מֹשֶׁה וְכָעֲסו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

מֹשֶׁה וְכָעֲסו

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן © 

וַיְהִי הַיּוֹם תַּמָּה מִלְחָמָה

כְּנֶגֶד מִדְיָן - בְּיָד רָמָה

שָׁבִים לְעַרְבוֹת מוֹאָב

לוֹחֲמֵי הַחַיִל וְשָׁלָל רַב.

 

פְּנֵיהֶם אֲרֶשֶׁת נִיצחוֹן

חָשִׁים  רוּחַ כּוֹחַ עֶלְיוֹן

נוֹשְׂאִים מִלָּקוֹחַ  אָדָם וּבְהֵמָה

אַף הֶחֱיוּ כָּל נְקֵבָה.

 

מִתְבּוֹנֵן מֹשֶׁה בִּפְלִיאָה

אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן בְּתַדְהֵמָה

מֹשֶׁה  מַזִּיל דִּמְעָה

קוֹצֵף עֲלֵיהֶם מֵחֲשַׁשׁ זִימָּה

 

חַדְרֵי לִבּוֹ מַנְגִּינַת  נְכָאִים

הַזּוֹרֶמֶת בְּנִשְׁמָתוֹ כִּנְחָלִים

עַל   עַם שְׂרִידֵי חָרֶב  וְיִיסּוּרִים

נוֹדְדֵי מִדְבָּר שְׂבֵעֵי אוֹיְבִים.

 

 עָם מֻקָּף  שִׁבְעִים זְאֵבִים

 חַיָּיב לְהִישָּׁמֵר מִפִּיתּוּיִים

 יִיעוּדוֹ נוֹעַד אוֹר לַגּוֹיִים

מִגְדַּלּוֹר זֹהַר לְנֶצַח נְצָחִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת מַטּוֹת [חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר]