יעקב והודעתו לנשותיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

יַעֲקֹב וְהוֹדָעָתוֹ לִנְשׁוֹתָיו

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

יַעֲקֹב  מִתְבָּרֵךְ בְּחָרָן

ה' בְּחָכְמָה אוֹתוֹ  חָנָן

לוֹ צֹאן , בָּקָר וַעֲבָדִים

שְׁפָחוֹת גְּמַלִּים וַחֲמוֹרִים.

 

וַיְהִי הַיּוֹם יַעֲקֹב שׁוֹמֵעַ

בְּפִי בְּנֵי לָבָן תַּעְתּוּעַ :

לָקַח יַעֲקֹב הַכֹּול מֵאָבִינוּ

רָכַשׁ כָּבוֹד הַמְּאַייֵּם עָלֵינוּ.

 

בִּרְאוֹת יַעֲקֹב  פְּנֵי הַמְּחֻתָּן

לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם – חַייְכָן

הִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה בְּתִימָּהוֹן:

שׁוּב  לְאַרְצְךָ – פָּקַד אֵל עֶלְיוֹן.

 

עַתָּה קָרָא  יַעֲקֹב לִנְשׁוֹתָיו

בִּפְנֵיהֶן שָׁטַח  חִישׁ מַכְאוֹבָיו

רָחֵל וְלֵאָה  הַדּוּרוֹת בִּלְבוּשָׁן

אֵינָן מַסְתִּירוֹת כְּאֵב אַכְזָבָתָן.

 

פֶּה אֶחָד  לוֹחֲשׁוֹת הַסְכָּמָתָן

לִנְטֹשׁ הַמָּקוֹם הִגִּיעַ הַזְּמַן

אֲבִיהֶן אוֹתָן נָוכְרִיּוֹת הַחְשִׁיבָן

מָמוֹנָן חָמַד- בִּזָּה כְּבוֹדָן.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת וְיָצָא [חֻמָּשׁ  בְּרֵאשִׁית]