יום ראשון, 19 בספטמבר 2021

חג הסוכות ומגילת קהלת- מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג הסוכות ומגילת קהלת-  מה הקשר?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

 יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור למגילת קהלת/ "כל הנחלים  הולכים  אל הים..... / ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)

" וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חג האסיף/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

 /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]

 
ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

חג סוכות הוא אחד מבין שלושת הרגלים כפי שנאמר בתורה: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם."[דברים ט"ז, ט"ז]

החג נקרא גם בשם: חג האסיף –בו מצווים  אנו לחגוג - במשך: שבעה ימים – כפי  שנאמר בתורה  במקורות הבאים:

א] "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.  לו שִׁבְעַת יָמִים, ......... אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.  וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.  וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.  בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".  [ויקרא  כ"ג, ל"ג- מ"ד]

ב] "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ".... " [דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

ג] "שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ"[שם, ט"ו]

השאלות הן:

א] מה המטרה החינוכית של חג הסוכות?

ב] מהי מגילת קהלת - ומדוע נקראת בחג הסוכות?

תשובות

חג הסוכות  - המטרה החינוכית.

מבחינה חינוכית - הישיבה בסוכה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בו אנו חיים כיושבים בדירת ארעי. כדברי רבי יעקב במשנה במסכת אבות :

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין": [מסכת אבות ד, ט"ז]

כלומר, היהודי צריך בעולם הזה לעסוק בתורה ומצוות – כדי  להכין את עצמו  לקראת הטרקלין בעולם הבא – לאחר מותו.

" חג סוכות שונה מיתר החגים: הדבר מתבטא בדברי הנביא זכריה: "וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל- הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת" [זכריה י"ד, ט"ז].

בזמן שהמקדש היה קיים  היינו מקריבים  שבעים פרים כנגד שבעים  אומות העולם - כדי לכפר עליהם על מנת שירדו גשמים בכל העולם.    מהטעם: שבחג הסוכות נידונים על המים. [מסכת סוכה נ"ה, ע"ב]

באחרית הימים בבוא משיח צדקנו - הסוכה תיבחר לשמש מבחן לאומות העולם בקיום מצוות התורה [ על פי   דברי התלמוד, מסכת עבודה זרה [דף ג, ע"ב]

המדרש מספר: "מעשה בגוי אחד, ששאל את רבי יהושע: אנו יש לנו מועדות ואנו שמחים בהם, אתם יש לכם מועדות ואתם שמחים בהם.. איזה יום שאנו ואתם שמחים יחדיו? אמר לו רבי יהושע: זה יום ירידת הגשמים שנאמר: "לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו - בר" מה כתוב אחריו? "מזמור הריעו לה' כל הארץ" [בראשית רבה]

כלל זה נובע: מתוך שמחתנו בתקופה זו - חג האסיף - שהוא גם שם נוסף לחג הסוכות - לפי שבעונה זו אנו אוספים את כל היבול מהשדות - ואנו מודים על כך לאלוקים , מתוך שמחה - ושמחה זו משותפת לכל הבריות , לכן  סוכות מהווה חג לכל האנושות בתבל - שמחה על היבול. משום כך בעתיד - בהגיע הגואל- משיח צדקנו - ישמש חג סוכות לא רק לישראל, אלא לכל האומות ויביא גם את האהדה של הגויים לירושלים כפי שכתוב:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל - הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ב-ד]

כידוע, חג סוכות נקרא גם בשם: חג האסיף - היות ובתקופה זו כאשר האיכר אוסף את יבולו, צריך להיזהר ,לא לתלות את הצלחתו בכוחותיו  בלבד, ואל  יגיד: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" לכן  בזמן הזה היהודי נדרש לשבת בסוכה שהיא - דירת ארעי  כדי להמחיש לעצמו: שכל חייו כאן הם ארעי.

רעיון זה אומר גם- ה'כלי יקר' בהקשר הפסוק הבא:

"שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת"- "נקט "אזרח" שהוא לשון "תושב" לפי שבזמן אסיפת התבואה מן השדה כל אחד רוצה לילך מן השדה לתוך ביתו לישב בו ישיבה של קבע וחששה התורה, אולי על ידי ישיבת קבע-ירום לבבו כי מצאה ידו  כביר וישמן ויבעט, על כן נאמר: "כָּל-הָאֶזְרָח"- הרוצה לחיות כתושב בעולם הזה ולא כגר אליו ציווה ה' לצאת מדירת קבע לדירת ארעי- כדי שיכיר בפחיתות ערכו שאינו בעולם הזה-כי אם גר ולא תושב...ועל ידי זה לא יבטח בצל קורתו כי אם בצל ש-ד-י יתלונן, כמו שעשו ישראל בצאתם ממצרים שלא ישבו בבתים ספונים וחשובים, כי אם בהיקף שבעה עננים אשר כבוד ה' היה בתוכם וזהו ' בצל ש-ד-י'' ולא בצל קורות בתיהם ארזים"

[מתוך החוברת של הרב אברהם אלימלך בידרמן שליט"א]

רעיון יפה ראיתי: עניין הסוכה הוא כמו המצב שהתרנגולת קוראת לאפרוחיה בשפתה שיבואו אליה ומאכילה אותם במזון, אחר כך אוספת אותם  תחת כנפיה - כך נוהגת השכינה עמנו. בראש השנה וביום כיפור - היא כותבת לנו מזונות וחיים טובים לכל השנה ואחר כך היא מכנסת אותנו תחת כנפיה - ובחג הסוכות כאימא הסוככת אותנו בכנפיה מגינה עלינו. [מתוך 'אוהב ישראל'-'ליקוטים לסוכות']

מגילת קהלת- מהותה וקריאתה בחג הסוכות.

על פי חז"ל: קהלת הוא שלמה המלך- המקור העתיק ביותר לכך - הברייתא במסכת בבא בתרא [ דף י"ד, ע"א]

עוד ידוע כי שלמה המלך- לעת זקנתו שרתה עליו רוח הקודש וכתב שלושה ספרים - משלי, שיר השירים וקהלת. [על סדר כתיבת הספרים מאת שלמה המלך- ישנה מחלוקת].

 חז"ל סוברים: מחבר ספר קהלת - הוא שלמה , היו לו שלושה שמות:

ידידיה, שלמה, קהלת.

במדרש קהלת נאמר: הטעם לשם "קהלת" - כי היו דבריו נאמרים בהקהל. לפי הברייתא: במסכת בבא בתרא [י"ד, ע"ב] מקומו של ספר קהלת - בכתובים בין משלי ושיר השירים וכך סידרו אותו גם בתרגום השבעים , אך בספרים היום- הוא מופיע בתוך קבוצה של חמש מגילות - לפי סדר קריאתן בבתי הכנסת במחזור השנה – לכן - הוא אחרי מגילת איכה ולפני מגילת אסתר.

הטעמים לקריאתו  בחג :

א] ברוב קהילות ישראל, קהלת נקראת: בשבת חול המועד סוכות וגם נהגו לקרוא בשמיני עצרת היות וכתוב בו:

"תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה" [קהלת י"א, ב']

ב] שלמה המלך אמר את  קהלת בחג- בהקהל. להוכיח את ישראל.

ג] מפני שימי חג הסוכות- הם ימי שמחה וכתוב בקהלת: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". [שם, ב, ב]

ד] על פי ר' יונתן בשהש"ר  [פ"א]:

כשאדם נער אומר: דבר זמר [שיר השירים]

וכשהאדם גדל- אומר דברי משילות.

הזקין, אומר: דברי הבלים "הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת,.." [קהלת א', א']

שלושת הרגלים מסמלים מחזור זה בתקופת השנה:

באביב - המקביל לגיל הנערות - קוראים בפסח - את שיר השירים : "הַנִּיצניִם נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ " [שיר השירים, ב, י"ב]

בעונת הקציר- זמן ביכורי הפירות - קוראים  את מגילת רות - המתאר את עונת הקציר.

בסתיו - בחג האסיף - המסמל את תקופת הזקנה- קוראים קהלת -המזכיר את סופו של האדם  מסתיים: ב"סוף דבר"

קהלת  מעביר מסר חשוב: לדעת להבחין  בעולם הזה הגשמי - ללא בטחון בה' כאשר אדם חושב שכל מה שהשיג בחייו - הם תוצאה של כוחו ועוצם ידו ,אלה חיי הבל הבלים – מנגד חיים עם חיבור לאמונה בהי ויראת שמים - דוגמת   הישיבה בסוכה - המסמלת דירת עראי-הם  בעלי חשיבות רוחנית.

נאמר בקהלת:. "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת".

רש"י מסביר מדוע הים אינו מתמלא עד אין סוף על ידי הנחלים? התשובה היא שהנחלים שבים אחר כך למקומותיהם הישנים.

האלשיך מפרש מדוע הים אינו מלא  לעולם ? היות והקב"ה  משגיח ומנהל את העולם ודואג שהים לא ישטוף את העולם.

לעניות דעתי, המים מסמלים את התורה וכמה שיהודי ילמד תורה - לעולם  הים אינו מתמלא. תמיד יכול ללמוד עוד ועוד ולהחכים.

המסקנה הסופית והחשובה של קהלת:

 "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה - הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם, אִם טוֹב וְאִם רָע".

 לסיכום, לאור האמור לעיל- בחג הסוכות היהודי יוצא מביתו  אשר בו מרגיש ביטחון כל השנה - אל הסוכה - דירת עראי- המסמל גם את חיי האדם החולפים - אך עם זאת מביאה אותו להכרה - כי חייו בעלי ערך רק כאשר הוא מאמין ובוטח בה' ומבין שהכול ממנו , זהו הרעיון המרכזי גם בקהלת - חיים עם רדיפה אחר תענוגי העולם החולפים הם הבל הבלים. רק  ההכרה שחיינו כאן מתוך שמחה אמתית  - השמחה הרוחנית –הם חשובים באמת!

ויפים דברי מסכת שבת:

"אין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים - אלא מתוך דבר שמחה של מצווה"

 [מסכת שבת ל', ב]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך והים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְהַיָּם.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּעֲרֹב יָמָיו

 לַמֶּרְחַקִּים נוֹשֵׂא עֵינָיו

 מִתְבּוֹנֵן בַּיָּם  וּבַנְּחָלִים

 הַבְּרִיאָה- יַד  אֱלוֹקִים.

 

הַמַּיִם זוֹרְמִים בְּשֶׁצֶף קֶצֶף

מִשׁבְּרֵי יָם לְלֹא הֶרֶף

לְעוֹלָם אֵינָם פּוֹסְקִים

כּוֹחַ וְעֹז-אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים.

 

וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא

הִנְּךָ צָמֵא וּמִתְעַלֶּה

יָגַעְתָּ  וּמָצָאתָ תַּאֲמִין

מֵחַכְמָתְךָ תַּכְלִית הַחַיִּים תָּבִין!

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת חַג הַסֻּכּוֹת וְקֹהֶלֶת.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 14 בספטמבר 2021

פרשת האזינו- מסרים ונבואות- לישראל בשירת האזינו/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת האזינו- מסרים ונבואות –לישראל בשירת האזינו.

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ השמים  והארץ מאזינים-לדברי משה / ציירה:אהובה קליין(c)

"הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה  וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי"׃


ציורי תנ"ך/ אלוקים משגיח עם עם ישראל במדבר מפני  התנים../ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/

וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,  וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר-

חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן,  עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 


 

Biblical paintings By Ahuva Klein
Eagle wake his chicks slowly

ציורי תנ"ך/הנשר מעיר את גוזליו/ ציירה: אהובה קליין(c) 


ציורי תנ"ך/ תיזל כטל אמרתי/ ציירה: אהובה קליין (c)






Biblical painting

Rain falls from sky as the Torah



" יערוף  כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"[דברים ל"ב,ב]

הטכניקה: שמן על בד

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מסירות ה' לעמו-כמשל הנשר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]


הפרשה פותחת בשירת "האזינו":

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי. 

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא,  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב. 

כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. 

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.......

כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ:  יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. 

יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר,  וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן; 

יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ--  יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. 

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף;  יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ. 

יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ;  וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר". [דברים ל"ב, א- י"ג]

 

השאלות הן:

א] מה מהותה של שירת האזינו?

ב] אילו מסרים מופיעים בשירה זו - לגבי עם ישראל?

תשובות

מהותה של שירת האזינו.

שירת האזינו נחשבת לשירה פיוטית מרוממת ונשגבה – גדושת ציורים עוצמתיים  - המבטאים רגש ומחשבה.

היא מעוררת  את התפעלותם של משוררים וכאלה אשר הבנתם בשירה מקור כישרונם לאורך כל הדורות. מופיעים בה שבעים חרוזים- שירה הבנויה באומנות עילאית.

לעניות דעתי, המספר שבעים - רומז בשירה: שבעים פנים לתורה!

גם שבעים עצי התמרים באילים שבמדבר- לשם הגיעו בני ישראל במהלך נדידותיהם - כפי שכתוב:

"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם." [שמות ט"ו כ"ז]

על כך אומר הרמב"ן:

"ושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים. ויספר הכתוב זה , כי חנו עליהם כל שבט על מבועו , והזקנים ישבו בצילם -לשבח לאל- עליהם שהכין להם כן בארץ צייה. ועוד לרבותינו במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (הבהיר קס"א) בכתוב הזה פירוש , נפלא ענינו".

הכול תמימי דעים - כי אין עוד שירה דומה – לשירת "האזינו"- בעוז  המסרים ועומק המחשבות וציוריה. היא נחשבת גם לשירה במובן המודרני של המילה.

הרמב"ן סובר: [דברים ל"א, י"ט]: היות ישראל יאמרוה תמיד בשירה ובזמרה, לכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק במקומות הנעימה"

עוד מוסיף הרמב"ן: כי הוא רואה בשירת האזינו נבואה לכל מה שיתרחש לעם ישראל - מאז ומקדם ועד היום. ומהטעם הזה נאמר:

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם" [דברים ל"ב, מ"ד]

"כל"- כוללת את כל העתידות לעם ישראל- הכתיבה היא תמציתית ומרמזת על כל ההתרחשויות שיקרו לעם ישראל-בפרטי פרטים ,הרמב"ן מביע את התפעלותו כל כך מהנבואה המופיעה בשירה  ואומר:

"כי אילו הייתה השירה הזאת-מכתב אחד מן החוזים בכוכבים- שיגיד מראשית –אחרית, כן היה ראוי להאמין, מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה, לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים, מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום" כוונתו לדברי משה אשר היה  אבי הנביאים וצפה הכול מראש לגבי עתיד ישראל.

בהמשך טוען הרמב"ן: זוהי שירה נצחית שמהותה אמת ונאמנות היא בתחילתה מזכירה את ההיסטוריה של עם ישראל- את כל ההתרחשויות שקרו לעם במדבר ואת חסדי ה' אל עמו.- אך מרוב הטוב והעושר והנחלת ארצות גויים שה' העניק לישראל- הם מרדו בה' ופנו לעבודת כוכבים! לכן העניש אותם באמצעות מגפה ורעב, חיה רעה וחרב  ואחר כך התפזרו בגלות. וזה כבר התקיים. אך בסוף ה' ישיב נקמה לאויבים כי כל פגיעתם בעם ישראל הייתה  מתוך שנאה לקב"ה! לכן ה' ישיב להם בעונש-כנקמה בהם.

 

ראיתי בספר: "באר משה על התורה" : תמוה שהתורה פותחת במילה: "האזינו" בלשון נוכח- מדוע אין פניה בלשון נוכח גם אל הארץ באופן הבא: "ותשמעי הארץ", או: "ושמעי הארץ" כפי שאמר ישעיהו הנביא:

 

"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" [ישעיהו א, ב]? והמילה "ותשמע"- היא מרמזת על העתיד בעוד שהמילה: "ושמעי"- היא בלשון הווה?

 

יש כאן רמז לצדיקים שרוצים להשפיע לטובה ולהחזיר את בני הדור למוטב אך כשהם פונים אל הדור- הם נתקלים בקשיים, היות וליבם נעשה קשה כאבן מרוב עבירות ,לכן במקום לדבר אל הקליפה- אל הגוף הגשמי, יש לפנות אל שורש הנשמה וזו הכוונה במילים: "האזינו השמים ואדברה" שורש הנשמה- מכונה בשם "שמים" וממילא "תשמע הארץ"- היינו האדם הגשמי.

 

לכן, השמים והארץ           - הם גוף ונשמה, כמו שנאמר [מסכת סנהדרין צ"א, ב']

שהשמים היא הנשמה והגוף הוא הארץ- והורה לנו הכתוב: כי ניתן לדבר אל הנשמה בלשון נוכח: "האזינו השמים" ואז: "ותשמע הארץ"- כלומר  ואז ממילא בעתיד גם הגוף ישמע. וכול זה ניתן לצדיקים- מורי הדור- בהוראת משה רבינו ולפי זה מתברר דיוק נוסף, שלגבי השמים נאמר:"ואדברה"-  שזוהי לשון קשה ולגבי הארץ נאמר: "אמרי פי"- בלשון רכה, אל הנשמה פונים בלשון מחייבת יותר וקשה, אך אל הגוף הגשמי פונים בלשון רכה יותר.

מסרים לעם ישראל.

נאמר בשירה: "כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ:  יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ".

בספר: "פנינים משלחן הגר"א על התורה" מתואר: כי הגאון רבי חיים מוולוז'ין היה מתקשה בהסבר של התנא - דבי אליהו רבה [פ"א] : האומר שאחת ממידותיו של ה' היא המידה: "השמח בחלקו" מה יש לומר על ה' שהוא שמח בחלקו?- הרי  לה' הארץ ומלואה?- עניין  זה  שאל את הגאון אליהו מוילנא ועל כך השיב הגאון אליהו מוילנא: הכוונה שהקב"ה שמח בעם ישראל בכל המצבים שהם נמצאים ,גם אם פעמים קורה שהם יורדים ממדרגתם הרוחנית. גם אז הוא שוכן בתוכם  כשהם נתונים בטומאתם ,  אינו עוזבם ואינו נוטשם - אלוקים שמח בחלקו בכך שבחר את עם ישראל  לנצח. לא ייטוש אותם ולא יחליפם בעם אחר.

רש"ר מסביר:  לעומת עמים אחרים, עם ישראל נעשה לעם ,טרם ירשו את ארץ ישראל ,הארץ כבר נבנתה קודם על ידי עמים אחרים .תפקיד בני ישראל היה לשמור על עיבוד האדמה ועל בניין הערים שהיו שם. וכל זה מהטעם שעם ישראל הוא עם ה'!- הוא נרכש על ידי ה' ועם הפיכתו לעם- הוא ייעשה לחלקו של ה'.

רש"י מפרש: מיהו עמו?

הכוונה ליעקב- השלישי באבות- המשולש  בשלוש זכויות- אבי אביו, זכות אביו, וזכותו- הרי שלושה-כחבל הזה שהוא עשוי בשלושה  גדילים - הוא ובניו  קיבלו נחלה ולא ישמעאל בן אברהם ולא עשיו בן יצחק.

הצדיק  רבי משה מקוברין מסביר: סגולתו של חבל עבות - שהוא שזור ממספר של חוטים וגם אם נפגם אחד החוטים, אין הדבר פוגם בחוזק הכללי של החבל והנמשל כאשר עם ישראל מלוכדים כאיש אחד-וכל ישראל ערבים זה לזה - אין האויב יכול לנצחם!

 

 נאמר עוד:

"יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר,  וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן;

יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ--  יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ". 

הרש"ר מסביר: כי ה' בכוונה הוליך את עם ישראל במדבר- מקום של שממה   ללא ישוב ושדות מרעה - מקום המשולל מכל גירוי חיצוני, כי  רק שם אפשר לשוב לפנימיות , שם הוא שרוי עם ה' מבחינה רוחנית וזאת בניגוד לעמים אחרים אשר מחפשים את הנאתם הגשמית , אך במדבר ה' מצפה מעם ישראל - שכל יחיד ויחיד יבנה את חייו על בסיס הערכים הפנימים בלבד!

ה' מסובב ומקיף את עם ישראל מכל צד כחומת מגן וכך מספק לו את ההגנה הרצויה  והמילה: "יְבוֹנְנֵהוּ"- הכוונה - לאחר שעם ישראל יתחזק מבחינה פנימית ה' ילמדהו דעת - כדי שיבין את התורה.

רש"י מסביר: ה' הוליך את בני ישראל במדבר ,במקום יללת תנים ובנות יענה, וגם במקום כה שומם  נמשכו אחר האמונה בה' ולא אמרו למשה: כיצד נצא לדרך של מדבר?-  כדרך שאמר הנביא ירמיהו בדברי שבח לעם ישראל:

"כֹּה אָמַר יְהוָה, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִיךְ--לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.." [ ירמיהו ב, ב]

 על המילה: "יְבוֹנְנֵהוּ"- הכוונה לתורה הנקראת גם בינה כמו שנאמר: "כי היא חכמתכם ובינתכם"

המילים:" יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ".   מבטאות את דאגת ה' השומר  על עם ישראל כאדם השומר   על בבת עינו.

במסכת אבות נאמר :" חמשה קניינים קנה לו הקדוש ברוך הוא בעולמו, ואלו הן, תורה קניין אחד, שמים וארץ קניין אחד, אברהם קניין אחד, ישראל קניין אחד, בית המקדש קניין אחד". [מסכת אבות ו', י']

 לקראת סיום הפרשה נאמר:

"וַיְכַל מֹשֶׁה, לְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה--אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל".

 [דברים  ל"ב, מ"ה]

על כך אומר הגאון מוילנא: שכל התורה נכללת בשירה זו ושקולה גם  כנגד עשרת הדיברות.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי שירת האזינו  כוללת בתוכה את כל עשרת הדיברות- ואת כל הנבואות  על עם ישראל- לדורות- וכן את המסר החשוב: כי עם ישראל הוא עם נבחר ה'- אלוקים הוציאם ממצרים  והוליכם במדבר- כדי שיתרכזו בפנימיותם ולא יהיו נתונים להשפעות חיצוניות- ושם ה' הגן עליהם מפני חיות רעות.

ויפים וחשובים  דברי משה:

"שִׂימוּ לְבַבְכֶם, לְכָל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם:  אֲשֶׁר תְּצַוֻּם, אֶת-בְּנֵיכֶם, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  כִּי לֹא-דָבָר רֵק הוּא, מִכֶּם--כִּי-הוּא, חַיֵּיכֶם; וּבַדָּבָר הַזֶּה, תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ". 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר