יום רביעי, 7 באוגוסט 2024

פרשת דברים-רמזים ומסרים לעם ישראל, גם בימינו ! / מאמר מאת: אהובה קליין (c)

 

פרשת דברים-רמזים  ומסרים  לעם ישראל, גם בימינו!

מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/ הציווי לעם ישראל לעלות ולרשת את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבורכים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יהושע  וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין.(c)



ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר כדי לעלות לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


 
ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים עם פירות ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



Biblical painting

"קומו סעו ועברו את--נחל ארנון.."[דברים ב, כ"ד]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ האנשים-החוטאים שעלו להר נגד רצון ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/בכיים של החוטאים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הציווי לעם ישראל לעלות ולרשת את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "חזון ישעיהו בן אמוץ" / ציירה: אהובה קליין(c) [מתוך ההפטרה: ישעיהו א']

פרשת דברים - היא הפרשה הראשונה המופיעה בפתח חומש דברים -  הספר החמישי מתוך חמישה חומשי תורה.

חשוב לדעת : בעוד שארבעת החומשים הראשונים נמסרו על ידי משה - כשליח ה', ספר דברים נקרא גם בשם: משנה תורה - הוא כולל תוכחה ,רמזים ותיקונים - כמסר לכל יהודי – על מנת ללמוד מתוך הניסיונות בחיים וטעויות שעשה בעבר - ויקיים באופן מעשי  את עשרת הדברות - כפי שנאמר:

"וַיִּכְתֹּב עַל - הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים".

[שמות כד, כ"ח]

פרשת דברים פותחת בפסוקים הבאים:   "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב. ....... אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם.  אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת , בְּאֶדְרֶעִי. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר. יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר:  רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:  לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם.  יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב".[דברים א, א'-י"א]

השאלות הן:

א] מדוע פרשת דברים נקראת בכל שנה בשבת האחרונה סמוך לתשעה באב?

ב] מהם הרמזים בפרשה - לחורבן ולגאולה?

ג] מה הקשר בין התורה לעם ישראל ולירושת הארץ?

תשובות.

פרשת דברים נקראת מידי שנה  בשבת טרם תשעה באב.

הטעם לקריאת פרשת דברים  סמוך לתשעה באב - לפי שמשה מוכיח את העם על חטא המרגלים ולפי חז"ל הקב"ה גזר  בליל תשעה באב -  על דור המדבר שלא יזכו להיכנס לארץ –וזאת בעוון הוצאת הדיבה על ארץ ישראל,

בגמרא [תענית  כ"ט, ע"א] נאמר- על הפסוק: "ויבכו העם בלילה ההוא"[במדבר י"ד, א] "אותו לילה - ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם[הכוונה לבכייה על ארץ ישראל, כאשר המרגלים דיברו בגנותה - ובכך  הוכיחו שאינם בוטחים בה' שהבטיח להם את ארץ ישראל להתנחל בה] ואני קובע לכם בכייה לדורות" - הכוונה   לזמן ליל תשעה באב  שכולו בכי ,צום ואבל על חורבן בית המקדש.

השבת שבה קוראים את פרשת דברים - נקראת: "שבת חזון" לפי שאנו קוראים בהפטרה על נבואת התוכחה של ישעיהו "חזון ישעיהו בן אמוץ ובנבואה זו הנביא קורא על ירושלים: "איכה הייתה..."? [שם כ"א]

תוכחה זו מקבילה לדברי משה בפרשה: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?[דברים א, י"ב]

בתקופת חורבן בית ראשון ירמיהו הנביא אומר: "איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם.."? [איכה, א, א]

רבי  אברהם יעקב מסדיגורה אומר : כי שבת חזון - היא השבת  הקרובה לתשעה באב- יום האבל והחורבן על בית המקדש-זוהי שבת מיוחדת במינה, למה הדבר דומה? לאדם היושב בחדר  חשוך ומופיע  ידידו ומדליק נר בתוך החדר, הנר מפיץ אור ותקווה, בדומה לכך - אותה שבת מיוחדת - מאירה לנו אור גדול ונוטעת בנו הרבה תקווה.

רמזים לחורבן ולגאולה.

לגבי הפסוק: "בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל...",

החיד"א מפרש בספר "פני דוד": כי יש כאן לעם ישראל – רמזים  על חורבן וגאולה שעתידים לבוא על עם ישראל עבור העוונות שחטאו:

"בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן":  רמז לגלות בני גד וראובן שהתיישבו בעבר הירדן ובקשו ממשה להתנחל שם – לפי שראו שהמקום פורה- עבור הצאן והבקר הרב שברשותם ולא חשבו די על  משפחותיהם וחינוך ילדיהם- לפיכך בתקופת הגלות - לפני חורבן בית המקדש על ידי נבוזראדן מלך בבל.- הם גלו ראשונים!

"בַּמִּדְבָּר"- רמז לגלות עשרת השבטים שעד היום איננו יודעים את מקום המצאם.

"בָּעֲרָבָה" רמז לגלות יהודה ככתוב: "עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ:  בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן. עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ,  תָּלִינוּ, כּנֹּרוֹתֵינוּ".[תהלים קל"ז, א'-ב']

"מוֹל סוּף"- רמז לעם ישראל: כי למרות כל הייסורים והגלויות - סוף הכבוד לבוא - ובע"ה בית המקדש השלישי יבנה.

"בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל"- רמז לימי בין המצרים- "בֵּין-פָּארָן"-

רמז לגזרת המרגלים שבכו  בליל תשעה  באב, "וּבֵין-תֹּפֶל"-חטא העגל ושבירת הלוחות- ב: - י"ז בתמוז.

"וְלָבָן"-רמז לבניין בית שני - שנקרא: "לבנון"-נקרא כך- לפי שהיה מלבין  את עוונות ישראל.

"וחצרות"- רמז לבניין בית שלישי - בחצרות בית אלוקינו.

הקשר בן  התורה לעם ישראל וארץ ישראל.

נאמר: "יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: " רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה.  פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם".

רש"י  מפרש את המילים: "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת.."

א] כפשוטו - כלומר  די לכם לשבת במדבר- הגיע הזמן לעלות לארץ.

ב] על פי מדרש: משה פונה לעם ישראל ואומר להם: מגיע לכם גדולה רבה ושכר עבור ישיבתכם בהר הזה ,הרי  עשיתם משכן במדבר - מנורה, וכלים נוספים, קיבלתם תורה, מיניתם לכם, סנהדרין, שרי אלפים ושרי מאות.

דעת מקרא מסביר: משה מזכיר את חורב - הכוונה להר סיני ששם ניתנה התורה לעם ישראל כפי שנאמר בספר שמות:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה--אַתָּה וְהָעָם, אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה".[שמות ל"ג, א']

רבינו בחיי מפרש את המילים: "הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת"

על דרך הפשט רצה משה לבאר עתה בשנת הארבעים כל המצוות ועיקר התורה היא: עשרת הדברות ולפי שהאבות שמעו אותן מפי הקב"ה- חזר משה והשמיעם לבנים ושמעו אותם מפיו  וזאת למרות שכבר ידעו זאת מאבותיהם והאמינו בהם, הנה באה נבואת משה רבינו המעניקה להם עוצמה- ומה שהם שומעים מפיו – נחשב כאילו שמעו דברים אלה- מפי עליון.

מדרש תנחומא  מסביר: "בסוף ארבעים שנה שיצאו ישראל ממצרים, התחיל משה מפרש את התורה בשבעים לשון וזאת לומדים מהמילים:

בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת": אותו הפה [של משה] שאמר: "לא איש דברים אנוכי", אמר: "אלה הדברים"

באמת מדוע היה צורך - לבאר בשבעים לשון את התורה ? על כך אומר רש"י: כאשר יבואו אומות העולם ויגידו כי אנחנו גזלנים - גזלתם את הארץ - נענה להם כי כל הארץ - היא של ה' והוא המחליט למי לתת אותה!

לסיכום, לאור האמור לעיל - לומדים אנו: כי התורה היא תורת חיים חייבים אנו להעלות את ספר התנ"ך כולו לראש הסולם - למען נתקן את דרכינו ונלמד - דרכי מוסר, את חשיבות האחדות בתוכנו ושמירת הלשון, וכל זה כדי לממש את ייעודנו בעולם"

"וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ."[ישעיהו. ס'. ג]     


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה