כעס העדה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

 

כַּעַס הָעֵדָה

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת שָׁבוּ הַמְּרַגְּלִים לַמִּדְבָּר

לְמַנְהִיגִים פָּנוּ הֵשִׁיבוּ דָּבָר

בִּידֵיהֶם פֵּרוֹת מְגָדִים

עֲנָבִים, רִימּוֹנִים וּתְאֵנִים.

 

 פִּיהֶם פָּתְחוּ בִּשְׁבָחִים

 דְּבַשׁ חָלָב נֹפֶת צוּפִים

 אַךְ לְפֶתַע חָטְאוּ בִּלְשׁוֹנָם

 אֱמֶת  נָטְשׁוּ הִכְזִיבוּ כֻּלָּם.

 

 דִּיבַּת הָאָרֶץ הוֹצִיאוּ

 מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִכְעִיסוּ

בְּצַעֲרָם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם

יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם..

 

אֶת הַטְּעָנוֹת נִסּוּ לִמְחֹק

אֱלוֹקִים אִתָּנוּ אֵין לִדְאֹוג

הַפְסִיקוּ  מִיָּד בָּהּ'  לִמְרֹד

הָאָרֶץ טוֹבָה מְאֹד, מְאֹד.

 

חִישׁ הִתְלַהֲטוּ הָרוּחוֹת

הָעֵדָה פָּתְחָה בִּזְעָקוֹת

רָצוּ לִרְגֹּם אוֹתָם בַּאֲבָנִים

אַךְ כְּבוֹד ה' הֵגֵן עַל הַצַּדִּיקִים!

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת שֶׁלַח [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]