שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

 

שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים

 שִׁיר מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַיְן©

 מָשָׁל  שִׁיר הַשִּׁירִים

 הוּא קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים

 מִפִּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם

 עַל אֵשֶׁת אִישׁ יָפְיָהּ מֻשְׁלָם.

 

 שְׂעָרָהּ כְּעֵדֶר הָעִזִּים

 מֵהָרֵי גִּלְעָד יוֹרְדִים

 בְּיַד הָרוֹעֶה  נְתֻונִים

 לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְאִירִים.

 

זוֹהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל

מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ תִּשָּׁמֵר

מִמִּצְרַיִם יָצְאָה לְחֵרוּת

בְּתֹם שְׁנוֹת סֵבֶל וְעַבְדוּת.

 

גַּם אִם  חָטְאָה בַּעֲבָרָהּ

עַתָּה נֶאֱמָנָה   לַאֲדוֹנָהּ

נֶאֱחֶזֶת בְּמִידּוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת

מִתְחַבֶּרֶת  לְשָׁורְשֵׁי אָבוֹת.

 

 רְאוּיָה לַכֶּתֶר הַתּוֹרָה

צוֹעֶדֶת בִּנְתִיב הַטָּהֳרָה

מְשַׁדֶּרֶת צְנִיעוּת וַעֲנָוָה

עָלֶיהָ תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת : שִׁיר הַשִּׁירִים [ד', א]