יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

פרשת: ניצבים: "ובחרת בחיים"- מה המשמעות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים- מהי המשמעות: "ובחרת בחיים"?

 מאמר מאת: אהובה קליין .


ציורים לפרשה:





ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם ביום הברית.ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  ברכה ביבול השדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ברכה בפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א]-  ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו  בשערים"]ישעיהו ס"א]

ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר ביום הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]






פרשת  ניצבים  פותחת בכך שמשה אוסף את כל עם ישראל  - כאיש אחד בלב אחד ביום מותו- [כדברי רש"]זהו  יום ברית בין הקב"ה  לבין  כל העם והדורות אחריו.

 לקראת  סוף הפרשה נאמר: "ראה נתתי לפניך היום את- החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע: אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה' אלוקיך ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחוקיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך ה' אלוקיך בארץ אשר אתה בה שמה לרשתה":

 [דברים    ל', ט"ו - י"ז] ובהמשך נאמר: "העידותי בכם היום את—השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי  לפניך הברכה-

 והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך:

לאהבה את ה' אלוקיך לשמוע בקולו ולדבקה—בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על—האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם"

 [ שם ל, י"ט - כ]

 

 השאלות הן:

א] מה המשמעות: "ובחרת בחיים"?

ב] מה הטעם לקחת ,דווקא: את השמים ואת הארץ- כעדים?

תשובות.

"ובחרת בחיים"

בתחילה התורה אומרת שישנה אפשרות לאדם- בחירה בין הרע ובין הטוב-והכוונה בחירה חופשית, אך בהמשך נאמר: "ובחרת בחיים" האם אין כאן סתירה בין הדברים?

רש"י  עונה על כך: אם האדם בוחר בטוב- הרי לו חיים, ואם עושה רע התוצאה: מוות, כלומר יש לו בחירה חופשית במה לבחור.

אם כן מה משמעות הציווי : "ובחרת בחיים"?

על פי רש"י: התורה  אומרת לעם ישראל מהו החלק הנכון שיבחרו מבין שני החלקים-[המוות, או  החיים] והוא- החיים- ומה משמעות החלק הזה? הדבקות והאהבה אל ה' - המופיע בהמשך הפסוק ולמה הדבר דומה?  לאותו אדם הלוקח את בנו לנחלתו ומגלה לו מהו החלק היפה במקום ועל כך נאמר: "ה' מנת  חלקי וכוסי אתה תומך גורלי"- המשמעות :הנחת ידי על גורל הטוב - את זה קח לך.

[תהלים  ט"ז, ה]

ובספרי [נ"ג] ישנו משל נוסף להמחשת הציווי: "ובחרת בחיים " נאמר:" ר' יהושע בן קרחה אומר: משל  למלך שעשה  סעודה, והזמין את כל האורחים, והיה אוהבו מסב עמהם והיה דומה ליטול מנה יפה ולא היה בו דעה, כיון שראה שאין בו דעה, אחז את ידו והניחה על המנה היפה, וכן הוא אומר: "ה' מנת חלקי אתה תומך גורלי"[תהלים ט"ז ,ה]

במילים אחרות- ר' יהושע מספר משל שלפיו - המלך ערך סעודה ובין האורחים שהזמין - מתוכם היה גם אוהבו יושב איתם ליד השולחן ,אך לא הבין מהי המנה הטובה שעליו לבחור? ראה זאת המלך והניח את ידו על המנה היפה כדברי דוד המלך: "ה' מנת חלקי...."

 מכאן ניתן להבין כדברי רבינו בחיי: "שהרשות נתונה לו לאדם והבחירה בידו לעשות טוב, או רע, שאם לא כן לא היה מקום לתורה והיה העונש והשכר בטל. וטעם את החיים ואת הטוב בקיום התורה, ואת המוות ואת הרע אם לא יקימוה"

על פי פירוש: "בכורי אביב"-  ישנם אנשים החיים על מנת לאכול ,או אוכלים על מנת לחיות- אך רוב חייהם הם גשמיים ואין להם מטרה אמיתית שאותה רוצים להגשים, על כן התורה אומרת  לחיות גם חיים רוחניים  יפים  עם מטרה נעלה שאליה  ניתן להגיע בעבודה יום יומית – רק  חיים כאלה  יש בהם טעם.

ידוע גם כי התורה  נמשלה למים:

א.  מה המים נצחיים וחיים לעולם כך גם תורה- היא נצחית.

ב. מה מים מן השמים, כך התורה מן השמים.

ג. מה המים מטהרים הגוף, כך תורה מטהרת הגוף.

ד] בישעיהו [ נ"ה 1-13 ] נאמר: הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" ואין מים, אלא  תורה.

ה]  ובישעיהו [י"א, ט ]: לגבי אחרית הימים נאמר :

לֹא־ יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־ יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל ־ה֣ר  קׇדְשִׁ֑י  כִּֽי־ מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־ ה' כמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים"׃

השמים והארץ משמשים עדים.

רבינו בחיי מסביר: כי הטעם לכך שהשמים והארץ משמשים עדים לדרכיהם של עם ישראל היא : היותם נצחיים.

בעוד שכל הדורות חולפים- הם קיימים.

בהמשך הוא מביא מדרש:

ה' אמר לעם ישראל להתבונן בשמים ולשאול את עצמם :שמא השמים שינו את מידתם, או שמא השמש שכחה אי פעם לעלות במזרח? כמו שנאמר: "וזרח השמש ובא השמש" [קהלת א]

 שמא  זרעתם חיטים ולא צמחה כלל? או, שזרעתם  חיטים והיא העלתה –שעורים? הרי השמים והארץ פועלים וממלאים את ייעודם   שלא על מנת לקבל שכר .

השמים והארץ, אם זוכים- אין הם מקבלים שכר ואם  חוטאים אינם נענשים. ובכל מצב אין הם משנים את מידתם, קל וחומר שאתם החוטאים- נענשים  וכאשר מקיימים את המצוות מקבלים שכר.

 לכן יש לבחור בחיים.

 לסיכום לאור האמור לעיל:

לאדם ניתנת בחירה חופשית באיזו דרך לבחור- ברע והמשמעות- מוות, או לבחור בטוב- והמשמעות היא חיים.

אך הקב"ה מנחה את האדם מה כדאי לו לבחור והבחירה הנכונה היא: "ובחרת בחיים" כמו שנאמר:

"לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם--כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-ה' יִחְיֶה הָאָדָם (דברים ח, ג] האדם – בהיותו גוף ונשמה- נצרך גם לצרכים גשמיים : מזון שתייה וכו'.אך גם לדברים רוחניים :תפילה, לימוד תורה וקיום מצוות הלכה ולמעשה.

יהי רצון שנדע להשכיל לבחור בחיים. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 בספטמבר 2016

פרשת כי תבוא- מהו הסוד בהבאת ביכורים?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא - מהו הסוד בהבאת ביכורים?

מאת : אהובה קליין

פרשת כי תבוא פותחת במילים: "והיה כי תבוא אל- הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה: ולקחת מראשית כל- פרי האדמה אשר תביא מארצך  אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל- המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם: ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת  אליו: הגדתי היום לה' אלוקיך   כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו: ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח  ה' אלוקיך: וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד וירד מצרימה ויגר שם במטי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב::וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה: ונצעק...ויוציאנו ה' ממצרים...ויביאנו אל המקום הזה,,  ועתה הנה הבאתי את- ראשית פרי האדמה אשר—נתת לי ה'..  ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך" [דברים כ"ו- א- י"ב]
ציורים  על הפרשה:

ציורי תנ"ך/  "ברוך  תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מן על בד]



 ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים למקדש/ ציירה: אהובה  קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ העליה לרגל לירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 השאלות הן:

א] איזו שמחה מתגלה בהבאת הביכורים?

ב] מהו הסוד הטמון בהבאת ביכורים?

תשובות.

השמחה במצוות ביכורים.

בהבאת הביכורים לבית המקדש מתגלית שמחה גדולה לאותו אדם העוסק בכך ומאין לנו שכך פני הדברים?

מתברר כי המילה: "והיה" מבטאת את השמחה – את זאת אנו לומדים במסכת מגילה- שם מוסבר שכאשר כתוב: "ויהי בימי "-  זה  מורה על לשון  צער.

לעומת זאת: המילה  :"והיה"- היא לשון שמחה, ישנו פתגם קדמונים יפה האומר: "העבר אין העתיד עדיין והווה כהרף עין"- המשמעות היא: העבר כבר התרחש, העתיד עדיין לא הגיע ואילו הווה- המציאות בה אנו חיים היא כרגע מתקיימת ,אך כהרף עין עוברת.

בכל השפות שבעולם, האדם משייך את האירוע תמיד לאחד מהזמנים: עבר- אם דבר מסוים קרה בעבר, ואם מדבר על ההווה  הוא מתייחס למציאות העכשווית החולפת "כהבל פה" [דברי דוד המלך בתהלים.] או לעתיד.

לעומת זאת, אין הדבר כן בלשון הקודש :כאן ישנה  מהפכה, כשמדברים על העבר- זה במובן כאילו זה עומד להתרחש.      ועל דבר שעתיד להיות- כאילו כבר היה !

זוהי הסגולה המיוחדת הטמונה בלשון הקודש-המבטאת דבקות בה'.

בעצם ישנו כאן סוד אלוקי- כל מציאות האדם בעולם הזה- קשורה לזמנים וכאשר העתיד נהפך לעבר-יש צער- וזה במובן - כי העתיד הוא תקוותו של האדם. העתיד לבוא- המצב האידאלי שאדם שואף אליו הוא הדבר שמעניק לו שמחה- בחיים.

מנגד, בעבר התרחשו דברים שאנו  צריכים בלית ברירה להתפשר איתם וכאשר אותו עתיד אידאלי שאנו מייחלים לו -  מתהפך לעבר, זו מן רשעות – העתיד נראה לא כלום- על כל מרכיביו ותקוותיו, אמונותיו ורצונותיו ונחמותיו- זה מכאיב מאד לאדם ולכן המילה: "ויהי" מבטאת צער כי כל הציפיות לעתיד  נהפכו אצלו לעבר, לעומת זאת המצב הפוך  לגבי העבר- דבר שחשבנו שהיה וחלף ,ואותו עבר מקבל משמעות של עתיד- על כך נאמר כי ריבונו של עולם: "קורא הדורות מראש" [ישעיהו מ"א, ד]

מה שנראה בעין אנושית לגבי  מה שהיה-  בעבר, לא כן  אצל הקב"ה: העבר מתגלה כעתיד. וזה  שיא  השמחה ומתי הכוח האלוקי הזה מתגלה כאשר- ישנה תשובה מתוך אהבה , התשובה הופכת את העוונות לזכויות.

והנה כאן  השמחה  מתבטאת על עצם ההגעה לארץ כדברי- האור החיים הקדוש. ואילו על חוץ לארץ נאמר: "ונתן ה' לך  שם לב רוגז" [דברים  כ"ה, ס"ה] ואילו כאן בארצנו השמחה מתקיימת  כפי שנאמר: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל ה'...." [תהלים]

 גם המילה: "ראשית" מבטאת שמחה כי כל "ראשית" חביבה על האדם כפי שכתוב: "כבכורה בתאנה  בראשיתה" [הושע ט] במילים אחרות- כל דבר חדש משמח את האדם.

הסוד הטמון בהבאת ביכורים.                                                   

נשאלת השאלה  מדוע היהודי ,המביא  ביכורים - מזכיר את כל ההיסטוריה שהיה עבד  במצרים  – בעודו מגיש את הביכורים לכהן?

על כך  קראתי  בספרו של הרב אליהו שלזינגר - "אלה הדברים" :     כעת היהודי מרגיש - הרגשה של רעננות  והתחדשות עם הבאתו את ביכורי  הפירות שבידו, אך למרות זאת הוא מדגיש לכהן שהוא יודע כי ההיסטוריה  היהודית היא ארוכת שנים ומכילה הרבה תחנות: גאולת מצרים , היציאה   מארץ מצרים,, ואחר כך מתן תורה על הר סיני שעל זה נאמר: "היום הזה נהיית לעם ". ועד הכניסה לארץ ישראל שבעצם התחילה- לא עם  הצהרת בלפור. אלא: "כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש" [דברים כ"ו  ט"ו]

לא רק שאנו איננו שוכחים את העבר שלנו אלא שכל העוצמה העתידית שלנו  נובעת מהעבר שלנו , לכן היהודי מצהיר: "עשיתי ככל אשר ציוויתני" [שם כ"ו, י"ד] עכשיו אני מצפה ממך ה' שתעשה גם אתה את המוטל עליך: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים וברך את עמך את ישראל.."[שם כ"ו ט"ו]

וכאן טמון הסוד  החשוב בפרשתנו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: כל עניין הביכורים מלווה בשמחה גדולה על עצם היותנו בארץ ישראל ועל היבול  החדש שבידנו - בו זכינו בסייעתא דשמיא ,תוך כדי עמל ויגע בארצנו המובטחת.

מי ייתן ובזכות קיום המצוות נזכה בע"ה לחיות בארץ ישראל מתוך שמחה תמיד והשכינה תשרה עלינו. אמן
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הבאת ביכורים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 הבאת ביכורים /שיר מאת אהובה קליין©

 הוא איכר נלהב

שמחתו מעמלו שאב

בידיו טנא מגדים

עטרת שבעת  מינים.

                

יוצא משדהו בחיפזון

בנשמתו חש  צימאון

כאייל העורג למים

נושא מבטו לירושלים.

 

לקול צלילי נגינה

צועד בזמרת רינה

בוא יבוא להודות לאלוקים

על כל הטוב והחסדים.

הערה: השיר בהשראת פרשת : כי תבוא [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

ציורי תנ"ך/ השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"לא תראה את- שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך"
 [דברים כ"ב,א.]
 הטכניקה: צבעי שמן על בד

Biblical paintings by Ahuva Klein

Returning Lost


העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 בספטמבר 2016

פרשת כי תצא- מצוות השבת אבדה- על מי היא חלה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא- מצוות השבת אבדה-  על  מי היא חלה?

 מאת: אהובה קליין
ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ היציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השארת   עומר- לגר,יחום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/  השארת עוללות לגר,היתום והאלמנה/


ציורי תנ"ך/ מצוות מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המצורע מובא לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המצורע מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על ]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משפט צדק-"לא תטה משפט גר יתום ,,אלמנה"/

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מצוות השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו כוללת שבעים וארבע מצוות- עשרים ושבע מצוות "עשה" וארבעים ושבע מצוות "לא תעשה"  רוב המצוות הן : בין אדם לחברו, אחת המצוות היא : השבת אבדה כפי שהכתוב  מתאר: " לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך: ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו  ואספתו אל- תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו והשבות לו: וכן  תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו  וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר- תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם" [דברים כ"ב, א-ד]

השאלות הן:

א] מצוות השבת אבדה על מי היא חלה?

ב] מהי מהות המצווה של השבת אבדה?

 תשובות

השבת אבדה על מי היא חלה ?

לפי הדין - חלה המצווה רק על אבדה של ישראל  ולא על של גוי. וההוכחה לכך מהכתוב: "השב  תשיבם לאחיך", אך למרות זאת אנו נוהגים גם כיום לפנים משורת הדין.

דוגמא לכך אנחנו מוצאים במדרש רבה: "מעשה ברבי שמעון בן שטח, שלקח [קנה]  חמור  מישמעאלי, הלכו תלמידיו ומצאו אבן טובה[אבן יקרה, כנראה יהלום] תלויה לו בצווארו ,אמרו   לו:  רבי, "ברכת ה' היא  תעשיר" [משלי  ', כ"ב]  [ה' זימן לך ברכה באבן היקרה  שמצאת]  אמר להם : חמור לקחתי [קניתי חמור בלבד מן הישמעאלי] אבן טובה לא לקחתי, הלך והחזירה לישמעאלי. [כלומר - השיב את  האבן  הטובה שמצא] קרא עליו אותו ישמעאלי: ברוך ה' אלוהי שמעון בן שטח "

 שמעון בן שטח מגדולי חכמי ישראל בתקופת בית שני מלמד  את  תלמידיו ואת כל עם ישראל הלכה למעשה, שבכל מצב אנחנו  מצווים לנהוג כלפי הזולת- לפנים משורת הדין ועל ידי כך יש בעשייה זו  משום  קידוש שם שמים ולמדנו מדברי ר' יוחנן: " לא חרבה ירושלים- אלא על שדנו בה דין תורה , הכוונה שדייקו בכל מקרה -  על פי הדין בתורה בלבד.[ בבא מציעא ל', ע"ב]

השל"ה הקדוש-רבי ישעיהו הלוי הורוביץ, מסביר שאם התורה הזהירה אותנו בהשבת אבדת ממון, קל וחומר באנשים שסרו - מדרך התורה עלינו לעזור להם לשוב לדרך הישר, עלינו לעורר אותם לדרך הטובה- כדי שיעשו  תשובה  כמו שנאמר : "השב  תשיבם"

מהות מצוות השבת אבדה.             

רבינו בחיי מפרש:  כי התורה מצווה שנקפיד להשיב אבדה לזולת, ומהמילים: "השב תשיבם"  רז"ל דורשים: אפילו מאה פעמים כלומר – מצא בהמה ורצה להשיבה, אבל היא ברחה לו הרבה פעמים ודבר זה נובע ממידת החסד והרחמים, וכל זה  מלמדנו שאנחנו עם אחד ויש לנו אב אחד המעוניין שכל אחד יהיה חס על אבדת ממונו של רעהו,  ולא משנה  מהי האבדה בן אם זה בעל חיים, או בגד, בהמה טמאה- חמור ומכאן יש ללמוד לא להתעלם לא רק בעניין השבת אבדה- אלא אין להתעלם גם משאר דברים הקשורים בזולת וזאת על סמך הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך" מכאן שאין להתעלם מאף אחד,

ועל דרך המדרש: כשם שאין להתעלם מבני אדם, אין אפשרות להתעלם מהקב"ה שהוא יודע ורואה הכול, כפי שאומר ירמיהו הנביא: "ואנוכי היודע ועד נאום ה' "[ירמיהו כ"ט,כ"ג]

רבינו בחיי אומר: שאם נתעמק יותר בעניין מצוות השבת אבדה הרי יש בה  רמז  והתעוררות לתחיית המתים, לפי שבאחרית הימים הקב"ה מחזיר אבדה  לבעליו.

רש"י מסביר: כי אין האדם רשאי לכבוש את עיניו כאילו אינו רואה את האבדה.    

חז"ל אומרים:  על המילים-"והתעלמת "כי פעמים אדם  אינו רשאי להתעלם מאבדה ופעמים כן רשאי להתעלם מהשבת האבדה והנה כמה דוגמאות לכך:

א] כהן שהיה ליד בית קברות וראה אבדה בבית הקברות- היות והכניסה לכהן אסורה לשם במצב זה עליו להתעלם מן האבדה.

ה] או היה  איש  זקן - איש מכובד ומצא אבדה שאינו רגיל לשאת אותה ברשות הרבים. אינו חייב להחזיר. הכוונה לאדם מכובד, שמפאת כבודו אין דרכו להתעסק בדברים מסוימים, מפני שהעיסוק בהם משמעותו פגיעה בכבודו.[ על סמך בבא מציעא  ל, ב]

ג] אחד שהיה עסוק והייתה לו מלאכה  מרובה יותר ממלאכת  חברו כל הזמן שנדרש לטפל באבדה. עולה על  ערך האבדה עצמה.

בכל המקרים הנ"ל- רשאי האדם להתעלם מהאבדה.

הנה כמה דוגמאות להשבת אבדה:

א] מעשה ברבי חנינא בן דוסא שיום אחד בא מישהו והניח בפתח ביתו תרנגולות ואשתו  מצאה אותן.  אמר הרבי לאשתו שלא  תאכל  מביציהן ולא תבשלם,  ומרוב שכך נהגה  התרבו התרנגולות והביצים- עד שציערו את זוג הצדיקים ,מה עשה? מכר את הכול וקנה בכסף עיזים,

 כעבור כמה זמן שב אותו אדם שהניח את התרנגולות בפתח ביתו של הרב וטען כי הוא רוצה חזרה את התרנגולות, ביקש ממנו הרב לתת סימנים ומשנתן, הביא לו את העיזים.

ב]  מעשה ברבי פנחס  בן יאיר, שהיה גר באחד המחוזות בדרום הארץ ובאו  לשם שני עניים על מנת להתפרנס והיה בידיהם כמות  של 26 ליטר שעורים שהשאירו אצלו , הם שכחו את השעורים אצל  הרבי. מה עשה רבי פנחס? כל שנה  היה זורע את  גרגירי השעורה  ובסוף כאשר הבשילו, דאג לטפל בהם ואוספם לגורן.

בתום שבע שנים – באו אותם אנשים עניים ותבעו חזרה את השעורים, רבי פנחס זיהה אותם ואמר להם להביא גמלים וחמורים כדי להטעין עליהם את הכמות המרובה של השעורים ואכן כך עשו ולקחו עימם את כל התבואה שהצטברה.

 לסיכום, ניתן להסיק- כי מצוות השבת אבדה חלה על אבדה השייכת לאחד מעם ישראל ולא על אבדת גוי- ולומדים זאת מהפסוק: " השב תשיבם לאחיך" אך רוב המפרשים טוענים שלפנים משורת הדין יש להשיב אבדה גם לנוכרי .

יהי רצון שנפעל מתוך מידת הרחמים ואהבת הזולת- להשיב את האבדה לבעלים  תמיד ונזכה לקיים הלכה למעשה את מצוות "ואהבת  לרעך כמוך"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 11 בספטמבר 2016

השבת אבדה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

השבת אבדה/  שיר  מאת: אהובה קליין ©         

אי שם בלב הגבעות

בוקעות להן מנגינות

רועה צנוע ומסור

מחלל בחלילו השמור.

 

מונה וסופר  כבשיו

אוהבם כבבת עיניו

לעת שעת דמדומים

 יניס לדיר העדרים .

                            

לפתע נפלו פניו

רעד חש ברגליו

לאן נעלם השה?

שמא נשכח בשדה.?

 

חיש לשטח יסור

אחר האבדה לתור

כהרף עין ישועה

לבעליה הושבה האבדה.

 הערה: השיר בהשראת  פרשת "כי תצא"  [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משפט צדק בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה'  אלוקיך נותן לך לשבטך ושפטו את- העם משפט צדק"
[דברים ט"ז,י"ח]


הטכניקה: צבעי שמן על בד.




העלאת תמונות
Biblical paintings by Ahuva Klein-Justice
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר