יום שלישי, 20 בינואר 2015

ציורי תנ"ך/ פרעה מבשר למשה ואהרון -על קץ העבדות במצרים /ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו....ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם וגם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם"

[שמות י"ב,ל-ל"א]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 בינואר 2015

פרשת בא- בואה של הגאולה- כיצד?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בֹּא- בּוֹאה של הגאולה-כיצד ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה  ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו  מתארת את תחילת  גאולת עם ישראל ,הדבר הפלאי הוא: שדווקא מתוך החושך יוצאת הגאולה המיוחלת לדרך.

"ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כיסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה: ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל- מצרים ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת: ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם וגם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם: גם- צאנכם גם- בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי:[שמות י"ב ,כ"ט-ל"א]

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical painting

By Ahuva Klein


השאלות הן:

א] מה היה טיבו של  ליל מכת בכורות?

ב] באיזה אופן פרעה חיפש את משה?

ג] כיצד התרחשה הגאולה?

ליל מכת בכורות.

אור החיים מסביר: כי אותו לילה - ליל מכת בכורות במצרים- היה לילה מיוחד הוא האיר בבהירות כמו אור יום והדבר רמוז בפסוק: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" [שם י"ג, ח] השאלה היא: האם אור זה האיר לטובים ולרעים גם יחד?

והתשובה היא : כשקם פרעה בחצי הלילה , ה' מנע ממנו את האור והוא היה שרוי בחשכה.

הרמב"ן מביא את דברי הגמרא [מסכת ברכות, ט]: הגאולה התרחשה בלילה שנאמר: "הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה, אך היציאה ממש התרחשה ביום, שנאמר: "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים"

פרעה קורא למשה ואהרון.

רש"י מבאר: כי פרעה היה מחזר על פתחי העיר וצועק: היכן משה נמצא? היכן אהרון נמצא?

רש"י מסתמך בדבריו על  מכילתא: "מגיד שהיה פרעה מחזר ושואל בכל ארץ מצרים: היכן משה שרוי? היכן  אהרון שרוי?[פסחא פ' י"ג ]

ועל פי מדרש חז"ל: מסופר רעיון זה לפרטיו: היה פרעה מחזר על פתחיהם של בתי עבדיו, אוסף אותם אתו והולך בלילה בשווקים וקורא: היכן משה, היכן  גר כעת?

כתגובה- ילדי ישראל היו לועגים לו ושואלים: פרעה לאן פניך מועדות? היה עונה להם כי את משה הוא מחפש והם היו ממשיכים ללעוג לו וכל פעם מצביעים על מקום אחר, כאשר סוף, סוף פרעה ראה את משה: אמר לו : קומו צאו מתוך עמי" [שמות י"ב, ל"א]

 

ענה לו משה: האם אנחנו נחשבים לגנבים שנצא דווקא בלילה?

 ה' ציווה עלינו: "לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" [שם י"ב, כ"ב]

עלינו לצאת ביד רמה לנגד עיניהם של תושבי מצרים.

אור החיים מבאר כי מהמילה :"לילה" – המופיעה פעמיים –ניתן ללמוד- כי פרעה חשש כאשר קרא למשה ,שמשה לא יצא  לקראתו מחשש  הגזירה: שאמר לו בפעם האחרונה: "לך מעלי הישמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות ויאמר משה כן דיברת לא –אוסיף עוד ראות פניך"[שם י, כ"ח-כ"ט]

פרעה רצה  שמשה לא יחשוש שגזירה זו תתקיים -לכן הלך לחפשו  בלילה שהרי בגזירה נאמר: "ביום" ועוד  מהטעם שבלילה משה לא יכול לראות את פני פרעה וממילא הגזירה שנועדה אך ורק למשך היום-"אל תוסף ראות פני" אינה פועלת בשעות הלילה-כי בחשכה לא ניתן לראות איש את רעהו.

אור החיים מוסיף: כי מהמילים: "קומו צאו" ניתן ללמוד שמשה ואהרון לא רצו לבוא אל פרעה-לכן  פרעה קרא למשה ואהרון לקום- מפני שחשב שאינם  חפצים להתעורר  ולבוא אליו  לפיכך אמר: כי קריאתו זו למשה ואהרון תגרום הנאה, שהרי יבשר להם לצאת מתוך עמו אל גאולתם.  הטעם שמשה ואהרון לא הלכו אל פרעה בלילה –לפי שה' ציווה: "לא תצאו איש מפתח ביתו..."

גאולת ישראל במצרים.

פרעה  אומר למשה ואהרון: "קומו צאו מתוך עמי. גם אתם וגם בני ישראל.."

לפי דברי רשי: הרי שפרעה בתום המכה העשירית נכנע והוא אומר: שכולם רשאים לצאת: הגברים כולל הטף  יוכלו לקחת איתם את צאנם ובקרם- הקערה נהפכה על פיה, כעת פרעה היה מוכן שהיציאה ממצרים תיערך כרצון משה ולא כרצונו  שלו, כפי שהיה בהתחלה.

רש"י מבסס את דבריו על מכילתא: "אני אמרתי [שם י, ח]:"מי ומי ההולכים" ואתם אמרתם בנערינו וזקנינו נלך",,, אני אמרתי: "רק צאנכם  ובקרכם יוצג" ואתם אמרתם [שם, כ"ו] "וגם מקננו ילך עמנו". על כך אומרים חז"ל : כי פרעה כעת נכנע והוא הביע הסכמה לכל דרישותיו  של משה.


ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח טרם היציאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ועוד מסימני הגאולה, המופיעים בפרשה: בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב ממצרים  כפי שאמר להם משה: "וה' נתן את- חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את  מצרים"

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


רבינו בחיי מדגיש: כי התורה מנתה את מה שישראל שאלו ממצרים לפי גודל ערכם וחשיבותם : מהקטן לגדול, תחילה כלי כסף לאחר מכן, זהב ושמלות-השמלות חשובות מהזהב.

רעיון  זה  מזכיר את דבר ה' לאברהם: "לך- לך  מארצך וממולדתך ומבית אביך"- בית האב

חשוב מארץ המולדת של אברהם.

ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי  טרם עם ישראל יצאו ממצרים ,לא אמרו: כיצד נצא למדבר  ללא צידה לדרך?

ועל כך זכו לשבחים על ידי הנביא ירמיה: "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"

התורה מתארת את: הכנת קורבן הפסח ואכילתו בחיפזון., קיום פסח מצרים. וכן את הציווי לספר על הגאולה לבנים .

רבי עקיבא נותן  הסבר יפה על הפסוק: "מוציא אסירים בכושרות" [תהלים ס"ח, ז ]

ה' הוציא את ישראל ממצרים - בחודש כשר,[נוח] לא בחודש תמוז , היות ובאותו זמן יש חום ושרב, לא בטבת המתאפיין בצינה, אלא בחודש ניסן שהוא  נוח מאד ליציאה לפי שאינו חם מידי ואינו קר מידי, ואם  נשאל מדוע לא יצאו  ממצרים בחודש תשרי? שגם הוא חודש נוח מאד?

אלא שבתקופה זו עלולים לרדת גשמים ,דבר שמקשה על אלה ההולכים בדרכים, לכן ה' הוציא את בני ישראל בניסן שהוא מתאים מבחינת מזג האוויר להליכה ארוכה.

לאור האמור לעיל: ניתן לראות בברור כיצד התרחשו הניסים לעם ישראל ,בזה אחר זה ואיך נגאלו בידי ה', כאז כן עתה: מי ייתן שנזכה כולנו לראות בקרוב את הגאולה מתממשת  כמו שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה  ז, ט"ו]

ציורי  תנ"ך/ מכת החושך במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 18 בינואר 2015

בשורת הגאולה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בשורת הגאולה/ שיר מאת: אהובה קליין©

כפרי המבשיל בעתו

כפרח בשיא פריחתו

כך גאולתן של ישראל

מתוך עבדות ישמעאל.

 

לילה בו הכוכבים מאירים

לעם למוד  סבל וייסורים

הכרזה לבוא החירות

תמה חשכת הגלות.

 

פרעה מחזר על הפתחים

נוטש כבוד מלכים

תר אחר גדול המנהיגים

בפיו בשורת גאולים.

 

מורה באצבעו על היציאה

בחיפזון ללא עכבה

משה ואהרון מתבשרים

בדמעה זרעו ברינה קוצרים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בוא [חומש  שמות ]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 בינואר 2015

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר במצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]

הטכניקה: שמן על בד.







Biblical painting



Israel pray to God in Egypt
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 13 בינואר 2015

פרשת וארא- גילוי האור בפרשה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא- גילוי האור בפרשה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן ציון]


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו פותחת  בדברי ה' אל משה: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה': וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: וגם הקימותי את- בריתי איתם לתת להם את-ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה: וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי" [שמות ו, א-ו]

השאלות הן:

א] מדוע מופיע בפסוק אחד מידת הרחמים ומידת הדין?

ב] מדוע הוזכרו האבות בדברי ה' אל משה?

ג]  כיצד השפיעה צעקת בני ישראל  על ה'?

מידת הדין ומידת הרחמים

רבי משה בן חיים- בעל ה"אלשיך" אומר:" שנינו במסכת סוטה [י"ד, ע"א]:

"תפילתם של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממידת אכזריות למידת רחמנות" [הכוונה: ממידת הדין למידת הרחמים],אך לגבי המצרים התרחש תהליך הפוך כפי שנאמר בסוף פרשת "שמות": "ויאמר ה' אל משה: עתה תראה אשר אעשה לפרעה.."[ו', א]  ופירושו של דבר ,שמידת הרחמים- לגבי פרעה- תיהפך למידת הדין עד הזמן בו יחליט לשלוח את עם ישראל ממצרים. לכן התורה פותחת בהדגשה במילים: "וידבר אלוקים [מידת הדין] אל משה, ויאמר אליו אני ה' "- מידת הרחמים.

כוונת התורה להגיד כי לגבי עם ישראל הנמצאים במיצר ועוברים ייסורים קשים- כעבדים במצרים-אליהם ה' יתייחס במידת הרחמים ובסופו של דבר, יגאלם מאפלה  לאורה, ואילו אל פרעה ה' יתייחס במידת הדין.

הרב  ברוכ'ל  ממז'בוז' [שהיה נכדו של הבעל שם-טוב], פירש את הפסוק מתוך תהלים:

"אך טוב לישראל, אלוקים לברי לבב" לגבי עם  ישראל  באופן כללי - הקב"ה מתנהג במידת הרחמים- הדבר מתבטא במילים: "אך טוב לישראל" ומנגד לגבי מנהיגי העם הוא מתייחס במידת הדין, הדבר  מתבטא במילים-"אלוקים  לברי לבב"[תהלים ע"ג, א]

האורח חיים מבאר : מצד אחד ה' מדבר עם משה במידת הדין וזה מתבטא: בשם-"אלוקים"

ומצד שני ה' מראה למשה גם את מידת הרחמים בדברו עימו כמו שנאמר: "אני ה' "

הזכרת אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

האורח חיים מסביר :מדוע הקב"ה  מזכיר את האבות באופן מפורט- היינו-אברהם, יצחק ויעקב?

מתברר  שכל אחד מהם מצטיין במשהו ייחודי:

אברהם  מוזכר , מפאת הכרתו בקב"ה מבלי שזכה תחילה משהו ממנו- מבלי שהכיר  את מידות ה' והנהגותיו תחילה, ועל כך הערכתו  של ה'  אליו כפי שמוזכר  בישעיהו [מ"א, ח]:"ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי"

אברהם אהב והיה דבק  בה'  על אף הניסיונות שה' ניסהו .

את יצחק הקב"ה הזכיר בשל ניסיון העקדה שהיה מוכן להגיש את צווארו למאכלת בעודו שוכב על המזבח.

ויעקב הוזכר  בשל ייחודו -היות: "ולא  יצתה ממנו טיפה מאוסה כישמעאל ועשיו"- כלומר מיעקב לא יצא זרע רע- אלא כולם היו טובים- בהשוואה לאברהם שיצא ממנו אחד צדיק- יצחק, אך גם רע- ישמעאל. אצל יצחק היה הטוב- יעקב - והרע היה עשיו.

המשותף לאבות- שה' ניגלה אליהם באל שדי שהוא בדרגה פחותה מהדרגה שה' התגלה למשה-שהוא בשם ה' באומרו: "אני ה'.

בכך רצה ה' להודיע למשה שהוא כפוי טובה כלפי ה' ,היות ולא העריך מספיק את הדרגה הגבוהה באמצעותה פנה אליו ה' בדברים  ואילו הוא  דיבר אל ה' "במיעוט דרך ארץ"

רש"י אומר רעיון דומה: אלוקים  לא נגלה ליצחק מפני היותו  הבן של  אברהם ולא פנה אל יעקב מכוח היותו נכדו של אברהם-אלא כל אחד מהם הוא :"אב" בפני עצמו מתוך מעמדו הייחודי שזכה  לדבר עם השכינה.

מפרשים רבים טוענים: כי ההתגלות אל  משה הייתה בעוצמה גדולה יותר מאשר ההתגלות  אל האבות.

רעיון מעניין זה אומר הכוזרי [במאמר שני סימן ב' ] הדבר נובע מפני שבדורו של משה כבר  עם ישראל היו "רבים"  והספק היה מכרסם בלבבם ובדעתם.

לעומת זאת, האבות היו טהורים בליבם, למרות שבמהלך חייהם עברו תקופות קשות ורעות-אמונתם הייתה חזקה בה' ולא נפגמה לעולם. לכן ה' פנה בעוצמה רבה יותר אל משה ודורו על מנת לשכנע אותם באמונה בו.

צעקת בני ישראל.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


צעקת בני ישראל מוזכרת כבר בפרשת שמות, שם נאמר: "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וייאנחו בני ישראל מן- העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור את בריתו  את- אברהם ואת יצחק ואת יעקב : וירא אלוקים"[שמות ב, כ"ג-כ"ד]-  אלה היו ימים קשים של עינוי ועבודה קשה-  הגלות הייתה ארוכה מאד ובני ישראל צעקו אל ה' ושוועתם הגיעה אל ה'.

רבינו בחיי אומר: עם ישראל הגיע כבר אל הקץ  כבר לא היו ראויים לגאולה, אבל מרוב שצעקו אל ה' מתוך העבודה, הקב"ה מייחס חשיבות רבה לתפילתם של ישראל וזה מודגש פעמיים: "וייאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, הדבר בא ללמדנו שאינה דומה תפילה מתוך צער ודוחק לתפילה  רגילה, היות ותפילת ישראל הייתה מתוך המיצר –והיא נחשבה לתפילה מושלמת ועלתה אל ה'.

כפי שנאמר  על יונה הנביא[יונה ב'] שאמר בתפילתו : "בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי ותבוא אליך תפילתי אל היכל קודשך", יונה הבטיח שתפילה הבאה מתוך עומק נפשו של אדם ומתוך צערו -  היא המתקבלת אצל ה'.

ואפשר  לומר כי זעקה ותפילה  זו של ישראל  -מרמזת  על הגאולה העתידית התלויה בתשובה ותפילה, וההוכחה היא שבגאולת מצרים עם ישראל חזרו בתשובה על חטאיהם והתפללו אל ה'  ואכן נתקבלה תפילתם. ומיד הגיעה הגאולה.

רש"י אומר כי בפרשתנו:  נאמר שה' שמע את נאקת עם ישראל - כדי לקיים את הבטחתו בברית בין הבתרים [בראשית ט"ז, י"ד]"וגם את  הגוי אשר יעבודו  דן אנוכי"-כדי להוציאם ממצרים . "בזרוע נטויה ובשפטים גדולים"[פסוק ו']

ובהמשך ה' מבטיח לגאול את עם ישראל בארבעת לשונות הגאולה: "והוצאתי...והצלתי. .וגאלתי.. ולקחתי"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי צעקתם  של עם ישראל במצרים, תפילה  הבאה מתוך  חשכת הגלות, הנאמרת מתוך ייסורים קשים, כאיש אחד , ברמ"ח אברים- מגיעה עד  כיסא  מלכי המלכים  ופותחת שערים לאורות וניסים גדולים כדברי ה':"אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים..."

ציורי  תנ"ך/  ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זעקה מהמצרים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זעקה מהמצרים / שיר מאת: אהובה קליין ©


 

ישראל זועקים מהמצרים

זעקה ברמ"ח איברים

טובעים בים הייסורים

מושיטים ידיהם לאלוקים.

 

כנשר הנושא גוזליו

אינו זונח בניו

ברית כרותה בשמים

קורמת עור וגידים במצרים.

 

עיניהם בורקות כלבנה

אור בקצה המנהרה

ביד חזקה יגאלם

כהרף עין יושיעם.

הערה: השיר בהשראת פרשת וארא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 10 בינואר 2015

ציורי תנ"ך/ הפצת התנ"ך בגיל הרך- בגן ילדים/ חמ"ד, מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"

חויה מיוחדת הייתה לי ביום שני:ז' בטבת  תשע"ה- 29.12.14 להופיע בפני ילדי   גן חמ"ד - בה ביתי היא הגננת.
הילדים התבוננו ביצירותיי על חומש בראשית,הקשיבו בהנאה לסיפורי בראשית ובסוף יצרו יחדיו בהדרכתי -
יצירת מופת בנושא: גן העדן.
אין בפי מילים לתאר כמה שהם נהנו -  מהשיעור  ומהיצירה שלהם וביקשו  בקשה אחת:
"מתי תבואי שוב אלינו ? "
ואני  הבטחתי לילדי הגן המתוקים  לשוב- בע"ה  -עם סיום חומש שמות.
בדף  הפעילות של הגן נכתב:


השבוע סיימנו את חומש בראשית בצורה חוויתית ומעניינת. אמא שלי הגיעה לגן עם אוסף



מצומצם...של ציורים שהיא ציירה מתוך חומש בראשית, הילדים נהנו מספורים מרתקים

ומסדנא חוויתית ותוצר יפיפה מעשה ידיהם.

תצלום:  אני-אהובה-מדגימה לילדי הגן  חלק מיצירותיי על חומש בראשית.








תצלום: ילדי גן חמ"ד  מתבוננים ביצירות התנ"ך שלי ומתרשמים טרם יגשו ליצור את יצירתם.








ציורי תנ"ך/ גן העדן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר