מִצְוַת יְרֻושַּׁת הָאָרֶץ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

מִצְוַת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ

שִׁיר  מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

מֹשֶׁה עוֹמֵד בְּעַרְבוֹת מוֹאָב

מַשְׁקִיף  הַשָּׁמַיְימָה כֹּה נִלְהָב

עַנְנֵי שְׁכִינָה נָעִים סָבִיב

לֶאֱלֹוקִים בַּאֲדִיקוּת  יַקְשִׁיב.

 

 רוּחַ קַלָּה –עָלָיו נוֹשֶׁבֶת

 פָּנָיו הַלַּחוֹת מְרַעֲנֶנֶת

 בְּיָדוֹ  מַטֶּה עַתִּיק יוֹמִין

אוֹתוֹ יְלַוֶּוה לֵילוֹת כְּיָמִים.

 

טֶרֶם יַחֲצוּ  מֵי הַיַּרְדֵּן  לִכְנַעַן

יִלְמַד הָעָם  מָה הַטַּעַם

חִישׁ הָאוֹיְבִים יֵשׁ לְגָרֵשׁ

לְבַל יַהַפְכוּ לְשִׂיכִּים וּמוֹקֵשׁ.

 

 אוֹתָם קְלָלָה לָעַד מְלַוֲוֲה

 חַיִּים עַל חֶרֶב כֹּה חַדָּה

לְשׁוֹנָם לָשׁוֹן -חֲלַקְלַקָּה

 תּוֹבְעִים פִּסּוֹת אֲדָמָה.

 

 אַךְ יִשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה

 פִּיו יֶהְגֶּה תּוֹרָה וּתְפִלָּה

 מַתְכּוֹן  בָּדוּק וּמְנֻסֶּה

עִם כְּלָבִיא וּכְאָרִי יִתְנַשֵּׂא,

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: מִטּוֹת- מַסְּעֵי [חֻמַּשׁ  בַּמִּדְבָּר]