יום ראשון, 26 בספטמבר 2021

פרשת וזאת הברכה- מהו הכלי באדם- לקבלת הברכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וזאת הברכה- מהו הכלי באדם לקבלת הברכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה ולשמחת תורה:



ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]

ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז]



ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." [תהלים ]/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת : וזאת הברכה - נקראת בחג שמחת תורה - יחד עם תחילת פרשת בראשית.

זהו חג המחבר את עם ישראל מכל גווני הקשת לתורה הקדושה - פרשת "וזאת הברכה" מתחילה במילים: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ" [דברים ל"ג, א]

הפרשה מסתיימת בפסוקים:

"וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים.  לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ.  וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".

ואילו פרשת בראשית בחומש הראשון מתחילה במילים:

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ". [בראשית א, א]

השאלות הן:

א] מה המילה המקשרת בין שתי הפרשיות? [וזאת הברכה ופרשת בראשית]

ב] מהו מקור הברכה והשמחה?

תשובות.

המילה המקשרת את שתי הפרשיות - וזאת הברכה ובראשית.

"נתיבות שלום" מתייחס לשלושת המילים האחרונות בפרשת: וזאת הברכה:

"לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".

בפסוק האחרון של התורה- טמונים -במיוחד- סודות התורה לעין סוף.

בתורת אבות נאמר על הפסוק : "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל". ראשי תיבות- כלי והאות האחרונה בפסוק היא: ל' ואילו האות הראשונה בספר בראשית היא: ב'-ְּרֵאשִׁית" - שתי האותיות הנ"ל יוצרות את המילה: לב !

מכאן, שהכלי לקבל דרכו את הקדושה: זה הלב.

במסכת אבות נאמר:

"צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה

שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

עַיִן טוֹבָה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:

חָבֵר טוֹב.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

שָׁכֵן טוֹב.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

לֵב טוֹב.

אָמַר לָהֶם:

רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,

שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם".

מכאן כשם שבהנהגה הגשמית - הלב מקור החיות של האדם - ובלעדיו אין חיים.

חז"ל  מדברים גם על חשיבות העין של האדם-כי עיוור נחשב למת [מסכת נדרים ס"ד]

כך מבחינה רוחנית אצל האדם: עין טובה ולב טוב - הם המפתח העיקרי לחיים הרוחניים:

העין יכולה גם, חלילה – להרע - כדברי חז"ל: עין רואה והלב חומד- בסופו של דבר התוצאות השליליות באות לידי ביטוי במעשים.

אך מנגד- העין הטובה יכולה לראות את החסרונות בעצמו ואילו אצל חברו-רק תמיד יראה את הטוב- כך גם בהנהגת הבורא  רואה את כל הטוב והחסד שה' מטיב עמו.

אדם כזה תמיד יהיה שמח בחלקו.

לכן תחילת השלמות היא: העין הטובה ועל ידי זה גם הלב נעשה טוב. כי בכולם הוא רואה רק את הטוב - שזה המפתח הראוי לכל אדם.

מרן הס"ק מסלונים סובר: [בליקוטי שושנים [סוף באר אברהם]: המידה הזו של האדם-שהוא תמיד שמח בחלקו - נחשבת למידה כללית והיא גורמת לנפלאות בלב האדם -עד כדי כך שמשפיעה עליו הן בעולם הזה והן בעולם הבא ובמידה זו מסתיימת התורה הקדושה:– "...לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל"- ראשי תיבות- כלי לפי שעין טובה ולב טוב -  משמשים כלי לקבל את התורה והם מהווים את היסודות אצל היהודי.

מקור הברכה

בספר התמצית למאיר ינאי: כתוב כי:  האלוקים הוא מקור הברכות שאינן נפסקות לעולם ופרשה זו: "וזאת הברכה" נוהגים לקוראה בשמחת תורה, בסיומה תיכף מתחילים את  פרשת בראשית – שהיא גם רומזת לברכה - לפי שמתחילה באות ב'.

מה שמעניין , כי בשמחת  תורה - התורה בכבודה ובעצמה מברכת את עם ישראל בשמחה, כפי שנאמר: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך" [ דברים ט"ו, י ] מכאן שברוכים אלה הבאים ואלה הנמצאים בעולם התורה.

 

הרמב"ן מביא , בבראשית רבה [ק, י"ג] : מסופר שיעקב בירך את בניו  טרם מותו שנאמר:" וזאת אשר דיבר אביהם" [בראשית מ"ט, כ"ח] והתכוון להגיד להם : כי עתיד אדם היוצא מיעקב לברך את עם ישראל וממקום שברכתו של יעקב נפסקה - תימשך על ידי משה ואמר להם: אימתי מגיעות הברכות לעם ישראל ? התשובה: משעה שיקבלו את התורה שנאמר בה: "וזאת התורה" כי המילה: "זאת" תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית

וכתוב [בראשית י"ז, י]:"זאת בריתי "

ה"נתיבות שלום"  מסביר: משה הרים את העיניים והלב של ישראל - שיהיו כלי לקבל את הטוב בלבד ונטע את הכוח הזה בכל כלל עם ישראל כמו שנאמר:

"אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".  דבר חשוב זה - אין הגויים יכולים להגיע ולממש.

הרבי מלובביץ  סבור: כי דווקא חג סוכות הנקרא גם בשם: חג האסיף ,הרי מתוך חג זה מסוגל היהודי לשאוב כוח בעבודת ה' וכוח כנגד יצר הרע.

מדוע דווקא חג האסיף הוא כה עוצמתי? התשובה לכך: החג הזה- הוא זמן שמחתנו - היהודי שטרח בשדהו רואה את גדולת הבורא שסייע לו בתוצאות- היבול הרב שצמח בשדהו.-כך מגיע לשמחה גדולה.

הרמב"ם אומר: אומנם בכל החגים היהודי מצווה לשמוח , אך בחג סוכות ישנה שמחה יתרה - שישראל שמחים בחג הקדוש הזה ובמיוחד בשמחת תורה ושמחה זו משפיעה עליו – על הלב- מכאן ייקח היהודי את השמחה לכל השנה- זהו מפתח ליהודי הן בענייניו הרוחניים והן בגשמיים - הן בעולם הזה ובעולם הבא.

לסיכום,    לאור האמור לעיל: הכלי של האדם לקבל את הברכות בגשמיות  וברוחניות הוא: הלב  אשר מושפע מהעין הטובה של האדם- ויפים דברי דוד המלך:

 לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים  וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי"  [תהלים נ"א, י"ב]    


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 19 בספטמבר 2021

חג הסוכות ומגילת קהלת- מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג הסוכות ומגילת קהלת-  מה הקשר?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

 יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור למגילת קהלת/ "כל הנחלים  הולכים  אל הים..... / ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)

" וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חג האסיף/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

 /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]

 
ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

חג סוכות הוא אחד מבין שלושת הרגלים כפי שנאמר בתורה: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם."[דברים ט"ז, ט"ז]

החג נקרא גם בשם: חג האסיף –בו מצווים  אנו לחגוג - במשך: שבעה ימים – כפי  שנאמר בתורה  במקורות הבאים:

א] "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.  לו שִׁבְעַת יָמִים, ......... אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.  וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.  וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.  בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".  [ויקרא  כ"ג, ל"ג- מ"ד]

ב] "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ".... " [דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

ג] "שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ"[שם, ט"ו]

השאלות הן:

א] מה המטרה החינוכית של חג הסוכות?

ב] מהי מגילת קהלת - ומדוע נקראת בחג הסוכות?

תשובות

חג הסוכות  - המטרה החינוכית.

מבחינה חינוכית - הישיבה בסוכה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בו אנו חיים כיושבים בדירת ארעי. כדברי רבי יעקב במשנה במסכת אבות :

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין": [מסכת אבות ד, ט"ז]

כלומר, היהודי צריך בעולם הזה לעסוק בתורה ומצוות – כדי  להכין את עצמו  לקראת הטרקלין בעולם הבא – לאחר מותו.

" חג סוכות שונה מיתר החגים: הדבר מתבטא בדברי הנביא זכריה: "וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל- הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת" [זכריה י"ד, ט"ז].

בזמן שהמקדש היה קיים  היינו מקריבים  שבעים פרים כנגד שבעים  אומות העולם - כדי לכפר עליהם על מנת שירדו גשמים בכל העולם.    מהטעם: שבחג הסוכות נידונים על המים. [מסכת סוכה נ"ה, ע"ב]

באחרית הימים בבוא משיח צדקנו - הסוכה תיבחר לשמש מבחן לאומות העולם בקיום מצוות התורה [ על פי   דברי התלמוד, מסכת עבודה זרה [דף ג, ע"ב]

המדרש מספר: "מעשה בגוי אחד, ששאל את רבי יהושע: אנו יש לנו מועדות ואנו שמחים בהם, אתם יש לכם מועדות ואתם שמחים בהם.. איזה יום שאנו ואתם שמחים יחדיו? אמר לו רבי יהושע: זה יום ירידת הגשמים שנאמר: "לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו - בר" מה כתוב אחריו? "מזמור הריעו לה' כל הארץ" [בראשית רבה]

כלל זה נובע: מתוך שמחתנו בתקופה זו - חג האסיף - שהוא גם שם נוסף לחג הסוכות - לפי שבעונה זו אנו אוספים את כל היבול מהשדות - ואנו מודים על כך לאלוקים , מתוך שמחה - ושמחה זו משותפת לכל הבריות , לכן  סוכות מהווה חג לכל האנושות בתבל - שמחה על היבול. משום כך בעתיד - בהגיע הגואל- משיח צדקנו - ישמש חג סוכות לא רק לישראל, אלא לכל האומות ויביא גם את האהדה של הגויים לירושלים כפי שכתוב:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל - הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ב-ד]

כידוע, חג סוכות נקרא גם בשם: חג האסיף - היות ובתקופה זו כאשר האיכר אוסף את יבולו, צריך להיזהר ,לא לתלות את הצלחתו בכוחותיו  בלבד, ואל  יגיד: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" לכן  בזמן הזה היהודי נדרש לשבת בסוכה שהיא - דירת ארעי  כדי להמחיש לעצמו: שכל חייו כאן הם ארעי.

רעיון זה אומר גם- ה'כלי יקר' בהקשר הפסוק הבא:

"שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת"- "נקט "אזרח" שהוא לשון "תושב" לפי שבזמן אסיפת התבואה מן השדה כל אחד רוצה לילך מן השדה לתוך ביתו לישב בו ישיבה של קבע וחששה התורה, אולי על ידי ישיבת קבע-ירום לבבו כי מצאה ידו  כביר וישמן ויבעט, על כן נאמר: "כָּל-הָאֶזְרָח"- הרוצה לחיות כתושב בעולם הזה ולא כגר אליו ציווה ה' לצאת מדירת קבע לדירת ארעי- כדי שיכיר בפחיתות ערכו שאינו בעולם הזה-כי אם גר ולא תושב...ועל ידי זה לא יבטח בצל קורתו כי אם בצל ש-ד-י יתלונן, כמו שעשו ישראל בצאתם ממצרים שלא ישבו בבתים ספונים וחשובים, כי אם בהיקף שבעה עננים אשר כבוד ה' היה בתוכם וזהו ' בצל ש-ד-י'' ולא בצל קורות בתיהם ארזים"

[מתוך החוברת של הרב אברהם אלימלך בידרמן שליט"א]

רעיון יפה ראיתי: עניין הסוכה הוא כמו המצב שהתרנגולת קוראת לאפרוחיה בשפתה שיבואו אליה ומאכילה אותם במזון, אחר כך אוספת אותם  תחת כנפיה - כך נוהגת השכינה עמנו. בראש השנה וביום כיפור - היא כותבת לנו מזונות וחיים טובים לכל השנה ואחר כך היא מכנסת אותנו תחת כנפיה - ובחג הסוכות כאימא הסוככת אותנו בכנפיה מגינה עלינו. [מתוך 'אוהב ישראל'-'ליקוטים לסוכות']

מגילת קהלת- מהותה וקריאתה בחג הסוכות.

על פי חז"ל: קהלת הוא שלמה המלך- המקור העתיק ביותר לכך - הברייתא במסכת בבא בתרא [ דף י"ד, ע"א]

עוד ידוע כי שלמה המלך- לעת זקנתו שרתה עליו רוח הקודש וכתב שלושה ספרים - משלי, שיר השירים וקהלת. [על סדר כתיבת הספרים מאת שלמה המלך- ישנה מחלוקת].

 חז"ל סוברים: מחבר ספר קהלת - הוא שלמה , היו לו שלושה שמות:

ידידיה, שלמה, קהלת.

במדרש קהלת נאמר: הטעם לשם "קהלת" - כי היו דבריו נאמרים בהקהל. לפי הברייתא: במסכת בבא בתרא [י"ד, ע"ב] מקומו של ספר קהלת - בכתובים בין משלי ושיר השירים וכך סידרו אותו גם בתרגום השבעים , אך בספרים היום- הוא מופיע בתוך קבוצה של חמש מגילות - לפי סדר קריאתן בבתי הכנסת במחזור השנה – לכן - הוא אחרי מגילת איכה ולפני מגילת אסתר.

הטעמים לקריאתו  בחג :

א] ברוב קהילות ישראל, קהלת נקראת: בשבת חול המועד סוכות וגם נהגו לקרוא בשמיני עצרת היות וכתוב בו:

"תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה" [קהלת י"א, ב']

ב] שלמה המלך אמר את  קהלת בחג- בהקהל. להוכיח את ישראל.

ג] מפני שימי חג הסוכות- הם ימי שמחה וכתוב בקהלת: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". [שם, ב, ב]

ד] על פי ר' יונתן בשהש"ר  [פ"א]:

כשאדם נער אומר: דבר זמר [שיר השירים]

וכשהאדם גדל- אומר דברי משילות.

הזקין, אומר: דברי הבלים "הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת,.." [קהלת א', א']

שלושת הרגלים מסמלים מחזור זה בתקופת השנה:

באביב - המקביל לגיל הנערות - קוראים בפסח - את שיר השירים : "הַנִּיצניִם נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ " [שיר השירים, ב, י"ב]

בעונת הקציר- זמן ביכורי הפירות - קוראים  את מגילת רות - המתאר את עונת הקציר.

בסתיו - בחג האסיף - המסמל את תקופת הזקנה- קוראים קהלת -המזכיר את סופו של האדם  מסתיים: ב"סוף דבר"

קהלת  מעביר מסר חשוב: לדעת להבחין  בעולם הזה הגשמי - ללא בטחון בה' כאשר אדם חושב שכל מה שהשיג בחייו - הם תוצאה של כוחו ועוצם ידו ,אלה חיי הבל הבלים – מנגד חיים עם חיבור לאמונה בהי ויראת שמים - דוגמת   הישיבה בסוכה - המסמלת דירת עראי-הם  בעלי חשיבות רוחנית.

נאמר בקהלת:. "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת".

רש"י מסביר מדוע הים אינו מתמלא עד אין סוף על ידי הנחלים? התשובה היא שהנחלים שבים אחר כך למקומותיהם הישנים.

האלשיך מפרש מדוע הים אינו מלא  לעולם ? היות והקב"ה  משגיח ומנהל את העולם ודואג שהים לא ישטוף את העולם.

לעניות דעתי, המים מסמלים את התורה וכמה שיהודי ילמד תורה - לעולם  הים אינו מתמלא. תמיד יכול ללמוד עוד ועוד ולהחכים.

המסקנה הסופית והחשובה של קהלת:

 "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה - הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם, אִם טוֹב וְאִם רָע".

 לסיכום, לאור האמור לעיל- בחג הסוכות היהודי יוצא מביתו  אשר בו מרגיש ביטחון כל השנה - אל הסוכה - דירת עראי- המסמל גם את חיי האדם החולפים - אך עם זאת מביאה אותו להכרה - כי חייו בעלי ערך רק כאשר הוא מאמין ובוטח בה' ומבין שהכול ממנו , זהו הרעיון המרכזי גם בקהלת - חיים עם רדיפה אחר תענוגי העולם החולפים הם הבל הבלים. רק  ההכרה שחיינו כאן מתוך שמחה אמתית  - השמחה הרוחנית –הם חשובים באמת!

ויפים דברי מסכת שבת:

"אין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים - אלא מתוך דבר שמחה של מצווה"

 [מסכת שבת ל', ב]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר