל"ו, א-ג]
העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 בנובמבר 2017

פרשת וישלח- מדוע עשיו התחתן בגיל ארבעים?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח - מדוע עשיו התחתן בגיל ארבעים?

מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי על הפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל:"הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ציירה:אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בפרשת וישלח התורה מתארת לנו מלבד יעקב - גם את תולדותיו של עשיו.

כפי שהכתוב מציין: "וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם.  עֵשָׂו לָקַח אֶת-נָשָׁיו, מִבְּנוֹת כְּנָעַן:  אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי.  וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת.  וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת-אֱלִיפָז; וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת-רְעוּאֵל.  וְאָהֳלִיבָמָה, יָלְדָה, אֶת-יעיש (יְעוּשׁ) וְאֶת-יַעְלָם, וְאֶת-קֹרַח; אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו, אֲשֶׁר יֻלְּדוּ-לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.  וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.  כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם--מִפְּנֵי, מִקְנֵיהֶם.  וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם". [פרק ל"ו  א']

 השאלות הן:

 א] מי היו נשותיו של עשו ?

 ב] מדוע כתוב "וילך אל ארץ" בתחילה- ולא מיד לאן הלך ?

תשובות.

נשותיו של עשו.

על פי רש"י: עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִיתִּי-  היא בשמת בת אילון אשת עשו  –והייתה נקראת: "בשמת"- על שם שהייתה מקטרת בשמים לעבודה זרה והיא מוזכרת כבר בפרק [כ"ו, ל"ד] ושם מסופר כי עשו נשא אישה בגיל ארבעים, שואל רש"י: מה הייתה הסיבה שהוא חיכה לגיל הזה?, מתברר  שהייתה לו כוונה להראות כאילו שהוא צדיק וכשר, לפיכך נמשל לחזיר כפי שכתוב:"  יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר;    וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה".[תהלים פ, י"ד] ובעצם - למה יכרסם החזיר את  הגפן? זהו משל על עמלק : שהוא מזרעו של עשיו - שמטרתו להכרית ולאבד את ישראל. כמעשה החזיר- כך גם דרכו של עשיו – החזיר, כאשר  הוא שוכב פושט את ציפורני פרסותיו- וזאת במטרה להכריז: תראו כמה שאני טהור, הרי אני  מפריס פרסה!

אך למעשה הוא מרמה – היות ואינו מעלה גרה- לפיכך אינו כשר.

כך גם ילדיו וזרעו של עשיו - הם תמיד גוזלים וחומסים- אך מראים את עצמם  כאילו הם כשרים. וכך גם לגבי עשיו עצמו במשך ארבעים שנה היה צד נשים- היה מפתה אותן לסטות מבעליהן  והיה מציק להן, וכשמלאו לו ארבעים שנה, עשה עצמו צדיק, ואמר: אבא בהיותו בן ארבעים ,נשא  אישה, אף אני נוהג כן. אך הנשים שהוא  נשא ,היו עובדות עבודה זרה- דבר שהיה מכעיס מאד את הוריו. מאור עיניו של יצחק אביו נחלש בגלל עשן הקטורת של נשות עשיו כאשר היו עוסקות בעבודה זרה. ומהטעם שעניין זה מאד ציער את יצחק גרם לו ה' שיתעוור – כדי שלא ימשיך לראות את התנהגותן הפסולה ויצטער.

 רש"י מביא עוד שני  טעמים נוספים  לעיוורונו של יצחק:

א] כאשר נעקד על המזבח  ואביו רצה לשחוט אותו- בכו מלאכי השרת  ודמעותיהם פגעו בעיניו- והחלישו  את ראייתו לעת זקנה.

 ב] הקב"ה  גרם ליצחק להיות עיוור לעת זקנתו מהטעם שלא יבחין בין יעקב לעשו -בהבאת הברכות וכך יעקב יזכה בברכה ראשון.

אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִווִּי- היא יהודית בת בארי- אשת עשו שגם הוזכרה לעיל  [שם  כ"ו, ל"ד] עשו כינה אותה  בשם:" יְהוּדִית"- כדי  לומר שהיא כופרת בעבודה זרה- לפי שכל מי שכופר בעבודה זרה- נקרא: 'יהודי' והוא נהג כך כדי לבלבל את אביו - כדי שיחשוב שהיא אישה כשרה.

שואל רש"י: מה הכוונה: "בת-צִבְעוֹן הַחִוּוִי"- וכי היא הייתה בת שני אבות? שהרי  אם היא: בת ענה, הרי לא יתכן שתהיה גם בת  צבעון?

התשובה: ענה היה בנו של צבעון ,מלמד שבא צבעון על כלתו -אשת בנו -ענה ונולדה מבין שניהם , אהליבמה  - לא ידוע  בת מי היא?

אך הכתוב בא לספר לנו זאת- כדי להודיע  על גנותן , שכל משפחת עשו בני ממזרות היו.

ספורנו מפרש: שהיא הייתה מבני שעיר החורי ובעקבותיה הלך עשו לשעיר. כפי שהכתוב מתאר:" וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר" ובניו אחריו השמידו את החורי. בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל: היא נקראת גם בשם: מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל.

מסופר במדרש אגדה [שמואל, י"ז, א]

"ג' מוחלים להן עוונותיהן- גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אישה"- ומאין ניתן ללמוד שהנושא אישה מוחלים לו על עוונותיו? את הרעיון לומדים משמה של בשמת שנקראה גם מחלת- לפי שנמחלו עוונותיו של עשו כאשר נשא אותה לאישה.

רש"ר- הרב שמשון רפאל הירש טוען: כי אין לתמוה על השמות השונים של נשות עשו - כי עלינו לזכור שמות רבים כפולים בקרב משפחתו של אברהם, כגון: אברם- אברהם, שרי-שרה, עשו- אדום, יעקב- ישראל, בנימין-בן-אוני.

ַ"ויּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו"

רש"י מסביר: כי אין התורה בתחילה -מזכירה לאיזו ארץ הלך עשיו? וזאת מהטעם שלא נתכוון ללכת לארץ מסוימת, אלא הכוונה העיקרית שלו הייתה- להתרחק מיעקב והלך לגור במקום אשר ימצא.

ומדרש אגדה- מדוע עזב? כי לא יכלה הארץ להספיק למרעה- לפי שהצאן של יעקב ועשו היה מרובה.

מתברר שעשיו הלך מארץ כנען מפני יעקב אחיו- בעקבות  שטר החוב של  גזירת הקב"ה לאברהם כפי שנאמר בברית בין הבתרים: "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה". [בראשית  ט"ו, י"ג] הבטחה זו נועדה לזרעו של יצחק, ובעבור רק מי שישתעבד במצרים הוא עתיד לרשת את ארץ כנען, מטעם זה אמר עשיו: "אלך לי מכאן, אין לי נחלה לא במתנה שנתנה  לו הארץ הזאת ולא בפירעון השטר"- [שפרושו  לרדת למצרים תמורת נחלת הארץ]

טעם נוסף לעזיבתו את הארץ: מפני הבושה שמכר ליעקב את בכורתו. [על פי בראשית רבא.]

חז"ל מביאים עוד פירוש: עשיו הציע ליעקב לחלק את כל הירושה שירשו מאביהם לשני חלקים והיות והוא הבכור- ממילא ראוי שהוא יבחר ראשון, לכן יעקב חילק את הרכוש לשני חלקים כל מה שהביא יצחק - השאיר לחלק אחד ואילו את ארץ ישראל לחלק השני. בעקבות זה הלך עשיו  למדבר כדי להתייעץ עם ישמעאל- כיצד לנהוג?

ענה לו: האמורי והכנעני בארץ והרי יעקב  בוטח בתמימותו על דברי ה' שיזכה בירושת הארץ,  לכן הציע לעשיו : לקחת כל מה שיצחק השאיר ואז לא יישאר ליעקב דבר.

שמע עשיו לעצת ישמעאל, לקח את כל מה שהשאיר יצחק אביו - ואילו את ארץ ישראל, כולל  את מערת המכפלה בה קבורים האבות והאימהות נתן ליעקב-ערכו ביניהם חוזה לנצח [עשו ויעקב] שלפיו לא ניתן להפר את ההסכם שנחתם ולכן לקח עשיו את  כל  פמלייתו והלך אל שעיר מפני יעקב אחיו.

רבינו בחיי מסביר: הר שעיר היה בקרבת ארץ  כנען ,שנאמר: "וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּושְׁבִים בְּשֵׂעִיר, מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה, מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר";[דברים ב, ח] ועוד כתוב:

"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר" [דברים א', ב] וכיום ארץ שעיר זו אינה אותה ארץ שבה שוכנים אדום ואין אותה ארץ ,אלא יוון.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד על עשיו כמה נהג בעורמה לאורך כל הדרך ,אפילו את נשותיו נשא בגיל ארבעים -על מנת שידמה  לאביו בצדקותו שאף  יצחק נשא את רבקה בגיל ארבעים, גם נשותיו של עשיו לא היו צדיקות אלא, עסקו בעבודה זרה- דבר שציער את הורי יעקב ועשיו. בפרשה זו ניתן לראות בברור את הבטחת ה' לרבקה כיצד מתקיימת לעד:

ו"ַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גיים גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר" [בראשית כ"ה, כ"ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר