יום שלישי, 23 באפריל 2019

פרשת אחרי מות- מה גנוז בלב הכהן הגדול?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות - מה גנוז בלב הכהן הגדול ?

מאת אהובה  קליין.

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול ושני השעירים/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן משליך את השעיר לעזאזאל/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול נוטל ידיו ורגליו טרם טבילתו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין () [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את הקהל במוצאי יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




פרשה זו מתארת באופן מפורט את עבודת הכהן הגדול ביום הקדוש ביותר בשנה - יום כיפורים . בתקופה שבית המקדש היה קיים . אך כזיכרון  לאותה עבודת הקודש שבטלה עם חורבן הבית השני קבעו חז"ל : לקרוא את הפרק הפותח פרשה זו בין תפילת שחרית  למוסף ביום הכיפורים.

 וכך פותחת הפרשה באזהרה לכהן הגדול:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן--בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת--אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל- הָאָרֹן, וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל- הַכַּפֹּרֶת.  בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, אֶל-הַקֹּדֶשׁ:  בְּפַר בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת, וְאַיִל לְעֹלָה. כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ, וּמִכְנְסֵי-בַד יִהְיוּ עַל-בְּשָׂרוֹ, וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר, וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף; בִּגְדֵי-קֹדֶשׁ הֵם, וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם". [ויקרא ט"ז, א-ה]

השאלות הן:

א] מהי עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים?

ב] מהו הסוד הגנוז של הכהן הגדול?

ג] מהי האזהרה לכהן הגדול?

תשובות

עבודת הכהן  הגדול ביום הכיפורים:

ביום הכיפורים היה מוטל על הכוהן הגדול:

א] לכפר על כל בני ישראל-ועל כל בני ביתו. "וכיפר  בעדו ובעד כל  ישראל"

ב] היה חייב לטהר את המקדש את המזבח ואת הכוהנים, כפי שנאמר: "ויכפר את מקדש הקודש ואת אוהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכוהנים ועל כל עם הקהל יכפר" [שם ט"ז, ל"ג]

ג] ביציאת הכוהן הגדול מקודש הקודשים היה נושא תפילה מיוחדת על עם ישראל. היות ועבודתו הייתה כרוכה במאמץ פיסי רב במיוחד, עבודתו התחילה כבר מחצות הלילה . כשיצא היה מתפלל תפילה אחת ארוכה ושנייה קצרה.

ד[ שלוש פעמים הקטיר קטורת  על מזבח הזהב.

ה] שלוש פעמים היה מתוודה.

ו]  ארבע פעמים היה נכנס לקודש הקודשים.

ז] חמש פעמים היה חייב להחליף את בגדיו, באופן הבא: היה פושט את שמונת  בגדי הכהונה, ביניהם היו: "בגדי זהב", לבש ארבעה בגדי כהונה של כוהן הדיוט מבד לבן ולהפך וכל זה בהתאם לסוג הקורבן שהיה עליו להקריב באותו זמן, ולא השתמש בבגדי: "הזהב" לפי שאין להזכיר את מלאכת עגל הזהב במעמד חשוב זה.

הכוהן הגדול היה דומה למלאכי השרת- שהיו לבושים בדים, כפי שהדבר מופיע אצל :יחזקאל [פרק ט]

ח] חמש פעמים ירד וטבל את בשרו במים.

ט] עשר פעמים היה מקדש את ידיו ורגליו.

י ] עשר פעמים היה מזכיר את  השם המפורש-בנעימה מאד מיוחדת.

י"א] חמישה עשר קורבנות היה מקריב , לא כולל את: "השעיר לעזאזל".

י"ב] 43 פעם היה מזה מדם הקורבנות, כאשר סיים את מלאכותיו בשלום- היו העם חוגגים לו יום טוב ,שרים  פיוטים יפים המתארים את רוממות הרוח המיוחדת בעת צאתו מקודש הקודשים.

הסוד הגנוז בכהן הגדול.

הרב אביגדור הלוי נבנצל מסביר בספרו: "שיחות לספר ויקרא": כי רק הכהן הגדול – שיָרַשׁ את הכהונה מאהרון הזקן - הכהן הגדול הראשון -מסוגל לעסוק בעבודתו המיוחדת ביום הכיפורים- היות ויש לו את התכונה החשובה: אחדות עם הזולת ומעשיו יזקפו לטובת הכלל. ושורש העניין נעוץ בדברי משה אל ה':[כאשר משה סירב לקבל בתחילה את שליחותו]

"וַיַּעַן מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר, וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי":

אלוקים עונה לו: " וַיִּחַר- אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי, כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". [שמות ד, י"ד]

ויש להבין ממה חשש  משה, טרם יתמנה למושיעם של  ישראל ? הוא חשש שעצם התפקיד החשוב של ההנהגה שלו  על ישראל- תפגע באהרון אחיו ,היות ואהרון היה נביאם של ישראל במצרים בתקופה של שמונים שנה- אהרון סבל את כאבם של ישראל ונאנק איתם יחדיו.

הוא היה גם מנחם את העם בנבואות נחמה של גאולה שבוא תבוא.

אמר משה: "עכשיו אכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר" [שמו"ר ג, ט"ז]

משה חושש מפני קנאת אהרון אחיו - לאחר ששב ממדיין וייטול את ההנהגה, מטעם זה אמר  משה אל ה': "וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח".[שמות י"ד, י"ג] עדיף שההנהגה תישאר אצל אהרון הכהן הגדול, משה חשש שאהרון יצטער על כך שמשה ישמש מעכשיו למנהיג על עם ישראל  " כי גאולת כל  עם ישראל על חשבון צערו החבוי של יהודי אחד- אינה גאולה"!

אומנם ה' אינו חולק על טענת משה ,אך מגלה  לו שהמציאות שונה , לאהרון יש לב מיוחד- לב מעל הטבע, לב על אנושי כלל- ישראלי! כמו שה' מבטיח למשה:

"ְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ".

 ליבו של אהרון- גדוש אהבה לזולת- עד כדי כך ששמחת זולתו- היא גם שמחתו, כאילו אהרון מחובר בנימים  נסתרים ללבו של כל אחד מתוך העם. ולכן שמחת משה- היא גם שמחת אהרון.

מה שמאפיין את אהרון: זוהי  האחדות העליונה עם ישראל- הוא הדין גם לגבי תכונות הנפש של צאצאיו הכוהנים.

מכאן  שאין פלא שווידויו מכפר גם על הכלל ,כאשר לעם צר בחטאיהם- זו גם צרתו האישית של הכהן ולכן הווידוי שלו- כמו  הווידוי של החוטא עצמו.

אך יש  לכהן הגדול גם חובות- שמטרתן לא לחלל את מתנת השמים הזורמת  בנימיו,  משום כך חל עליו איסור מוחלט להיטמא למתים, להינשא לגרושה- כי מרגע שנולד עד סוף ימיו- קדוש הוא לאלוקיו.

האזהרה לכהן הגדול:

ישנו ציווי לכהן הגדול- לא לבוא בכל עת אל הקודש כפי שהכתוב מציין: "וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ"

רש"י מסביר: היות וגילוי שכינת ה' נמצאת בקודש – יזהר שלא ירגיל עצמו לבוא לשם בכל עת !

על פי הספר  "שיחות מוסר" של רבי חיים לייב שמואלביץ- הסבר מעניין: הוא מביא את דברי-החסיד יעבץ שכתב בפרושו לאבות [א, מ"ד] על הנאמר בספר יחזקאל [מ"ו, ט]:

"וּבְבוֹא עַם-הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה, בַּמּוֹעֲדִים, הַבָּא דֶּרֶךְ-שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֺת יֵצֵא דֶּרֶךְ-שַׁעַר נֶגֶב, וְהַבָּא דֶּרֶךְ-שַׁעַר נֶגֶב יֵצֵא דֶּרֶךְ-שַׁעַר צָפוֹנָה:  לֹא יָשׁוּב, דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר-בָּא בוֹ--כִּי נִכְחוֹ, יצאו (יֵצֵא)". הקב"ה הקפיד שהאדם לא יראה אותו שער פעמיים ,שמא ישווה בעיניו לשער ביתו וקירות הבית לקירותיו וכו' וכך היה גם בחטא העגל- שהיה  האהל בתוכם עד שמאסו בו ובקשו מאהרון שיעשה להם אלוהים, ומשה  רבינו  חש בזה ולכן נטה את האהל מחוץ למחנה הרחק מן המחנה.

מסתבר שהאויב הגדול ביותר של כל רגש קדושה- זה ההרגל- ההרגל עשוי לכבות  את כל גחלי הקודש - עד שתדעך לגמרי, חלילה.

לכן אהרון הכהן- נכנס רק פעם אחת בשנה לקודש הקודשים : ביום הכיפורים.

עוד כותב החסיד יעבץ: אל יאמר אדם, שאיננו מעוניין לשמוע את דברי הרב בשיעור תורה – כי שמע רעיון זה פעמים רבות ,אלא עליו לשתות בצמא את דבריו- כאלו שלא שמע את הדברים לפני כן מעולם.

דוגמא  מעניינת מצאנו ברדת המן במדבר, יום יום, ומתוך שבאו עם  ישראל- לידי הרגל- בסופו של דבר מאסו בו, כפי שנאמר: "וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל". [במדבר כ"א, ה]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הכהן הגדול, בהיותו צאצא לאהרון הכהן- טמון בו לב מיוחד- המחובר בנימים  לכל אחד מישראל ולכן יש באפשרותו לברך וגם לכפר על חטאי  כל אחד ואחד מישראל, מנגד ישנה אזהרה שלא יבוא בכל עת אל קודש הקודשים, שמא יבוא לידי הרגל וחס ושלום ולמאוס בקדושה. ויפים הם דברי דוד המלך האומר:

"אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" [תהלים, כ"ז, ד]כוונתו בדבריו: כי כל יום שיתפלל בבית ה'  זה יחשב לו כביקור מחדש ולא משהו מן ההרגל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכהן הגדול וסגולתו/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכהן הגדול וסגולתו

 שיר מאת: אהובה קליין ©

היום הקדוש בשנה

בתקופת המקדש מתנה

הכהן הגדול בהכנה

טרם מחילה וכפרה.



במים נועץ עיניו

נוטל ידיו ורגליו

מטהר מוחו ומחשבותיו

מודע  לאחריותו ומצוותיו.



בגדיו צחורים לתפארת

בליבו  צומחת גחלת

מתעלה מתעצמת כשלהבת

את  עם ישראל עוטפת.



במידת מסירות הנפש

שורפת עוונות ורפש

חיש יישא תפילה לאלוקים

למען מחיקת כל החטאים.



מלאכי השרת מקשיבים

לבית דין של מעלה נחפזים

בברכות הכהן מתחשבים

רחמים  על ישראל שואלים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: "אחרי מות" [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור להגדת פסח/ מגש המיועד למצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein

Passover and the story of the people of Israel coming out Egypt

  " וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה, לְדֹרֹתֵיכֶם--חֻקַּת עוֹלָם.  יח בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת:  עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים, לַחֹדֶשׁ--בָּעָרֶב.  יט שִׁבְעַת יָמִים--שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם:  כִּי כָּל-אֹכֵל מַחְמֶצֶת, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל--בַּגֵּר, וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.  ככָּל-מַחְמֶצֶת, לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל,מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, תֹּאכְלוּ, מַצּוֹת. [שמות י"ב,י"ז-כ]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 16 באפריל 2019

ליל הסדר- סיפור יציאת מצרים- על שום מה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 ליל הסדר -  סיפור יציאת  מצרים – על שום מה?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי:

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים בחודש האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורים מתוך ההגדה/ "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה"/ ציירה: אהובה קליין (c)







העלאת תמונות



ציור תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה  קליין [שמן על בד](





העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ כוסו של אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מכת הברד/ ציירה: אהובה קליין  [שמן על בד] (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך / מכת בכורות/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציור לחג הפסח/ קערה למצות/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציור להגדת פסח: "פסח, מצה ומרור"/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
 ציור לחג הפסח/ קערת ליל הסדר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציור לחג הפסח/קערת ליל הסדר מוזהבת/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות
ציור לחג הפסח/ שער להגדת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
הנושא המרכזי בליל הסדר הוא: סיפור יציאת מצרים, למרות שאנו מזכירים את יציאת מצרים במצוות רבות אחרות, כגון: קידוש, קריאת שמע , תפילין ,שבת ועוד...  אך בליל הסדר עלינו להרבות ולספר  על המאורע ההיסטורי החשוב הזה שאירע לעם  היהודי - כפי שהבטיח  אלוקים לאברהם אבי האומה:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". [שמות ט"ו, י"ג- ט"ו]

מצוות סיפור יציאת מצרים חלה  על כל יהודי ויהודי : "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" !

בספר החינוך נאמר: "משורשי מצווה זו, כי הוא יסוד גדול  ועמוד חזק בתורתנו ואמונתנו- לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחידוש העולם וכי יש אלוה קדמון חפץ ויכול, פועל כל הנמצאות הוא, ובידו לשנותם כפי שיחפוץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים ששינה טבעי  העולם בשבילנו, ועשה לנו אותות מחודשים גדולים ועצומים, הלוא הוא משתק כל  כופר בחידוש העולם, ומקיים האמונה בידיעת ה' ברוך הוא"

כיצד נספר את סיפור יציאת מצרים?

בספר "יסוד ושורש העבודה" נאמר: "מצוות עשה של סיפור יציאת מצרים בלילה הזה, הוא על כל איש  מאישי ישראל עם קדוש, אף אם הוא יחידי על שולחנו.. עיקר מצוות הסיפור –היא לבניו ולבני ביתו, להודיע להם גבורותיו! יתברך.. לפרסם להם   גודל הנסים וגבורות ונפלאות של בוראנו, יתברך נמצא שמו ויתעלה, ולא די לפרש להם כלליות הנסים מה שכתוב בהגדה ,אלא לפרט ולבאר באר היטב כל נס ונס על פי מה שנמצא כתוב בגמרא ובמדרשים  וראוי לכל יודע ספר לחפש בכל הספרים.. ולספר פרטיהם לבני ביתו בליל שימור פסח, כדי להגדיל בעיניהם  הנס ויתנו בליבם יותר שבח והודיה לבורא יתברך שמו ויתעלה "במילים אחרות, זוהי מצוות עשה לספר ולתאר לבני הבית את כל הנסים הגדולים שה' עשה לעם ישראל ובכך אנחנו מגדלים את שמו של ה'.

הזוהר הקדוש אומר: באותה שעה שעם ישראל יושבים ליד השולחן הערוך בליל הסדר וקוראים את ההגדה, ושומעים מפי עורך הסדר- הסברים ומדרשים על נס יציאת מצרים ,באותה עת הקב"ה מכנס את פמליה של מעלה ואומר להם: לכו ותשמעו את דברי השבח שבניי מספרים ליד השולחן  - על ידי החזקה שהוצאתים מעבדות לחירות וקרעתי להם את הים ,אז מתקבצים כל המלאכים ומתחברים עם - עם ישראל ומקשיבים  לדברי השבח והשמחה ששמחים בבורא עולם  ומיד באים ,מודים לה' על  כל הנסים והנפלאות שעשה לבניו – לעם ישראל הקדוש שיושבים בארץ ישראל ושמחים על הגאולה ובכך מוסיפים כוח וגבורה למעלה.

בגמרא נאמר: כי את סיפור יציאת מצרים יש להתחיל בגנות ולסיים בשבח, באיזה אופן?

 יש לספר: בתחילת הדרך -אבותינו היו עובדי עבודה זרה ורק אחר כך בזכות אברהם שהפיץ את האמונה באל אחד- כל גלות מצרים  והגאולה  שהייתה  בעקבותיה – מטרתה : לזכך אותנו מכל העבודה הזרה ששררה קודם אברהם בתקופת תרח –אבי אברהם ובני דורו.

האגדה מספרת:

טרם נולד אברהם, היה מולך בכל העולם נמרוד ולמרות שהכיר בקיומו של ה'- החליט למרוד בו ,וסחף עמו את כל בני דורו לעסוק בעבודה זרה ולהאמין באלילים. לנמרוד היה שר חשוב- משנה למלך בשם תרח- הוא היה דבק בנמרוד ובאליליו ,וכעבור זמן  מה נולד לתרח בן בשם: "אברהם" שתחילה נקרא  בשם "אברם" באותו לילה שנולד אברהם, ראו  חכמיו של נמרוד שכוכב ענק יוצא מכיוון מזרח ובולע ארבעה כוכבים מארבע רוחות השמים, אמונתם הייתה- שהחלום  מצביע על ילד שנולד ועתיד להרוג מלכים ולרשת את ארץ כנען! למחרת באו חכמים אלה וסיפרו על כך לנמרוד, והדגישו שבאותו לילה שנולד אברהם לתרח, הם הוזמנו למשתה בנו  ובתום המשתה הלכו לטייל בחצר וראו את הכוכב שבלע את ארבעת הכוכבים וכנראה שמראה זה מורה על כך: שבנו של תרח - "אברהם" עתיד לכבוש את העולם ולבטל את אמונת נמרוד- אמנותו באלילים.

כדי לפתור בעיה זו, יש להציע לתרח סכום כסף מכובד על מנת שיהרוג את בנו  אברהם ,טרם יהיה מאוחר מידי.

שמע נמרוד לדברי חכמיו קרא מיד  לתרח ואמר לו: שמעתי שנולד לך בן- הלילה, תן לי אותו, אני שואף להורגו. בתמורה על כך אתן לך בית מלא  כסף וזהב.

ענה לו תרח: כל מה שתגיד אעשה והמשיך המלך נמרוד ומשנהו לדבר  במשך שעה שלמה על ענייני המלוכה, תרח הקשיב ואמר: הלילה הגיע אלי אדם הציע לי עסקה: שאני אתן לו במתנה סוס יפה ומיוחד ובתמורה על כך הוא יעניק  לי- בית מלא שעורים. עניתי לו, אני אשיב  לו על שאלתו -לאחר  שאתייעץ  אתך.

ענה לו נמרוד: אם אתה מנהיג את מלכותי בשכל כה צר, כנראה שהיא בקרוב תחרב. כיצד נראה לך הגיוני להחליף סוס יקר בעד שעורים? ולמי ישמשו השעורים ברגע שאין כבר סוס?

ענה לו תרח: אם אתה כועס עלי  על עסקה של החלפת סוס בעד שעורים ,כיצד ארגיש אני בזמן שאתה דורש את בני היקר תמורת ממון? אם אתה בא להורגו, לשם מה אני זקוק לכסף? מי יירש אותי?  בתגובה על דברים אלו התמלא נמרוד כעס רב והחליט להרוג את תרח וצעק: אתה מעז לבוא אליי בדברי תוכחות ומשלים? תרח נפל לרגליו ואמר תוך כדי צחוק , אני חייב למלא את בקשתך, אלא אני מבקש שהות של שלושה ימים כדי לשכנע את אשתי על ידי מילים טובות והבטחת מתנות.

נמרוד נענה לבקשת תרח וביום השלישי שלח אליו שליח בהתראה שאם לא ימלא את פקודתו - ישרוף לתרח את ביתו עם כל בני משפחתו, ראה תרח שהמצב כה קשה,  חיבל תחבולה: הייתה לו שפחה אחת שילדה בן באותו לילה שנולד אברהם ומסר תינוק זה לנמרוד. נמרוד הרג את התינוק תוך כדי התלהבות יתרה- ובתמורה העניק לתרח כסף רב ואחר כל שכח מכל הנושא.

אברהם הקטן כבר בגיל שלוש החל לחקור : מי ברא את העולם? תחילה היה סבור שזוהי השמש, מששקעה, חשב שזו הלבנה המופיעה עם כל צבא השמים, והתפלל אליה, אך ראה שבתום הלילה, היא נעלמת, ניגש אל אביו ושאלו: מי ברא את העולם? ענה לו: כי האלילים שברשותו - הם בראו את העולם, ביקש אברהם מאמו אוכל – כקורבן לאלילים, משראה שאין הם זזים ואינם אוכלים, השקיע עמל רב לגלות את הבורא-עד ששרתה עליו השכינה ונתן ה' בליבו להכיר מיהו בורא העולם, מאז  הלך אברהם בקרב אנשי הסביבה ושכנע אותם: כי  ה' הוא ,הוא בורא העולם ועליהם להפסיק עם עבודת האלילות!

בסופו של דבר, כשראה תרח - כי אברהם בוגד באלילות, הלך והלשין עליו לנמרוד, נמרוד ניסה לעלות את אברהם הקטן באש יחד עם כל בני המקום, אמו של אברהם שנקראה בשם: אמתלאי ניסתה לשכנע אותו שייכנע לנמרוד, אך ללא הצלחה ולבסוף, נמרוד הבין שהצדק עם אברהם-העניק לו מתנות ,שני עבדים, אחד מהם היה אליעזר.

אברהם נחשב לאבי האומה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: המסקנה היא: ליל הסדר- הוא זמן חינוך - בו אנו מלמדים את הילדים, מי אנחנו? מי הם אבותינו ומהי ארצנו המובטחת עוד  מימי אברהם יצחק ויעקב,  וכל המרבה בכך- הרי זה משובח!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר