יום שלישי, 25 ביוני 2019

פרשת קורח- תגובת בני ישראל לעונשם של קורח ועדתו/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח -  תגובת בני ישראל לעונשם של קורח ועדתו !

מאת: אהובה קליין .



היצירות שלי לפרשה.


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ קורח  לוקח את עצמו וחבריו  לצד המחלוקת-כנגד משה ואהרון/ציירה: 

אהובה קליין(c)




העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ קורח ועדתו לפני משה ואהרון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ מטה אהרון פורח מוצג בפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה קורא לדתן ואבירם,הם מסרבים לבוא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך// מנוסת בני ישראל מהמקום בו נבלעו קורח ועדתו/ ציירה: אהובה קליין.(c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ טקס פדיון הבן הבכור /ציירה: אהובה קליין(c)

פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ועדתו :

"וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן- פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו". [במדבר  ט"ז, א-ה]

העונש:

"וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  לב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל". [שם ט"ז, ל"א- ל"ד]

תגובת עם ישראל:

"וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם:  כִּי אָמְרוּ, פֶּן-תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ". [שם ט"ז, ל"ד]

השאלות הן:

א] כיצד צמחה המחלוקת?

ב] מהי מחלוקת לשם שמים?

ג] כיצד הגיבו בני ישראל לעונש הנורא?

תשובות

צמיחת המחלוקת

בחוברת: "באר הפרשה"- מאת דברי הרב אברהם אלימלך בידרמן ישנו הסבר מעניין:

הקב"ה ברא עולם  שכולו  טוב ולא חסר בו דבר, לכל בריה ובריה נתן לקיים שליחות בעולם הזה, ואם האדם מקיים את שליחותו הספציפית בעבודת ה' לפי  מה  שהועידו לו מלמעלה - נחשב הוא לאדם רם מעלה בפני ה', רבי  דוד מלעלוב אמר: שאם קורח היה יודע  שאפשר לעבוד את ה' בשליחות המיוחדת  המיועדת לו, עבודתו הייתה נחשבת לעבודת הכהן הגדול ,אז לא היה פותח כלל במחלוקת. וכל המחלוקת שלו עם משה ואהרון הייתה מחמת שחשב שישנו פער גדול בתפקידים בינו וביניהם.



הרמב"ן מסכים , כי בין המתקוממים נגד משה ואהרון – היו אלה שחשו שקיפחו את זכויותיהם, אך הרמב"ן מתמקד בגורם העיקרי שלדעתו  הצמיח  את עניין המחלוקת  וזה - העונש הקשה על חטא המרגלים.  דור המדבר- נענש בכיליון ואיבד את זכות כניסתו לארץ ישראל והנשיאים נענשו במגפה- מתוך כך פרצה החוצה מרירות שהצטברה  בתוך ליבם - שהיו מאוכזבים מהציפיות ועד כה לא העזו לצאת כנגד משה ,אך כעת כאשר המצב היה כל כך נואש בעיניהם- הם ניצלו את הרגע- לבוא בתרעומות כנגד משה ואהרון וזה ,למרות שכל אחד היה לו את הכעס הספציפי  האישי שלו.

קורח היה מאוכזב בגלל נשיאותו של אליצפן וקינא בכהונת אהרון,

דתן ואבירם התרעמו על עצם היציאה ממצרים במטרה להמיתם במדבר. הבכורים - כעסו על עצם הרחקתם מעבודת האלוקים.

כול הקבוצה  הזו התלכדה- מתוך אכזבה וייאוש כאיש אחד נגד משה ואהרון.

ספורנו מסביר את חוצפתם של דתן ואבירם באומרם: "אף לא אל ארץ  זבת חלב ודבש הביאתנו"- הם התכוונו כי משה  נתן להם ארץ ישראל של מעלה ולא ארץ ישראל של מטה- כלומר נתן להם רק מצוות בהליכות של שדה וכרם הכול רק מבחינה רוחנית ,הבטחות של דמיון, אך לא הבטחות שמתגשמות באופן מוחשי.

האדמו"ר מלובאוויטש טוען: כי טעותם של המרגלים הייתה במחשבתם : שאם עולים לארץ ישראל ,הרי שם  כל החוקים משתנים, אין יותר לחם מן השמים אלא- הם  כביכול-  יורדים ממדרגתם השמימית- אל עולם המעש.

משה שכנע אותם כי הדרך הנכונה היא: לרדת לעולם המעשה ולקדש את העבודה על ידי תורה ומצוות.

ראיתי רעיון יפה בספר: "באר משה על התורה"- הוא ממשיך את  הרעיון של קדושת עולם המעשה בחיי היום יום של היהודי ולהמחשת הרעיון  מביא את  סמל מנורת הזהב במשכן ומאוחר יותר במקדש , למרות שהייתה עשויה מקשה אחת של זהב - היה צורך להשתמש בה עם הקורנס - כדי ליצור  את צורתה והדבר מרמז על:   היגיעה הרבה של כל עם ישראל כולל אנשי המעלה שהרי הנשמה קרויה :"נר" - כמו שנאמר: "נר ה'  נשמת אדם" [משלי כ', כ"ו] על כן גם אנשים רמי מעלה -בדומה למנורת הזהב  זקוקים לעמל רב כדי לנסוק לשלמות.

רבי שמואל דוד לוצטו [שד"ל] סבור: שהמחלוקת קשורה להקמת המשכן במדבר, משהוקם המשכן ונודעו משפטי הקורבנות ודרכי העבודה לפי צוויי ה' - מכאן ואילך היה יכול להיות כל אחד כוהן ונביא ללא משה ואהרון ,לכן קורח ועדתו  פונים למשה במילים: "רַב-לָכֶם"! כלומר,  שלטתם עלינו מספיק עד היום!



מחלוקת לשם שמים?

חז"ל אומרים: "איזו מחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו" ולא כתוב: "קרח ומשה" מהטעם שקורח ועדתו היו מפולגים בינם לבין עצמם- אך מאוחדים בדעותיהם כנגד משה.

"כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵיּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם ? זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ":  [מסכת אבות ה, י"ז]

רבינו יונה מסביר: בית שמאי ובית הלל – לא נחלקו למען הגדולה שלהם ,אלא מטרתם הייתה:" להוציא דבר לאמיתו ולהעמיד הדברים על בוריין - נמצאו שניהם מתכוונים לדבר אחד- לעבודתו של מקום"- במילים אחרות, בית שמאי ובית הלל - לא חיפשו כבוד ולא התנשאו- אלא חתרו לאותה מטרה- לעבוד את ה' בדרך ישרה.

 דעת מקרא סבור: כי מחלוקת זו- של קורח הייתה הראשונה שפורצת על רקע רעיוני –רוחני- ולא גשמי. וזאת גם אם ברור לגמרי שהסיבות  היו אחרות.

 לא הושם הדגש על מזון, מים, אלא על קדושה.

 נראה שחטא המרגלים ומחלוקת קורח ועדתו -היו המשברים הקשים- שבאמצעותם חושל עם ישראל שיצא ממצרים והוכשר לקראת ירושת הארץ המובטחת.

תגובת בני ישראל לעונש קורח ועדתו.

כתוצאה מהעונש הקשה של קורח ועדתו בני ישראל נסו מרוב פחד- כמו שהכתוב מציין: "כָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם.."

דעת מקרא סבור: שבני ישראל נבהלו מהקולות בעת שהחוטאים נבלעו באדמה.

רבינו בחיי מביא את דברי רז"ל, בני ישראל היו שומעים את קולם של היורדים למעמקי האדמה – צועקים: משה אמת ותורתו אמת"! וידוע כי כך משפט הרשעים בגיהינום לצעוק מתוך ייסורים ולהצדיק עליהם את הדין.

מעשה שהיה: אמר רבה בר חנה: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגשתי ערבי אחד שאמר לי: בוא ואראה לך היכן נבלעו קורח ואנשיו ? והנה התגלה לפניי-שני בקעים שיוצא מהם עשן, לקח הערבי גיזת צמר הרטיב אותה במים שם אותה בראש החרב והכניס זאת לשם והחרב נחרכה, זה  הוכיח כמה לוהט היה אותו מקום ואמר אותו ערבי:  בוא תקשיב לקולות והנה נשמע: "משה אמת ותורתו אמת" והמשיך אותו ערבי ואמר: כל  שלושים יום הגיהינום מחזיר אותם למקום זה בדומה לבשר שמתבשל בסיר ואומרים: "משה אמת ותורתו אמת" והם בדאים- כלומר בהתנהגות שלהם כשחטאו- הם שיקרו.! [גמרא, מסכת סנהדרין ק, י]

לסיכום, החטא של קורח ואנשיו היה כה גדול- עד כי הוא גרם להתנתקות מהדבקות באלוקים - ולכן העונש היה כבד ותוצאותיו גרמו לזריעת פחד בקרב עם ישראל אשר נסו לכל עבר.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האדמה פוערת- פיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 האדמה פּוֹעֶרֶת – פיה.


 שיר מאת: אהובה קליין©


עת הופיעו קורח ואנשיו

משה בהם לוטש עיניו

אהרון  מתקשה להאמין

לנוכח מחזה תעתועים.



מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא

כהרף עין התעוררה פְּלוּגְתָּא

אנשים ברי מעלה -בינה נטשו

בידי מלך עליון-  חיש נענשו.



האדמה פּוֹעֶרֶת – פיה

מערבלת  חיש  רגביה

אוי לאותם  מרעין בישין

קורח ועדתו   באדמה נבלעים



כל ישראל נסו לקולם

הבהלה פשטה בכולם

קולות בקעו ממעמקים

הרעידו את אוזני  ההמונים.



הערה: השיר בהשראת פרשת קורח[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם לעיני המרגלים והעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות


Biblical paintings by Ahuva Klein- Moshe and Aharon  fall in their faces

"וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם, לִפְנֵי, כָּל-קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

[במדבר י"ד,ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 18 ביוני 2019

פרשת שלח- מדוע כשלו המרגלים במשימתם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח - מדוע כשלו המרגלים במשימתם?

מאמר מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] 


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נפילת משה ואהרון בשומעם את תגובת המרגלים והעם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מצוות  ציצית/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין (c) [\שמן על בד]


\העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

פרשה זו  עוסקת בתיאור שליחת המרגלים לארץ ישראל ותוצאותיה , ראשיתה  בדברי ה' אל משה:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי יְהוָה:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה...." [במדבר י"ג, א-ד]

בתום ביצוע משימת הריגול- תגובת המרגלים, הוצאת דיבה על ארץ ישראל:

"וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם...... וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ. וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן......."

[שם, י"ג, כ"ה-ל]

תגובת כָּלֵב

 וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ."  [שם ,י"ג,ל]

תגובת משה ואהרון, יהושע וכָּלֵב:

"וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם, לִפְנֵי, כָּל-קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל-תִּמְרֹדוּ,.."

השאלות הן:

א] מדוע  מסע המרגלים נחל כישלון לדורות ?

ב] נפילתם של משה ואהרון על פניהם- המשמעות?

תשובות

מסע המרגלים נחל כישלון לדורות.

על פי ספר: "פנינים   משלחן הגר"א על התורה": נשאלת השאלה: מדוע נאמר:

"וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים". [במדבר י"ג, כ]

הרי הדבר ברור! המרגלים נשאו עימם אשכולות ענבים, ביקש הכתוב לרמוז שהסיטרא אחרא [יצר הרע] הוא הס"ם התחבר אליהם בלכתם לתור את הארץ- מאין הרמז לכך? התשובה: יש להתבונן על סופי התיבות של:

" וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים"- סופי התיבות: וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים. גימטריא של ס"ם [מפי  רבי יעקב משה- הנכד של הגר"א]

"נתיבות שלום" סבור: כי משה התכוון שהמרגלים יבדקו את ארץ ישראל על פי מצבה הרוחני שהרי קדושת ארץ ישראל היא הגבוהה ביותר ובתקופה זו  התרכזו שם אויבים, דוגמת עמלק, החיתי ,היבוסי והאמורי אשר ישבו בהר, הכנעני היה יושב על הים ועל הירדן- כל העמים  האלה היוו את  כוח הקליפה הגדולה ביותר והקיפו את ארץ  ישראל – לכן היה צורך לרגל אחר קליפה זו  מבחינת: דע את שונאך  -   בעין רוחנית ,לבחון היכן שוכנים ומרוכזים  ומה היא הדרך הנכונה להתגבר עליהם? והיה צורך לבחון את סוג האנשים השוכנים שם, כי יש ארצות שטבעם לגדל אנשים טובים בעלי תכונות נפש  טובות ,ומנגד ישנם ארצות ששם האנשים הם רעים- בעלי מידות רעות מבחינה רוחנית ולכן היה צורך לשלוח את המרגלים  על מנת לבדוק - איך להתגבר על כוחות הרשע ומטעם זה נשלחו דווקא ראשי השבטים אשר היה ביכולתם לבדוק את המצב הרוחני בארץ- האם ניתן להילחם כנגד כוחות  הסט"א המצויים שם?

מנגד, דעת ישראל  והמרגלים הייתה שונה לגמרי- הם רצו לבדוק את ארץ ישראל מבחינה  גשמית, היות וסברו  שההנהגה העל טבעית ממנה נהנו בצאתם ממצרים ובלכתם במדבר כעת  נפסקת ,כאשר יכנסו לארץ ישראל שם תהיה הנהגה טבעית בדומה לשאר הארצות ולכן היו סבורים המרגלים – כי עליהם לבדוק: כיצד ניתן לכבוש את ארץ ישראל בדרך טבעית,  משום כך נגזרה עליהם הגזירה שלא זכו להיכנס לארץ ישראל- היות ולא האמינו בהנהגה העל טבעית בארץ ישראל ורק  הדור הבא- אחריהם זכו להיכנס לארץ הקודש- היות  והיה להם- את האמונה בהנהגה  העל טבעית ומתוך כוח האמונה התמימה שלהם בה' - זכו להיכנס  לארץ ישראל.

על התנהגות המרגלים אנו קוראים בדברי דוד המלך: "וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה;    לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ". [תהלים ק"ו, כ"ד] הם לא מאסו בארץ ישראל, אלא לא התייחסו אליה כארץ מרוממת מבחינה רוחנית  וייחודית לעומת שאר הארצות, שהרי עליה נאמר:

 "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

וכאן הם טעו ושגו שלא האמינו שארץ ישראל- הנהגתה בידי ה'- שהיא הנהגה רוחנית מיוחדת וזוהי הכפירה  הגדולה בקדושת ארץ ישראל!

ההוכחה שארץ ישראל- הנהגתה- היא על טבעית:  בני ישראל זוכים  להיכנס לארץ הקודש  בנסי נסים- שהרי נבקע להם הירדן.

מכאן , שהייתה  סתירה בין מטרת משה וביו מטרת עם ישראל והמרגלים ולכן מסע זה נחל כישלון לדורות!

בספר "מטה שמעון" ראיתי  דעה מעניינת:". אחת המגרעות בשליחת המרגלים לתור את הארץ הייתה:  הרעיון שכל אחד אחד מהם החשיב עצמו  כאחד שעומד בראש בני ישראל.

וכאן הוא מביא  מעשה שהתרחש לפני זמן רב. רבי יהושע בן לוי רצה להיפגש עם אליהו הנביא. לכן התפלל אל ה' וביקש זאת בתפילתו , ונענה, והנה אליהו הנביא התגלה לפניו ושאל  אותו: מה רצונו? האיש ענה לו: אני  מעוניין להתלוות אליך ולראות אילו מעשים אתה עושה בעולם? ענה לו אליהו הנביא:

דבר זה בלתי אפשרי, כי אתה עשוי לראות דברים שלא תוכל להשלים איתם.

אך רבי יהושע התעקש להתלוות אל אליהו הנביא וללכת אתו  לכל מקום.

אליהו הנביא לבסוף ויתר ונענה לדרישתו.

בתחילה, הם נכנסו לביתו של איש עני שקיבל אותם בסבר פנים יפות, במזון ומשקה  וגם דאג להם ללינה, לאותו עני  הייתה פרה  אחת, באמצע הלילה אליהו הנביא קם הנחית מכה חזקה על ראש הפרה והרג אותה.

 רבי יהושע היה המום! כיצד יעשה אליהו הנביא דבר כה אכזרי ,הרי דבר מעין זה לא יבצע אף שודד רשע וגס רוח. שאל רבי  יהושע  את אליהו הנביא לפשר העניין, ענה לו אליהו: אם תמשיך לשאול שאלות  - אפרד ממך!

אם רצונך ללכת איתי, תחדל עם שאלותיך. בהמשך התארחו אצל איש עשיר והוא רק נתן להם מקום ללון ,אך לא כיבד אותם במזון ושתייה דוגמת העני הראשון.

באמצע הלילה, אליהו הנביא, יצר מביתו של העני יחד עם רבי יהושע-- ארמון מפואר.

התפלא מאד רבי יהושע. כיצד יתכן שלאיש העני שקיבל את פניהם כה באהבה וחמימות- אליהו הנביא הרג את  פרתו- שהייתה מקור פרנסתו ואילו  כאן אצל אותו עשיר שלא התייחס בכבוד כה מיוחד אליהם , דווקא לו- בנה ארמון?

למחרת הגיעו אליהו הנביא ורבי יהושע אל מקום שכל תושביו היו נאים ועשירים, אך לא התייחסו אל אליהו הנביא  ואל רבי יהושע ,לא כיבדו אותם במשקה ומזון, אליהו הנביא התפלל עליהם- שכולם יהיו ראשים ומנהיגים חשובים. משם הלכו לישוב שכל תושביו היו עניים מרודים, ובכל זאת תושבים אלה כיבדו אותם במשקה ומאכל והעניקו להם כבוד רב. ,למחרת התפלל אליהו הנביא לה': שייתן להם רק מנהיג אחד.

הפעם לא יכול יותר רבי יהושע לוותר מלשאול את אליהו  הנביא על פשר מהלכיו המוזרים, אף כי אליהו הנביא היזהרו שייפרדו דרכיהם זה מזה, רבי יהושע לא וויתר על התשובות  מפי אליהו הנביא:

אמר לו אליהו: את הפרה הרגתי לעני שקיבל אותנו בסבר פנים יפות-כי באותו לילה נגזרה על אשת אותו עני- דין מוות ואילו מות הפרה במקומה - היה ככפרה  לאשת העני-נפש תחת נפש ולאותו עשיר שלא כיבד אותם בהכנסת אורחים יפה ,בנה לו ארמון, כי אילו אותו עשיר היה חופר  שתיים שלוש אמות היה מגלה אוצר גדול מתחת לקיר ביתו, לכן אליהו הנביא הקדימו ובנה לו ארמון יפה- ביודעו שבעוד זמן קצר יתמוטט הארמון ואז אותו עשיר לא יגלה לעולם את האוצר. ומה הסיבה שאותם תושבי המקום- העשירים אשר לא קיבלו את אליהו הנביא יפה - נתן להם ברכה שכולם יהיו מנהיגים וראשים? ענה לו אליהו הנביא: זו לא  ברכה, אלא קללה- כי כאשר יש מנהיגים- רבים – טיבעו של עולם שיתחילו לריב ויגרמו לחורבן בתוכם. כדוגמת אותה ספינה שיש עליה הרבה קברניטים –גורמת שהספינה   טובעת בים. ואותם עניים שגמלו אתנו טובה- ברכתי אותם שיהיה להם מנהיג אחד, כי עיר כזו שמנהיג אחד מנהיג אותה- סופה להתקיים!

 וזו הייתה מגרעת המרגלים- שכל אחד מהם שאף להיות מנהיג של עם ישראל,

לכן נכשלו!

נפילתם של משה ואהרון.

נפילתם של השניים הייתה למטרת   תפילה- כפי שאמרו חז"ל: "אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע" [תענית י"ד] כלומר: משה ואהרון סבורים היו: כי על ידי תפילתם ,יהיה  בכוחם לבטל את הגזירה. לעומתם יהושע וכלב קרעו את בגדיהם שהוא סימן לאבלות- מהטעם, שידעו שהגזרה מן השמים כבר נחתמה ושום תפילה לא תועיל לבטלה.

אך תמוה הדבר, הרי משה ואהרון היו גדולים יותר בחשיבותם לעומת יהושע וכָּלֵב ומדוע לא ידעו ברוח הקודש את מה שיהושע וכלב ידעו?

התשובה: מטעם זה: ציין הכתוב כי יהושע וכלב היו: "מן התרים את הארץ" וכלל ידוע שאדם הבא לארץ ישראל זוכה להתעלות גדולה בחכמה וקדושה ועל כן יהושע וכלב- עלו בידיעתם על משה ואהרון.

[מתוך אמרי שפר להגאון רש"ק ז"ל]

לסיכום, לאור האמור לעיל- לומדים אנו: איזו חשיבות מיוחדת ומרוממת יש לה לארץ ישראל-שאין כדוגמתה בכל ארצות תבל ובדבר הזה לא הכירו המרגלים ולכן כשלו במשימתם ובכיים נשמע עד היום- בתשעה באב.

נפילת משה ואהרון נבעה מכך- שלא היו בארץ ישראל ולא ידעו מה

שידעו יהושע  וכָּלֵב ששהו בארץ המרוממת והקדושה..


ההפטרה:

 ספר יהושע:

הנה קטע מההפטרה:

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ...."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר