יום שני, 15 בדצמבר 2014

פרשת מקץ- פלאי פלאים- קשר לנס חנוכה-כיצד?/מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ- פלאי פלאים-קשר לנס חנוכה-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת מקץ הנקראת בשבת חנוכה, פותחת   בחלומותיו של פרעה- הרואה מראות על שפת היאור.

חלום ראשון מתאר: שבע פרות יפות ומלאות נבלעות על ידי שבע פרות רזות ודקות מראה.

ציורי תנ"ך/ חלום פרעה- שבע הפרות השמנות ושבע הרזות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בחלום השני: שבע שיבולים דקות בולעות שבע שיבולים מלאות.

ציורי תנ"ך/ חלומו השני של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [ שמן על בד]


פרעה  אינו רגוע: "ותיפעם רוחו"  הוא מנסה לדלות את הפתרון לחלומותיו בקרב חרטומי מצרים וכל חכמיה, אך  ללא הצלחה.

לאחר שנואש מהם, לפתע - הקערה התהפכה על פיה, שר המשקים מגלה לו: מיהו האיש המסוגל לפתור את חלומותיו  ומכאן והלאה הכול מסתובב כסביבון לעידן  חדש:

פתרון החלומות והגשמתם,  גדולת יוסף ועלייתו , פגישת האחים...

השאלות הן:

א] מהן מסקנותיו של פרעה בעקבות פתרון החלומות על ידי יוסף?

ב] כיצד מתייחס יוסף אל אחיו במצרים?

ג] מהו החוט המקשר בין הפרשה לחג החנוכה?

יוסף פותר חלומות ופרעה מסיק מסקנות.

ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


יוסף בחוכמתו מצביע על הקשר של אלוקים לחלומות פרעה עוד בטרם ניגש לפתרון: "ויען יוסף את- פרעה לאמור בלעדי אלוקים יענה את שלום  פרעה" [מ"א, ט"ז] בתום תיאור החלומות על ידי פרעה, יוסף מגיב:  "ויאמר  יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה, שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השיבולים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא: ושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השיבולים הרקות שדופות הקדים יהיו שבע שני רעב: הוא הדבר אשר  דברתי אל פרעה אשר האלוקים עושה הראה את פרעה" [מ"א, כ"ה-כ"ט]

 הפתרון: בתחילה יהיו שבע שנים טובות במצרים-הכול יהיה בשפע, אך בתום תקופה זו-תהיינה שבע שנות רעב.

יוסף מדגיש ,כי בכך שלשני החלומות פתרון זהה , הדבר מוכיח: "כי  נכון הדבר מעם האלוקים וממהר האלוקים לעשותו"[שם מ"א, ל"ב]

רבינו בחיי אומר: כי יוסף מתכוון : שהכוח – החכמה והבינה  מגיעים אליו מאת ה', ומנגד פרעה ועמו הרשעים היו כופרים בהשגחה, מאמינים בכוכבי הלכת המנהיגים את העולם ופרעה שהיה כה גשמי והייתה לו משיכה לחומר- לטבע וליסוד , גשמיותו רמוזה בשמו: פרעה = עפר.

לכן ה' הראה לו חלומות המתבססים על היסודות: מים ועפר, שבע הפרות עולות מיסוד המים ושבע השיבולים גדלות מתוך יסוד העפר. ויש בהם רמז לשובע ולרעב  וזהו  נס ההשגחה על  הטבע, כמו שנאמר בראש השנה: "איזו לרעב ואיזו לשובע.." כאן מטרת אלוקים הייתה להוכיח לפרעה שהיה עושה עצמו אלוה-כי מי ששולט על הכוכבים והטבע זה הקב"ה בכבודו ובעצמו.

רוב המפרשים אומרים :כי הצלחתו של יוסף בפתרון החלומות נובעת מתוך הכרתו - כי יש פעמים בחלום מראה נבואי וכל זה מתוך אמונתו באלוקים וסייעתא דשמיא.

פרעה משתכנע  כי אכן יוסף פתר נכונה את חלומותיו ובהתפעלותו אומר: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"! "אין נבון וחכם כמוך"!

פרעה ממנה אותו למשנה למלך, מעתה הוא אחראי על כלכלת מצרים, הוא מעניק לו טבעת, בגדי שש ושרשרת זהב על צווארו והוא זוכה אף למרכבה השנייה אחר מרכבת פרעה, דבר המצביע על גדלותו.

מעתה איש לא ירים ידו ורגלו בלעדי  רשותו של יוסף ופרעה מכנה אותו בשם: "צפנת פענח".

הדבר מעורר התפעלות, איך אלוקים מסובב את כל ההתרחשויות -עד כי יוסף שהיה בבור נחשים ועקרבים ובהמשך נמכר לישמעאלים כאחד העבדים, לבית הסוהר יגיע בעבור אשמת שווא והנה פלאי פלאים: מהפך, הוא מתעלה לגבהים.

יוסף ואחיו.

בעת הפגישה בין האחים  ליוסף, חל שינוי לטובה: "ויוסף השליט על- הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה" [שם ,מ"ב, ו]

כאן יוסף עולה  כמה מדרגות , האחים שבעבר זלזלו בו ורמסו את כבודו, כעת משתחווים לפניו .

רש"י אומר : כי האחים השתחוו-ממש, השתטחו  לפניו על פניהם וכל השתחוות במקרא היא: בפישוט ידיים ורגליים.

לעומת האחים, יוסף מתנכר אליהם- עושה עצמו זר ונוכרי, דיבר איתם בחומרה ובלשון קשה.

הוא הכיר אותם היטב מפני שכאשר נפרד מהם לאחרונה, הם היו בעלי זקנים ולכן לא השתנו מראה פניהם.

אך האחים לא הכירהו, היות והוא היה אז נער ואילו כעת לפניהם אדם בוגר בעל זקן.

ומדרש אגדה-על פי חז"ל: כעת - כאשר אחי יוסף היו זקוקים לעזרתו וחסדו, היה באפשרותו להזיק להם, אך הוא זיהה אותם כאחיו ועל כן ריחם עליהם. לא כן אחיו, כאשר יוסף נפל בידם, לא ריחמו עליו כאח ומכרוהו כעבד.

יוסף נזכר בחלומותיו ,כעת הם קורמים עור וגידים.

הוא מחמיר ומאשים אותם: "מרגלים אתם לראות את ערוות הארץ באתם"

על פי רש"י: יוסף מגיע למסקנה זו - לפי שהאחים לא נכנסו יחדיו דרך שער אחד, אלא דרך עשרה שערים בדומה להתנהגות מרגלים.

הוא חוזר ומאשים אותם בריגול, על כך רש"י מביא מדרש: לפיו -יוסף מתכוון להגיד להם: באתם  למצוא את אחיכם, אם תמצאו אותו תהיו מוכנים לפדותו תמורת כסף רב ?ענו לו: כן אנחנו מוכנים לפדותו גם בממון רב. אמר  להם: ואם יסרבו להחזיר לכם את אחיכם בכל דרך שהיא, אמרו לו : אנחנו מוכנים להרוג את אותו אדם שמחזיק בו. או להיהרג בעבורו, זאת הייתה מטרת הגעתנו לכאן, אם כך אמר יוסף: צודק אני בדברי שבאתם לכאן על מנת לעשות רעה ולהרוג, אתם מודים בכך.

יודע אני זאת לפי שאני מנחש בגביע שלי[המגלה לו כביכול נסתרות]הרי שניים מכם הרגתם עיר שלמה- התכוון לשמעון ולוי-שהרגו את אנשי שכם כנקמה  על מעשה דינה.[שם ל"ד]

האחים מביעים חרטה על מעשיהם:". .אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת"[שם מ"ב, כ"א]

ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]











יוסף שומע את אחיו ואת דברי ראובן, הוא מתמלא רחמים , מתרגש ומגיע לידי בכי.

הוא בוחן את אחיו אם דוברי אמת הם- בכך שהוא אוסר את שמעון ושולח את אחיו.

יוסף מצליח ,בסייעתא דשמיא ,להשיג את מבוקשו לגרום לכך שיביאו את בנימין –אחיו הקטן. במיוחד לאור מצב הרעב בארץ ישראל.

האחים– מתחייבים להשיבו בריא ושלם אל אביהם ובתוכם יהודה המבטיח שהוא ערב לכך שישיב את בנימין חי ובריא.

יעקב משתכנע ואומר:" .. אם כן זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאות ולוט בוטנים ושקדים: וכסף משנה. .ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל-האיש" וכל זאת בתוספת ברכות.

ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



הפרשה מסתיימת עם סיפור הגביע ,מציאתו בשק בנימין, למרות דברי יהודה כי כל האחים מוכנים להיות עבדים, יוסף טוען כי רק  האיש שהגביע נמצא בידו הוא יהיה לו לעבד.

ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין  לתדהמת האחים/ ציירה: אהובה קליין(c)




הקשר לחג חנוכה.

לאור עיון עמוק בפרשה ,ניתן להבחין , איך הקב"ה מגלגל את כל הדברים בדומה לסביבון האהוב על הילדים  בחג החנוכה-שפעם נופל על צד זה ופעם בצד אחר.

כדוגמת הנס הגדול שאירע למכבים, בעוד שהיוונים גזרו גזרות קשות  על היהודים-במטרה לפגוע בהם רוחנית, לנתק אותם מהתורה הקדושה. בסוף כל המצב התהפך ובזכות אלוקים וגבורת המכבים נעשו ניסים ונפלאות.

אף כאן ,ניתן לראות הלכה למעשה ,כיצד יוסף שאחיו  קנאו ובגדו בו, כעת  התעלה לגדולה, הם מכבדים אותו והוא מצליח לשלוט עליהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי גם אם  היום עם ישראל -בדומה ליוסף, נמצא בתקופה קשה,. אין לאבד את התקווה והאמונה.

ימי החנוכה באים להזכירנו: כי אין ייאוש בעולם וישועת ה' כהרף עין -"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" אמן ואמן..
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/הסביבון/ ציירה אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור לחנוכה:הסביבון.

הטכניקה: שמן על בד.










*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סובב הסביבון/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 סובב הסביבון / שיר מאת: אהובה קליין©

סובב לו הסביבון

סביבו קול שאון

יביטו ירצו לראות

רמז סימן לבאות.

 

נזכרים באותם ימים

גזירות  בקרב יהודים

ייסורים כמרחבי הים

מאפילים אור נשמתם.

 

חג הניסים והנפלאות

מלוא הטנא ישועות

שמן לשמונה ימים

מעטים נגד רבים.

 

סובב לו הסביבון

מבשר  בקול ניצחון

חנוכייה על החלון

פרסום הנס להמון.

ציור לחנוכה/מלחמת החשמונאים ביוונים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציור לחנוכה/ נס מציאת כד השמן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 14 בדצמבר 2014

חנוכה בראי התנ"ך-מה הקשר בין החנוכייה למנורה במקדש?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חנוכה  בראי התנ"ך- מה הקשר בין החנוכייה למנורה במקדש?


 

מאמר: מאת: אהובה קליין.



ציור לחנוכה:בימים ההם בזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין (c)


בתום חודש ללא חגים שוב אנו  צועדים   בגיל ובשמחה- אל תוך  מרחב שכולו אור ואופטימיות  המאיר  את חיינו בימי החורף האפורים.

חג זה נקבע -לזכר ניצחון המכבים כנגד היוונים ולזכר חנוכת המזבח.

מעניין, כי החנוכייה  מוזכרת ברמז בתורה :

בפרשת בהעלותך הפותחת בנושא המנורה נאמר :

"דבר אל אהרון ואמרת אליו: "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות,

ויעש כן אהרון, אל— מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר ציווה ה' את משה"

ומיד בסמוך בפרשת נשא נאמרה - פרשת הקרבת הקרבנות על ידי הנשיאים ביום חנוכת המשכן

ונשאלת השאלה מדוע נסמכו שתי הפרשיות –המנורה וקרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן ? 

על כך עונה רש"י: כוון שראה אהרון את חנוכת הנשיאים והקרבת קורבנותיהם במשכן- הצטער שלא לקח עמהם חלק- הוא וגם שבטו, מיד הרגיעו הקב"ה - בכך שהוא יזכה להדליק ולהיטיב את הנרות.

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם לעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב- אזי  אהרון וצאצאיו- ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי החשמונאים  מצאצאי אהרון הכוהן היו ,בנוסף זכה אהרון-בברכת כוהנים- שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה [ט"ו, ו] בזו הלשון:

 "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא!

לגדולה מזאת אתה מתוקן ,[מיועד]  הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים,

אבל בנרות [נרות חנוכה]- קיימים לעולם וכן כל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"

[הכוונה לברכת כוהנים]


ציור לחנוכה/ חנוכייה  וסופגניות/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


תפקיד החנוכייה: לסמל את הנס שאירע בימי החשמונאים: מציאת פח השמן שהספיק, שלא כדרך הטבע- למשך שמונה ימים.

אך לעומת המנורה בעלת שבעת הקנים- במקדש: החנוכייה היא בעלת שמונה קנים.

למרבה הפלא גם בחנוכייה וגם במנורה- גנוזים  ניסים ונפלאות!

ציורי תנ"ך/ המנורה במקדש/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



המנורה , נלקחה לרומי עם חורבן בית המקדש ומופיעה בתבליט אומנותי על שער רומי- מסמלת את תבוסת עם ישראל בתקופת חורבן הבית, אך מנגד אותה מנורה-כפי שחזה אותה-זכריה הנביא- "ראיתי והנה-מנורת זהב.."[זכריה ד, ב-ד] - מופיעה כאות ניצחון על סמל המדינה שלנו ועל שטרות הכסף כיום.

החנוכייה , מזכירה לנו את הניסים והנפלאות שאירעו לעם ישראל  בתקופת שלטון היוונים.

חנוכה מוזכר גם בספר נחמיה[י"ב, כ"ז]

"ובחנוכת חומת ירושלים ביקשו את הלוויים מכל מקומותם להביאם לירושלים לעשות חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתיים נבלים וכינורות"

יהי רצון שחג אהוב זה יאיר לעם ישראל בכלל ובפרט ונהיה כולנו אור לגויים תמיד. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 13 בדצמבר 2014

יוסף בן זקונים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף בן זקונים/ שיר מאת: אהובה קליין©

יוסף בן זקונים

תלתלי ראשו בוהקים

אהוב בכותונת פסים

מעורר קנאת אחים.

 

בידו מקל רועים

סביבו  כבשים פועים

אחיו ממרחקים משקיפים

מזימה בליבם רוקמים.

 

בעיניהם איש חלומות

שואף במלוכה להתעלות

במוחם רצות מחשבות

להסיר איום בתחבולות.

 

יוסף מוקף מלאכים

כמרגלית אותו נוצרים

אותו ימשו ממעמקים

בציווי דבר אלוקים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת וישב[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 בדצמבר 2014

ציורי תנ"ך/ יוסף רועה צאן בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"אלה תולדות יעקב יוסף בן-שבע- עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן.."
[בראשית ל"ז,ב]

הטכניקה: שמן על בד.


Biblical painting

Joseph Shepherd field

By Ahuva Klein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- השגחה מישיבה של מעלה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- השגחה מישיבה של מעלה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן- ציון]

הפרשה פותחת בישיבתו של יעקב בארץ כנען והתנהלות יוסף מול אחיו,כאשר יעקב אוהב את יוסף יותר מכל בניו וזה גורם להם לשנוא אותו .

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את –בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם:

וישראל אהב את- יוסף מכל- בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"[בראשית ל"ז, א-ה]

בהמשך  מתוארים חלומות יוסף המגבירים את המתח והשנאה מצד האחים כלפיו.





ציורי תנ"ך/ חלום יוסף- צבא השמים משתחווים אליו/ ציירה: אהובה קליין
 (c)
[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ חלום האלומות של יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ובתום  תיאור היחסים העכורים בין יוסף לאחיו, הוא נשלח  בציווי אביו אל אחיו: "..לך- נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר "
ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
Biblical painting
By Ahuva Klein

כאשר יוסף מגיע לאחיו לאחר שקיבל הדרכה מה "איש" שפגש בדרך על מקום הימצאותם, שנאתם מרקיעה  שחקים עד כדי רצון להורגו: "ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו: ויאמרו איש אל-אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו.."[שם  ל"ז, י"ח-כ"א]

השאלות הן:

א] מדוע תלה הכתוב את תולדות יעקב ביוסף דווקא?

ב] מה הטעם בשליחת יוסף אל אחיו, למרות שנאתם כלפיו?

ג]  שנאת האחים אל יוסף ממה נבעה וכיצד התגברה?

תולדות יעקב יוסף.

רשי" מפרש: כי כתוב [עובדיה א, י"ח]"והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש". היות ועם ישראל נמשל לאש ויוסף ללהבה, מתוך יוסף יוצא ניצוץ השורף את עשיו וכל זרעו- שנמשלו לקש הנשרף בקלות ובמהירות.

רש"י מוסיף בהמשך ואומר: כי הסיבה הראשונה שגרמה ליעקב לשינוי מקום מושבו היא: מכירת יוסף  על ידי אחיו לישמעאלים ובהמשך גלגולו למצרים ועקב כך ירידת כל המשפחה לשם . – זה כפשוטו.

מדרש אגדה: ישנן כמה סיבות לקשר ההדוק בין יעקב ליוסף:

א] כל מטרת עבודתו של יעקב אצל לבן הארמי הייתה -על מנת להשיג את רחל לאישה- כדי להביא ממנה בן וכך כל התולדות בהמשך- היו בזכות  יוסף.

ב] יוסף זיו איקונין ליעקב- כלומר  אור פניו היה דומה במראה ליעקב אביו .

בבראשית רבה נאמר: כל מה שאירע ליעקב-אירע  גם ליוסף, שניהם היו שנואים על אחיהם- יעקב היה שנוא על עשיו ,כפי שהכתוב מציין: "וישטום עשיו את יעקב[שם כ"ז, מ"א] ויוסף על אחיו, כפי שנאמר: "וישנאו אותו...[ל"ז, ד]

גם יעקב וגם עשיו היו נתונים לאיומים על חייהם: עשיו אמר: "ואהרגה את יעקב אחי.." [ ש ם ,כ"ז, מ"א]

ואחיו של יוסף איימו: "ועתה לכו ונהרגהו"

שניהם נולדו מהולים.

את שניהם ליוו מלאכים.

וישנם עוד דברים רבים זהים ביניהם.[כפי שמצוין בבראשית רבה]

ועוד נדרש: שיעקב רצה לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף- כל הצרות הקורות  את יוסף, כי בשעה שצדיקים מנסים לנוח בשלווה, באה מידת הדין לפני הקב"ה ואומרת: "לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם בעולם הבא, אלא שמבקשים  לישב  בשלווה בעולם הזה" כלומר הצדיקים בנוסף לשכר בעולם הבא מבקשים גם שלווה בעולם הזה ?

ה"כלי יקר" מפרש-על פי מדרש: יוסף היה עיקר תולדותיו של יעקב, כי יעקב רצה לשבת במקום מגורי אביו-בארץ כנען מהסיבה :לכבד את אביו -בכך רצה לתקן  את העבר- את כל אותה תקופה שהיה מחוץ לבית ולא הייתה באפשרותו להיות במחיצת אביו ולכבדו, ומשכך רצונו היה לשבת בשלוה , למרות זאת קפצה עליו רוגזו של יוסף- על מנת שייענש בעבור אותה תקופה שלא היה ביכולתו לכבד את יצחק בעודו עיקר זרעו.

ועונשו היה : מידה כנגד מידה, כמספר הימים שהוא לא היה בקשר עם הוריו גם יוסף לא היה בקשר אתו- אותו יוסף שהוא עיקר תולדות שלו.

יעקב שולח את יוסף אל אחיו.

האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר: הדבר נעשה מתוך מטרה חינוכית ,היות ויוסף היה רגיל לדבר בגנות אחיו, ככתוב: "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם"[שם ל"ז, ב]

אביו רצה להרגילו להתרחק מהרגל פסול זה ולתקן את דרכיו ובכך לראות דווקא את שלמות אחיו ולא חסרונם, לכן אמר לו: "לך- נא ראה את שלום אחיך"

אור החיים סבור: כי יעקב לא חשש לשלוח את יוסף אל אחיו היות וידע כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים.

לכן לא חשש לשלומו והיה בטוח שישוב אליו בשלום.

על פי חז"ל במדרש תנחומא: רצה הקב"ה לקיים את מה שהבטיח לאברהם בברית בין הבתרים.

ולפי זה עם ישראל עתיד לרדת למצרים, וכל הירידה מתחילה מהרגע שיעקב מצווה על יוסף: "..הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם"- לכן כל מה שאמר יעקב ליוסף – היה זה דיבורו של ה'.

רעיון עמוק זה מתבטא בדברי חז"ל: "וישלחהו מעמק  חברון, מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים: "כי גר יהיה זרעך"- לכן יעקב עושה את הדברים מתוך רצון ה'.

אברבנאל אומר: כי אין  זה מוכיח על שלילת הבחירה החופשית, שהרי הירידה למצרים כבר הייתה גזירה מלמעלה, אלא רצה הכתוב ללמדנו: מה  כוחה  של שנאת חינם  ומה היא מסוגלת לגרום-לאילו תוצאות רעות ומסוכנות.

מכאן יש ללמוד לקח לדורות להתרחק  משנאת  אחים.

שנאת האחים אל יוסף.

שנאת האחים אל יוסף  נבעה מתוך אהבתו המיוחדת של יעקב אל יוסף ותפירת כותנת הפסים.

ומעניין כי על פי מדרש אגדה: כותנת הפסים רמזה על  צרות שעתידים לקרות ליוסף בעתיד:

שנמכר לפוטיפר, לסוחרים ולישמעאלים.

לפי דעת רש"י: יעקב אהב מאד את יוסף היות והיה בן זקונים ונולד לו לעת זקנתו.

ואונקלוס מפרש: כי היה בן חכם וכל מה שיעקב למד בבית מדרש של שם ועבר –לימד גם את יוסף.

לפי פירוש נוסף: היה "זיו איקונין שלו-  אור פניו של יוסף היה דומה לפני אביו.

כל היחס המועדף של יעקב ליוסף - גרם לקנאה מצד האחים-עד כי לא יכלו לדברו לשלום, וחלומותיו

הגבירו את השנאה  כלפיו.

כאשר האחים ראו את יוסף מגיע אליהם לשדה, מיד-

התנכלו להמיתו-  על פי רש"י: היו להם מחשבות ותחבולות להרע ליוסף.

רבינו בחיי אומר: כי האחים היו עסוקים במחשבות כיצד יביאו את המצב לכך שיוסף ימות ובלבד שהם עצמם לא ימיתוהו בידיהם.

וחכמים דרשו: כי האחים תחילה רצו  לשסות בו את הכלבים, ויתכן שכך עשו לפני שהתקרב אליהם, אבל כאשר לא עלה בידיהם להוציא לפועל את תכניתם, החליטו להורגו.

בעוד שרעיון האחים היה להרוג את יוסף כפי שנאמר: "ויאמרו איש  אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו  ונראה מה- יהיו  חלומותיו"?

עצת ראובן הייתה: לא להרוג את יוסף, אלא להצילו: "וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש: ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו-דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל-תשלחו-בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל- אביו"[שם ל"ז, כ"א-כ"ג]

רש"י אומר:  כי רוח הקודש מעידה על ראובן: כי הוא אמר את דבריו -  אך ורק במטרה להציל את יוסף ממיתה - שהרי הוא יעלה אותו מן הבור ואם יקרה משהו רע ליוסף ,עלולים בסופו של דבר להאשים  בחטא- את ראובן לפי שהוא הבכור שבאחים.

רבינו בחיי טוען: כי ראובן הקפיד על אחיו שלא יחטאו בשפיכת  דם ולכן מנע מהם להרוג את יוסף.
Biblical painting
By Ahuva Klein

ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי כל ההתרחשויות בפרשה מוכיחות-כי בעוד שיעקב שאף לשבת בשלווה ולהירגע מכל ניסיונותיו בחיים, בישיבה של מעלה הקב"ה רצה אחרת, היות והמטרה

הייתה להגשים את הירידה למצרים- כפי שאלוקים הבטיח לאברהם בברית בן הבתרים.

ועל זה נאמר במדרש תנחומא: "לכו חזו מפעלות  אלוקים"

ובקרוב בע"ה תתגשם הנבואה: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש"





ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר