יום שני, 16 ביולי 2018

פרשת דברים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- הַר-שֵׂעִיר – יְרֻשָּׁה למי?

מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה נושא  דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מעשה עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים לתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים  בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שובם של המרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בכיים של המרגלים- שנהפך בכי לדורות, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מנשה שופט את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מצווה לנטוש את המדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את הארץ המובטחת/ ציירה: אה ובה קליין (c)


בפרשה זו הפותחת את חומש דברים, נושא משה נאום מקיף לעם ישראל, כאשר אחד הנושאים: הַר-שֵׂעִיר: 

"וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֵלָי; וַנָּסָב אֶת-הַר-שֵׂעִיר, יָמִים רַבִּים.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  רַב-לָכֶם, סֹב אֶת-הָהָר הַזֶּה; פְּנוּ לָכֶם, צָפֹנָה.  וְאֶת-הָעָם, צַו לֵאמֹר, אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.  אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל:  כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר.  אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף, וַאֲכַלְתֶּם; וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם, בַּכֶּסֶף--וּשְׁתִיתֶם. [דברים, ב, א-ז]

השאלות הן:

א] היכן נמצא הר שעיר – מדוע נקרא בשם זה ולמי מיועד?

ב] מדוע חל איסור לעבור דרכו?

תשובות.

הַר-שֵׂעִיר

הר שעיר- הוא מקום המיועד  לבני עשו -ממוקם בין דרום ים המלח למפרץ אילת-מזוהה  עם רכס הרי גרניט ממזרח  לבקעת הירדן, הגבול הצפוני שלו הוא נחל זרד.

מתוך עיון בכתובים, למדים אנו: כי הר שעיר הוא אכן מיועד לעשו ולכל פמלייתו הנרחבת: "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת- בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.   כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם--מִפְּנֵי, מִקְנֵיהֶם.  וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם.  וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר, שֵׂעִיר".  [בראשית ל"ו, ו'-י]

אך טרם ישיבתו של עשו במקום זה, ישבו שם החורים ועל כך מעיד הכתוב:  "וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים, לְפָנִים, וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם, וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם:  כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר-נָתַן יְהוָה, לָהֶם".[דברים ב, י"ב]

בשֵׂעִיר הוקמה מלכות אדום השייכת לעשו:

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לִמְקֹמֹתָם, בִּשְׁמֹתָם:  אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף יְתֵת.  מא אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה אַלּוּף אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן. אַלּוּף קְנַז אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף מִבְצָר.  אַלּוּף מַגְדִּיאֵל, אַלּוּף עִירָם; אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם, לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם--הוּא עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם בראשית ל"ו, מ'-מ"ג[

עצם ישיבתו של עשו בהר שעיר מעידה על הבטחתו של אלוקים שעתיד לתת את הארץ לבני אברהם- יעקב ועשו:

"וָאֶתֵּן לְיִצְחָק, אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-עֵשָׂו; וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת-הַר שֵׂעִיר, לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו, יָרְדוּ מִצְרָיִם". [יהושע כ"ד, ד]

התורה מתארת את נדודי בני ישראל במדבר, הר שעיר נזכר פעמים רבות בסמוך לקָדֵשׁ , המזוהה עם פטרה:

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה.... אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. [דברים, א, א—ג]

המקום נקרא : הַר שֵׂעִיר: את משמעות השם הזה אנו לומדים מהכתוב: "אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:..." (בראשית, ל"ו, כ'-ל'), נראה שבתקופה קדומה הגיע להר אדם בשם: שֵׂעִיר, שהשתייך לבני החורים. נולדו לו שבעה בנים, והם התרבו והפכו לשבטים שתפסו את כל ההר  והם נקראו על שם אביהם.

האיסור לעבור דרך הר שעיר.

על פי רש"י: נאלצו בני ישראל לעקוף את אדום ומואב .  בני ישראל מקבלים מה' ציווי:

"אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.  אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל"

רש"י מביא שני פירושים להסבר ציווי זה:

 א] כפשוטו: כוונת האיסור- אפילו דריסת רגל אסורה על בני ישראל  בהר שעיר- ללא רשות.

ב] מדרש אגדה: איסור זה חל עד בוא יום הגאולה- יום דריכת הרגל בהר הזיתים. כפי שנאמר :

"וְיָצָא יְהוָה, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב.  וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה...." [זכריה, י"ד, ג-ד]

 ולגבי המילים: "כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר" מסביר רש"י: מראש אלוקים רצה להנחיל  עשרה עמים לישראל – אך העניק להם שבעה-והשלושה: קיני, קדמוני וקניזי - הם  לעמון, מואב, ושעיר.- מתוכם אחד לעשו- הוא  שֵׂעִיר, ושני עמים-  ללוט וזה בשכר שכאשר לוט התלווה אל אברהם ושרה-  ברדתם למצרים , בזכות שלוט שתק כאשר אברהם אמר: לפרעה כי שרה אחותו - לוט לא גילה את האמת לפרעה. כמו שהכתוב מציין:

"וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט",  מה זכר ה'? את שתיקת לוט.[בראשית י"ט, כ"ט]

רבינו בחיי מסביר :"אַל-תִּתְגָּרוּ בָם"? ותשובתו: לפי שעשיו כיבד את אביו ואין הקב"ה מקפח שכר של כל בריה. וגם שלא יהיה פתחון פה בעולם הבא שעשיו לקח את שכרו בעולם הזה. ולגבי הציווי: "פְּנוּ לָכֶם, צָפֹנָה".  רבינו בחיי מביא כמה פירושים: 

א]" אמרו במדרש רבה ,אם באתה שעתו של עשו הצפינו עצמכם מלפניו, שנאמר פנו לכם צפונה"

ב] אומר ה': פנו לכם  צפונה לפי שהיה לי משהו צפון ביני ובינכם וזה בית המקדש - שאני הייתי נצפן בתוכו עמכם ועשיו עתיד להחריבו כפי שנאמר: "וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם, וְחִלְּלוּ אֶת-צְפוּנִי; וּבָאוּ-בָהּ פָּרִיצִים, וְחִלְּלוּהָ". [יחזקאל ז, כ"ב]

ועל האזהרה: "אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.

מביא רבינו בחיי שני הסברים:

א] ישנה  הוראה לעם ישראל לא להתקרב אל בני עֵשָׂו-  למרות שהם האחים שלנו ואפילו שהם יראים מפנינו ,עלינו להישמר מפניהם  מאד – הכיצד? התשובה:

יש להימנע  מלהתגרות בהם!

ב] ומדרש רבה: "אמר רבי אליעזר: אוי לאוזניים שכך שומעות, ומה אם בשעה שהם יראים מעם ישראל נאמר: להישמר מהם ,קל וחומר שכשעם ישראל ירא מהם על אחת כמה וכמה, ר' יהושע בשם ר' לוי אמר- אם עם ישראל מעוניין שבני עשיו  יהיו יראים מפנינו, יש לעסוק בתורה, כמו שנאמר: " וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" [דברים ד, ט"ו]

ונאמר בתמיה:"אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם"? הרי הקב"ה דאג  לעם ישראל במהלך המדבר באופן רצוף.

רש"ר מבהיר: כי מכאן על עם ישראל ללמוד  להתמקד בריכוז כל כוחותיו לכיבוש הארץ שלו  ושמירת גבולותיה ,ומנגד לכבד את העמים האחרים  שזכותם מובטחת להם מבורא עולם-על ארצם.

לסיכום, לאור האמור לעיל: שֵׂעִיר שייכת לעֵשָׂו וארץ ישראל שייכת לעם ישראל וזאת על פי הבטחת הארץ עוד לאבותינו, אברהם יצחק ויעקב.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הר שעיר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הר שעיר/ שיר מאת: אהובה קליין

 הר שעיר בלב מדבר

 סלעי גרניט וגם נהר

 בו דרים בני עשיו

 מימי  קדם  עם רב.



בחלקם נפלה ירושה

נחלה אדמה קשה

מקנה וצאן לרוב

עם ישראל אותו ייסוב.



בה כף רגלו לא תדרוך

גם אם חש  לעיתים נבוך

פניו אל פני צפון

עיניו אל פני מרום.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: דברים [חומש דברים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני גד וראובן רואים את עבר הירדן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות


 Biblical paintings

 The sons of Gad and Reuben see the Jordan area

"וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד--עָצוּם מְאֹד; וַיִּרְאוּ אֶת-אֶרֶץ יַעְזֵר, וְאֶת-אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם, מְקוֹם מִקְנֶה"

 [במדבר ל"ב, א]
ציורי תנ"ך/ בני גד וראובן רואים את עבר הירדן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 9 ביולי 2018

פרשת מטות- מסעי/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מטות  מסעי - במה חטאו בני גד וראובן?

 מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ישראל חונים על ים סוף/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מסע במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני גד וראובן  רואים את עבר הירדן/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני גד וראובן בונים את נחלתם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ נחלתם של בני גד וראובן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פינחס הכוהן נלחם במלחמת מדיין/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ משה קוצף על ראשי הצבא/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אנשי מדיין נלקחים בשבי על ידי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

אחד הנושאים שבפרשה: שאיפתם  של  בני גד וראובן להתנחל בעבר- הירדן וזאת  בעקבות  ראייתם את  המקום - הנראה להם מתאים למטרותיהם.

כפי שהכתוב מתאר: "וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד--עָצוּם מְאֹד; וַיִּרְאוּ אֶת-אֶרֶץ יַעְזֵר, וְאֶת-אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם, מְקוֹם מִקְנֶה. וַיָּבֹאוּ בְנֵי-גָד, וּבְנֵי רְאוּבֵן; וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֶל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה, וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה, וּשְׂבָם וּנְבוֹ, וּבְעֹן.  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִכָּה יְהוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל--אֶרֶץ מִקְנֶה, הִוא; וְלַעֲבָדֶיךָ, מִקְנֶה.  וַיֹּאמְרוּ, אִם-מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ--יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ, לַאֲחֻזָּה:  אַל-תַּעֲבִרֵנוּ, אֶת-הַיַּרְדֵּן". [במדבר  ל"ב]

השאלות הן:

א]  מאין היה לשבטי גד וראובן - מקנה רב ?

ב]  איזו ראייה הייתה לשני שבטים אלה ?

ג]   במה חטאו ?

תשובות

"וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד--עָצוּם מְאֹד"

דעת מקרא מסתמך על דברי אונקלוס ומסביר: כי בעקבות מלחמת מדיין הייתה חלוקת שלל וגדל המקנה מאד בקרב שבטי ישראל, לכן החלוקה הייתה על  פי הכללים בתקופת דוד המלך : "וַיֹּאמֶר דָּוִד: .... כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה, וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים--יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ". [שמואל-א, ל, כ"ג- כ"ד] וניתן להסיק: כי שבטים אלה שהיו מתמסרים במיוחד בגידול המקנה רכשו מקנה רב  משאר השבטים.

יש לציין, כי רק כאן בפסוק זה – מופיע תחילה שבט ראובן מהטעם שראובן הבכור, אך במהלך יתר הפסוקים מופיע תחילה, דווקא שבט גד-כי יתכן שהם היו עשירים יותר וגם גיבורי חיל משופעים בהשראת ברכתו של משה: " וּלְגָד אָמַר, בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד:  כְּלָבִיא שָׁכֵן, וְטָרַף זְרוֹעַ אַף- קָדְקֹד". [ דברים ל"ג, כ]

 הרמב"ן טוען: כי שבט גד מופיע בהמשך תמיד בראש, היות והם העלו את הרעיון של ההתנחלות בעבר הירדן  וגם ניהלו משא ומתן בעניין זה עם משה.

הנציב מוולוז'ין [רבי נפתלי צבי יהודה ברלין] מסביר: מדוע דווקא שבט גד היו המובילים בהצעת ההתנחלות בעבר הירדן המזרחי,  בפנייתם אל משה- הרי כתוב: "וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד--עָצוּם מְאֹד", לכן צריך לשים את הנקודה אחרי השם "לבני ראובן, וְלִבְנֵי-גָד--עָצוּם מְאֹד". מכאן ששבט גד היה עשיר יותר בצאן ובקר משבט ראובן, לכן היו זקוקים לשטחי מרעה  נרחבים.



הראייה של בני גד וראובן.

החכם באדם- שלמה המלך מסביר:

"נַחֲלָה מבחלת [מְבֹהֶלֶת] בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ".[ משלי, כ, כ"א]                  על פי "מצודת דוד": בחירת נחלה מתוך  בהלה-חיפזון- ללא שיקול דעת- סופה שאין בה ברכה!

לעניות דעתי, ראייתם של שבט  ראובן וגד הייתה שטחית -  זה היה מבט חומרי - אל עבר הירדן- מקום פורה עשיר במים ובצמחיה מתוך התרשמות שהמקום מתאים לצרכיהם- היינו -לצורך מרעה הצאן שלהם –זה היה מבט  גשמי ,ללא נגיעה רוחנית.

הדבר מזכיר את לוט המתבונן על אזור סדום ומתרשם מהמקום מבחינה חומרית .

כפי שהכתוב מתאר: " וַיִּשָּׂא- לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר.  וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט, אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן",[בראשית י"ג, י -י"א]

אין הוא מתעמק  בטיב החברה השוכנת שם ,אינו חושב על עתיד חינוך ילדיו , לכן התוצאה הייתה  הרסנית ולוט איבד בסופו של דבר את אשתו ונכסיו.

אחד הפרשנים האחרונים מתאר את ההבדל בין אברהם שהיה לו מקנה רב לבין שבטים אלה. אצל  אברהם נאמר: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה" [בראשית י"ג, ב]- הכתוב הקדים את אברהם למקנה, ואילו כאן הכתוב הקדים את המקנה  לשמות השבטים:

"וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד...."

מכאן שבני גד וראובן - הקדימו את דאגתם לגדרות הצאן ולא לדאגה על ילדיהם, לא כן אצל אברהם, מכאן שהייתה להם הסתכלות חומרית לחלוטין על  אזור עבר הירדן.

חטאם של שבטי גד וראובן:

על פי רוב הפרשנים חטאו בני ראובן וגד בארבעה  חטאים  עיקריים:

א] השתעבדות מופרזת לחומריות.

ב] פרישה מן הציבור.

ג]  חוסר התחשבות תורנית בשאלת ארץ ישראל.

ד] מאיסה  בארץ חמדה.

רבינו בחיי מביא מדרש: כאשר העושר  בא משמים- , היינו -מרצונו של ה' , הוא מתקיים, אך כאשר אינו בא משמים- אינו מתקיים, ידועים לנו שני עשירים: האחד קורח  מישראל והשני –המן שהיה מתוך הגויים- המשותף לשניהם: כי אבדו מן העולם, היות ומתנתם לא הייתה משמים, אלא היו חוטפים את הממון לעצמם- כלומר חושבים שכל העושר בזכותם וכוחם הבלעדי. בדומה לכך בני גד וראובן - היו עשירים גדולים, חומדי ממון והיו מוכנים להתנחל מחוץ לגבולות הארץ ופרשו  מן הציבור, וכל זה למען רכושם , לפיכך בזמן הגלות- הם גלו תחילה , כפי שנאמר: "וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה" [דברי הימים א]

עוד נאמר: "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים". [תהלים כ"ה, ז]

ההסבר: כי העושר אינו בא לא ממדבר ולא מהרים ולא מזה שהאדם מסתובב במדבריות ומתאמץ יתר על המידה,, אלא העושר בא מהקב"ה - שהוא הנוטל ממנו של זה ומעבירו לאחר. כפי שכתוב: "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים".[שם ע"ה, ח]

ומדוע נקראים: "נכסים" ? מפני שנכסים מזה ונגלים לזה. חנה אמרה: "יְהוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם". [שמואל-א, ב, ז]

ה"כלי יקר" מבהיר: ששבטים אלה בטחו בכוחם ,אך יש  ללמד מעט זכות עליהם, לפי שרצו לרכז את המקנה שלהם סמוך לגבול עם האויבים, מתוך מחשבה שאם האויב ינסה להילחם בהם, יפגע תחילה בצאן ובינתיים יצליחו למלט  ולהציל את הטף שלהם - אשר יבנו להם ערים במרכז, אך משה לא אהב רעיון זה, לפי  שהוכיחם שאינם בוטחים בקב"ה! והציע להם להפוך את תכניתם: את המשפחות לרכז סמוך לגבול ואת הצאן במרכז- כדי להוכיח לכולם שהם בוטחים בתשועת ה'  ובכך להשפיע על אחיהם שגם הם יבטחו בה' .

ר' שמחה ויטל מקלם אומר: כי חמדת הממון - היא אבי החמדות והתאוות- בדומה למחלה שבתחילתה אין לחזות את ממדי התפשטותה- ממגרעת זו חשש משה ולכן כינה אותם: "תרבות אנשים חטאים"

לסיכום, לאור האמור לעיל: למרות שישנם פרשנים הרואים בבני גד וראובן נקודות זכות, הרי רובם  טוענים, כי בני גד וראובן, טעו במטרתם ודרכיהם וההוכחה לכך שהם  גלו מנחלתם תחילה ובסופו של דבר איבדו את נכסיהם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בני גד וראובן/ שיר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בני גד וראובן

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בני גד וראובן  רואים

שטחי מרעה רעננים

מיני דשאים  ירקרקים

מי נהרות   משקשקים.



עבר הירדן חומדים

למקניהם  הרב דואגים

בעיני משה מצטיירים

תרבות אנשים חטאים.



אהבה עזה לנכסים

בארץ חמדה מואסים

על גדרות צאן חולמים

אך את אחיהם שוכחים.



חמדת הממון בדמם

זורמת לחדרי ליבם

אך לא לעד  נהנים

מההתנחלות -ראשונים גולים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת מטות- מסעי [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 8 ביולי 2018

השגחה פרטית/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



השגחה פרטית - בעין המקרא.

מאת: אהובה קליין .

פעמים , האדם מתכנן תכניות, אך, לא תמיד- הן יוצאות לפועל, חל שיבוש בתכנון והכל משתנה.

על כך אמר החכם באדם: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם". [משלי י"ט, כ"א]

מכאן: כי הקב"ה הוא השולט על העולם ,בכלל ובפרט והכל מתנהל בהתאם לרצונו ולשיקוליו.

ניתן למצוא על כך דוגמאות רבות בתנ"ך.

אדם וחוה ודאי שיערו לעצמם- כי כל חייהם ישכנו בגן עדן, אך בעקבות חטאם הכול השתבש ,הם גורשו משם ונענשו בעונשים המשפיעים לדורות.

יוסף נשלח לראות את שלום אחיו בשדה על ידי אביו יעקב וכאשר סיפר להם את חלומותיו תגובתם הייתה:

".. הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו".[בראשית ל"ז, ח]


ציורי תנ"ך/יוסף רועה את צאן אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

אחי יוסף  פעלו רבות  לסכל את תכניותיו וחלומותיו על המלוכה.

אך אלוקים רצה אחרת ובסופו של דבר- יוסף הגיע לגדולה במצרים- בתור משנה למלך! כפי שהתורה מתארת לנו: " וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל- צַווָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.[שם , מ"א, מ"א]

גם בפרשת בלק

מתוך מה שהכתוב מתאר: החל מרצונו של בלק לקלל את ישראל , שליחת השליחים פעמיים אל בלעם, נס כושר הדיבור של האתון- ניתן ללמוד: כי ישנה השגחה פרטית על כל בריה ובריה בעולם .כמו שנאמר במסכת אבות: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה - דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין" [אבות  ב, א]

מכאן ,שיש השגחה פרטית בעולם והקב"ה רואה ושומע הכול ,כל דבר נכתב בספרו ואינו שוכח , לכן  ניתן להסיק: כי הקב"ה שולט על כל פרט והוא אשר מנהל את העניינים בעולם וכאשר הדברים אינם לרוחו, הוא פשוט משנה את המהלכים בעולם לפי רצונו .

קורח ואנשיו ניסו לחלוק על שלטונם של אהרון ומשה , בסופו של דבר  נבלעו על ידי האדמה.

כשבני ישראל יוצאים ממצרים והים נבקע לשניים ,המצרים רודפים אחריהם, אך הם טובעים בים, כי התוכנית האלוקית הייתה להוציא את ישראל  ביד רמה.
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שאול מנסה להרוג את דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

שאול מנסה להרוג את דוד אך לא מצליח, כי הדבר בניגוד לרצון ה'.

"וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּחֲנִית בְּדָוִד וּבַקִּיר וַיִּפְטַר מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיַּךְ אֶת הַחֲנִית בַּקִּיר וְדָוִד נָס וַיִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה הוּא".  [שמואל א, י"ח ,י]

דוד המלך אומר בתהלים: "גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה:" [תהלים  קל"ט, י"ב]

כלומר- ישנה השגחה פרטית ולא ניתן להימלט מזה גם בחשכה.

לסיכום, עלינו להתחזק באמונה ולדעת כי הקב"ה בכבודו ובעצמו משגיח באופן פרטי על כל פרט ופרט בעולם והכול מתבצע בהתאם לרצונו הבלעדי.

יהי רצון ויתגשמו דברי הנביא: "כל- כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאיתי נאום ה' "  [ישעיה נ"ד, י"ז]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר