פרשת שופטים- מלך בשר ודם - לאור רצון ה' !/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

 

פרשת שופטים- מלך בשר ודם - לאור רצון ה' !

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:

ציורי תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

\

 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

              ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם שבאדם/. ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחה באביב/ ציירה: אהובה קליין (c)

               "ונביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אלתשמעון"

                 [דברים י"ח,] 

                   

                   ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם  טרם  -    

                     יציאתו    -  למלחמה/ ציירה:  אהובה קליין (c)

                ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם  טרם יציאת   למלחמה/ 

                ציירה: אהובה קליין (c)

               ציורי תנ"ך/ בית משפט בשער העיר / ציירה: אהובה קליין (c)

                ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)

                 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך " / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ץיורי תנ"ך/  דבורה שופטת את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה נגד האויב/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ ציון מנערת את בגדי תפארתה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[ישעיהו, נ"ב, א- ב]

" עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.   הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי..

ציורי תנ"ך/ כוס התרעלה  נלקחת  מציון בידי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אלוקים שולט על הים ועל  כל העולם/  ציירה: אהובה קליין(c)

אחד הנושאים בפרשה:

 מינוי מלך לאחד הנושאים בפרשה:עם ישראל וכך התורה מתארת את  בחירתו:

" כִּי -תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל -הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת - הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן - הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" [דברים י"ז, י"ד-כ']

ההפטרה  נקראת [בספר ישעיהו]

להלן קטע מתוך ההפטרה:

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.  וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה". [ישעיהו  נ"א, "ב- י"ז]

השאלות הן:

א] מלך בשר ודם  ולעומתו מלך מלכי המלכים - כיצד?

ב] מה הקשר בין ההפטרה לבין הנאמר בפרשתנו?

תשובות

מלך בשר ודם לעומת מלך מלכי המלכים.

בראש וראשונה יש להימנע מלהמליך מלך שאינו יהודי כפי שכתוב:

"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא". 

אונקלוס מסביר: הסיבות הן:

א] אם הוא נוכרי - הוא עלול, חלילה,  להנהיג עבודה זרה בישראל.

ב] אין לו את מידת הרחמנות והחסד שבבני אברהם, יצחק ויעקב.

האיסורים המוטלים על המלך.

חז"ל אומרים: כי המלך נצטווה בשלוש  מצוות לא תעשה:

א] "לא ירבה  לו סוסים"

ב] "לא ירבה לו  נשים"

ג] "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד"

אך על מנת שהמלך יצליח  בתפקידו - עליו  להתחבר  לתורה הקדושה.

על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב] - נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:

אחד יהיה מונח בבית גנזיו - כלומר בחדריו  הפנימיים והשני הוא   לוקח אתו לכל מקום שהולך.

בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה- אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.

רבינו בחיי מסביר: למרות שיהיה לעם ישראל מלך בדומה ליתר אומות העולם, הרי התורה מזהירה אותו שלא ידמה להם במידותיהם, יש מלכים שמרבים סוסים ומרכבות ,אך לעומתם מלך ישראל מצווה לא להרבות בכסף לא בסוסים ולא בנשים ולא בזהב, יש מלכים בקרב הגויים שהם מאד מחשיבים את כל החומריות הזאת, אך לעומתם מלך ישראל  ייחסר בריבוים וישים דגש ביתר שאת - על התורה והיראה.

מלכי אומות העולם מגיעים לגאווה על כל עושרם וירום לבבם, אבל מלך ישראל חייב להיות צנוע והכתוב מבטיח שאם יקיים את דברי התורה, מובטח לו שיאריך ימים במלכותו.

חז"ל מדגישים : שהמלך מצווה לא להרבות בסוסים ,אלא אך ורק לצורך מרכבתו, פרשיו וחייליו.

אבל לא שיהיו לו מבחר סוסים וכל פעם יחליף סוסים אחרים . מהטעם שלא יחפוץ להשיב את עם ישראל אל ארץ מצרים.

כי משם נהגו להביא סוסים באותה תקופה ממצרים והראיה לכך: שנאמר ב: [מלכים א, י]: "ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף  וסוס בחמישים ומאה".

בעניין איסור להרבות לו נשים, על  כך מפרשים רז"ל: הותר למלך – עד  שמונה עשר נשים - כמספר הנשים שהיו לדוד המלך,

הטעם שאין להרבות בנשים, מפני שהאישה עלולה לפתות את המלך לסטות מדרך יראת אלוקים - כדוגמת חוה שפיתתה את האדם באכילת הפרי האסור בגן העדן.

בנוגע לאיסור ריבוי כסף וזהב, על כך אומרים רז"ל - סכום הכסף מותר שיגיע עד לתת שכר לחילותיו  של המלך כל שנה ושנה, אך ישנו איסור שישתמש בכספו למטרת אוצר ,או סגולה מהטעם שלא יגיע לידי גאווה, כי אם אכן  ינהג כך, חלילה, כתוצאה מכך ירום לבבו   ומן הראוי שהמלך יציב לפניו את יראת ה'.

לעניות דעתי:  אחד מהחסרונות של מלך בשר ודם: הוא עלול לסטות מדרך הישר  ולהמרות את פי ה'.

כך קרה לשאול המלך - שלמרות ששמואל הנביא המליך אותו. הרי במלחמת עמלק הוא חטא בכך שלא הרג את אגג מלך עמלק .

כתגובה - שמואל בעצמו הרג את אגג והודיע לשאול על  הפסד מלוכתו היות ולא ציית לציווי ה'- להשמיד את עמלק כולו-כולל הצאן והבקר .כפי שנאמר: "ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך:...." [שמואל-א, ט"ו, כ"ח] "וישסף שמואל את - אגג לפני ה' בגלגל " [שם, ל"ד]

לעומת מלך בשר ודם ,אין מלך מלכי המלכים זקוק למתנות בשר ודם. אלא מצווה לקיים את מצוות התורה ואין לשאול שאלות וקושיות על מעשיו כפי שנאמר: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".[להלן  י"ח, י"ג] ולכן מלך בשר ודם חייב להיות מחובר לספרי התורה- כדי שלא יסטה ,חלילה מהדרך ישרה- היינו רצון ה'!

הקשר להפטרה בספר ישעיהו.

גם בהפטרה ניתן להבחין היטב בחשיבותו של אלוקים השולט על כל העולם – כפי שמודיע הנביא ישעיהו –לישראל בהפטרה:

"וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה".

המשמעות היא: שהקב"ה שולט על כל תבל, לעולם אינו שוכח את בניו ולכן אין עם ישראל  צריך לפחד מהגויים המאיימים עליו – או כאשר מכתיבים לו כיצד לנהוג! כי רק הקב"ה יכול לנחם ולהושיע את עמו כנאמר:

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן".

לסיכום, לאור האמור לעיל: דווקא כעת - בימי אלול- עם ישראל חייב לעשות חשבון נפש  ולהבין - כי עלינו לשוב לשורשים - להתחבר לתורה ולהתאחד כולנו באהבת חינם- הרי אלוקים מתבונן בנו במשך כל השנה ועל מנת שנוכל להישאר כאן בארצנו הקדושה –לנצח- עלינו להתחבר לתורה- כדברי דוד המלך:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ .בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו --    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ" [תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

לצערנו - כל מה  שעובר  עלינו לאחרונה - המחלוקות והמלחמה סביבנו נובע - מההתרחקות של  העם מהתורה, ומנגד - מרצון ה' - השולט על כל מלך - או מנהיג כפי שנאמר: "לב מלכים ושרים בידי ה'-כדברי  שלמה המלך: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ". [משלי. כ"א,  א']

יהי רצון ונקיים את רצון ה': "... שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.." [מלאכי ג', ז]