שֵׁבֶט אֲשֶׁר וּבִרְכָתוֹ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 שֵׁבֶט אֲשֶׁר וּבִרְכָתוֹ

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 וַיְהִי הַיּוֹם נִקְרְאוּ הַבָּנִים

 אֶל אֲבִיהֶם הַבָּא בַּיָּמִים

 יַעֲקֹב –יִשְׂרָאֵל -אִישׁ תָּמִים

 חִישׁ לַחֲזוֹת אַחֲרִית הַיָּמִים.

 

לְפֶתַע הִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה

אוֹתָם הִפְתִּיעַ הֶעֱנִיק בְּרָכָה

שֵׁבֶט, שֵׁבֶט וּשְׁלִיחוּתוֹ

עֲטוּר יִחוּדוֹ  בְּנַחֲלָתוֹ.

 

שֵׁבֶט אֲשֶׁר - שַׁמְנָהּ לַחְמוֹ

עֲצֵי זֵיתִים - מְרֻבִּים חֶלְקוֹ

הַכֹּול מְגַלִּים בּוֹ עִנְיָן

הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן.

 

מֵי הַנַּחַל מְשַׁקְשְׁקִים

שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים  מַשְׁקִים

צַמָּרוֹת נוֹשְׁקוֹת שָׁמַיִם

מְנִיבוֹת זֵיתִים כִּפְלַיִם.

 

הַבָּאִים מֵהַשֶּׁפַע מֻופְתָּעִים

מְצִיפִים  שָׂדוֹת כְּאַיָּלִים

כַּדֵּי שֶׁמֶן וְסַלִּים נוֹשְׂאִים

מוֹדִים לָה' כִּמְנוֹרָה מְאֻחָדִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת "וַיְחִי", [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]