יום שבת, 16 באוגוסט 2014

ארץ עיינות ונחלים/ שיר מאת: אהובהקליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ עיינות ונחלים / שיר מאת: אהובה קליין©


ארץ עיינות ונחלים

כְחוּלים זכים וצלולים

חוצים גאיות והרים

בשצף קצף גועשים.

 

חורצים  נתיבים בסלעים

מחוללים מחולות רננים

שירי הודיה לאלוקים

צלילי כינורות ונבלים.

 

מרווים לכול צימאונם

תלויים בקול תפילתם

יעלו מתהומות ועמקים

ישאבו כוחם מרביבים.


הערה: השיר בהשראת פרשת עקב[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 14 באוגוסט 2014

ציורי תנ"ך/ ארץ נחלי מים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כי ה' אלוקיך מביאך אל-- ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות.."[דברים ח,ז]

הטכניקה:שמן על בד.ארץ עיינות 004.jpg

Biblical painting

Land of springs and  streams

By Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

פרשת עקב/ מהן מעלותיה של ארץ ישראל ובמה ייחודה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת עקב/ מהן מעלותיה של ארץ ישראל ובמה ייחודה?


מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל  בת בן-ציון ]

 הפרשה פותחת במילים: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך לך  את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך"

ובהמשך שורה של הבטחות כגון: "ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך אלפיך ועשתרות  צאנך על האדמה אשר  נשבע לאבותיך לתת לך ברוך תהיה  מכל העמים.."[דברים ז,י"ב-ט"ו]
ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הפרשה מונה גם את מעלותיה של ארץ ישראל:

"כי ה' אלוקיך מביאך אל- ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה, ארץ חיטה ושעורה,,, ארץ אשר לא במסכנות תאכל—בה  לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב  נחושת"[ דברים  ח, ז-י]

יחד עם זאת התורה מעבירה לנו מסר: לא להיות כפויי טובה כלפי ה' וחסדיו:

"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה  אשר נתן לך"[שם  ח, י]

השאלות הן:

א] מה משמעות  המילה : "עקב"

ב] מהן מעלותיה  של ארץ ישראל ובמה ייחודה?

ג] מהי מהות הברכה שהאדם מברך על המזון?

התשובה לשאלה א]

על פי דעת רש"י: "עקב" - מלשון  - אף ,אם האדם ישמור  גם מצוות  קלות שדש בעקביו- כלומר:  שבדרך כל עשוי לזלזל בערכן ולדרוך עליהן, לפי שהן קלות בעיניו,– אזי ה' ישמור את הבטחתו ויקיים את חסדיו.

רבנו בחיי רואה : במילה "עקב" את השכר הקל והשפל  שיש לאדם  בעולם הזה שהרי העקב הוא "שפל גוף" .

לעומת זאת במילה: "והיה"  נכלל השכר הגדול שהוא זיו השכינה שהרי מילה זו כוללת את שם ה'.

אך אם אדם יקיים את המצוות היום- שכרו יהיה זיו השכינה.

הרבי מקוצק מאיר את עיננו : כי מצווה שאדם דש בעקביו היא מצוות -יישוב ארץ ישראל , ישנם רבים החושבים כי מצווה זו  הכוללת הליכה וישיבה בארץ -נחשבת לקלה והם עשויים לא להחשיבה, אך היא מצווה מהתורה.

 ולכן בא לשון הכתוב:" והיה עקב תשמעון" אם  תקפידו לשמור גם על מצוות שנוהגים לקיים בעקב-היינו בהליכה על אדמת ארץ הקודש-התוצאה תהיה כי ה' יקיים את חסדיו  ויברככם בכל הברכות.

הרמב"ן אומר: כי פירוש המילה: "עקב"- בעבור- בגלל כמו שנאמר: "עקב  אשר שמע אברהם בקולי"[בראשית כ"ו, ה]

התשובה לשאלה ב]

רבינו בחיי אומר: כי הכתוב מציין את אוצרותיה של ארץ ישראל והמילה ארץ מוזכרת שש פעמים:"  ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות. .ארץ חיטה ושעורה וגפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש.. ארץ אשר לא במסכנות תאכל לחם,, ארץ אשר אבניה ברזל..."

בנוסף התורה מזכירה בפעם השביעית את המילה ארץ: "ואכלת  ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה.."

הסיבה להזכרת הארץ  שש  פעמים  תחילה   היא :מהטעם שיש ברחבי תבל שישה סוגי אקלים בכדור הארץ  שמקורם בארץ ישראל והמילה "ארץ" המוזכרת בפעם השביעית היא אקלימה של ירושלים.

 הראשונים מפרשים את הפסוק :"ארץ נחלי מים.."

כי המעלה המיוחדת בארץ ישראל היא: התושבים הגרים בראש ההר  אינם צריכים לחפש אחר המים בירידה מההר, אלא המים יהיו בסביבתם ואלה הגרים למטה בבקעה לא  יזדקקו לטפס למעלה -על מנת לחפש את מקור המים, המים ימצאו בכל מקום.

חיזקוני אומר: כי המים תלויים ברחמי שמים בארץ ישראל ומקורות המים בארצנו תלויים במטר השמים כפי שנאמר ב"קריאת שמע" "והיה אם שמוע.."

הרמב"ן: רואה ברכה טבעית  במעיינות והנחלים כשלעצמם, כי הארץ משמשת כגן רווה ואינה  זקוקה שהנהרות ישקוה דוגמת  היאור במצרים.

 המים מצויים בבקעה ובהרים ומשם יוצאים גם נחלים שנוצרים  פעמים   כתוצאה מלחות ההרים-או על ידי הגשמים המחלחלים לתוכם, או כתוצאה מהאדים, ויש גם מים שמצויים בתהום והם נקראים: "תהומות"

"שפתי כהן מביא פירוש מעניין במיוחד ל"עיינות ותהומות" הכוונה למעיין ותהום אחד שייעודו היה לפרנס את תושבי ירושלים וזהו מי- השילוח, שהיה  משקה  את כל שטח ירושלים ומי הגיחון  שסתם אותו  חזקיהו.

ה"כלי יקר" מדגיש את ייחודה של ארץ ישראל ,שונה היא  מארץ מצרים לפי ששם היו צריכים לאגור מזון במחסנים לתקופה של שנות רעב כמו שנאמר:" ויבנו ערי מסכנות לפרעה", לעומת זאת ארץ ישראל אינה זקוקה לערי מסכנות היא מבורכת תמיד בפירות ,יבול ושפע רב כל השנים.

שפתי כהן: מדגיש את ייחודו של הלחם בארץ ישראל, הוא יהיה כה טעים שלא יהיה צורך להוסיף לפת כל מיני סוגי מזון.

שפת אמת טוען: כי כשאדם מפריז באכילה –התוצאה היא שהוא ישקע בגשמיות, אבל באכילת הלחם בארץ ישראל  חשש זה אינו קיים ,לפי שיש בו  סגולה רוחנית.

התשובה לשאלה ג]

על פי מסכת  ברכות : אסור לאדם שייהנה  מן העולם  הזה ללא ברכה, ומי שבכל זאת נהנה  ללא אמירת ברכה ,כאילו  הייתה לו הנאה מקורבנות שהיו מוקדשים לה', ההוכחה: שכתוב :"לה' הארץ ומלואה..."[תהילים כ"ד, א]

זוהי מצווה המופיעה בפרשה: "ואכלת ושבעת, וברכת את ה' אלוקיך" חכמים תקנו לברך אחרי כל אכילה וגם שתייה["ברכה אחרונה"]  הם למדו קל וחומר, כשם שהאדם מברך לפני כל אכילת מזון "ברכה ראשונה" שהרי ניתן להבין: "כשהוא שבע מברך: כשהוא רעב לא כל- שכן"

רבינו בחיי אומר: על דרך הפשט- כי   היהודי חייב לזכור את כל התלאות שעבר בעבדות מצרים וגם את נדודיו במדבר, אבל עכשיו כאשר הוא בביתו בארץ ישראל וישבע מטובה ופרייה -יודה על כך לה'.

התורה תמימה אומר: כי יש חובה לברך ברכת המזון גם  בחו"ל כי יש להודות לה' על האכילה והשביעות  בכל מקום-וזאת למרות שכתוב: "על הארץ הטובה"

ב"ילקוט יצחק" בשם: "אורות המצווה" מובא טעם פשוט לאמירת  ברכת המזון: המופיע  בכתובים: "פן תאכל ושבעת...ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך"

היות והאדם עסוק בעבודתו-עשוי לשכוח  ,חס ושלום ,את האלוקים המעניק לו את כל השפע, ולהתגאות   בעמל כפיו ולחשוב כי כוחו ועוצם ידו עשה את החיל הזה.

במילים אחרות, עליו להודות לה' ולא להיות כפוי  טובה.

רבינו בחיי מוסיף: כי הברכה גם גורמת שהאדם  יזכה השפעה חוזרת.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי ארץ ישראל היא מיוחדת בהשוואה לארצות אחרות , יש בה שפע של אוצרות ועל כך יש להודות לה' תמיד ולא להיות כפויי טובה. ומעניין הדבר כי  השפעת הברכה חוזרת אל המברך מלמעלה.

יהי רצון שיתקיים בנו הפסוק: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך  כוח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה"[שם ח, י"ח]

אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ חמדה לעם חכם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ חמדה לעם חכם /שיר מאת: אהובה קליין©

 

ארץ  רבת אוצרות

בתים עמוסי כל טוב

בורות מלאי  מים

בצל ענני שמים.

 

שפע פירות מגדים

 דבש חלב וזיתים

עצי נוי כתפארה

גבעות והרים כעטרה.

 

עם חכם ונבון

נושא עיניו למרום

מתענג מהבריאה סביב

זוכר בליבו אביו.

 

נוחל נחלת אבות

כלי חמדה ומצוות

נַס מהשכחה כאייל

מתרפק בנפשו לעבר.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן, [חומש דברים]


Land of Desire smart people / Song By: Ahuva Klein
 ©
Land of many treasures
Houses full of all good
Water inventory pits
The shadow of the clouds of heaven.



Megadim fruit abundance
Olive Milk and Honey
Boasting trees
Hills and mountains like the diadem.



A wise and understanding
Looking up to heaven
Environmental Health relish
Remembers his father in his heart.



Inherits patrimony
Lovely tool and commandments
Nַs obscurity Ayala
Nestled at the soul.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 9 באוגוסט 2014

פרשת ואתחנן-מה הסיכון בשכחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן- מה הסיכון הטמון בשכחה?


מאת: אהובה קליין.

[המאמר מוקדש לעילוי נשמת  אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

ציורי תנ"ך /משה משקיף על ארץ ישראל /ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן  נקראת תמיד בשבת  נחמו לאחר תשעה באב ומתארת: את תחנוני משה אל ה' בדבר  שאיפתו להיכנס אל תוך גבולות ארץ ישראל,  בדבריו  הוא אינו פוסח על  טענות כלפי עמו בעניין זה:

"וה' התאנף—בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי—בא אל—הארץ הטובה אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה"[דברים ד, כ"א]

יחד עם זאת,משה פונה לעם ישראל בתזכורת: כי כדי לחיות בתוך ארץ ישראל ולממש את הזכות לרשת את המקום, יש לקיים את התורה הלכה למעשה.

ישנה אזהרה לעם ישראל לא לשכוח את ה' וחסדיו בפסוקים הבאים:

"רק הישמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עינך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך: יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב.."[דברים ד, ט -ט"ו]

וחס ושלום כתוצאה  משכחת קבלת התורה -ישנו חשש לעבודת אלילים.

"הישמרו לכם פן תשכחו את—ברית ה' אלוקיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר ציווך ה' אלוקיך :כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא אל קנא":[שם ד, כ"ד]

"הישמר לך פן תישכח את ה' אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים".[דברים ו, י"ב]

השאלות הן:

א] מדוע  פרשת ואתחנן נקראת מידי שנה בשבת אחרי תשעה באב?

ב] כיצד עם ישראל קשור לאי כניסתו של משה אל תוך ארץ ישראל?

ג] מהי משמעות השכחה ומהן תוצאותיה?

התשובה  לשאלה א]

המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ עונה על כך בספרו  "עבודת ישראל":

ידוע כי בהתאם להלכה ישנו איסור לעסוק בלימוד תורה בתשעה באב, להוציא את מגילת  "איכה" וספרים, או חוברות בנושא חורבן, או שואה.

הסיבה לכך היא: כי עצם לימוד התורה גורם לשמחה. כפי שנאמר: פקודי ה' ישרים משמחי – לב" [תהילים י"ט, ט] והרי עניין השמחה אסור ביום –צום ואבל על חורבן בית המקדש, לכן אנו קוראים את פרשת ואתחנן לאחר תשעה באב שבו לא למדנו תורה ,וזאת במטרה להוכיח שמיד לאחר יום אבל לאומי זה -אנו  שבים לעסוק בלימוד התורה ומקבלים על עצמנו מחדש- עול  מלכות שמים וגם מצוות.

תשובה לשאלה ב]

על  דברי משה:" וה' התאנף—בי על דברכם.."

אומר "המשך חוכמה": כל עוד דור המדבר ראה את כל פעולותיו של משה, היו לו טענות ותרעומות, אך הדור החדש אשר עתיד להיכנס לארץ ולא הכיר ישירות את משה, אולם שמע את כל האותות והמופתים שעסק בהם,  לגביהם היה חשש  שמא  הם יוסיפו על משה אלוהות, אך כדי למנוע אפשרות זאת, הקב"ה דאג שמשה יסיים את חייו במדבר יחד עם כל אותו הדור.

מהטעם הזה כשמשה מזהיר את עם ישראל על איסור עבודה זרה, הוא אומר להם:"וה' התאנף בי על דבריכם" וזאת  על מנת שלא יטעו ויקדשו  את משה כאלוה, מכאן ניתן להבין עד כמה הקב"ה חושש שהעם יסטה מדרכו ויעבוד עבודת כוכבים. לכן בא האיסור: "השמרו לכם  פן תשכחו....ועשיתם לכם  פסל".

רש"י אומר: ה' כעס על משה בגלל התנהגות העם.

הרמב"ן אומר: כי הקב"ה ציווה את משה ללמד את עם ישראל תורה ומצוותיה- על מנת שיקיימוה בארץ המובטחת. ועליהם לקחת את החומר שנלמד לארץ ישראל, ולא לשכוח להיות צמודים תמיד לעול התורה ,מפני שמשה עומד לסיים חייו בעבר הירדן, וממשיך הרמב"ן ואומר: כי ה' כעס על משה מתוך  דאגה, שמא ישכחו את מעמד  הר סיני והתורה ויפנו לעבודה זרה, חס ושלום.

התשובה לשאלה ג]

הגמרא מביאה תשובה מעניינת במיוחד: לפיה כל מי ששומר את מצוות התורה ,נשמתו  משתמרת.

היות והתינוק נוצר לארבעים יום וכנגד זה התורה ניתנה בארבעים יום. כל מי ששוכח, חס ושלום ,את התורה-אין נשמתו משתמרת.

ובהמשך אומר רבי ישמעאל: משל למה הדבר דומה? לאדם שמסר ציפור דרור לעבדו ואמר: עליך לשמור עליה ואם לא תעשה כן ,נוטל אני נשמתך ממך.[מסכת מנחות צ"ט]

רש"י אומר: כי על ידי כך שעם ישראל מקיימים את התורה-  נחשבים לעם חכם ונבון, אך במקרה של שכחה, ייחשבו  לשוטים.

הרמב"ן אומר: כי מדובר במצוות לא תעשה, והכוונה שעם ישראל מצווה לא לשכוח  את מעמד הר  סיני - שהיה כה מיוחד עד כי ראו את הקולות ועליו להעביר את הנחלת התורה הלאה לבניו ובני בניו.

רבינו בחיי אומר: שדווקא כאשר לעם ישראל טוב, עליו להיזכר  בתקופת עבדות מצרים. לא לשכוח את כל חסדי ה' ולעבוד את ה' כעבד לפני אדוניו, כפי שאמר שלמה המלך: "ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה" [קהלת ז, י"ד]כי על ידי ההתבוננות בעבר הרע, יעריך את הטוב שזוכה בו בהווה ויתרון זה יגרום לו להודות לה' על חסדיו.

ה"כלי יקר" אומר: כי חז"ל למדו מהפסוק: "פן תשכח את הדברים" כי-

השוכח דבר אחד ממשנתו מתחייב בנפשו -מהטעם שגורם לכך שגם ה' ישכח אותו, כמו שנאמר: "ותשכח תורת אלוקיך אשכח בניך גם אני"[הושע ד, ו]

וחז"ל דרשו  דבר נוסף על הפסוק: "ושבתם וראיתם  בין צדיק לרשע בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו"[מלאכי ג, י"ח] שאינו דומה אחד שמשנן את חומר הלימוד למאה פעמים -לבין אחד שמשנן את החומר -למאה ואחת פעמים. הלומד מאה פעמים, עדיין לא נקרא עבדו, ואילו הלומד מאה ואחת פעמים –נקרא: עובד אלוקים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד כמה חשוב לזכור לדורי דורות ולא לשכוח את חסדי ה' וכל הניסים.

מי ייתן ונתמיד בקיום התורה והמצוות ויקוים בנו הפסוק: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את- הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך.."[שם ו, י"ח]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 באוגוסט 2014

דברי משה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דברי משה/ שיר מאת: אהובה קליין©            

משה בא בימים

אוזר כוחות עצומים

אוחז מקל נדודים

נושא בפיו דברים.

 

בכסות ענני שכינה

יְשַנֵן תורה באמונה

סמוך ליום המיתה

יוכיח עמו ברמיזה.

 

יעורר להם נשכחות

למען ההכנה לבאות

דבריו מהדהדים למרחקים

פחדים וקשיים מניסים.

 

פותח בפניהם שערים

ברוח דברי הנביאים

עצות מחכימות לחיים

דבקות בספר הספרים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]  


Words of Moses / Song By: Ahuva  Klein ©


Moses coming days


Location enormous powers


Holding the stick wandering


Subject mouth stuff.


 


Under cover of clouds called


Iְsַnֵn Torah faith


Close to the day of death


Prove him a hint.


 


Would make them memorable


For the sake of preparing for the future


His words echo in the distance


Fears and difficulties in miracles.


 


Gates open them


Prophetic spirit


Bet Tips for Life


Adherence to the Book of Books.


 






                       
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר