תְּרוּמָה מַתְּנַת שָׁמַיִם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

תְּרוּמָה מַתְּנַת שָׁמַיִם

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

הַשְּׁמוּעָה עָבְרָה מִפֶּה לָאֹזֶן

לִתְרֹום עֲבוּר מִשְׁכָּן וְחֹושֶׁן

זָהָב, כֶּסֶף וּנְחֹושֶׁת- יְקָרִים

וַדַּאי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְרוֹמְמִים.

 

יִשְׂרָאֵל מְצַיְּתִים   בֶּאֱמוּנָה

 בְּאַהֲבָה  שִׂמְחָה וַהֲבָנָה

 צִוּוּי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

 נִדַּבְתְּ לִבָּם חִישׁ מְנַדְּבִים.

 

 בְּאַחַד הַיָּמִים רָאוּ רַבִּים

 גִּלּוּי מַדְהִים מַעֲשֵׂה נִסִּים

 בְּתֹם אִסּוּף  הָמָן בַּמִּדְבָּר

 לְרַגְלֵיהֶם הִתְגַּלָּה דָּבָר מוּזָר.

 

 מַיִם זוֹרְמִים לְרַגְלֵי הַסְּלָעִים

 בָּהֶם הִשְׁתַּקְּפוּ מִינֵי צְבָעִים

 עוֹדָם מִשְׁתַּהִים לְזֶה הַמַּרְאֶה

 חָקְרוּ מָה פֵּשֶׁר-הוּא  הַמַּחֲזֶה?

 

אָז הֵבִינוּ – כִּי הָמָן נָמַס לְפֶתַע

לְעֵינֵיהֶם הִתְגַּלָּה זֶה הַשֶּׁפַע

מַתְּנַת שָׁמַיִם אֲבָנִים יְקָרוֹת

אוֹתָם לָקְחוּ לִתְרוּמָה בִּקְעָרוֹת.

הֶעָרָה  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת:  תְּרוּמָה[ חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]