פרשת לך
- לך מסר
לעם ישראל במלחמה העכשווית!
מאת: אהובה קליין
.
יצירותיי לפרשה ולהפטרה:
ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה יורדים למצרים / ציירה : אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו שבים ממצרים לארץ /ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ /"אל תירא כי עימך אני"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[מתוך ההפטרה: ישעיהו מ"א, י']
פרשה זו פותחת בציווי הניסיון הראשון לאברהם:
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ,
אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.
וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ;
וֶהְיֵה, בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה,
מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"
[בראשית י"ב, א'-ד]
ההפטרה הנקראת השבת:
"לָמָּה
תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל: נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי
מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר. הֲלוֹא יָדַעְתָּ
אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף,
וְלֹא יִיגָע: אֵין חֵקֶר,
לִתְבוּנָתוֹ. נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ;
וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה. וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים,
כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ. וְקוֹיֵ יְהוָה
יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ
וְלֹא יִיעָפוּ.
.......
אַל-תִּירָא כִּי עִמְּךָ-אָנִי, אַל -תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ;
אִמַּצְתִּיךָ, אַף -עֲזַרְתִּיךָ—אַף -תְּמַכְתִּיךָ, בִּימִין צִדְקִי. הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ, כֹּל הַנֶּחֱרִים
בָּךְ; יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ, אַנְשֵׁי רִיבֶךָ. תְּבַקְשֵׁם וְלֹא
תִמְצָאֵם, אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ; יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס, אַנְשֵׁי
מִלְחַמְתֶּךָ" [ישעיהו מ', כ"ז.
עד פרק מ"א- פסוק ט"ז]
השאלות
הן:
א] מה טעם הציווי הכפול
לאברהם: "לֶךְ-לְךָ
מֵאַרְצְךָ"?
ב] מה הקשר להפטרה - והמסר לעם ישראל-דווקא היום?
תשובות.
"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ"- הציווי הכפול.
רש"י סובר: ההליכה היא: להנאתך ולטובתך ומה טובה הליכה זו? התשובה ששם אעשך לגוי גדול. כי כל עוד אתה בחרן אינך זוכה
לבנים. ועוד טובה יש בהליכה זו שעל ידי זה
אפרסם את מהותך ואת חשיבות - שמך
הטוב בעולם. ואעשך לגוי גדול והוצרך אברהם
לברכות הללו לפי שטרחת הדרך גורמת מטבעה לשלושה דברים:
א] ממעטת פריה ורביה.
ב] ממעטת את הממון.
ג] ממעטת את השם -
לפי שאין אדם יכול לעסוק בדברים רוחניים וגם גשמים תוך כדי הליכה בדרך. יוצא
שממונו הולך ומתמעט. לכן הבטיח ה' לאברהם שלוש ברכות אלו טרם יציאתו מחרן:
על ריבוי הבנים - "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל"
על
ברכת הממון - "וַאֲבָרֶכְךָ"
ועל
גדולת השם - "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ";
ה' מודיע לאברהם: כי
יוסיף לו אות על שמו שעד עכשיו היה שמו: "אברם" אך מכאן ואילך אתה תהיה
אברהם. "אברהם" בגימטריא -
רמ"ח - כנגד רמ"ח איברים של אדם.
משמעות המילים: "וֶהְיֵה, בְּרָכָה"-
פרוש
א: אתה תהיה בעל הברכה
, כי הברכות
נתונות בידי ותלויות בך . כי עד
עכשיו הברכות היו נתונות רק בידי ה' -ובאמצעותן ה' בירך את אברהם, אף את האדם ואת
נח. אבל מעכשיו תהיה לך – אברהם - הזכות
לברך בעצמך את כל מי שתחפוץ.[בראשית רבה]
פירוש
ב: "וֶהְיֵה,
בְּרָכָה":
שלושת הברכות
המפורטות כאן נאמרו על שלושת האבות וכנגדם
נתקנה הברכה הראשונה בתפילת שמונה
עשרה:
"ואעשך לגוי
גדול"-זהו שאומרים : "אלוהי אברהם"
"וַאֲבָרֶכְךָ"-
זה כנגד "אלוהי יצחק"
"וַאֲגַדְּלָה
שְׁמֶךָ" - זה כנגד :"אלוהי יעקב"
היות ושלושת האבות מוזכרים
בתחילת תפילת העמידה - היה אפשר לטעון
שחותמים בשלושת האבות בסוף הברכה- אך תלמוד לומר: "וֶהְיֵה, בְּרָכָה" :אתה אברהם בעל הברכה ומכוחך מתברכים כולם וחותמים רק בך: "מגן
אברהם"
בגמרא
בר"ה אומר ר' יצחק: ישנם כמה דברים שקורעים את גזר דינו של האדם: "אילו הן: צדקה,
צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה...ויש אומרים אף שינוי מקום" ההוכחה לכך - כל
עוד אברם היה בחרן לא זכה לבנים, אבל מיום שגר בארץ ישראל זכה לבנים, לפי הסבר
הגמרא:
ר'
יצחק אומר:
שלא בדיוק שינוי המקום גרם לאברהם להוליד בנים, אלא דווקא הגעתו – ההליכה שלו - לארץ
ישראל יש לה סגולה מיוחדת - ביכולתה להשפיע בברכה על כל מי שנמצא בתוכה. יש
אף הולכים רחוק יותר ואומרים: שגם בתוך ארץ ישראל כשאדם הולך ממקום למקום יכול לשנות את מזלו,
כמו שנהוג להגיד: "משנה מקום משנה מזל"
ה"נתיבות שלום" מסביר על פי הארי הקדוש: כי לכל אדם יש שליחות משלו ועל כן - אלוקים
העניק לו את הכלים המיוחדים רק לו - באמצעותם חייב לקיים את ייעודו – וכך על ידי
תיקון המידות והעמידה בניסיונות שעובר בחיים - יכול באמצעות הליכה מתמדת לצעוד
לקראת המטרה ולא לעצור את ההליכה - כי דריכה במקום היא –חלילה - נסיגה אחורה.
לכן נאמר בכפילות:
"לך- לך", לך אל ייעודך ותתקן את מידותיך הרעות - כדי שתוכל למלא את ייעודך בחיים.
יש הליכה מארצך או,
לך- לך אל ארץ המוריה , לפי זה יש שני סוגי ניסיונות לאדם. הניסיונות שעובר במהלך חייו ,אבל יש גם ניסיונות קשים - דוגמת העקידה שהוא צריך לעמוד בו באופן
חד פעמי - ובכל חייו צריך אדם להיות בתנועה של הליכה - כדי להתקדם לקראת ייעודו.
וחייב להתאים את עצמו לכל תקופה.
נאמר: עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה
אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם,
וְעָמַד
בְּכֻלָּם; לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו
הַשָּׁלוֹם" [מסכת אבות ה, ג']
הקשר בן
דברי ישעיהו הנביא [בהפטרה] לפרשת "לך-לך"
הנביא ישעיהו פונה לשאלת ישראל:
"לָמָּה
תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:
נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר".
טענת
ישראל היא שתיים:
א]
ה' אינו רואה את מה שקורה לישראל ואינו שם לב לתלאותיו.
ב] ה' אינו שופט את
עושי העוול ואת הגורמים לסבלו הרב !
תשובת ה' בפי הנביא: פעולת ה' תמידית ואינו
מתעלם מעם ישראל: "הֲלוֹא
יָדַעְתָּ אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא
יִיעַף, וְלֹא יִיגָע: אֵין חֵקֶר,
לִתְבוּנָתוֹ. נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ;
וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה".
ה' מעולם
אינו מתעייף הוא ער למה שקורה בעולמנו והכוח
שיש לבני אנוש - הוא מה'.
על כן, כדי לשנות את
המצב- עם ישראל צריך להיות בין קווי- ה' ואז יקבלו ממנו כוח: "וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ
כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".
לאורך כל ההיסטוריה
ה' מנהל את העולם וכמו שהביא את אברהם ממזרח - אשר שינה את העולם בכך שהפיץ את
האמונה בה': כך ה' מעודד את ישראל להאמין ולבטוח רק בו:
לסיכום לאור האמור לעיל: כמו שאברהם היה מחובר לאלוקים והאמין רק בו והתמיד
בהליכתו לקראת ייעודו - להפיץ אמונה באל
אחד - בסיוע אלוקי רצוף וכך הצליח לממש את ייעודו כאבי האומה.
באותה מידה עם ישראל-זרע
אברהם- גם בימים קשים אלה- חייב להתמיד באמונתו בה' בהבטחת ה' לעמו - ובע"ה יזכה לניצחון גדול
- ואילו האויבים יאבדו !
"וְאַתָּה
יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ; זֶרַע, אַבְרָהָם
אֹהֲבִי. אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת
הָאָרֶץ, וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ; וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי-אַתָּה, בְּחַרְתִּיךָ
וְלֹא מְאַסְתִּיךָ. אַל-תִּירָא כִּי
עִמְּךָ-אָנִי, אַל-תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ; אִמַּצְתִּיךָ, אַף -עֲזַרְתִּיךָ—אַף
-תְּמַכְתִּיךָ".
