יום רביעי, 13 בנובמבר 2024

פרשת וירא. מה נלמד מניסיון העקדה –לתקופתנו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

 

פרשת וירא. מה נלמד מניסיון העקדה –לתקופתנו?

מאמר  מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם שב מהעקדה לנעריו/ ציירה: אהובה קליין (c)

]


ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)




 ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)




ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את  הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר להצלת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם מצטדק לפני אבימלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי".
ראשית כי י"א- י"ב\ 


בפרשה זו  שוב אברהם מתנסה בניסיון קשה. אלוקים מצווה אותו לקחת את בנו יחידו יצחק ולעקוד אותו בהר המוריה כנאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה ; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק.  וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם"  [בראשית  כ"ב, א'- ו'].

השאלות הן:

א] מה  כוונת הכתוב: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"?

ב] מי הם שני הנערים שליוו את אברהם - והיכן היה יצחק בתום העקדה?

ג] היכן הייתה שרה במעשה העקדה - ומה הייתה מטרת העקדה?

תשובות

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"

על פי רש"י: שני פירושים:

א] יש מרבותינו הסוברים: כי הניסיון הזה התרחש לאחר  דברי השטן  שהיה מקטרג לפני ה' ואומר לו: מכל סעודה שעשה  אברהם לפניך, [ביום שנגמל יצחק ואברהם עשה לו משתה ]ככתוב: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק".[לעיל, כ"א, ח']

אברהם - לא הקריב לפניך  אפילו פר אחד, או איל אחד.

ענה לו ה': את כל המשתה עשה אברהם בשביל בנו ,אבל למעני היה מוכן לתת אפילו את הבן עצמו – כלומר - אם הייתי אומר לו שיזבח אותו לפניי - לא היה מעכב!

לכן הניסיון הזה של העקדה בא להוכיח: כמה אברהם היה  צדיק.

ב] יש אומרים: אחר דבריו של ישמעאל - שהיה מתפאר – מתגאה -  על יצחק שמל בן שלוש עשרה שנה ולא התנגד לכך - למרות שהייתה לו כבר הבנה בעניין - [הייסורים הכרוכים בכך]

ענה לו יצחק: באיבר אחד אתה  רוצה לירא אותי? אין לך שום זכות להתגאות בכך אילו הקב"ה אמר  לי שאקריב את  עצמי – לא הייתי מעכב זאת.

מכאן , אחר הדברים האלה בא - להוכיח את  צדקתו של  יצחק והנה גם הוכחה כי אברהם אביו  היה צדיק : כאשר ה' קורא לו הוא עונה: "הִנֵּנִי". 

על כך אומר רש"י: כך היא ענייתם של חסידים - כך עונים הצדיקים לקריאתו של ה'. המילה : "הִנֵּנִי" היא לשון ענווה - לשון של ביטול והכנעה - כאומר: "הנני"  מוכן ומזומן לפניך לעשות את כל מה שתצווה עלי.

זהותם של שני הנערים שהתלוו אל אברהם ויצחק.

המתבונן על אופן  היענותו של  אברהם לקיים את ניסיון העקדה, מתרשם על פי הכתוב - שאברהם מזדרז לקיים את הציווי ללא שאלות וקושיות - כפי הכתוב:

"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת -חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים".

רש"י מסביר: "וַיַּשְׁכֵּם"- אברהם קם בבוקר בשעה  מוקדמת - לפי שהזדרז במצווה והשכים טרם נץ החמה [פסחים ד]

"וַיַּחֲבֹשׁ": אברהם בעצמו חבש את החמור ולא נעזר בעבדיו. לפי שאהבה מקלקלת את השורה [האהבה מסוגלת לשנות ולשבש את הסדר הרגיל הנהוג.]

אברהם שחיבב את המצווה  , הוא שינה ממנהגו – עשה זאת בעצמו, למרות שלא היה רגיל  לכך - וכאן לא נעזר בנעריו.

הנערים היו: ישמעאל ואליעזר, והוא הוצרך לקחת אותם אתו מהטעם: שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך - ללא ליווי של שני אנשים באופן שאם האחד  יצטרך לנקביו ויתרחק יהיה השני  עומד עמו ולא יאלץ להישאר לבד אפילו שעה אחת קלה .

על פי תנחומא: לקח אברהם אתו את שני הנערים : ישמעאל ואליעזר,  מתוך מחשבה שעד שהוא ילך להקריב את יצחק, ישמרו הם על הכלים , מיד נוצרה תחרות בין ישמעאל ואליעזר.

אמר ישמעאל: עכשיו אברהם מקריב את יצחק בנו לעולה, ואני בנו בכורו לכן אני היורש של אברהם. אמר לו אליעזר: אביך כבר  גירש אותך בעבר למדבר. ואילו אני העבד שלו המשרת אותו ביום וגם בלילה - ולכן אני היורש ובאותו זמן רוח הקודש מקשיבה ומשיבה: לא זה יורש ולא זה יורש.

משחזר אברהם מן העקדה - אל משרתיו, יצחק היכן היה? הוא אינו מוזכר ששב עם אביו אל הנערים.

על כך שתי תשובות:

א] על פי הפשט: יצחק חזר עם אביו ופשוט אינו מוזכר בפסוק, כי היה טפל ונלווה אל אביו.

ב] לפי המדרש - מלאכים לקחוהו לבית המדרש של שם [ויש אומרים: לגן עדן] שם למד תורה במשך שלוש שנים  ואילו אברהם ונעריו חזרו לבאר שבע - לתקופה  קצרה - כי ביתו היה בחברון.

שרה בזמן העקדה ומטרת ניסיון העקדה.

במדרש נאמר כאשר ה' ציווה את אברהם:

"וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". 

באותה שעה הרהר אברהם בלבו ואמר: מה אעשה? אם אני אודיע לשרה - נשים דעתן קלה, ואם איני מודיעה ואגנוב אותו, כיון שלא תהא רואה אותו - תחנוק את עצמה, מה עשה אברהם? אמר לשרה: תקני לנו מאכל ומשתה ונשמח היום. ענתה לו: מה סיבה של שמחה זו? אמר לה: זקנים  כמונו נולד להם בן בזקנותם - ולא ישמחו? הלכה וקנתה את המאכל. בזמן הסעודה אמר לה: את יודעת כשהייתי בן שלוש שנים הכרתי את בוראי, ונער זה גדל ולא קיבל חינוך. ויש מקום אחד ששם מחנכים את התינוקות ואקח אותו לשם, אמרה לו קחנו לשלום , השכים אברהם בבקר ואמר: שמא שרה תתחרט על תשובתה  ותסרב לקיים את דבריה, לכן אקום מוקדם בעודה ישנה-ועוד הייתי מעוניין שלא יראו אותנו בני אדם.[מדרש תנחומא]

ה"נתיבות שלום" מבאר:[על פי  ב"ר , נ"ה, ו']

העמידה בניסיון היא כמו נס { תורן } של ספינה שהכול רואים  אותו מרחוק - היות והוא גבוה מאד, כמו שנאמר בתהלים:

"נָ֘תַ֤תָּה לִּֽירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס" [תהלים ס', ו'] הניסיונות שה' מביא ליראיו הם מתנה מן השמים - כי על ידי כך היהודי מתגדל ומתרומם ומתעלה בדומה לנס  בראש הספינה וכך הניסיונות מגבירים את היהודי לדרגות עילאיות ולדרגה הגבוהה מסוגל להגיע היהודי רק על ידי הניסיונות.

לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי גם בימינו - תקופה של מלחמה רב זירתית , נלמד  מאברהם אבינו - לעמוד בניסיונות הקשים בתקופה זו במיוחד - על ידי שנתחזק באהבת חינם ובאחדות העם -  נתחבר לתורה הקדושה , נרבה במצוות וחסדים ובאופן  זה נקיים את השליחות של עם ישראל – להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש  וכך נוכל להאיר – ולשמש אור לגויים.

יפים וחשובים דברי המשנה במסכת אבות:

"עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, ְעָמַד בְּכֻולָּם;

לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם"

 [מסכת אבות ה' ]

 


 [מסכת אבות ה', ג']

יום שלישי, 12 בנובמבר 2024

אַבְרָהָם שָׁב מִן הָעֲקֵדָה/שיר מאת: אהובה קליין ©

 אַבְרָהָם שָׁב מִן הָעֲקֵדָה.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

בְּשׁוּב אַבְרָהָם  מֵהָעֲקֵדָה

סָרָה מֵעָלָיו דְּאָגָה

כְּסֶלַע עָמַד בַּנִּיסָּיוֹן

לֹא  נִלְכַּד בָּרֶשֶׁת פִּיתָּיוֹן.


 אֶת צִוּוּי אֱלוֹקִים קִיֵּם

 מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְיִרְאַת הַשֵּׁם

 אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה - נָשָׂא רַגְלָיו

 הֶאֱזִין לְיִצְחָק - עָנָה לִשְׁאֵלוֹתָיו.


הַשְּׁנַיִם הִתְגַּבְּרוּ עַל מִכְשׁוֹלִים

מֵהַשָּׁמַיִם הִשְׁקִיפוּ הַמַּלְאָכִים

אַבְרָהָם עָקַד בְּנוֹ 

מַאֲכֶלֶת אָחַז בְּיָדוֹ.


 לְפֶתַע קָרָא לוֹ הַמַּלְאָךְ:

יָדְךָ אֶל הַנַּעַר אַל תִּשְׁלַח

עַתָּה נוֹדַע  כִּי יָרֵא אֱלוֹקִים

כִּי לֹא חָשָׂךְ בֶּן הַמַּחֲמַדִּים.


יָרַד מֵהַר הַמּוֹרִיָּה

בְּנוֹ יִצְחָק הֵיכָן הָיָה

אַבְרָהָם שָׁב אֶל נְעָרָיו

לִבְאֵר שֶׁבַע הָלְכוּ יַחְדָּיו.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיַּרְא חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית.


יום שלישי, 5 בנובמבר 2024

פרשת: לך-לך, מה בישר המלאך להגר- על עתיד ישמעאל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

 

פרשת לך- לך.- מה בישר המלאך להגר- על עתיד ישמעאל?

 מאמר מאת: אהובה  קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך / הולדת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c}


ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה  יורדים  למצרים / ציירה : אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "אל תירא כי עימך אני"/ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ישעיהו  מ']


בפרשה זו התורה מתארת את  הגר והולדת בנה – ישמעאל : הכול  החל מהרגע ששרה הביאה את הגר אל אברהם  - כדברי הכתוב:  "וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת--בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי. וַתִּיקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּיתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה". [בראשית  ט"ז, א- ד]

השאלות הן:

א] מדוע שרה הביאה את הגר  לאברהם דווקא בתום עשר שנים,  מאז ישיבתם בכנען?

ב] מה הייתה הסיבה ששרה גירשה את הגר ?

ג] מה בישר  המלאך להגר?

תשובות

שרה מביאה את הגר אל אברהם.

נאמר:" וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר" [להלן:  ט"ז, א'].

רש"י מסביר: הגר הייתה שפחה מצרית - בת פרעה  - מלך מצרים וכיצד נעשתה שפחה לשרה? התשובה לכך: כאשר ראה פרעה את הנסים שנעשו  לשרה כשנלקחה לביתו - בעת שאברהם ירד למצרים  עם שרה - מפאת הרעב בארץ – החליט פרעה כי הדבר יהיה לטובת בתו: כפי שנאמר:

"וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִישָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה.  וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.  וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ, עַל-דְּבַר שָׂרַי, אֵשֶׁת אַבְרָם". [לעיל, י"ב, ט"ו- ט"ז]

פרעה אמר בליבו : מוטב  לו שתהא בתו אפילו שפחה בבית זה של אברהם ושרה ולא גבירה ובעלת בית  מכובדת בבית אחר. כך התורה מתארת את החלטת  שרה להביא לאברהם את הגר לאישה:

"וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לאִשָּׁה". [בראשית  ט"ז, ג'- ד']

רש"י מסביר: כל מקום בתורה ששם נאמר :'לקיחה' באדם , אין הכוונה ללקיחה בידיים - כלקיחת מטלטלים, אלא - לקיחה בדברים –בשכנוע - באמצעות מילים  יפות - כך לקחה שרה את הגר בדברי ריצוי שאמרה:  אשרייך שזכית להידבק בגוף קדוש כזה. את זאת עשתה שרה בתום חלוף עשר שנים  שהייתה נשואה  לאברהם ועדיין לא ילדה בנים. מהטעם שהמועד הזה- הוא זמן שקבעו חכמים  - לאישה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה - הוא חייב לישא  אישה אחרת. כדי לקיים מצוות פריה ורביה.

אך עשר השנים האלה אינן נמנות מהיום שנשא אברהם את שרה באור כשדים, אלא רק משנכנסו לארץ כנען - ועדיין לא ילדה. כוונת הכתוב ללמדנו: שאין ישיבה מחוץ לגבולות הארץ כלולה במניין - לכן כל זמן השהות מחוץ לגבולות כנען - ששרה ואברהם גרו שם - אינו נחשב ששהתה ולא ילדה לו כדי לחייב את אברהם לישא אישה אחרת. [מסכת יבמות ס"ד] וזאת שבשנים הללו עדיין לא הובטח  לאברהם בנים. שעדיין אלוקים לא הבטיח לו את ההבטחה: "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל..."[ שם י"ב, ב'] אלא עד שיגיע לארץ ישראל.

רש"י  מסביר: הייתה עוד סיבה להבאת הגר לבית  שרה :כי שרה  חשבה  שבזכות צער- שתכניס לביתה את  צרתה [ כי שתי נשים הנשואות לאיש אחד - קרויות: 'צרות' זו לזו]  אולי גם היא  תהיה בהריון.

שרה מגרשת את הגר:

על פי רש"י: כיון שראתה הגר שהיא בהריון היא התחילה לזלזל  בצדקתה  של שרה - התחילה לחשוד בה שאומנם כלפי חוץ היא נראית צדקת ,אבל למעשה אינה צדקת. ההוכחה שגם אחרי שנים רבות עם אברהם, שרה לא התעברה ואילו הגר – התעברה  מיד.

בעקבות זאת  שרה מבקשת מאברהם - לגרש את אמתה המצרית! ענה לה אברהם :

",,,,,הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ" [לעיל ט"ז, ו']

אכן היא בורחת מפני שרה למדבר - לפי ששרה מעבידה אותה קשה ובנוסף  הגר הפילה את  עוברה - לפי ששרה נתנה  בה עין הרע -בדרך פוגש אותה מלאך ופונה אליה בשמה ושואל: להיכן פניה מועדות ותשובתה:  כי בורחת היא מפני שרה .

בשורת המלאך להגר ולידת ישמעאל ואופיו .

המלאך מצווה  על הגר לשוב אל שרה :" וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי, תַּחַת יָדֶיהָ. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב.  וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה .... [לעיל ,ט"ז, ט'- י"ג] 

המלאך מבשר להגר: כי כאשר תשוב אל  אברהם ושרה- היא תהיה שוב בהריון  ועליה לקרוא לבן שיולד בשם "ישמעאל"

להלן דוגמא דומה לכך שמלאך פונה אל אישה  ומבשר הריון  בתנ"ך: "כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ--כִּי-נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, מִן-הַבָּטֶן; וְהוּא, יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד פְּלִשְׁתִּים". [שופטים י"ג, ה']

הכוונה  לאשת מנוח שמתבשרת על ידי  מלאך שתלד את שמשון הגיבור.

אך בניגוד לשמשון שעתיד להושיע את ישראל - הרי על ישמעאל המלאך מבשר את הנבואה:

"וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל - עָנְיֵךְ.  וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן".[להלן ט"ז, י"ב]

רש"י מסביר: "פֶּרֶא אָדָם"- "פֶּרֶא"- הוא שמו של חמור הבר הגדל במדבריות. ומכאן לומדים את המשמעות של פרא אדם שהוא כינוי  לאדם שאינו גר בישוב כדרך העולם, אלא אוהב להסתובב במדבריות לצוד חיות. הדבר הזה כמובן מתגשם, כנאמר:

"וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת. וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר פָּארָן" [להלן , כ"א, כ'-כ"א]

הכתוב מתאר את ישמעאל במילים:" יָדוֹ בַכֹּל" הפירוש:

על פי רש"י: ידו של ישמעאל פוגעת בכולם – שיהיה ליסטים יושב במדבר ושודד את העוברים בו.

"וְיַד כֹּל בּוֹ"; ידיהם של הבריות יפגעו בו - לפי שעולם יהיו שונאים את ישמעאל ומתגרים בו - מתקוטטים ונלחמים בו.

נאמר:" וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן"-זוהי ברכת ריבוי - לפי שזרעו יהיה כה גדול ורב עד שבכל מקום שישכנו אחיהם ישכנו אף הם.

"חיזקוני" מפרש: את המשמעות של: "פֶּרֶא אָדָם"- הולך עם סחורתו עד  מרחקים במקום שאין מכירים אותו כמו שמסופר:

"וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט--הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה". [להלן ,ל"ז, כ"ה] הכוונה לקבוצת הישמעאלים שהגיעו כשאחי יוסף השליכוהו לבור – הם קנו את יוסף וירדו אתו למצרים.

"חיזקוני" מסביר גם את המילים: "וְיַד כֹּל בּוֹ"; שהיה נושא משא ומתן על הסחורה שברשותו. ואילו המשמעות של המילים:" וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן"- נחלותיו יתפשטו בין כל אחיו מרוב עושר.

מעניין לציין – כי כאשר הגר ילדה את בנה ,אברהם העניק  לו את השם:" יִשְׁמָעֵאל,"

רש"י מסיק  על כך: כי  לאברהם היה רוח הקודש - לפי שנתן את השם הזה לבנו, למרות שלא פגש בעצמו את המלאך!

הכתוב מציין: "וְאַבְרָם, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים, בְּלֶדֶת-הָגָר אֶת-יִשְׁמָעֵאל, לְאַבְרָם"

ואכן לאיזה צורך הוזכר  גילו של אברהם ? התשובה: להודיע לשבחו של ישמעאל – כי היה בן  י"ג שנה כאשר נימול יחד עם  אברהם שהיה אז בן  תשעים ותשע שנים ,למרות שהיה כבר ילד בוגר הסכים שימולו אותו ולא עיכב!

לגבי עתידו של ישמעאל מסביר הזוהר הקדוש: על הזמן הזה שישמעאל  נולד בעולם ואחר כך נימול - על כך ה' הרחיק אותו מדבקות עליונה בה' ונתן להם חלק למטה בארץ ישראל, ובעבור שנימול עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקה - בזמן שעם ישראל היה בגלות - כמו שהמילה שלהם ריקנית ללא שלמות ובכל זאת יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם עד שתכלה הזכות שלהם בארץ!

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן לראות היום - כיצד מתנהל ישמעאל מול ישראל ודברי חז"ל קורמים עור וגידים  לנגד עיננו:

'למה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד לשמוע הקדוש ברוך הוא באנקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות - בארץ באחרית הימים -לפיכך נקרא שמו ישמעאל'.

[מדרש פרקי דרבי אליעזר פרק לא]