יום רביעי, 18 בספטמבר 2019

פרשת כי תבוא- יתרון עם ישראל על אומות העולם/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא-יתרון עם ישראל על אומות העולם.

מאת: אהובה קליין .

 היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ עם  סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  "ברוך  תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) 
[שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)


[מן על בד]



 ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים למקדש/ ציירה: אהובה  קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ העליה לרגל לירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/הברכה על הר גריזים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "וברוך אתה בשדה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
אחד הציוויים החשובים בתורה- לשמור ולקיים  את התורה  הלכה למעשה- בכל עת ובכל מקום:

"הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.  יוַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֺתָיו.  וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה, וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת; וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר". [דברים כ"ו, ט"ז- י"ט]

 ועוד נאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה...."  [דברים כ"ח, א-ג]

השאלות הן:

א] "הַיּוֹם הַזֶּה.." משמעות הזמן בציווי?

ב]  במה  חשיבותה של התורה?

ג]  מה המשמעות של : "עם סגולה"?

תשובות.

"הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ ..."

רש"י מסביר: בכל יום יהיו דברי התורה בעינך חדשים כאילו בו ביום נצטווית עליהם.

ועל כך אומר תנחומא:

"וכי עד עכשיו לא ציווה הקב"ה את ישראל? והלא אותה שנה שנת ארבעים הייתה, שנאמר: "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם".   [דברים א, ג]

אלא כך אמר משה  לישראל, בכול יום תהא התורה חביבה עליכם כאילו היום קבלתם אותה מהר סיני"

רבינו בחיי מבהיר: מדוע יש להסתכל על מצוות התורה, כאילו ניתנו היום  בהר סיני לעם ישראל?

לפי שהדורות חולפים ולב האדם הולך אחר עיניו בדבר הנראה, כי בעמדו בין עיניו יזכרנו ובהסתרו מעיניו ישכחנו, והאותות והמופתים אינן עומדים לעולם, לכך יזהרו שתהיה האמונה קבועה בלב, עומדת לעד בזמן  ההסתר כמו שהייתה בזמן ההתגלות, ויהיו דברי התורה חביבין אצלנו שלא נעבור עליהם ויהיו גם כן חדשים בעניין זיכרון האותות והמופתים שלא נשכחם מליבנו  בהתעלמם מעיננו, אך יהיה אצלנו מעמד הר סיני בנפלאותיו בחידושו תמיד.

במילים אחרות, היות ומעמד הר סיני  הוא דבר שהתרחש לפני דורות רבים, והרי האדם מטבעו צריך לראות משהו  מוחשי  נגד עיניו תמיד. לכן  ישמור מקום לאמונה בלב – באופן קבוע ובכל יום  יראה את התורה  כאילו ניתנה היום!

מוסיף ואומר רבינו בחיי: הסבר נוסף:  על סמך המילים: "הַיּוֹם הזֶּה..."ובהמשך כתוב  - "בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ"

באה הוראה לאדם שימסור נפשו על המצוות בכל הזמנים – ממש כמו ביום מתן תורה, כי כשם שהיה  מוכן למסור נפשו למען ה' ביום מתן תורה - כאשר ראה במו עיניו  אותות ומופתים ואש בראש ההר- כך ראוי למסור נפשו למען ה' בכל הזמנים!

בעל  הטורים סבור: במילים: "הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת" ישנו רמז לדברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ."

דעת מקרא מפרש: "הַיּוֹם הַזֶּה.." כיוון שמשה פירש את  התורה והמצוות בכל  הפרשיות הקודמות- כעת  עם ישראל  נדרש לקיים את המצוות  באופן מעשי.

חשיבותה של התורה.

נאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו"

בספר :"מטה שמעון"-  ראיתי  הסברים יפים על חשיבות התורה:

אמר רבי שמעון בן חלפתא: כל מי  שלמד דברי תורה ואינו מקיים- עונשו חמור יותר בהשוואה למי שלא למד כלל את התורה.

משל: מעשה במלך שהכניס שני פועלים לתוך הפרדס שלו, האחד היה נוטע עצים , אבל גם מקצץ אותם. השני לא היה נוטע וממילא גם לא קוצץ.  על מי היה המלך כועס יותר? לא על אותו פועל שהיה נוטע עצים, וגם מקצץ  אותם?

 הנמשל: כל מי שלומד תורה ויודע- אך אינו מקיים את מצוותיה- עונשו קשה יותר - מאשר אדם שלא למד כלל תורה וממילא גם לא קיים.

 על כך אומר ישעיהו הנביא: "יֻחַן רָשָׁע בַּל-לָמַד צֶדֶק",

אבל אם למד ולא קיים אינו נחנן. וזו הכוונה: "לשמור ולעשות את כל מצוותי" [דברים רבה, ז, ד]

ישנו חשש, יכול אדם לטעון: עדיף שלא אלמד  תורה ולא אקיים וכך העונש שיוטל עלי לא יהיה גדול. הוא יהיה קטן יותר ממי שכן לומד  תורה, אך אינו מקיים.

אבל אומרים חז"ל:  לאחר פטירתו של אדם- הוא נשפט במרומים ושואלים אותו: "נשאת ונתת באמונה"? "קבעת עיתים לתורה"? מכאן למדים אנו, כי האדם אינו יכול להימלט  מהדין - אפילו בעולם הבא.

כל איש מישראל חייב ללמוד  תורה, בין אם הוא עשיר ,או עני בין - אם הוא שלם בגופו, או בעל ייסורים, בין אם צעיר, או זקן, איש שנשא אישה ויש לו  בנים – חייבים לקבוע עיתים לתורה, את זאת לומדים מדברי ה' אל יהושע:

"לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ:  כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל". 

 עם סגולה- המשמעות.

 נאמר: "אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ". 

רבינו בחיי מסביר: באמצעות שני פירושים:

א]  "הֶאֱמַרְתָּ" - לשון מעלה וגובה ,הכוונה שעם ישראל רוממו את ה' על ידי שקיימו ומקיימים את מצוות התורה- בדומה  לראש אמיר- שהוא הענף העליון של העץ- כמו שאומר הנביא ישעיהו:

"בְּרֹאשׁ אָמִיר" [ישעיהו י"ז, ד]

ב] אמרו בשם ר' יהודה הלוי: "הֶאֱמַרְתָּ"- מלשון  "ויאמר" אתה עם ישראל עשית את הישר על ידי שקיבלת את התורה ,עד שבאופן זה סיבבת שתגובת ה' הייתה שאמר : שהוא יהיה ה' אלוקיך.

וכנגד זה נאמר על ה':

"וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה" ה' עשה לעם ישראל הרבה נסים עד כי עם ישראל אמרו שהם יהיו עם סגולה, כלומר ה' אמר לעם ישראל בסיני:

"וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ".

 מכאן  שאין מעלת ישראל להיקרא בשם עם סגולה - אלא  בתנאי שיקיימו את המצוות  וישנה הבטחה שאלוקים ייתן אותם:

"עֶלְיוֹן, עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה, וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת"

בניגוד לעובדי אלילים שאינם  נתונים לתהילה ולתפארת, אלא הם נתונים לחלק הכוכבים והמזלות. ואילו ישראל נתונים לתהילה ולשמו הגדול" כפי שכתוב: "הוּא תְהִלָּתְךָ, וְהוּא אֱלֹהֶיךָ--אֲשֶׁר-עָשָׂה אִתְּךָ, אֶת-הַגְּדֹלֹת וְאֶת- הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר רָאוּ, עֵינֶיךָ" [דברים י', כ"א]

הכתב והקבלה סובר: ה'  נתן לעם ישראל גדלות וחשיבות בזה שהטיל עליו לשמור ולקיים את  מצוות התורה  וזה היתרון  גדול לעומת  יתר אומות עולם,

רש"י אומר: כי עם סגולה הוא אוצר חביב כמו שנאמר: "וסגולת מלכים"[קהלת ב, ח]- כלים יקרים ואבנים טובות שהמלכים מצפינים אותם, כך גם עם ישראל הם עם סגולה לעומת שאר אומות העולם.

האדמו"ר רבי דויד'ל בידרמן מללוב אומר: המילה "סגולה" היא: כמו הניקוד סגול, היינו- שלוש נקודות היוצרות צורת משולש  - כך עם ישראל לאיזה צד שהופכים אותו-הוא שומר על צורתו הקבועה לנצח וגם אם חלילה חוטאים, בשורש - הנשמה שלהם קבועה –תמיד קיימת הגחלת היהודית.

לסיכום, לאור האמור  לעיל, המסקנה היא  : עם ישראל- השומר  תורה ומצוות- הלכה למעשה- זוכה להיות מרומם מכל העמים, עליון על אויביו , נקרא עם סגולה – עתיר ברכות .

עליו נאמר:

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ" [שמות י"ט, ו]

 ההפטרה: ישעיהו ס

קטע מההפטרה:


"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח.   כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.   וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.  שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה.   אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ:  כִּי-יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם, חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ.   שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה--כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ.   כָּל-צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ, אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ; יַעֲלוּ עַל-רָצוֹן מִזְבְּחִי, וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר. ..."




ציורי תנ"ך/ רוזנים ומלכים מגיעים לציון ביום הישועה/ ציירה: אהובה קליין (c)


 [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עם ישראל ותורתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עם ישראל ותורתו.

 שיר מאת: אהובה קליין ©



 הוא נצר לדור ישרים

 דבוק בליבו לאלוקים

 בעבותות  מצוות וחוקים

 מזה שנים ודורות רבים .



  על הר סיני קיבל תורה

  פה אחד נעשה ונשמע

  עם סגולה  מרומם בעמים

  שותה בצמא מן הכתובים.



  נשגב ועליון על הגויים

 כארי שואג ,ממנו יראים

  כשמן זית זך  טהור

  ממרחקים , יאיר  לכול.


 הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ לא להתעלם משור נידח/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

Seeing a lost bull will not ignore it

 "לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם:...."
[דברים  כ"ב, א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 בספטמבר 2019

פרשת כי תצא- מצוות השבת אבדה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי  תצא - מצוות השבת אבדה- כיצד?

 מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ השבת שור נידח לבעליו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"
[דברים כ"ב, ד]



ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, יתום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/מצוות מחיית עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



"...תמחה את---זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"[דברים  כ"ה, י"ט]



ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר, יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"[דברים  כ"ד, כ]


ציורי תנ"ך / עוללות לגר יתום ואלמנה / ציירה: אהובה קליין (c)

"כי  תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"

[דברים כ"ד,כ"א]


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ אכילת  גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מצוות השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ המצורע נבדק על ידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)

השבת אבדה - אחד הנושאים בפרשה זו: והכוונה לראיית שור, שה, או חמור שאיבדו את דרכם.
התורה מצווה: לא להתעלם  מהם, אלא להצילם, כפי שהכתוב מתאר: "לֹא תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם?  הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ.  וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ--וַאֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.  וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ:  לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם.  לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם:  הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ"   [דברים כ"ב, א-ה]

השאלות הן:

א] מה כוונת הכתוב:  " לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם"?

ב] כיצד יש לקיים את מצוות השבת אבדה?

 תשובות.

 לא להתעלם משור, או שה נדחים.

רש"י מסביר: אסור לאדם  הרואה שור, או שה תועים בדרך- להתעלם מהם- לכבוש את העין כאילו אינו רואה אותם.

דעת מקרא מבהיר – כי אין להתעלם במקרה כזה כפי שנאמר: "כי  תפגע שור אויבך או חמורו תועה" [שמות כ"ב, ד] שם נאמר בשור שנקרה לו בדרכו ואין  לו  שום  בעיה לאחוז בו, אך בפרשתנו מדובר במצב שהוא רואה את בעל החיים  מרחוק והוא נידח ונדרשת ממנו  טרחה לבוא  אליו ולתפסו.

דוגמאות להשבת אבדה  [מספר "מטה שמעון"]:

א] מעשה באדם אחד שעבר ליד ביתו של רבי חנינא בן דוסא והניח שם תרנגולות ומצאה אותם אשתו של רבי חנינא בן דוסא, אמר לה  רבי חנינא: לא לאכול מהביצים שלהן ! הביצים התרבו ובקעו אפרוחים שבמשך הזמן היו לתרנגולות  והיו גורמים סבל רב לרבי חנינא ואשתו, מה עשה? מכר אותם וקנה בכסף עיזים, ובאחד הימים עבר ליד ביתו אותו אדם שהניח את התרנגולות ואמר לחברו: כאן הנחתי את התרנגולת שלי, שמע  זאת רבי חנינא, שאל אותו: יש לך סימן בתרנגולות? ענה לו: כן, ונתן לו את הסימנים, מיד הביא לו רבי חנינא את העיזים.

ב] מעשה ברבי פנחס בן יאיר שהיה  גר בעיר אחת בדרום והיו אנשים שהלכו שם לעבוד ולהתפרנס  והיו בידיהם שתי סאים של שעורים [ 26 ליטר] והפקידו אצלו, ושכחו  אותם שם והלכו לבתיהם.

ר' פנחס בן יאיר זרע את הזרעים שלהם כל שנה והיה עושה מהם גורן ואוסף אותם לאלומות.

בתום שבע שנים הלכו אותם חברים אליו ובקשו את השעורים ששכחו אצלו, ר' פנחס בן יאיר מיד הכיר אותם  ואמר להם: "בואו וטלו אוצרותיכם, הרי מאמונתו של בשר ודם אתה יודע אמונתו של הקב"ה [ מדרש רבה, עקב, פרשה ג']

ג] מעשה ברבי שמעון בן שטח שלקח חמור אחד מישמעאלי אחד, הלכו תלמידיו ומצאו בו אבן יקרה תלויה על צווארו, אמרו לו: רבי- "ברכת ה' היא תעשיר" [משלי י] אמר  להם רבי שמעון בן  שטח: חמור  לקחתי, אבן טובה לא לקחתי, מיד הלך והשיב את האבן לישמעאלי, קרא אליו אותו  ישמעאלי ואמר: "ברוך ה' אלוקי שמעון בן שטח" הווי מאומנתו של בשר ודם אתה יודע אמונתו של  הקב"ה שנאמן לשלם לישראל שכר מצוות שהם עושים, מאין לומדים זאת?

תשובה, נאמר: "ושמרתם את המצוות " [שמות י"ב] אבל מתן השכר כנראה תלוי: "והיה עקב בעקב אני פורע" [שם]

נשאלת השאלה: מפני מה נאמר כאן: "לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם"? ואילו בשאר המצוות נאמר: "אל תתעלם"?

התשובה לכך: שמא יאמר אדם בלתי ישר: זה לא מתאים למעמד והכבוד שלי שאתעסק באבדה זו, אסתיר פניי כאילו איני רואה את האבדה הזו- האבדה השייכת לאחי. באה התורה ואומרת: דע לך שלא תוכל להתעלם מאבדה זו ,כי לא תוכל להתעלם מהקב"ה שלפניו הכול גלוי.

רבותינו אומרים: לפעמים אתה כן רשאי להתעלם מן האבדה שמצאת. אבל יש מצב שאסור לך להתעלם מהאבדה., אם כן, אימתי אדם יכול להתעלם בכל זאת מהאבדה? התשובה: אם היה כהן ומצויה האבדה בבית קברות שהכניסה אסורה לכהן, או שהיה זקן - איש מכובד ואין זה מכבודו לשאת את האבדה ברשות הרבים ,או שהיה צריך להשקיע בטיפול האבדה- יותר מאשר ערך האבדה - במקרים אלה, מוצא האבדה רשאי להתעלם.

רבינו בחיי מפרש: במצוות  השבת אבדה ניתן לגלות - יש בה רמז והתעוררות לעניין תחיית המתים -לפי שבאחרית הימים הקב"ה משיב אבדה לבעליו שישוב כל אחד לגורלו הראשון.

ומדגיש רבינו בחיי: כי האדם לא יוכל להתעלם- אינו רשאי להתעלם מאלוקים. כדי שלא יידח ממנו נידח.

הרב אהרון בן- ציון שורין  בספרו "קשת אהרון" מסביר: מצוות השבת אבדה שייכת לישראל, אבל לא לגוי, על כך אמרו רבותינו: "וכל אבדת אחיך" - אחיך ולא גוי. שאין מעלה זו קיימת בשאר העמים- כי אם בישראל בלבד שהם בגדר הבטחת:" יחיו מתוך נבלתי יקומון.." [ישעיהו כ"ו, י"ט] אבל  לגבי שאר האומות נאמר בהם: "מתים בל יחיו "רפאים בל יקומו" [ישעיהו כ"ו, י"ד] ומפרש: מהר"י קרא: מתים של עכו"ם בל יחיו.

המהרש"א אומר רעיון מעניין במיוחד: [בסוף מסכת מכות] הרי כתוב: "לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ" -"שה" זה לכאורה מיותר בפסוק ,אלא שכוונת הכתוב לרמוז על "שה פזורה ישראל" אשר אובדת בגלות והכוונה לעם ישראל- המשולים לשה אובד בגלות- בסופו של דבר הקב"ה ישיב אותם לארץ ישראל כמו שכתוב: "השב תשיבם" רעיון זה מתבטא בדברי דוד המלך:

"תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי".

[תהלים, קי"ט-  קע"ו]

תעיתי בגלות כמו שה אובד ואני מתחנן אליך כעת: "בקש עבדך"

 בקש אחרי אבדתך שלך. שכן, מצוותיך לא שכחתי. מצוות :"השב  תשיבם" ואתה ה' ראוי לך לקיים  מצווה זו.

השל"ה הקדוש מעיר: אם באבדת ממון התורה מזהירה אותנו - הרי באבדת הנפש- כמה וכמה! מעתה יש להגיד: לא תראה אחים נידחים- שסרו מדרך התורה ומצוותיה והתעלמת מהם, לעולם אל תגיד- מה לי ולהם!, אלא, עליך לעזור להם "השב תשיבם" חובה עליך לעורר את האחים התועים ולסייע להם להשיבם לחיק התורה הקדושה.

ולעניות דעתי, כל זה בנועם ולא  מתוך כפייה.

מצוות השבת אבדה.

על פי ספר החינוך: "שלא נעלים עין מאבדת אחינו, אלא ניקח ונשיבה אליו, ועל זה נאמר: "לא תוכל להתעלם" כל עניין המצווה - כתוב במצוות עשה שלו שבסדר  זה  נאמר: "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ" ועל כך אמרו חז"ל: כי מצוות השבת אבדה היא: מצוות עשה ונכפלה המצווה במקום אחר בתורה- לפי שנאמר: "כי תפגע שור אויבך,, השב תשיבם לאחיך [שמות כ"ג, ד]

"שורש מצווה זו- ידוע, כי יש בזה תועלת הכול ויישוב המדינה, שהשכחה- בכול מצויה- כי בהמתם וגם חייתם בורחים תמיד הנה והנה ועם המצווה הזאת שהיא בעמנו- יהיו נשמרות הבהמות והכלים בכל מקום שיהיו בארצנו הקדושה, כאילו הן תחת יד הבעלים וכל  "פקודי ה' ישרים משמחי לב" [תהלים י"ט, ט]

במילים אחרות, מצווה זו מצוות עשה מן התורה והיא חשובה מאד- לפי שבאמצעותה נשמרים כל  בעלי החיים והכלים באופן שהם כאילו בשליטת הבעלים שלהם .

רש"ר מבאר: התורה מצפה מהיהודי בעל המידות הטובות שלא יתנהג על פי שורת הדין ,אלא יחזיר את האבדה ויעזור לו גם לפנים משורת הדין, שיהיה מוכן לעשות למען חברו דבר שאפילו לא היה עושה למען עצמו. זוהי מצווה של צדקה וחסד, חז"ל אומרים: "לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין התורה ולא עבדו לפנים משורת הדין" וגם אם  "החזירה וברחה, החזירה וברחה אפילו ד', או, ה' פעמים חייב להחזירה" [גמרא  בבא מציעא ל]

הדבר רמוז במילים: "הָשֵׁב "- צורת מקור בלתי מוגבל  בזמן של פעמים.

מהמילה: "תְּשִׁיבֵם" לומדים שדי להביא את הבהמה לכל מקום שמור השייך לבעלים.

לסיכום, לאור האמור לעיל. ניתן ללמוד כמה יהודי חייב לחשוב על רעהו ולעזור לו בהשבת אבדה – בין אם מדובר בבעלי חיים ,או באבדה מסוג אחר ואל לו להתעלם ולהתחמק מן המצווה- שהרי הכול גלוי לפני מלך מלכי המלכים ואדם שיונק את פנימיותו מהתורה הקדושה ומקיים את המצוות בפועל מתוך אהבה ומסירות נפש,מובטח לו  שכר, כי הקב"ה נאמן לשלם שכר ונאמן גם להיפרע מהעוברים על רצונו.

 ההפטרה:

ישעיהו פרק נד


 קטע מתוך דברי הנביא ישעיהו:

 "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.   הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי.   כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.   אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי:  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד. ....."

ציורי תנ"ך/ "רני עקרה  לא ילדה.."[חזון ישעיהו]/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד] [ מתוך ההפטרה לפרשה.




ציורי תנ"ך/  ברית שלום על פי דברי ישעיהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, יְהוָה".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר