יַעֲקֹב וְהַמְּנַחֲמִים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

יַעֲקֹב וְהַמְּנַחֲמִים.

 שִׁיר מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַיְן ©

בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב  מְעַט מָנוֹחַ

בְּאֶרֶץ כְּנַעַן יִיסּוּרָיו לִשְׁכֹּוחַ

אָהַב  אֶת יוֹסֵף  בֶּן הַזְּקוּנִים

לוֹ תָּפַר כֻּותֹּנֶת פַּסִּים.

 

רָאוּ זֹאת הָאַחִים

קִנְאָתָם הִרְקִיעָה שְׁחָקִים

מָאֲסוּ בַּחֲלוֹמוֹתָיו הַהֲזוּיִים

לַהֲמִיתוֹ הָיוּ מִתְנַכְּלִים.

 

 עֵת הִגִּיעַ בִּשְׁלִיחוּת אָבִיו

 הִתְאַסְּפוּ אֶחָיו מִסָּבִיב

 אֶל הַבּוֹר אוֹתוֹ מַשְׁלִיכִים

 שְׂעִיר עִזִּים חִישׁ שׁוֹחֲטִים.

 

הַכֻּתוֹּנֶת בְּדָם טוֹבְלִים

אוֹתָהּ לַאֲבִיהֶם שׁוֹלְחִים

נְטוּלֵי טִיפַּת רַחֲמִים

יַעֲקֹב יִתְאַבֵּל יָמִים רַבִּים.

 

 בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אוֹתוֹ  מְנַחֲמִים

יַעֲקֹב מְמָאֵן לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים

 חָשׁ כִּי יוֹסֵף  הוּא בֶּן הַחַיִּים

 זִיו אִיקוֹנִין- נַעַר מַחֲמַדִּים.

הֶעָרָה : הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וְיָשַׁב [חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית]